גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רשות שדות התעופה: "יכול להיות שכבר השבוע נפעיל טיסות מניו יורק ומבנגקוק"

שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה ומי שאחראי על המבצע החריג להשבת מעל 100 אלף איש לישראל, חושף את הדילמות ועונה לביקורת: "זה אירוע מטורף וקשה. צריך לדאוג בראש ובראשונה שאנשים יחזרו בחיים" ● על העובדה שהחברות קובעות מי יטוס לכאן: "הן יודעות לעשות את זה טוב מאיתנו" ● ומגלה - ייתכן שכבר השבוע יופעלו טיסות חילוץ גם מבנגקוק וניו יורק

שרון קדמי / צילום: תמונה פרטית
שרון קדמי / צילום: תמונה פרטית

"אני לא מכיר בהיסטוריה של התעופה המודרנית ומאז מלחמת העולם השנייה אירוע כזה במורכבות שלו, ובסיכונים שלו. כשאני חתמתי על החוזה שלי לא היה בתיאור התפקיד 'אלוהים' וגם לא יהיה. אין לי כוונה להחליט מי יחיה ומי לא. ובאירוע הזה בראש ובראשונה צריך לדאוג שאנשים יגיעו לארץ בחיים, גם אם מדובר בעוד קצת זמן המתנה. עדיף לי ששלושה ילדים יחכו בארץ בלי אמא מאשר שיהיו לי שלושה יתומים. זה אירוע מטורף וקשה", אומר בראיון לגלובס שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה.

כשהמטוסים מושבתים, הספינות שטות: כך משונעות סחורות לישראל וממנה
שאלות ותשובות | נתב״ג חוזר: טיסה ראשונה מלרנקה נחתה בישראל - כך עובד מבצע החילוץ

בצהרי יום רביעי ולאחר פתיחת המבצע להחזרת הישראלים שנמצאים בחו"ל קדמי מתיישב לראיון לאחר הערכת מצב שבוצעה בראשותו יחד עם בכירי רש"ת ונתב"ג, כוחות וגופי הביטחון. מתוך המשרד שלו שממוקם בבניין ישן, אפילו מתפורר, בתחומי נתב"ג הוא מוביל את המבצע החריג להחזרת ישראלים לארץ בעוד השמיים סגורים לחלוטין. מאחורי הכסא שלו ממוקם מה שקרוי הטלפון האדום, למרות שצבעו שחור והוא מיועד לשיח עם כוחות הביטחון למקרה של איום על מטוס ישראלי באוויר או כזה שאמור לנחות כאן, לצידו טלפון לווייני למקרה שלא ניתן יהיה לתקשר אחרת.

מטוס נכנס ויוצא

קדמי נכנס לתפקידו בשיאו של משבר התעופה בישראל לאחר שחברות זרות נטשו את הקווים לכאן בעקבות המלחמה והיה בין האחראים לחזרתן, לאחר שטיל חות'י נפל בנתב"ג. ועדיין, אין הדבר דומה למבצע הנוכחי שעליו הוא אחראי. "עכשיו השעה 11 וחצי וטיסה ראשונה נחתה מעט לאחר השעה 6 בבוקר, הצלחנו לעשות את זה, אבל המנגנון הוא כל כך נזיל שבשניות הוא יכול פשוט לחדול והאירוע יחכה. אנחנו מקבלים ביקורת וזה לגיטימי, אבל אני לא משנה את ההחלטה. אנחנו לא לבד כאן ואני נותן קרדיט גדול גם לשרה, למנכ"ל המשרד ולמנהל רת"א. כולנו צוות אחד ואני לא אומר את זה לפרוטוקול, אלא כי כל האירוע הזה בנוי על ניהול סיכון. מה שמוליך אותנו היא תמונת מודיעין שאליה אנחנו מתאימים את המבצע"

לדברי קדמי, האיום הגדול ביותר כרגע הוא המודיעין שאוספים האיראנים "הם יודעים לטרגט אותנו ואין הישג תודעתי גדול יותר מבחינתם ממטוס כחול לבן בוער. אלו החלומות שלהם משנות ה־70 ואנחנו עסוקים בלהוריד את הסיכון למינימום האפשרי. לכן אנחנו מתחילים במשורה אחרי שתוך 12 שעות הוצאנו מפה 70 מטוסים. צוותים טסו עם המשפחות והיום טייסת חזרה עם הבן שלה בקוקפיט. אנחנו מעריכים שיש כעת בחו"ל 150-200 אלף ישראלים וחשבנו איך אנחנו בונים את התוכנית על סמך ההכנות שלנו מראש. אנחנו עובדים כמו צבא ומנהלים חיתוכי מצב כל הזמן".

התוכנית מבוססת על הטסת מטוס אחד בכל שעה משעות האור לישראל מיעדים שונים, את הטיסות מפעילות חברות התעופה הישראליות שגם מתעדפות את חזרת הישראלים קודם כל לפי לקוחותיהן ורק לאחר מכן יוחזרו נוסעים שטסו באמצעות חברות תעופה זרות. כרגע, מטוס נוחת בישראל, נוסעים יורדים ממנו והוא טס מיד חזרה - כשאין אפשרות לחברות התעופה למכור כרטיסים ליציאה מהארץ ובעצם זו כמעט בלתי אפשרית באמצעות המרחב האווירי.

על ההחלטה הזו נמתחה ביקורת, וקדמי עונה עליה: "אני רוצה מטוס על הקרקע כמה שפחות זמן, נוסעים בטרמינל כמה שפחות זמן. לכן מטוס שנוחת מתחבר לשרוול, פורק אנשים, מזוודות, נוסעים יוצאים עוברים ביקורת גבולות, מכס, ומיד הם על האוטובוסים החוצה. קבענו זמן מסוים שבו אנחנו יכולים לעמוד. בעת שגרה, תהליך של נוסע יוצא הוא בהגדרה יותר ארוך כי יש לך תהליך צ'ק אין, ביטחון, המתנה. לכן, בשלב הראשון אמרנו בואו נראה איך תהליך נכנס, עובד ומתייצב. וזה בא אחד על חשבון השני.

"היום יש 12 טיסות נכנסות אם הייתי עושה גם טיסות יציאה מהארץ בהגדרה הייתי מצליח להכניס פחות טיסות נכנסות כי הייתי צריך זמן נוסף לכל מטוס. נתחקר את הביצועים ונראה מתי נוכל להוסיף גם נוסעים יוצאים. מה שחשוב להבין שאמנם הכנו תוכנית והיא רצה והכל טוב ויפה, אבל יכול להיות מצב שהוא לא היפותטי - שמטוס ממריא מחו"ל אחרי שהנוסע עשה צ'ק אאוט עם המשפחה, עלה על טיסה, ו־20 דקות לפני הנחיתה אני חודל אותו והוא חוזר חזרה. זה סיכון שצריך לקחת בחשבון, אבל הוא עדיף מאשר שמטוס יגיע לפה ויחטוף טיל. תמונת המודיעין משתנה כל דקה".

הכוח אצל החברות?

מה עושים אנשים שצריכים לטוס לטיפולים רפואיים בחו"ל?
"יש טיסות חריגות בעיקר לטיפולים רפואיים וניתוחים. אנחנו מאשרים טיסות פרטיות במשורה. בד"כ הביטוח משלם עליהן ואנחנו מוצאים דרכים להטיס את אותם אנשים. טס מכאן לא מזמן ילד בן 6 שממש גוסס לניתוח מציל חיים".

כמה זמן להערכתך ייקח המבצע הזה?
"אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים בהקדם, אבל כל עוד היא נמשכת - אז שבועות. אם יש לנו בחו"ל לפחות 150 אלף נוסעים ואנחנו מביאים 4,000 נוסעים ביום זה קשוח. אבל אין ברירה אחרת כי לא משנה כמה לחצים וביקורת אחטוף אני לא מהמר על חיי אדם. אנחנו בוחנים את הגדלת המטוסים שנכנסים לישראל. יתכן שכן נצליח להפעיל מטוסים רחבי־גוף ושכבר השבוע נפעיל טיסות חילוץ גם מיעדים כמו ניו יורק ובנגקוק. הנושא נבחן אבל עוד אין החלטה. אנחנו בוחנים את זה כל העת אל מול הסיכונים והמודיעין. והכול בהתאם להערכות מצב".

איך אתה מסכם את הטיסות הראשונות?
"מצוין. אנחנו מבצעים יותר טוב את הפינוי ובפחות זמן מזה שתכננו בזכות השותפים שלנו במכס, במשטרה, ברשות האוכלוסין וזה עובד כמו סכין בחמאה. זה יכול בתוך שניה להשתנות - אם מתעכב לנו מטוס למשל, אבל נכון לעכשיו זה זורם טוב. היו נוסעים שהגיעו ונישקו את הקרקע, שמחה אמיתית. אנשים נלחמים לחזור לכאן".

חברות התעופה מנהלות את התורים בחזרה לארץ, אין להן כוח גדול מדי?
"קודם כל הן על פי חוק מחויבות לנוסעים שקנו כרטיסים ובתוך המנעד הזה הן צריכות להחליט. עכשיו, אני יודע שבחברות עצמן הקימו מנגנונים מטורפים. באחת החברות למשל יש צוות רפואי שבודק מה חומרת המחלה? האם היא אמיתית? וכך מתעדפים. אני סומך על חברות עסקיות מסחריות שיידעו לעשות זאת טוב מאתנו".

הן יכולות גם לתעדף מי שקנה כרטיסים במחלקות הפרימיום.
"החברות מחוייבות לכל מי שקנה אצלן כרטיס על פי החוק והן עושות את הסדר שלהן. זה יוצר מצב נוראי ואני לא מקנא במנכ"לים שצריכים להחליט מי עולה קודם. מי שקנה כרטיס בחברה זרה הוא באמת בסוף הרשימה לא כי יש מגבלת מטוסים, אלא כי יש מגבלה בשימוש במרחב האווירי של ישראל".

"כשל שוק - צריך לבדוק"

אתה חושב שנדרשת רגולציה על מחירי הטיסות חזרה?
"אני לא רגולטור אבל תפיסתי הכלכלית היא שצריך לעשות מינימום רגולציה - והמדינה לא צריכה להתערב איפה שאין כשלי שוק".

אבל בוודאי שיש כאן כשל שוק אם רק אל על יכולה להחזיר ישראלים מארה"ב למשל.
"אז צריכים לשבת על המדוכה ולראות איך פותרים אותה. יש דרכים לפתוח כשל שוק. זה לא אפס או אחד. אתה שואל אותי אם לדעתי צריך לבחון את זה? כן, אתה שואל מה הפתרון? אי אפשר לשלוף מהכיס".

יכול להיות מצב שבו החברות מצד אחד יפקיעו מחירים ומצד שני יקבלו שיפוי בסוף מהמדינה, ראינו את זה קורה בעבר. זה לא גורם לך לשנות את עמדתך?
"אם אני מסתכל אחורה ובודק בעובדות אתה צודק. זה מה שהיה. כן".

יש חברות זרות שמעוניינות להצטרף למבצע?
"בהחלט. גם תוך כדי המלחמה היו חברות זרות שהמשיכו לטוס לפה בלי הפסקה. פליי דובאי טסו לפה שמונה טיסות ביום. בשלב הראשון נשתמש רק בחברות ישראליות משיקולים מבצעיים, אבל כשנוכל לשלב חברות זרות זה בהחלט יתרום לירידת מחירים".

חברות מציעות מסלולי טיסה לירדן או מצרים והגעה יבשתית משם למרות שיש אזהרת מסע לישראלים מלהגיע אליהן
"כל אדם יעשה את השיקול האישי שלו, אני לא יכול לתת המלצה אבל אנחנו ערוכים בתור מי שאחראים על מעברי הגבול. המעבר בטאבה פתוח 24\7 ומעבר רבין עד 23:00 ואם צריך נרחיב אותו. אנחנו מספקים הסעות לאילת ולבאר שבע יחד עם משרד התחבורה ויש אוטובוסים של דיפלומטים שיוצאים מכאן ככה. יחד עם זאת, בהחלט קיימת אזהרת מסע של המל"ל, אבל אנחנו ערוכים לכל החלטה של הנוסע. ובכלל, יש רמה מאוד גבוה של שיתוף פעולה, השרה עובדת מול סגן הרמטכ"ל בתוך שניות, הכול בקווים קצרים, ללא בירוקרטיה מיותרת, דברים זזים מהר מאד".

נשמע כמו פער גדול מההיערכות בשבעה באוקטובר.
"בכל הדיונים שלנו אנחנו כל הזמן מסתכלים אחד על השני. אנחנו לא רוצים עוד אירוע. לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. כלום. אין סמוך, אין יהיה בסדר, הכול ממוסמך, הכול כתוב. וזה לקח שנלמד במחיר בלתי נתפס לצערי. אני רואה את זה אצל כל גופי הביטחון ומשרדי הממשלה שעובדים מולנו. אבל אסור להיות באופוריה כי אם אתה לשנייה מוריד מתח - טעות אחת בשיקול דעת משפיעה על שלוש מאות נוסעים בכל רגע.

"אני חושב שהמלחמה שחקה לנו את הפרופורציות. עפו לכאן עשרות טילי קרקע־קרקע מדויקים וזה ברור שחוזרים לטוס. יש איזו מלחמה קטנה באוקראינה שלוש וחצי שנים והדבר היחיד שטס שם זה טילים. אנחנו שנה ותשע חודשים ניהלנו פה תעופה אזרחית תחת טילים ואין לזה אח ורע בהיסטוריה. אין דין טיל חות'י כדין טיל איראני לא ביכולות לא בהיקף ולא בעוצמות - והם פוגעים. המבצע הזה של פתיחת הטייס בתוך מציאות כזו היא תקדימית - והיא מעידה על החוסן הלאומי שלנו. בתוך ביקורת והלקאה עצמית לפעמים אנחנו בסדר, ואפילו בסדר פלוס".

עוד כתבות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר