איך מודדים משמעות בחיים? / צילום: Shutterstock
לפני כחודש כתבנו על מחקר מפתיע, שמצא כי משמעות בחיים היא בין 17 הגורמים המובילים למניעת דמנציה ומחלות לב. "טוב ויפה", הגיבה לנו קוראת אחת, "אבל איך בכלל מודדים משמעות בחיים?".
● חזית המדע | החוקר שמגלה איך המעבר להליכה על שתיים שינה את גורל בני האדם
● הנתונים מגלים: כך קפצו רמות החרדה והדיכאון בישראל בעקבות המתקפה באיראן
פרופ' טטיאנה שנל שאלה את עצמה בדיוק את השאלה הזאת לפני כ־20 שנה, ומאז היא מציעה לה תשובות. שנל הובילה קבוצת חוקרים שפיתחה את אחד המדדים המובילים למשמעות בחיים. השאלה הזאת אמנם העסיקה את האנושות מאז ומתמיד, אולם בעשור האחרון ישנה התפוצצות של מדדים חדשים להערכת קיומה של משמעות והאירועים שמשפיעים עליה. בראיון לגלובס, שנל מספקת הצצה לתחום מחקר תוסס וחדש יחסית.
בין משמעות החיים למשמעות בחיים
"תמיד התעניינתי בנושא הזה, גם כילדה. רציתי להבין מה זה אומר לחיות, ומהם החיים הטובים", אומרת שנל ומספרת שכאשר התחילה ממש לחקור זאת, בתחילת שנות ה־2000, אמרו לה "זה נושא מטופש. זה תיאולוגיה ולא מדע. אמרו לי, את תהרסי לעצמך את הקריירה". זו הייתה הגישה בעיקר באירופה, החילונית מאוד אז.
ובאמת, אומרת שנל, המדע הסתבך מאוד עם שאלת המשמעות לאורך זמן. "יש הבדל בין משמעות החיים לבין משמעות בחיים", היא אומרת. "שאלת משמעות החיים היא האם יש סיבה לכך שאנחנו פה. זו שאלה אוניברסלית, מה תפקידו של אדם בעולם. ישנם אנשים שחושבים שיש משמעות לחייהם, אבל מדענים עד היום לא ממש ידעו לומר על זה דבר. זו שאלה השמורה לתיאולוגים ולפילוסופים.
"משמעות בחיים היא עניין אחר. כל אחד מוצא אותה בדרכו שלו. לא רק זאת, אדם יכול להכיר בכך שהוא אינו מוצא משמעות לחיים, כלומר הוא אינו יודע מדוע הוא פה ואינו מרגיש שיש לו משימה מסוימת לבצע, ועדיין יש לו משמעות בחיים, כלומר דברים מסוימים שהוא רוצה לעשות או לחוות או להשקיע בהם את זמנו, והם חשובים לו.
"לעומת זאת, ישנם אנשים שמצאו משמעות לחיים, למשל אם הם דתיים וחושבים שאלוהים הוא הסיבה והתכלית לקיומם, אבל הם בכל זאת מחפשים משמעות בחיים, כלומר הם לא בדיוק בטוחים מה חשוב להם לעשות או לחוות בחיים".
למרות התגובות שקיבלה, שנל לא נכנסה לוואקום כחוקרת בתחום. באותה תקופה כבר היו כלים מסוימים למדידת משמעות בחיים. "המקור שלהם היה בפסיכולוג ויקטור פרנקל. הוא אחד החוקרים הראשונים שהראו עד כמה משמעות בחיים היא חשובה לאיכות החיים, והוא גם הגדיר שכל אדם מבנה לעצמו את המשמעות. על בסיס זה, כבר בשנות ה־60 וה־70 נבנו שאלונים עם שאלות כמו: האם אתה שמח או מדוכא? האם יש לך עניין בחיים? ההנחה הייתה שאם משמעות בחיים תורמת לאיכות החיים, והיא טובה, אז כל מיני שאלות על רגשות חיוביים בשאלון יניבו מדד של משמעות בחיים.
"התוצאה הייתה שאלון קצת רקורסיבי. אם אנחנו רוצים לשאול שאלות כמו האם אנשים עם משמעות בחיים הם יותר שבעי רצון או פחות מדוכאים, לא נוכל לדעת זאת אם השאלון מניח זהות בין הדברים".
בשנות ה־2000, מספרת שנל, החלה התעוררות מכיוון ארה"ב, ויחד עם חוקרים נוספים היא החלה לפתח את המדד שלה. "לא הייתה לנו היפותזה שהתכוונו להוכיח, אלא יצאנו לפגוש כמה שיותר אנשים למפגשי עומק, ומתוך השיחות הללו לחלץ את התשובה, באמצעות מתודולוגיה שאנחנו הראשונים שעשינו בה שימוש בתחום הזה.
"המתודולוגיה נקראת Ladddering (שיטת הסולם), והיא מאפיינת ראיונות עומק שבהם החוקרים מנסים לטפס עם המרואיין מרמות משמעות שהן על פני השטח לרמות משמעות גבוהות יותר. "זו שיטת ראיון מאוד מעניינת ומאוד מעצבנת", אומרת שנל. "לדוגמה, אם אני שואלת את המרואיין 'מיהו אדם טוב' והוא עונה 'מישהו שמתנדב', אני אשאל 'מה זו התנדבות', וחופרת עוד ועוד עד שהוא אומר די, אני לא יכול יותר.
"למרות שזה נורא מעצבן, ותוך כדי הראיון אנחנו מתנצלים כל הזמן, אנשים בסופו של דבר אוהבים את התהליך. הם טוענים שהוא מזכך את המוח, הוא מכריח אותם לחדד עוד ועוד למה הם באמת מתכוונים. היו לנו ראיונות שארכו בין שעתיים לשמונה שעות, ומרבים מהם אנשים יצאו בוכים. הם אמרו שזה היה עבורם כמו טיפול, אף שהזהרנו שזה לא טיפול".
חגיגה משפחתית כסוג של תחרות
את יכולה לתת דוגמאות למשמעויות שגיליתם בשיטה הזאת?
"כן. כאשר שואלים אנשים פשוט 'מה משמעות החיים עבורכם', התשובה הראשונה היא לרוב 'משפחה וחברים'. זה כיוון מעניין, וישנם מדדי משמעות שפותחו אך ורק על בסיס התשובה הזאת. אבל אנחנו רצינו לבחון באיזה מובן משפחה וחברים נותנים משמעות. כשעושים את ה'סילום', מוצאים שעבור אנשים שונים הדרכים הן שונות.
"לדוגמה, אחת השאלות ששאלנו בראיון הייתה 'האם אתה חוגג משהו?' אחד הגברים אמר 'בוודאי, אירועים משפחתיים'. אפשר היה לעצור כאן, אבל שאלנו אותו 'מה בדיוק חוגגים באירוע משפחתי אצלכם? ואילו רגעים בחגיגה הזאת נותנים לך תחושת משמעות?' אחרי הרבה צעדים, גילינו שהאירוע נחווה אצלו כסוג של תחרות, שהוא אוהב לנצח בה.
"עוד שאלה הייתה 'מה כדאי לילד או לנכד או לאיזשהו ילד בחייך לעשות בחייו?'. אישה אחת ענתה 'מה שהוא טוב בו'. שאלנו מדוע, והיא אמרה 'אה, כי אם הוא טוב בזה, יהיה לו קל ונוח'. ומתברר שמה שהיא מעריכה בחיים הוא לא בהכרח מיצוי של איזשהו ייעוד אלא נוחות. זאת לעומת אדם אחר שאמר שילדים צריכים להמשיך ללמוד כל החיים כי זהו מיצוי עצמי. עבורו המשמעות הייתה התפתחות, ולא נוחות.
"אישה שלישית אמרה 'הוא חייב להיות עורך דין, כמוני, כי רק כך אנשים מהמעמד הסוציו־אקונומי שלנו יכולים לשמור על זכויותיהם. אמא שלי הייתה חלשה בזה, ואילו אני נלחמתי עבורי ועבור הבן שלי'. היא בכלל לא יכלה לראות משמעות לפני שמסירים את האיום שיפגעו בך. כעורכת דין, היא דאגה לזכויות של אחרים. היא ראתה משמעות בעולם צודק שבו לכולם יש הזדמנות הוגנת".
מרוחניות לתחושת ייעוד: 26 עולמות של משמעות
איך אפשר להפיק מדד מכל כך הרבה סיפורים אישיים?
"הגענו מתוך הראיונות לאלפי משמעויות, ואז קיבצנו אותם לפי סוגים, בקבוצות מיקוד של מרואיינים ואז בקבוצה שלנו, החוקרים. זה היה תהליך ארוך וחזרתי, שבו התכנסנו לדיון ואז שבנו אל המידע הגולמי ושוב חזרנו לדיון, עד שהתכנסנו ל־26 עולמות משמעות עיקריים - ואת זה הפכנו למדד.
לאחר מכן ניסינו לתקף את המדד בדרכים אחרות. לדוגמה, ביקשנו מאנשים לצלם רגע משמעותי בחייהם, חזרנו לשאלון ובדקנו, האם זה חסר? האם זה נמצא? אחרי ארבעה סוגי תיקוף, החלטנו לקבע את המדד, בידיעה שהוא חזק ועמיד בפני מגוון סוגים של ביקורת".
ליצור מדד חזק שעומד בפני ערעור אחרי תהליך של שנים, זה נתן לך תחושת משמעות?
"כן. מאוד".
את 26 עולמות המשמעות שמצאו שנל והחוקרים שעבדה איתם ניתן לכנס לחמש קבוצות עיקריות. הראשונה היא דת ורוחניות. "לא כל רוחניות היא דתית", מדגישה שנל. "באירופה יש היום הרבה אנשים שאומרים שאין להם דת, אבל הם עדיין מתחברים לאיזושהי מציאות גבוהה יותר. לעומתם, יש אנשים שאין להם את הממד הזה בכלל".
לקבוצה השנייה ניתן לקרוא בהכללה "ג'נרטיביות". היא קשורה לתרומה לחברה, לידע, לטבע וליצירה. "אלה דברים שאמורים להפוך את העולם לטוב יותר, גם עבור אנשי העתיד", אומרת שנל. לכן גם ילודה וטיפוח של ילדים, או פעילות פוליטית, יכולים להיכנס לקבוצה הזאת. "זה בעצם המקור הכי חזק למשמעות", אומרת שנל. "לא העלינו זאת בדעתנו לפני שיצאנו לדרך".
הקבוצה השלישית קשורה ל"עצמי" - התפתחות, הישגים ויכולות, והרביעית היא "סדר, מסורת, פרקטיות ושימור הקיים". ומה כוללת הקבוצה החמישית? זה קצת מורכב: שייכות לקבוצה או לקהילה, אבל במקביל לתחושת נינוחות ביחס לעצמך. כלומר, להתקבל לקהילה בתור מי שאתה. בקבוצה הזאת מוצאים אהבה, משפחה והנאה מאירועים חברתיים.
סוגים שונים של משמעות יכולים להיכנס לכמה קטגוריות. לדוגמה, ילדים יכולים להיות חלק מתרומה לעולם, אך גם משייכות לקהילה. אהבה זוגית יכולה להיות חלק משייכות, אבל גם להיתפס כהישג אישי. "מצאנו לדוגמה שבמדינות דתיות יותר, קהילתיות ורוחניות מופיעות יחד, וישנו קשר גם לרעיונות של מסורת והעברה לדורות הבאים. בקהילות הללו נהוג למצוא - או לפחות לחפש - הכול במקום אחד. בסביבות חילוניות, החיבורים הם אחרים".
המדד של שנל התפרסם ב־2009 ומאז עבר תיקוף כמה פעמים על ידיה, תורגם למגוון רב של שפות ועבר תיקוף גם בהן, עבור תרבויות שונות.
באמצעות המדד שפיתחו, חקרו שנל והקולגות שלה גורמים שונים שמשפיעים על המשמעות. כך, לדוגמה, הם מצאו שחברות עוברות עם השנים שינויים במקורות המשמעות המובילים שלהם. למשל, בחברות קולקטיביסטיות, ערכי ההגשמה העצמית נמצאים בעלייה, ואילו בחברות אינדבידואליסטיות, רבים החלו לשאול את עצמם אם מיקוד יתר בהגשמה עצמית הוביל אותם להרגיש בודדים.
שנל מצאה שהתנדבות נחשבת מקור משמעות חזק מאוד עבור אלה שמצליחים להתמיד בה.
"היא משלבת הגשמה עצמית, תרומה לעולם ולדורות הבאים, ובדרך כלל גם חיבור לקהילה. אם ההתנדבות היא יחד עם אנשים שנותנים לך את תחושת השייכות וקבלת עצמך, ולא עם זרים או סתם מכרים, אז כבר הגענו לכמה מישורים של משמעות, וזה סוג של התנדבות שנותן סיפוק מיידי. גם בהתנדבות עם זרים אפשר למצוא משמעות, אבל שם הסיפוק נראה פחות מיידי.
"מי שמצליח למצוא את כל המישורים הללו בעבודה בתשלום, אלה עובדים מאוד מסופקים, שלא חושבים על החלפת מקום עבודה".
יש לכך גם פנים שליליות, היא אומרת. "כאשר תחושת המשמעות גדולה מדי, אנשים עלולים להיכנס למחויבות שהם לא מרשים לעצמם לסגת ממנה. למשל אנשים שעובדים או מתנדבים עם בעלי חיים נוטים לטבוע בתוך התפקידים הללו עד שהם מאבדים את עצמם. מקומות עבודה נוטים לקחת טרמפ על אנשים כאלה. הם מוצאים עבור מי העבודה היא מקור משמעות חשוב כדי לשלם להם פחות. קוראים לזה Purpose Washing".
כשאדם מבין שעבר מניפולציה כזאת, הוא עלול לפתח ציניות. "וזה בעייתי, כי הוא יאבד מקור משמעות בחיים. מצב זה עלול להיות גרוע ממצב שבו לא היה עוסק מלכתחילה בתחום שנותן לו משמעות".
איפה אתם על הסקאלה של משמעות
אתם לא היחידים שבנו מדד למשמעות בחיים מאז שנות ה־2000.
"נכון. מדד נוסף של מייקל סטיגר, שיצא במקביל אלינו, ניגש לנושא בצורה אחרת. הוא לא שאל על מקורות המשמעות, כמונו, אלא על חוויית המשמעות. הסקאלה שלו מורכבת מחמישה סעיפים המעידים על קיומה של משמעות (Presence of Meaning) - בהם 'אני מבין את משמעות חיי', 'יש לי תחושה חזקה לגבי מה הופך את חיי לבעלי משמעות', וגם 'אין משמעות לחיי' - ומחמישה סעיפים העוסקים בחיפוש משמעות, כמו: 'אני מחפש את המשמעות בחיי'.
"בעיניי זהו מדד יותר צר. הוא מניח שאנשים יודעים להגדיר מה רמת המשמעות שלהם, ושכל סוגי המשמעות שלהם מצטברים יחד לחוויה אחת. אנחנו מניסיוננו הרגשנו שזה יותר מורכב. למשל, אדם שמחפש משמעות באינטנסיביות יכול להיות אדם דיכאוני במשבר, או פשוט אדם מאוד סקרן שרוצה למצות את החיים, ואנחנו לא בטוחים שהסקאלה הזאת מבדילה ביניהם".
מדד נוסף בשם MEMS, של לוגין ג'ורג' וקריסטל פארק מאוניברסיטת קונטיקט, הלך בדרכו של סטיגר אך חילק את המשמעות לשלושה וקטורים: 'האם יש לחיי מטרה או מטרות והאם אני מתקדם לקראתן?', 'האם החיים שלי חשובים?'', ו"האם החיים שלי קוהרנטיים (Makes Sense)".
שנל וצוותה מתייחסים אחרת לחיפוש משמעות ולמציאתה. הם מיפו כמה מצבי משמעות שאדם יכול להיות בהם: יש משמעות, יש משבר משמעות, יש משמעות מסוימת אבל גם תחושת משבר משמעות, אין משמעות אבל גם אין משבר.
"חוקר נוסף, בשם פול וונג מקנדה, יצר גם הוא מדד הבוחן משמעות יחד עם מקורותיה. הוא מיפה את המקורות על ידי שאלות ישירות יותר, לא בשיטת הסולם, ואני דווקא התרשמתי שהחפירה היא משמעותית".
בשנים האחרונות הצטרף גם מדד בשם SMILE, שבונה על המדדים הקיימים כדי לבחון כיצד אנשים מפיקים משמעות מאירועים מסוימים בחייהם (Situational Meaning of Life). המדד פותח בתקופת מגפת הקורונה, והוא הראה שבני אדם מפרשים אירועים דרמטיים, אבל גם אירועים יומיומיים, בהתאם לאופן שבו הם תורמים למשמעות החיים שלהם. החוקרים הראו שהמשמעות המופקת מאותו אירוע יכולה להשתנות לקראת התרחשותו, תוך כדי קיומו, מיד אחריו ושנים אחרי.
איזו משמעות מוצאים טרוריסטים?
"היום הסיפור של מדידת משמעות מאוד תפס וכל העולם עושה את זה. השלב הבא הוא להשתמש במדדים האלה כדי לשאול שאלות גדולות. למשל, ויקטור פרנקל אמר שאפשר למצוא משמעות בכל אירוע בחיים, וקולגות רבים שלי ביקורתיים לגבי ההיגד הזה וטוענים שמדובר באידיאל יותר מאשר במציאות, שבה לפעמים אירועים מסוימים הם חסרי משמעות.
"אפשר לטעון שזה אפילו פטרנליסטי לומר לאנשים שיש להם משמעות בחיים או שאירוע מסוים נותן משמעות כשהם מרגישים שאין זה כך. שאלה גדולה נוספת היא אם משמעות אכן תמיד מובילה לחיים טובים יותר. אני בטוחה שהיטלר מצא המון משמעות במה שהוא עשה, אחרת לא הייתה לו כזאת מוטיבציה לעשות מה שעשה.
"אני חוקרת עכשיו קיצוניות וטרור ואת האופן שבו אנשים מוצאים בכך משמעות. קבוצות טרור מציעות לך חבילת משמעות מוכנה מראש ואומרות - זו הדרך. למצוא משמעות בקבוצת טרור או בכת, זו חוויה אחרת לגמרי מאשר לחפש אותה בחיים רגילים ומיינסטרימיים. בדרך כלל אנחנו רואים שללא תלות במקור שממנו אנשים מקבלים משמעות, חוויית המשמעות עצמה היא מאוד דומה, אבל בדרך כלל אנשים גם לא עוסקים בטרור, ולא בטוח שזה עדיין אותו דבר.
"אנחנו חוקרים כעת את הקבוצות הללו כדי להבין אם כל הגישה שלהם למשמעות היא אחרת, או שזהו אותו חיפוש שאנחנו מכירים, שפשוט מצא פתרון מאוד מושך ברגע מסוים בחיים. התשובות על כך ישפיעו על האופן שבו חברות מנסות למשוך אנשים מהטרור חזרה לחיים רגילים".
משבר משמעות בעולם המערבי
בימים אלה עומלת שנל על פירוק השאלון שלה לאפליקציה, הזמינה כרגע בגרמנית בלבד. המטרה היא לעזור לאנשים למפות את מקורות המשמעות שלהם וכך להדגיש בחייהם את מה שאכן עוזר להם לחוש משמעות.
"יש משבר משמעות חזק בעולם המערבי", היא אומרת. "אנשים שואלים 'מדוע אני חי? מדוע אני עובד? מהם בכלל חיים טובים?' אבל אין להם תמיד את המונחים הנכונים לדבר על כך, ואת זה אנחנו שואפים לשנות".