היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
בעמדה שהגישה לבג"ץ אתמול (ה') דחתה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, את הצעתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, לפיה היא תעביר לגורם אחר את הסמכות לעסוק בעניינים הקשורים לראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן. זאת, לנוכח טענות שהעלה ארגון ימין לניגודי עניינים מצד היועמ"שית סביב היכרות מוקדמת שלה, לכאורה, עם ארגמן.
בתגובה מטעם היועמ"שית נכתב, כי "היעתרות להצעה - אף שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מקורבת באופן אישי למשיב 4 (ארגמן - ע"ג) ולא מתקיימים ולו בקירוב המבחנים ואמות המידה הרלוונטיים (לניגוד עניינים - ע"ג) - מגלמת אפקט מצנן על עובדי ציבור והרחבה משמעותית של המקרים שבהם ידרשו או יבקשו עובדי מדינה להאציל את הסמכויות שהופקדו בידיהם, גם ללא בסיס עובדתי רלוונטי".
סולברג העלה את הצעתו מוקדם יותר החודש במסגרת עתירה לבג"ץ שהגיש ארגון הימין לביא. בעתירה טען הארגון, כי לבהרב-מיארה קשר אישי וחברי רב שנים עם ראש השב"כ היוצא, רונן בר, ועם קודמו בתפקיד, נדב ארגמן, סביב שירותו של בעלה בשב"כ בעבר.
קשר זה, נטען בעתירה, קולע את היועמ"שית לניגוד עניינים סביב עיסוקה בעתירה לבג"ץ שהגיש ארגמן נגד ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין השימוש ברוגלות וסביב מעורבותה בהליכים נגד החלטתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטר את בר מראשות השב"כ.
בתגובה שהגישה בשעתה לעתירה הסבירה בהרב-מיארה, כי אין לה יחסים חבריים עם בר וארגמן וכי היא אינה בניגוד עניינים. "מדובר בקשרי עבודה שהיו בעבר ולא היו ביניהם יחסי חברות אישיים", תיארה היועמ"שית את הקשרים שבין בעלה לבין שני ראשי השב"כ לשעבר.
היועמ"שית הוסיפה, כי "בין המשפחות לא היו קשרים חבריים והמשפחות לא בילו יחד". עוד נכתב בתגובה מטעמה, כי היועמ"שית "אינה ולא הייתה חברה של מר ארגמן או של מר בר בכל שלב שהוא, ולא הייתה מקורבת אליהם באופן אישי".
חרף ההסבר, סולברג הציע כי "מתוך גישה מעשית וניסיון להביא לפתרון המחלוקת בדרכי שלום, ובשים לב לרגישות הנובעת מן ההיבטים האישיים הקשורים לעניין", ארגון לביא ימשוך את העתירה והיועמ"שית תודיע "מבלי שיהיה בכך משום הסכמה לטענות המועלות בעתירה, ולמען ניקיון הדעת בלבד", כי היא מסכימה להעביר את סמכותה לעסוק בכל עניין הנוגע לארגמן לגורם אחר שייבחר על ידה.
כעת דחתה, כאמור, בהרב-מיארה את הצעת סולברג תוך שהיא מותחת עליה ביקורת. לדבריה, בהצעה "טמונות השלכות רוחב החורגות מהעניין הקונקרטי, אשר יש בהן כדי להרחיב את גבולות תחום ניגוד העניינים בשירות הציבורי ולהביא לשינויו".
היועמ"שית הוסיפה, כי מלבד פניית לביא הגיעו אליה פניות נוספות "הנסמכות אף הן על פרסומים ברשתות החברתיות ובתקשורת בעניין בעלה". בהרב-מיארה מכנה את הפניות הללו "נעדרות עילה".
לגבי דחיית הצעתו של סולברג בעניין ארגמן הודגש בתגובה: "מדובר בעמדה עקרונית, שכן אין בעת הזו על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה עניין אישי של המשיב (ארגמן - ע"ג)". לנוכח הדברים, היועמ"שית ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה.