גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל העוברים באסותא: העליון דחה את בקשת ההורים הגנטיים לדיון נוסף

נשיא העליון קבע כי פסק הדין שבו הוחלט בדעת רוב להשאיר את הפעוטה סופיה ברשות ההורים שגידלו אותה, ולא להעבירה להוריה הגנטיים, אינו כולל הלכה משפטית חדשה ● עמית ציין כי מדובר ב"מקרה כואב שבכואבים", ועם זאת קבע כי "בשלה העת לשים סוף להתדיינות הממושכת ולאפשר לצדדים להותיר מאחור את משקעי העבר על-מנת לקדם את טובתה של ס'"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית / צילום: דוברות הרשות השופטת
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית / צילום: דוברות הרשות השופטת

פרשת מחדל העוברים באסותא: נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קבע כי פסק הדין שבו הוחלט בדעת רוב להשאיר את הפעוטה סופיה ברשות ההורים שגידלו אותה עד כה, ולא להעבירה לידי ההורים הגנטיים, אינו כולל הלכה משפטית חדשה.

לראשונה: הכרה באם גנטית מהליך פונדקאות, ללא צו הורות פסיקתי
האב גילה שבתו אינה שלו - ותבע פיצוי מהאם. מה קבע בית המשפט?

לדברי עמית, הקביעה בפסק הדין, ולפיה זיקה גנטית אינה מקנה כשלעצמה ובאופן אוטומטי מעמד הורות, אינה חותרת תחת הלכות קודמות של בית המשפט בנושא.

עוד דחה עמית את הטענה כי ההחלטה להשאיר את סופיה בידי הוריה המגדלים סותרת את חוק האימוץ.

לפיכך דחה עמית את בקשת ההורים הגנטיים לדיון נוסף בסוגיה.

לא מקרה "חריג שבחריגים"

ההורים הגנטיים הגישו בסוף חודש מאי בקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן מוקדם יותר באותו חודש, ואשר הכריע כי סופיה תישאר בחזקת הוריה המגדלים.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד שמואל מורן ופרופ' פנחס שיפמן, נטען כי "לראשונה בישראל נשללה הורות טבעית של הורים גנטיים בריאים וכשירים, נקבעו הלכות חדשות ביחס להגדרתם של אב ואם, נשללו כוונתם ורצונם המקורי שלהם ושל מטופלים עתידיים בתהליכי פריון".

בהחלטתו לדחות את הבקשה עמד עמית על כך שהאפשרות לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורכב - כפי שאירע בפרשת העוברים, בה פסקו חמישה שופטים בבית המשפט העליון כי סופיה תישאר בידיה הוריה המגדלים - שמורה למקרים "חריגים שבחריגים". מקרה זה, כך קבע, אינו נכלל במקרים אלה.

עמית תיאר כיצד נחלקו הדעות בקרב שופטי הרוב לגבי חלק מהנימוקים להחלטה, ומכאן שלא ניתן לקבוע כי פסק הדין יצר הלכה משפטית חדשה.

לגבי המעמד שמקנה הזיקה הגנטית, עמית קבע כי "בחווֹת-דעתם של שופטי הרוב הוצגו כאמור תרחישים שבהם ההורות המשפטית אינה נוצרת באופן אוטומטי על אף קיומה של זיקה גנטית בין היילוד להוריו הגנטיים. מכל מקום, טענות המבקשים בנושא נדונו לגופן ובאופן ממצה בפסק הדין, ואיני סבור כי יש מקום להידרש אליהן פעם נוספת במסגרת דיון נוסף".

לגבי חוק האימוץ פסק עמית כי "שופטי הרוב יצאו מנקודת הנחה שהחקיקה והפסיקה אינם מספקים פתרון ישיר ואוטומטי לשאלה מי ייחשבו כהוריה המשפטיים", ופסק הדין עסק בשאלה כיצד יש לקבוע מלכתחילה מי יוכר כהורה.

נשיא העליון הכיר בחידוש הנובע מקביעתם של השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ויחיאל כשר, ולפיה לאימהות פיזיולוגית יש עדיפות על פני אימהות גנטית, אך לא ראה בכך הצדקה לקיומו של דיון נוסף. "המקרה שבמוקד פסק הדין מבוסס על טעות נדירה וחריגה בהליך הפריה חוץ-גופית, אשר אירעה שלא באשמת מי מהצדדים. אף אחד מהם לא ידע בזמן אמת על החלפת העוברים, לא נתן את הסכמתו לכך ואף לא 'עצם עיניו' אל מול השלכות אפשריות של פעולותיו. יש לקוות שטעות שכזו לא תחזור על עצמה, ולכל הפחות ניתן לקוות שהמוסדות הרפואיים יפיקו את הלקחים המתאימים", כתב עמית.

בהקשר זה הוסיף עמית כי "השלכותיה של הקביעה שלעיל על חיי המעשה צפויות להיות מוגבלות ביותר, אם בכלל".

לשים סוף להתדיינות הממושכת

עוד כתב נשיא העליון כי "בענייננו התבררה המחלוקת שבין הצדדים בפני שלוש ערכאות, בהליכים שהתפרשו על פני למעלה משנה וחצי - רוב ימי חייה של ס' עד כה. טענות הצדדים נדונו לפני ולפנים, והערכאות השונות לא השאירו אבן על אבן בדרך להכרעה בסוגיה הסבוכה שהובאה בפניהן. סבורני כי בעת הזו בשלה העת לשים סוף להתדיינות הממושכת שבין הצדדים, ולאפשר להם להותיר מאחור את משקעי העבר על-מנת לקדם את טובתה של ס'".

עמית הכיר בכאב הצפוי להיגרם להורים הגנטיים לנוכח ההחלטה. "איני מקל ראש בהשפעת פסק הדין על הצדדים או בכאבם של ההורים הגנטיים - אשר לא יזכו לשמש כהוריה המשפטיים של ס', ואשר הביעו חשש כי אילו פסק הדין יוותר על כנו, נשים שתבצענה בעתיד הפריה חוץ-גופית עלולות שלא לקבל לידיהן את היילוד הנושא את מטענן הגנטי", כתב.

נשיא העליון הוסיף: "יש לזכור כי הנסיבות החריגות שבמוקד ההליך מובילות לכך שכל הכרעה - בין אם לטובת המבקשים, בין אם לטובת המשיבים - תהיה כרוכה, למרבה הצער, במחיר ובכאב גדול עבור הצד שעמדתו לא תתקבל".

עוד כתב עמית: "עסקינן במקרה רגיש שברגישים, כואב שבכואבים. מן העבר האחד - ההורים הגנטיים, אשר עברו תהליך ארוך של הפריה חוץ-גופית תוך השקעת משאבים גופניים, חומריים ורגשיים ניכרים (בפרט באשר לאֵם הגנטית), ובהמשך גילו כי עוברית הנושאת את מטענם הגנטי הושתלה בטעות ברחמה של אחרת. מן העבר השני - ההורים המגדלים, אשר התבשרו בשלב מתקדם של ההריון כי העוברית שהאֵם היולדת נשאה ברחמה אינה נושאת את מטענם הגנטי, ואשר מגדלים את ס' מיום היוולדה. אלה ואלה עשו כל שביכולתם כדי לממש את חלומם להביא ילד משותף לעולם, ובשל טעות חמורה שאינה באשמתם נקלעו למערכת נסיבות מורכבת אשר הציבה אותם משני צדי המתרס המשפטי".

"נסיבות טרגיות יוצאות דופן"

הפרשה התפוצצה ב-2022, כאשר בעקבות בדיקה גנטית נחשף כי עובר שנשאה ברחמה מי שלימים תהיה האם המגדלת של סופיה אינו קשור גנטית לאותה אם ולבן זוגה, שעברו טיפולי פוריות. זאת, בעקבות מחדלים שאירעו בבית החולים.

בהמשך אותרו ההורים הגנטיים של סופיה, ונפתח מאבק משפטי. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי סופיה תעבור להוריה הגנטיים, אך ההחלטה נהפכה על-ידי בית המשפט המחוזי, שהכריע כי היא תישאר עם הוריה המגדלים.

בפסק הדין של העליון מתחילת מאי, אשר הכריע כאמור לטובת ההורים המגדלים, כתבה השופטת יעל וילנר כי מדובר ב"נסיבות יוצאות דופן וטרגיות, כאלה ששמעם לא משאיר אוזן אדישה ולא מותיר עין יבשה".

בהיעדר הוראה מפורשת בחוק שבאמצעותה ניתן להכריע, התבססה וילנר על חוק הפונדקאות, הקובע כי במקרה של "תחרות" בין זיקות להורים שונים - האם היולדת תקבל אפוטרופסות. במקרה של סופיה, קבעה וילנר, מתבקש להחיל את הכלל, שכן סופיה גדלה עם האם היולדת ועם בן זוגה ורואה בהם את הוריה.

השופט יחיאל כשר, שהצטרף ביחד עם השופט עופר גרוסקופף להחלטה של וילנר, ייחס משקל מיוחד לפגיעה הצפויה לאם שילדה את התינוקת בתום תשעה חודשי הריון אם הילד יילקח ממנה. השופט אלכס שטיין סייג את ההחלטה וקבע כי האב הגנטי של סופיה צריך להירשם כאביה, אך ללא זכויות אפוטרופסות.

בדעת מיעוט קבעה השופטת דפנה ברק-ארז כי יש להכריע לטובת ההורים הגנטיים, שכן חוק הפונדקאות עוסק במצב של הסכמה בין הצדדים - וזהו איננו המקרה של סופיה.

לצד הכרעתם לטובת ההורים המגדלים, השופטים הנחו לקבוע "מסגרת מתאימה" לקשר בין סופיה לבין ההורים הגנטיים.

עוד כתבות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך