תשתיות בנק ספ'א הותקפו, והמשכורות לחיילי משמרות המהפכה הוקפאו / צילום: Shutterstock
במשך שנים בכירים במשמרות המהפכה ובמשרדי הממשלה באיראן עקפו את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליהם בעזרת בורסת הקריפטו המקומית נוביטקס (Nobitex). למעשה, ככל שהסנקציות העמיקו, כך שגשג המסחר במטבעות קריפטו בבורסה האיראנית. על פי פירמת צ'יינאליסיס, כ־11 מיליארד דולר הועברו מיד ליד דרך נוביטקס מאז שהוקמה לפני שמונה שנים ועד יום רביעי האחרון, אז החליטה קבוצת ההאקרים הפרו־ישראלית "הדרור הטורף" להשתלט עליה ולגנוב מטבעות קריפטו בהיקף של 90 מיליון דולר.
● אתמול בנקים, היום מיליונים בקריפטו: קבוצת האקרים מכה באיראן
● הברזים התייבשו - והכסף ממשיך לזרום: כך מתפרנס חמאס תוך כדי המלחמה
הקבוצה, שפועלת זה שנים נגד תשתיות בנקאות, דלק, תעשייה וצבא באיראן, לא פרצה לרשת הבלוקצ'יין אלא לארנקים הדיגיטליים שמנהלים בעלי החשבונות. כ־55 מיליון דולר נגנבו במטבע USDT - מטבע דיגיטלי צמוד־דולר, 7 מיליון דולר במטבע דוג'קוין, 5 מיליון דולר במטבע טון, 2 מיליון דולר בביטקוין, עוד מיליון דולר באת'ריום, וכל השאר במטבעות שוליים יותר.
"אידיאולוגיה, לא כסף"
אלא ש"הדרור הטורף" איננה עוד קבוצת האקרים שעוסקת בגניבת כסף. למעשה, איש מבין חבריה לא גרף אפילו סנט אחד לכיסו: הכספים נשלחו לארבע כתובות מזויפות, שבמקום מספרים סידוריים נשאו סיסמאות בגנות משמרות המהפכה ואיראן - מה שהוביל בפועל למחיקת המטבעות. "בקהילת הקריפטו לא הבינו מדוע הכספים נשלחו לכתובת אבודה ולמעשה נשרפו", אומר בן סמוחה, מייסד ומנכ"ל אתר התוכן CryptoJungle. "עלתה ביקורת על כך שההאקרים לא חילקו את הכסף לקורבנות משמרות המהפכה, למשל. הסיבה היא שהעברת כסף לחשבונות של הקורבנות הייתה מאלצת את חברי הקבוצה להיחשף".
העובדה שקבוצת "הדרור הטורף" העלימה את הכסף האיראני ולא נטלה אותו לעצמה היא "סימן לכך שייתכן שזו קבוצה שפועלת בשביל אידיאולוגיה ולא בעבור כסף", אומר אילון אביב, שותף בקרן ההון סיכון קוליידר. "זה ככל הידוע האירוע היחיד בהיסטוריה של הקריפטו שבו פורצים לקחו מטבעות ולא שלשלו אותם לכיסם".
אביב מסביר שאחת הסיבות לכך היא שחלק הארי מההון שנעלם היה במטבעות USDT שמונפקים על ידי חברה בשם תת'ר (Tether), שמעניקה אחריות למטבעות שהיא מנפיקה. "זה אומר שתת'ר תוכל, ככל הנראה, לשפות משתמשים רגילים אבל להימנע מפיצוי של אנשי משמרות המהפכה. ייתכן שייבנה מנגנון כזה".
"נוביטקס מזוהה עם הציר השיעי. זוהו לא מעט העברות בין הבורסה הזו לבין ארנקי קריפטו של משמרות המהפכה, החמאס, החות'ים, וערוצי טלגרם כמו Gaza Now וערוצים שתומכים באל קעידא", אומר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה־Web 3 בישראל. "קיים דיווח כבר מ־2022 ששני בכירים איראנים העבירו 100 אלף דולר לחשבונות שם".
עוד קודם לכן הפכה איראן לצרכנית כבדה של ביטקוין באמצעות הפעלת "מכרות" דיגיטליים - שרתי ענק שהוצבו במרכזים שונים במדינה על מנת לכרות מטבעות ביטקוין ובכך להתמודד עם הסנקציות המערביות שדיללו את יתרות המטבע הזר שברשותה, וביתר שאת לאחר יציאת טראמפ מהסכם הגרעין ב־2018.
משטר האייתוללות הכיר בכריית קריפטו כתעשייה והנהיג מדיניות רישוי מקלה לכורים המציעה חשמל זול תוך שימוש בעודפי הגז והנפט שלה. נוצרו גם שיתופי פעולה עם משקיעים סינים, שסייעו בהקמת חוות ביטקוין גדולות באזורי הסחר החופשי ובמחסנים מרוחקים. כך הכרייה הפכה לענף יצוא משגשג, דבר שייצר לה ולבכירי הממשל עודפים של מאות מיליוני דולרים במטבעות דיגיטליים. על פי הערכה, ב־2023 כ־100 אלף מתוך 180 אלף שרתי כריית הביטקוין באיראן השתייכו לגורמי מדינה או לחברי משמרות המהפכה.
אולם הענף המשגשג הפך לחרב פיפיות: כריית הביטקוין הפכה כה גדולה עד כי משאבי החשמל הופנו אליה על חשבון רשת החשמל הארצית - דבר שגרם להפסקות חשמל חוזרות ונשנות במדינה החל מ־2019. עם זאת, איראן צמצמה את כריית הביטקוין שלה בשנה האחרונה, ככל הנראה בשל אתגרי החשמל, לכדי 0.12% מכלל ייצור הביטקוין העולמי.
המלחמה גלשה לסייבר
ההתקפה על בורסת הקריפטו האיראנית לא נותרה ללא מענה. ביום חמישי האחרון הודיעה קבוצת ההאקרים הפרו־פלסטינית המזוהה עם איראן "הנדלה", שפגעה בחברת הקריפטו הישראלית "אגורה" (Agura), חברה אלמונית שהוקמה ב־2018 בידי היזמים רן דרור ואסף אזולאי, שמאפשרת לחברות או יחידים להנפיק מטבעות קריפטו משלהם או להקים בורסות קריפטו. למרות האיום של ההאקרים הידועים לשמצה, אומר סמוחה כי "לא נראה שיש פה נזק ממשי. הם לא הוכיחו כמה מטבעות הם גנבו. הם גם טוענים שהשתלטו על המערכת, אבל נראה שהיא כבר לא פעילה מספר שנים וכי היזמים פנו להקים חברות אחרות".
באופן שכזה, במקביל למלחמה הישירה בין ישראל לאיראן, מתייצבות זו מול זו שתי קבוצות האקרים - האחת, הדרור הטורף, מזוהה עם ישראל ובנות בריתה, והשנייה, הנדלה, מזוהה עם איראן.
לדברי מומחים, השבתת האינטרנט באיראן בשבוע האחרון פגעה ביכולות התקיפה של הנדלה - שהפכו לבלתי אפקטיביות. בערוץ הטלגרם של הנדלה, שנוסד חודשיים לאחר טבח ה־7 באוקטובר, פורסמו תקיפות רבות נגד ישראל, בהן מתקפת פישינג נגד אזרחים שנועדה לדוג פרטים אישיים ופיננסיים, השחתת אתרי אינטרנט ישראליים, תקיפת מערכות הרדאר של כיפת ברזל וגניבת מידע ממרכזי הפיתוח של HP בישראל. היא אף טענה שברשותה תמונות אישיות של בני גנץ וגבי אשכנזי.
ההזדהות עם האינטרסים האיראניים הודגשה שוב כשהקבוצה הוציאה מתקפות סייבר במקביל למתקפות הטילים האיראניים על ישראל בשנה שעברה ומאז פרוץ מבצע עם כלביא. עם זאת, אלה התבררו כמתקפות חלשות על ארגונים קטנים.
הבנק של המשטר הושבת
הדרור הטורף, מאידך, הפכה לקבוצה הפעילה בעיקר נגד משמרות המהפכה כבר מאז 2021 וביתר שאת מאז פתיחת מבצע עם כלביא. הקבוצה תקפה לפני מלחמת חרבות ברזל את מערך הרכבות האיראני, את מפעל הפלדה של משמרות המהפכה ולאחר פרוץ המלחמה השביתה 70% מתחנות הדלק באיראן.
בתחום הפיננסי, מלבד השמדת 90 מיליון הדולר שנמצאו בנוביטקס, הקבוצה השביתה את תשתיות הבנק ספ'א (Sepah) המזוהה עם משמרות המהפכה. השבתתו יוצרת עבור משמרות המהפכה בעיה נוספת: מערכת הקצאת הלחם במאפיות במסגרת מדיניות הצנע של איראן מאז פרוץ המלחמה נשלטת בידי מערכת התשלומים של הבנק, ומכיוון שזו לא עבדה - מיהרו הקונים למשוך כסף מזומן ולרוקן את מכשירי הכספומט. הבנק המרכזי עקף את החסימה באמצעות הקצאה לחשבונות בנק פרטיים אחרים. בעיה חמורה יותר עבור משמרות המהפכה כתוצאה מהשבתת הבנק, היא שתשלומי המשכורות לחיילי הארגון הוקפאו.