מהדחת היועמ"שית ועד הרפורמה בתקשורת: העימותים במערכת המשפט מתחדשים

ערב המלחמה עם איראן עמדה על הפרק שורת מהלכים שיזמה הממשלה בתחום מערכת המשפט ואכיפת החוק.

חלק מאותם מהלכים אומנם המשיכו להתקדם בזמן המלחמה (לדוגמה, קידום מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה) אך הצעות חוק חדשות כמעט לא קודמו. רוב הדיונים בבג"ץ ובבתי המשפט הושעו, והקשב הציבורי נדד באופן טבעי אל סדר היום הביטחוני.

כעת, עם ההכרזה על הפסקת האש, צפויים להתחדש רבים מהמהלכים הללו, ואיתם העימותים בין הממשלה לצמרת מערכת המשפט. גלובס ממפה את העימותים המרכזיים.

● היועמ"שית על הגבלת תקציב לשכת עורכי הדין: חוק פוליטי שיפגע בעצמאותה
● היועמ"שית: צפויות פעולות חקירה משמעותיות בקטארגייט, התנהלות נתניהו במינוי זיני "פגומה מן היסוד"

הדחת היועצת המשפטית

הממשלה מוסיפה לקדם את פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. השבוע צפויה הממשלה להגיש לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד הליך ההדחה שיזם שר המשפטים יריב לוין, ושנועד לעקוף את הצורך בכינוס ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס.

הממשלה צפויה להגן בבג"ץ על עמדתה, שלפיה ניתן להדיח את היועמ"שית באמצעות ועדת השרים הייעודית שהקימה לצורך כך בראשות השר עמיחי שיקלי.

הוועדה כבר זימנה את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים - שנדחה אף הוא בגלל המלחמה, וצפוי כעת להיקבע מחדש. בהרב-מיארה עשויה לבחור שלא להתייצב לשימוע, שכן תוצאותיו ידועות מראש, כך שההכרעה תתגלגל לפתחו של בג"ץ.

מינוי זיני לראש השב"כ

ראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש למנות מחליף לרונן בר. זאת, בניגוד לקביעת היועמ"שית שאסרה על נתניהו לעסוק במינוי ראש השב"כ, לנוכח ניגודי העניינים שבהם הוא מצוי בשל מעורבות השב"כ בחקירות נגד יועציו הקרובים סביב הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת קטארגייט.

היועמ"שית קבעה כי על נתניהו להעביר את סמכות המינוי לאחד משרי הממשלה, אך ראש הממשלה הבהיר לבג"ץ כי הוא עומד על זכותו לבצע את המינוי.

נתניהו אף דורש כי ועדת גרוניס למינויים בכירים תקדם את אישור המינוי של זיני. בינתיים, מינויו של סגן ראש השב"כ, ש', לממלא-מקום ראש השירות, צפוי להסתיים בשבועות הקרובים, כך שגם כאן יידרשו שופטי בג"ץ להכריע כיצד ימונה ראש השירות הקבוע.

עצמאות גופי התקשורת

שר התקשורת שלמה קרעי מוביל שורה של רפורמות, חלקן בתמיכתו הפעילה בהצעות חוק פרטיות, שנטען כלפיהן שמטרתן לצמצם את חופש העיתונות ולאפשר פוליטיזציה של גופי תקשורת.

בראש ובראשונה, רפורמת הדגל של קרעי בדמות חוק השידורים צפויה כעת לשוב, כדי לאפשר את סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין והחלפתן בגוף המאפשר התערבות פוליטית.

הייעוץ המשפטי לממשלה כבר חיווה את דעתו נגד הרפורמה, ואף עמד על הצורך בהתייעצות עם רשות האסדרה לפני שתקודם, אך קרעי הדף את חוות-הדעת.

בנוסף, חידוש פעילותה של ועדת השרים לחקיקה יביא לקידומן של הצעות חוק לסגירת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי "כאן" ולהתערבות בשוק הפרסום לטובת ערוצי השידור הנחשבים קטנים ושממעטים לקנות בהם זמן שידור, כדוגמת ערוץ 14.

המלחמה צפויה להגדיל עוד יותר את העומס על מערכת המשפט

עם פרוץ המלחמה, עברו בתי המשפט לפעול במתכונת חירום, ולא התקיימו בהם דיונים - אלא במקרים דוגמת עתירות דחופות לבג"ץ, מעצרים וסעדים דחופים בתיקים אזרחיים. המערכת שבה לשגרת עבודה היום (ד'), אך רוב הדיונים שכבר בוטלו ליום זה לא יתקיימו.

ביטול הדיונים צפוי להגדיל את העומס הכבד שממנו סבלה המערכת עוד לפני המלחמה. "אנחנו זמן קצר לפני פגרת הקיץ של בתי המשפט, מה שמותיר זמן קצר מאוד. המשמעות היא שדיונים שבוטלו לא יתקיימו בקרוב, למעט חריגים, וייקבעו לכל המוקדם באוקטובר". כך מעריכה עו"ד אורטל גר, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי.

לדבריה, המלחמה תטיל עומס נוסף על המערכת בדמות תביעות בנושאים כגון תעופה, ביטוח וצרכנות - וכולל תביעות ייצוגיות. עם זאת, גר צופה כי מה שעשוי להקל על העומס היא העובדה שהשופטים המשיכו לפרסם החלטות בימי המלחמה, ומשרדי עורכי הדין המשיכו לעבוד בזכות המספר הנמוך יחסית של עורכי הדין שגויסו למילואים בהשוואה למלחמה בעזה.

 עו''ד אורטל גר / צילום: ניקי וסטפהל

חלק מבתי המשפט אף ספגו פגיעה פיזית מירי טילים. כאשר המערכת חזרה לשגרה, הכוונה הייתה אפוא לסגור את האזורים שנפגעו. 

הפעילות בהיכל המשפט בחיפה ובהיכל ויצמן בתל אביב (בית משפט השלום), שנפגעו במלחמה, הופנתה לבתי משפט אחרים במחוז עד לשבוע הבא. 

קראו עוד

מינוי נציב שירות המדינה

אחרי שבג"ץ פסל את הליך המינוי שהציעה הממשלה לקביעת מחליפו של נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ', הליך שלפיו ראש הממשלה היה רשאי לבחור מועמד מטעמו ללא צורך במכרז או בהליך תחרותי שינוהל על-ידי ועדת איתור, הכנסת צפויה לאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק שנועדה לעקוף את פסק הדין.

לפי ההצעה, שהגישו חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ, ראש הממשלה יהיה רשאי למנות את הנציב ללא מכרז וללא הליך תחרותי. ככל שההצעה תאושר, צפויות עתירות נגדה לבג"ץ.

בינתיים, נתניהו הסכים, אחרי שהתנגד תחילה, למנות את הרשקוביץ' לממלא-מקום הנציב לשלושה חודשים, אך הוא צפוי להתעקש על מינוי מועמד מטעמו בהמשך.

זאת, אחרי שמספר מועמדים שביקש למנות לתפקיד ממלא מקום הנציב נפסלו על-ידי היועמ"שית, ובג"ץ אף קבע כי רואי כחלון, ששימש באופן זמני בתפקיד, לא יוכל להמשיך ולמלאו לנוכח הבדיקה המשמעתית המתקיימת בעניינו.

סמכויות נשיא העליון

בהתאם לקו שמכתיב שר המשפטים לוין, הממשלה אינה מכירה בכהונתו של יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ומסרבת לשתף איתו פעולה.

בינתיים, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מציע להפקיע מעמית את הסמכות לקבוע את הרכבי השופטים הדנים בתיקים בעליון (רוטמן מציע כי הדבר ייעשה באופן שרירותי על-ידי תוכנת מחשב) ואת הסמכות לאשר דיון נוסף בפסק דין של העליון (מוצע כי כל שופטי העליון יכריעו בנושא). קידום ההצעה, שההצבעה עליה בקריאה טרומית נדחתה, צפוי להתחדש בקרוב.

פיצול תפקיד היועמ"ש

לצד הניסיון להדיח את היועמ"שית, מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק פרטיות שנועדו להחליש דרמטית את מוסד היועץ. ח"כ מישל בוסקילה מציע לבטל את סמכות היועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית או להעמיד לדין את ראש הממשלה, את השרים ואת חברי הכנסת, ולהעבירה לפרקליט המדינה ולאישור ועדה בהשתתפות נציג מטעם שר המשפטים.

ח"כ חנוך מילביצקי מציע לבטל את כובע היועץ המשפטי לממשלה כמי שעומד בראש התביעה הכללית, האחראית גם על הליכים נגד אישי ציבור, ובמקומו למנות תובע כללי שייבחר על-ידי שר המשפטים.

הצעות החוק צפויות לעבור בקרוב בקריאה טרומית.