גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל נערכה למלחמה הזו שנים, אבל אלמלא הפצצה אחת היא לא הייתה יוצאת אל הפועל

במשך שנים של תוכניות לתקוף צברה מערכת הביטחון פיתוחים יוצאי דופן - מחימושים מדויקים ועד מטרייה אווירית חריגה ● אלה אפשרו לצה"ל להפוך את הרפובליקה האסלאמית למגרש משחקים בשבועיים האחרונים, ולהשכיח לחלוטין את יכולות ההגנה שלה ● 30 שנה של היערכות, פרויקט מיוחד

F16i ישראליים בדרך לתקיפה באיראן. משמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות / צילום: Reuters, EYEPRESS via Reuters Connect
F16i ישראליים בדרך לתקיפה באיראן. משמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות / צילום: Reuters, EYEPRESS via Reuters Connect

לפחות על הנייר, ההגנה האווירית האיראנית נחשבת לאחת הצפופות והמגוונות בעולם. לצד מערכות מייצור מקומי היא כוללת מערכות רוסיות מתקדמות, ואלה יחד אמורות לשמור על שמי טהרן. אך בשבועיים האחרונים אנו עדים לשינוי אסטרטגי עמוק במאזן הכוחות האזורי: ישראל מצליחה לחדור לעומק שטחה של הרפובליקה האסלאמית, לסכל אישים בכירים ולתקוף יעדי גרעין, תשתיות נשק ורכיבים לוגיסטיים רגישים. וכל זה כמעט בלי הפרעה.

אחת הסיבות המשמעותיות להצלחה הזאת היא התקיפה הישראלית שהתרחשה באיראן באוקטובר 2024: כתגובה למתקפה האיראנית ב־1 באוקטובר הפציץ חיל האוויר הישראלי מכ"מים ומערכות הגנה אוויריות, כולל ארבע מערכות S-300 מתוצרת רוסית. עם חזרת המטוסים לארץ אמר דובר צה"ל דאז, תא"ל (במיל') דניאל הגרי: "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר".

אך מלבד התקיפה ההיא, ההצלחה הישראלית במערכה הנוכחית נובעת מפיתוחים וטכנולוגיות מתקדמות, אותן צברה מערכת הביטחון לאורך השנים - מחימושים מדויקים ועד מטרייה אווירית יוצאת דופן.

"המטוס לא חזר"

אחד הדברים המהותיים שהשתנו בשנים האחרונות, והשפיעו באופן ישיר על ביטחון הטייסים, הוא הדיוק של החימושים. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי מה שפעם היה תלוי באומץ הטייס וביכולת שלו לכוון את הפצצה רגע לפני הפגיעה, עבר בשני העשורים האחרונים מהפך של ממש. "בעבר, כדי להשמיד מטרה מטוס היה צריך לצלול לעברה, להשתחרר מהחימוש ולקוות שהכיוון היה מספיק מדויק. המשמעות הייתה שהוא נחשף לאש נ"מ כבדה ולעתים רבות לא חזר. היום הכול השתנה. אנחנו מדברים על נשק מונחה מרחוק, שפועל בדיוק כמעט מוחלט".

כפי שאומר קליסקי, על הפצצות שמטיל חיל האוויר מותקנות מערכות הנחיה מדויקות. אחת מהן היא למשל ספייס של רפאל, מערכת הנחיה מבוססת GPS או אופטיקה, שמאפשרת לפצצה לזהות את המטרה על פי נתונים מוקדמים, לתמרן באוויר בהתאם לשטח ולפגוע בנקודה שנקבעה. מלבד פיחות הסכנה, מערכות ההנחיה מאפשרות גמישות מבצעית הכוללת שינוי יעד תוך כדי תנועה.

מלבד חימושים ויכולת הדיוק המתקדמת, העוצמה שמופעלת באיראן לא מתבססת על פלטפורמה בודדת או טכנולוגיה אחת, אלא על מארג מבצעי מורכב, מתואם ומרובה שכבות. בחזיתו עומדים כמובן מטוסי הקרב המתקדמים של חיל האוויר: F-35, שמביא עמו את יכולות החמקנות, האיסוף והשליטה; F-15, שמספק, בין היתר, את יכולת הנשיאה הכבדה של חימוש ארוך טווח לתקיפת מטרות אסטרטגיות בעומק רב; ו־F-16, שמשמש בעיקר למשימות תגובה טקטיות מהירות ותמיכה מבצעית.

תחת המטרייה הזאת פועלים במקביל אמצעים בלתי מאוישים: רחפנים טקטיים, כטב"מים ומל"טים, חלקם למודיעין וניווט, חלקם חמושים ובעלי יכולת תקיפה. הם נכנסים לזירה מוקדם, ממפים את המרחב, מעדכנים מטרות ותומכים בהכוונת החימוש מהאוויר. מעל כל אלה פועלים לוויינים ישראליים, אופטיים ותקשורתיים, שמעבירים מידע רציף מהעומק האיראני ותורמים ליצירת תמונת מצב מקיפה ומעודכנת.

לצורך ניהול המבצע הזה ותכלול שכבות המידע והתקיפה ישנן מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) מתקדמות. מערכות אלה, חלקן מפיתוח אלביט, לא רק מאגדות נתונים מכמה מקורות בזמן אמת, אלא גם מנתחות אותם, מדרגות את האיומים, ממליצות על תגובה ומעבירות למקבלי ההחלטות תובנות מבצעיות במהירות ובדחיפות הנדרשת. כך נוצרת שכבת־על טכנולוגית שהופכת את המערכה כולה ליעילה יותר: היא מקצרת את זמני קבלת ההחלטות, מחברת בין כל הפלטפורמות ומאפשרת לפקד על מערכה רב־זרועית מתוחכמת.

"תפיסה מבצעית שונה"

במקביל, במשך שני העשורים האחרונים, השקיעה טהרן הון עתק בפיתוח טילים בליסטיים וכטב"מים, אלא שההשקעה בהגנה נותרה מאחור וכעת נחשפת חולשתה העמוקה. מערך הנ"מ האיראני, או לפחות מה שנשאר ממנו לאחר התקיפות הישראליות, בנוי מטלאים - שילוב בין מערכות סובייטיות ותיקות מדור קודם, כמו S-200, לצד S-300 הרוסית שהגיעה מאוחר יותר ופיתוחים מקומיים דוגמת Bavar-373.

למרות ההצהרות האיראניות על קפיצה טכנולוגית מרבית המערכות עדיין מוגבלות, בעיקר בזיהוי מטרות חמקניות, באינטגרציה מבצעית ובקישוריות לרמות הפיקוד. למעשה, אין למדינה רשת הגנה אווירית אחודה, אלא אוסף סוללות עם שליטה מבוזרת, מה שמקשה בתגובה מהירה או בסנכרון בזמן אמת.

גם חיל האוויר האיראני מתקשה להדביק את הפער - צי המטוסים מתבסס על F-4 ו־F-14 שנרכשו מארה"ב בשנות השבעים, לצד מיגים מדור קודם ומטוסים מקומיים מדגם Saeqeh, שלרבים מהם בעיות תחזוקה או שאינם כשירים. או כמו שגורם ביטחוני בכיר מסביר לנו: "האיראנים יודעים לשגר, אבל לא בהכרח לעצור. הם השקיעו המון באיומים, פחות ביכולת לבלום אותם. זה לא רק פער טכנולוגי, זו תפיסה מבצעית שונה לגמרי. אנחנו בנינו מערכת שלמה, מהחלל, דרך הסייבר ועד למטוס שבזירה. אצלם לכל מרכיב יש חיים נפרדים".

עוד כתבות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול