יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov
הכותבת היא עורכת דין במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא, מאיר ושות'
עובדות המקרה: בני הזוג גורביץ הגישו לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד תביעה נגד קבלן שממנו רכשו דירה, בטענה לאיחור בן למעלה מחצי שנה במסירת הדירה. על פי החוזה, הדירה הייתה אמורה להימסר בחודש דצמבר 2023, אך בפועל נמסרה רק בחודש יוני 2024.
● העסקה שהקפיצה את רשות המסים: רכשו 4 דירות ומכרו אותן באותו היום
● פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות
בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי למרות שחוק דחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) תשפ"ד - 32023, אינו חל על החוזה בין הצדדים, עדיין יש לתת משקל לקשיים שנוצרו בקיום חוזים בתקופת המלחמה. בית המשפט קיבל חלק מטענות הקבלן, שלפיהן המלחמה השפיעה על יכולתו להתקדם בביצוע העבודות ולמסור את החזקה בדירה במועד וזאת בשל קושי אובייקטיבי לעבוד בעיר אשקלון בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בשל הפסקת עבודתם של קבלני משנה ועובדים זרים ומאחר שהנחיות פיקוד העורף לא אפשרו עבודה מלאה וסדירה בפרויקט עד חודש פברואר 2024.
מצב פתאומי ומפתיע
בסופו של דבר, התקבלה התביעה באופן חלקי, ונפסק לזוג פיצוי של כ־12 אלף שקל, כשליש מסכום התביעה המקורי.
בני הזוג הגישו ערעור על פסק הדין, בטענה כי הקבלן לא הוכיח את טענותיו לכוח עליון שמנע ממנו לקיים את החוזה וכן בטענה כי הנחיות פיקוד העורף ומלחמת חרבות ברזל בכלל, אינן כוח עליון.
ההחלטה: השופט אלון אינפלד מבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את הערעור שהגישו בני הזוג.
בפסק הדין עמד בית המשפט על כך שהחזרה לעבודה בתקופה הראשונה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הייתה מורכבת וסבוכה בשל הנחיות פיקוד העורף, "היעלמותם" של גורמי קשר ועובדים - ישראלים וזרים - וקשיים נוספים שנבעו מן המלחמה.
בתוך כך הובהר כי הדברים נכונים ביתר שאת בשל מיקומו של הפרויקט בעיר אשקלון והמצב המיוחד ששרר שם בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה, וכן בשל גיוסו של מנהל העבודה לשירות מילואים.
בית המשפט המחוזי קבע כי הן מלחמת חרבות ברזל והן הנחיות פיקוד העורף שניתנו בעקבותיה - מהוות משום "כוח עליון". זאת, מאחר שגם אם ניתן וצריך לצפות מצבי לוחמה בישראל בכלל ובעיר אשקלון בפרט, הצדדים לחוזה לא יכלו לצפות את מתקפת הטרור ביום 07.10.2023 ואת משמעויותיה, ועל כן מדובר בהפתעה שמהווה "כוח עליון". בית המשפט המשיך וקבע, כי כאשר מדובר בהנחיות פיקוד העורף שניתנות בשל מצב פתאומי ומפתיע, הרי שכל החלטה אחרת שתצא תחת ידו של בית המשפט, עשויה להתפרש כדרישה מאזרחי מדינת ישראל להעדיף קיום חוזים מסחריים על פני שמירה על חיי אדם.
טעות פשוטה וברורה
עוד נקבע, כי התערבות ערכאת ערעור בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות שמורה למקרים חריגים בהם נפלה בפסק הדין טעות פשוטה וברורה - ואין זה המצב בענייננו. בסופו של דבר הותיר בית המשפט המחוזי את פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות על כנה.
המשמעות: למרות שמלחמה היא מצב שכיח במדינת ישראל, ניתן (בנסיבות מסוימות) לראות בתקיפה המפתיעה שאירעה ב־7 באוקטובר משום כוח עליון. בהתאם לכך, באיזון העדין שבין זכויות רוכשים לבין מציאות ביטחונית משתנה במדינת ישראל, אם יוכח קשר ישיר בין הפרת החוזה לבין נסיבות המלחמה, ייתכן ובית המשפט יפטור מאחריות חוזית - גם אם לא באופן גורף.