גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה
גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"התרחישים שדיברו עליהם בפיקוד העורף במקרה של מתקפת טילים, לא הכינו אותנו לממדי הרס כמו שאנחנו רואים עכשיו. בפועל, הנזק בשטח גדול הרבה יותר ממה שהוצג לנו. זה אירוע שלא נערכנו למשהו כמותו.

"אנחנו עדיין באמצע הניהול של האירוע, ובמקביל אנחנו מנסים לעדכן 'בשידור חי' במה שאפשר, באמצעות מי שכבר חווה את זה לצערנו והתנסה בטיפול באירוע כזה - במסקנות, בסוגיות שעולות, בדרכי ההתמודדות.

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם
המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

"יש פה ממד זמן קריטי: לא לחכות לאחרי המלחמה כדי לשתף, אלא לעשות את זה בזמן אמת, עד כמה שאפשר, כדי ליישם את התובנות במקרים הבאים, חלילה, שעלולים לקרות כבר היום או מחר. כל דחייה בשיתוף המידע הזה יכולה להיות משמעותית מאוד", אומר אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים ומהנדס העיר בית שמש.

דוננפלד נמצא בימים אלו בתהליך של למידה: פגיעות ישירות של טילים בליסטיים, בעלי ראשי קרב גדולים, שיוצרים זירות הרס עצומות. בעיר שהוא משמש כמהנדס שלה, למרבה המזל, לא נרשם עדיין אירוע כזה, אך מקביליו בערים רבות, בעיקר במרכז, מתמודדים בימים אלו עם אתגרים לא פשוטים.

איך מסייעים לקולגות בימים כאלו?
"יש לנו הרבה חברים שנמצאים במצוקה אמיתית. אין תקדים מעשי לכזה דבר, בטח שלא בישראל, ואנחנו נעזרים בכלים העומדים לרשותנו ובעזרתם בעצם בונים פרקטיקות ומנסים ליצור שיתוף ידע בין החברים. אנחנו עדיין בתוך האירוע ולומדים תוך כדי תנועה. כשהוא יסתיים, נוכל לעבור ללמידה ולהפקת לקחים, להעמקה באירועים וליצירת תובנות".

כל אירוע שבו נופל טיל במרכז עיר - זאת התמודדות רצינית.
"היקף העבודה מאוד מאסיבי, בעיקר במקומות שבהם מדובר בזירה רצינית, רחבת היקף. מהנדס העיר צריך לצאת עם צוותים לכל מבנה ומבנה שנפגע, למיין אותו, לקבוע יחסית במהירות אם הוא כשיר או לא, אם הדיירים יכולים לחזור אליו או לא, אם נדרשות עבודות שיקום כאלו ואחרות. זו עבודה שתימשך כמה ימים, ואפילו שבועות, כדי להשלים את הטיפול".

פגיעת טיל בבני ברק / צילום: ap, Leo Correa

"אין לנו מנגנונים מספיק משומנים"

ההערכות עד כה מדברות על כ־9,000 נפגעים במתקפות הטילים מאיראן. עשרות בניינים נפגעו, כולל כאלו במעגל השני והשלישי למוקד הפגיעה. כדי להמחיש את ממדי ההרס נציין כי רק בזירת הנפילה בבת ים, שם נהרגו למרבה הצער תשעה בני אדם, יותר מ־70 בניינים נפגעו ו־20 הוכרזו כמיועדים להריסה.

לא מזמן הגדרת את האתרים הללו כ"זירות הרס", כמו ברעידות אדמה.
"לפני כשנתיים השתתפתי בדיונים של צוות בין־משרדי מטעם משרד ראש הממשלה, שדן בשיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה. כולנו דיברנו על ההתמודדות עם רעידת אדמה חזקה, על שיקום ארוך טווח - ויש דמיון בין זה לבין האירועים שאנחנו חווים כעת. הדוח של הצוות כבר הופץ (באפריל 2024 - י.נ), אבל אני לא יודע אם נעשה איתו משהו מעבר לכך. היו בו המלצות שצריך לקבל אותן, ויפה שעה אחת קודם.

"התרחיש של רעידת אדמה לא מתחשב בזה שיש מלחמה, וזה בטח לא משהו שכדאי לדחות אותו למועד יותר מאוחר. זה קריטי מאוד. אחת ל־100 שנה יש רעידת אדמה חזקה באזור, ואנחנו נמצאים במאני טיים של אירוע כזה".

המדינה לא מעניקה מענה מספק כרגע?
"ברמת המדינה אני מרגיש שלא כל המערכות מחוברות לאירוע. יש הרבה בלבול, הרבה חוסר תקשורת. כשיש כבר תקשורת, מדברים בשפות שונות בין משרדים ובין גופים שונים. אין שפה אחידה, וזה משהו שחשוב לשפר אותו. אנחנו נמצאים ב'מגה אירוע', ובהיעדר גוף אחד שהוא בעל סמכויות, שמתכלל את הדבר הזה מטעם המדינה ומטעם מי שמוביל אותה, נהיה במצב של כאוס.

"באירועים של נפילת טילים יש הרבה מאוד גופים בשטח - משטרה, כיבוי אש, פיקוד העורף, רשויות מקומיות, מס רכוש. זה אירוע חירום לאומי, שאמורים להיות לו אבא ואימא, מישהו שיכיל אותו. פה אנחנו פחות רואים את זה.

"הרשויות הן אלו שנכנסות מתחת לאלונקה ונותנות את הפתרונות ואת המענים לתושבים שלהם. המדינה לאט־לאט מתארגנת להיכנס לאירוע.

"למשל, אחרי שפיקוד העורף מעביר אחריות לרשות המקומית, הסיטואציה לא ממש מנוהלת: סנכרון בין הרשות לבין רשות המסים, המשטרה, גורמי האכיפה, היחידה העירונית ועוד - זה אירוע מתמשך שאין לו מענה מסודר. גם עצם הניהול של רישום המבנים שנפגעו - אין פורמט סדור שמספק כלים לארגון מסודר של המידע, ומדובר בכמות אדירה של מבנים ודירות שנפגעו.

"גם נושא הביזה מחייב היערכות של הרשות המקומית, כדי לגדר מיד את המבנה ולאבטח אותו. אלו דברים שנופלים כרגע בעיקר על הרשות המקומית".

אולי הלקחים של היום יאפשרו לנו להתכונן טוב יותר לרעידת אדמה בעתיד?
"אני תמיד מנסה לחשוב איך למצוא את הדברים האופטימיים יותר בכל מצב, והאירוע שאנחנו נמצאים בו כיום צריך לשמש כמעורר או כאירוע פותח עיניים. להבין שיכולה להיות לנו קטסטרופה בסדר גודל כזה, לא רק מאיראן. העובדה שאין לנו היום מנגנונים מספיק משומנים לטפל באירוע הזה, היא משהו שצריך לתת לו מענה".

"המחסור ידוע. מדברים עליו לא מהיום"

לצד הביקורת כלפי התנהלות המדינה בעת הנוכחית, אדריכל דוננפלד מתריע גם מפני בעיה אחרת, עתידית: המחסור בכוח אדם בענף הבנייה, שעשוי לפגוע או לעכב את מאמצי השיקום של המבנים והאזורים שנפגעו. "כולנו יודעים ששוק הבנייה נמצא במשבר כבר די הרבה זמן, יש מחסור בפועלים מאז 7 באוקטובר, ולמרות שהביאו כבר עשרות אלפי עובדים זרים אני לא חושב שהדבר הזה נפתר, להפך. הוא רחוק מלהיפתר.

"הימים האחרונים מוסיפים עוד נדבך של מורכבות לאירוע, כי בשוך הקרבות ולאחר שקיעת האבק, יישארו לנו לצערנו לא מעט ערים ואזורים שלמים פגועים. לא מדובר רק על קבלני ביצוע שנצטרך - שכבר היום יש מחסור בהם בשוק - אלא גם בקבלני שיפוצים, בזגגים, בקבלני גבס ועוד. להחזיר בית לכשירות, גם אם היה רק במעגל ההרס השני או השלישי, זה אירוע כולל. אנחנו לא במצב טוב מהבחינה הזאת, וזה סיפור שאני צופה שילווה אותנו תקופה ארוכה".

ואם כבר כוח אדם, אי־אפשר שלא להתעכב על המחסור ברשויות המקומיות עצמן - מחסור שמדובר כבר שנים רבות, אך טרם נמצא לו פתרון אמיתי. מצב החירום שבו נמצא המשק, והעיסוק המתמשך בכל זירת נפילה, מעמיסים עוד יותר על עובדי הרשויות המקומיות, שידיהם עמוסות גם בימי שגרה.

איך מצליחים להתמודד עם העומס?
"זה מצב די שוחק. אני רואה את האנשים שעובדים פה, מנסים להתמודד במקביל עם הטיפול בילדים בבית, עם ניהול המשפחה, עם הדרישות בעבודה, עם האזעקות. זו התמודדות שמכבידה מאוד, ושוחקת את האנשים. נדרשת לא מעט אקרובטיקה כדי לתמרן בין העבודה השוטפת של יחידת ההנדסה והוועדה המקומית, לבין ההתמודדות עם היבטי החירום של האירוע המתנהל עכשיו. אנשי ההנדסה מבלים בחמ"ל, במשמרות, מנהלים שעון לחימה. נמצאים בהערכות מצב בבוקר ובערב, ובין לבין עושים את כל השאר".

יש לזה פתרון?
"המחסור הקיים ידוע ואנחנו מדברים עליו לא מהיום. השכר לעובדים ברשויות המקומיות, בעיקר ב'רצפת הייצור', קרי בודקי היתרים ובודקי תוכניות, הוא שכר מאוד נמוך. בסופו של דבר מצלחים למצוא את האנשים, אבל החוכמה היא להחזיק אותם, לשמר אותם. זה אירוע שהיה קיים עוד לפני המלחמה. האם יש פתרונות? כל הזמן אומרים לי ש'עובדים על זה'".

בעוד שנה מהיום נהיה במקום טוב יותר?
"שנה היא תקופה יחסית קצרה, אבל אני כן מאמין שבעוד שנה אנחנו יכולים להיות עם מנגנונים שעובדים, לראות את תחילתה של צמיחה במקומות שבהם היה שבר, ולצאת מהאירוע הזה הרבה יותר מחוזקים. אני מאמין שזה אפשרי. קורה מסביבנו משהו גדול, המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, ואני חושב שכדאי מאוד שנהיה חלק ממנו - שלא נפספס את הרכבת, הרכבת לשלום, שבסופו של דבר יכולה לפתוח פתח לשגשוג אזורי מאוד גדול".

עוד כתבות

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי