אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
סיפור בלתי נתפס, שכמו לקוח מדרמה טלוויזיונית בדיונית, נחשף במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. תחילתו בבחור יהודי ישראלי שנישא לתושבת זרה, ובשנת 2015 הביאו בן לעולם בארץ מולדתה של האם. התינוק נולד בניתוח קיסרי בחודש השביעי להריון, ושוחרר עם האם מהפגייה לאחר מספר שבועות. כשמלאו לתינוק ארבעה חודשים, האם והילד עלו לארץ והצטרפו לאב שכבר שהה בישראל.
● מחדל העוברים באסותא: העליון דחה את בקשת ההורים הגנטיים לדיון נוסף
● לראשונה: הכרה באם גנטית מהליך פונדקאות, ללא צו הורות פסיקתי
● האב גילה שבתו אינה שלו - ותבע פיצוי מהאם. מה קבע בית המשפט?
בחלוף שנתיים ביקש האב להסדיר את אזרחותו של הילד בישראל, וכחלק מההליך הסטנדרטי התבקש לערוך בדיקת אבהות שתוכיח את הקשר שלו לילד. מה רבה הייתה תדהמת ההורים כשהתגלה כי לאב אין קשר ביולוגי לתינוק, וניתן רק לדמיין באיזה חשד נצבעה מיד האם. בעקבות בדיקת האב, גם האם עברה בדיקת רקמות, שחשפה כי לילד אין קשר ביולוגי לשני ההורים.
החשד הטבעי בחוסר נאמנות של האם, התחלף מיד בחשד פלילי כלפי שני ההורים, שמא הילד הגיע לידיהם שלא כחוק, והם נאלצו לעבור חקירה משטרתית, שהסתיימה ללא ממצאים. ההשערה הסבירה ביותר הייתה שבנם הביולוגי של ההורים הוחלף בבית החולים בתינוק אחר, ובמשך מספר שנים ניסו ההורים להתחקות אחר גורלו של בנם ולמצוא את משפחתו האמיתית של התינוק שעלה עימם לארץ. על אף שלא נחסכו מאמצים, עורכי דין וחוקרים שנשלחו לארץ המוצא של האם - הם העלו חרס בידם.
בינתיים חלפו השנים, להורים נולדו בישראל שני ילדים נוספים, והם המשיכו לגדל את הילד כבנם לכל דבר. כשמלאו לילד שמונה, ההורים המגדלים השתתפו בתהליך טיפולי, שבמסגרתו נחשף הילד לעובדה שההורים המגדלים אינם הוריו הביולוגיים, והוסברו לו הנסיבות בהם הגיע לגדול בקרב משפחתו. רשויות הרווחה דיווחו לבית המשפט כי לאורך כל השנים במהלכן המשפחה נמצאת במעקב הרשויות, ההורים התגלו כהורים אוהבים, מסורים ומחויבים, הדואגים לכל צרכיו של הילד, והוא קשור אליהם מאוד.
אימוץ בגיל תשע
הבעיה שנותרה עדיין היא הסדרת מעמדו של הילד, הן כלפי ההורים המגדלים והן כלפי מדינת ישראל, לאחר שהניסיון המקורי להסדיר את מעמדו נקטע באיבו לאור תוצאות בדיקות הרקמות. כעת הילד בן תשע, ועל-פי חוק, באימוץ ילדים בגיל זה יש צורך לקבל את הסכמת המאומץ. מאחר שחשפו בפני הילד את סיפור חייו החריג, והוא מעוניין באימוצו על-ידי ההורים המגדלים, נותר לבחון רק אם זוהי טובתו.
לאחר שהן ההורים והן המדינה השלימו עם העובדה שאין דרך לאתר את הוריו הביולוגיים של הילד, כפי שאין דרך לאתר את ילדם הביולוגי של ההורים - הרי שללא אימוצו הפורמלי של הילד, הוא ייוותר חסר הורים וחסר אזרחות. טובתו של הקטין היא "להסדיר את מציאות חייו של הקטין ולא להותירו ללא אב ואם, ללא מדינה אליה הוא משתייך, ובמיוחד הדברים אמורים כאשר עסקינן בקטין שגדל מאז שמלאו לו חודשים ספורים, כילד יהודי ישראלי, המתחנך במוסדות חינוך דתיים במדינת ישראל, וכל מציאות חייו נבנתה והתבססה כיהודי ישראלי", קבע בית המשפט.
לאור זאת הוכרז הילד כבר-אימוץ כלפי הורים בלתי ידועים, ואומץ כדין על-ידי ההורים המגדלים.