בניין U BANK בשדרות רוטשילד תל אביב / צילום: ORC_LAND
עסקה
בית UBANK בשדרות רוטשילד בת"א נמכר לפי שווי של כ־150 מיליון שקל; האם יהפוך למלון?
חברת ORC LAND הודיעה לאחרונה על רכישת השליטה בבית U BANK שבשדרות רוטשילד בתל אביב, לפי שווי של כ־150 מיליון שקל. הבניין נחשב לאחד מהמבנים הגבוהים הראשונים שנבנו בשדרה המפורסמת, בתכנונו של האדריכל אריה פרייברגר.
● שאלות ותשובות | הבית נפגע? מה עושים עם המשכנתא, והאם אקבל פיצוי על אובדן שכירות
● כל טיל איראני שנפל גרר בממוצע 4,000 תביעות על נזק
ORC LAND נשלטת על ידי היזם רז עודד, ושותפה בה גם פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים. בין החברות שבהן היא שולטת (כחברה נכדה) נמצאת חברת הנדל"ן למגורים ICR. הבניין שרכשה החברה אינו גדול: הוא כולל 10 קומות ושטחו הבנוי מסתכם בכ־5,500 מ"ר, אך הוא נחשב לאחד המבנים המפורסמים באזור, בין היתר משום שהוא ניצב במקומו עוד משנת 1986.
כיום מושכר המבנה ל־U BANK מקבוצת הבנק הבינלאומי. מ־LAND ORC נמסר כי היא בוחנת כעת כמה אפשרויות, כולל הסבת הבניין למלון. למעשה, החברה כבר החלה לגבש מעין מתווה רעיוני לכיוון זה, כך שהמלון יכלול בין היתר קומת גג הצופה אל קו הרקיע של העיר תל אביב־יפו ואל הים, ומסעדת שף. אפשרות נוספת שנבחנת, אולי הטבעית והמהירה ביותר, היא העמדתו להשכרה לגופים עסקיים ולחברות במשק הישראלי.
תכנון
בוטלה תוכנית ל-8,000 דירות בדימונה בגלל היעדר תסקיר סביבתי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל את אישור תוכנית דימונה מזרח ע"י הוועדה המחוזית דרום, בעקבות פגמים עקרוניים שנפלו באישורה, שעיקרם אי הגשת תסקיר השפעה על הסביבה (אף ששטח התוכנית מוכר כבעל רגישות סביבתית ונופית), ואי הכללת הכפר הבלתי מוכר ראס ג'ראבה בתוכנית.
מדובר בתוכנית ענק של רמ"י, שאושרה בסוף השנה שעברה. היא גדולה מאוד הן מבחינת השטח שעליו היא משתרעת - 9,000 דונם - והן מבחינת יחידות הדיור שכלולות בה - 8,000. שטח התוכנית נחשב כרגיש נופית בתוכנית המתאר הארצית תמ"א 35.
שתי עתירות מינהליות הוגשו נגד אישור התוכנית. הראשונה על ידי החברה להגנת הטבע, והשנייה על ידי 77 מתושבי ראס ג'ראבה, שיוצגו ע"י מרכז עדאלה ועמותת "במקום", ובה נטען על פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם שנגרמת לתושבי הכפר שמעוניינים להשתלב בתוכנית.
השופטת יעל רז לוי, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבלה את העתירות. "מצאתי כי נפל פגם מהותי בהחלטות מוסדות התכנון אשר קידמו את התוכנית ללא עריכת תסקיר ההשפעה על הסביבה וללא שעמד בפניהם אף המסמך הנופי הסביבתי שהוועדה עצמה ראתה לנכון להורות על הכנתו; פגם המחייב את התערבות בית המשפט, שכן האמור מעיד אף הוא כך שלא עמד בפני הוועדה המחוזית המידע הסביבתי המלא הנדרש טרם קבלת ההחלטה על אישור התוכנית, גם אם בתנאים", נכתב בפסק הדין.
השופטת רז לוי חיזקה גם את הטענות של תושבי הכפר, כשהצביעה על החלטת הוועדה המחוזית עצמה, שאמרה כי "לאור הצגת רצונם של העותרים להשתלב בתוכנית במתכונת כזו או אחרת, יש מקום לבחון את אפשרות שילובם של העותרים עם שני גורמים - הרשות המקומית והרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית. בחינת הדברים מלמדת כי תנאי זה לא קוים, או למצער, לא קוים במלואו".