גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים מגלים: איך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות

דריכות שיא ויקיצות בהולות באמצע הלילה פוגעות ביכולת התפקוד, כפי שחוו ישראלים רבים בשבועיים האחרונים ● חוקרי מוח ומומחים לקבלת החלטות מגלים אילו שינויים מתרחשים במוח בזמן סטרס ואיך מחסור בשינה משפיע על קבלת ההחלטות, גם של רופאים במשמרת לילה ● ויש להם כמה המלצות לשיפור התפקוד

בחזית המדע / צילום: Shutterstock
בחזית המדע / צילום: Shutterstock

בשבועיים האחרונים הישראלים שוב מצאו את עצמם במצב שבו הם צריכים לתפקד תחת איום קיומי והשכמות ליליות בהולות. התוצאה נדמתה כאפוקליפסת זומבים, כשאנחנו בתפקיד הזומבים, מתנהלים בעולם הלומי עייפות ופחד. גם עכשיו, אחרי שכבר הגיעה הפסקת האש במערכה מול איראן, לא כולם מצליחים לחזור לשינה רציפה ולרוגע נפשי.

חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו
הנזק למעבדות בסורוקה נחשף, ובמוסדות המחקר כבר מגבשים נוהלי מיגון חדשים

אם הרגשתם שהיה לכם קשה לקבל החלטות אופטימליות בשבועיים האחרונים, בעבודה ובחיים האישיים, אתם לא טועים. "זו לא סתם הרגשה", אומר פרופ' אמיר עמדי, מבית הספר לפסיכולוגיה ורפואה באוניברסיטת רייכמן, ומייסד שותף בחברתRemepy. "מחקרים מראים שמתח נפשי וחוסר שינה מקשים על קבלת החלטות, וההחלטות שמתקבלות בתנאים כאלה הן אכן פחות טובות. השילוב בין שניהם, מתח וחוסר שינה, הוא קיצוני במיוחד".

ואם זה לא רע מספיק, עמדי מציין שמתח כרוני פוגע במערכת החיסון, באופן שיכול לעורר או להאיץ מחלות ניווניות של המוח.

הורמוני הדחק משתלטים

כיוון שאנחנו יצור שחפץ לשרוד קודם כול, המוח והגוף שלנו ערוכים להגיב לאיומים ולעבור שינוי קיצוני במפגש איתם. מוח בסטרס הוא לא כמו מוח רגיל. מדובר בסוג מאוד פוטנטי של סם. "חשוב להבין שזה אתגר נוירולוגי ולא רק רגשי", אומר עמדי. "אנחנו לא רק עצבנים יותר. המוח ממש משנה את אופן הפעולה שלו במצבים האלה".

מאמר סקירה שפורסם ב־2024 בהובלת לואיס פיליפה סרמיינטו מאוניברסיטת גדנסק, פולין, הראה עד כמה מפליגים השינויים שעובר המוח במצב של מתח: הורמוני דחק מופרשים ונצמדים לקולטנים על התאים, שמצדם גורמים לשינוי באופן שבו בא לידי ביטוי ה־DNA של אותם תאים. במוח מופרשים נוירוטרנסמיטורים כמו גלוטמט ונוירואדרנלין, ומתרחשת גם עוררות כללית של תאי העצב. המוח מעורר רשתות הקשורות לקשב ולעיבוד של מידע משמעותי רגשית, על חשבון רשתות הקשורות לרפלקציה ולבקרת התנהגות. ישנם שינויים שמגיעים מהר וחולפים מהר, ואחרים, ביניהם השינויים באופן שבו באים לידי ביטוי הגנים, מגיעים בהדרגה וגם חולפים בהדרגה, לאורך שעות ואולי יותר.

"תגובת הדחק מחדדת את החושים ואת מהירות התגובה", אומר עמדי. "היא טובה להתמודדות עם איום מיידי, כמו נמר. או טיל. אבל היא פחות טובה להתמודדות עם החלק בחיינו שבו אנחנו צריכים להתנהל כאילו אין עלינו איום מיידי".

איך מתבטאים השינויים האלה ביכולות הקוגניטיביות שלנו?
"מתח נפשי מגביר את הקשב לאיומים בסביבה. אנחנו קולטים במצב הזה טוב יותר מידע רגשי, עם פעילות מוגברת באמיגדלה, האזור במוח שאחראי על הפעילות הרגשית. המשאבים זורמים אל האמיגדלה על חשבון הקורטקס הפרה־פרונטלי".

פרופ' אמיר עמדי / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקורטקס הזה, שהתפתח אחרון מבחינה אבולוציונית והוא מפותח במיוחד אצל בני אדם וקופי האדם, נועד לבקרה על הפעולות וההתנהגות שלנו. המשמעות של פעילות מופחתת בקורטקס הפרה־פרונטלי ובחלקי מוח קדמיים אחרים המתקשרים איתו היא איפולסיביות רבה יותר ויכולת תכנון פחותה, וכן קושי בוויסות רגשות.

כשעץ ההחלטות מתקלקל

"המתח גורם להעדפה של תוצאות מתגמלות כאן ועכשיו, תוך הזנחה של הטווח הרחוק", אומרת פרופ' יואלה ברבי־מאיר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וראש המרכז לקבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית.

ברבי־מאיר נוטה להלחיץ אנשים במעבדה שלה, ואז לבחון את קבלת ההחלטות שלהם. "המתח גורם לנו לפרש גרויים כשליליים יותר מכפי שהם באמת", היא אומרת. זו תגובה הגיונית במצב של סכנה מיידית, אך פחות יעילה בשגרת חירום.

קבלת החלטות מחייבת אותנו לבנות במוח מעין "עץ החלטה" אד־הוקי, שעליו אנחנו ממפים אוסף של פתרונות, מעריכים את התוצאה שיניב כל אחד מהם, את התועלת של התוצאה עבורנו, ואת הסיכוי שבאמת כל תרחיש יתממש.

אנחנו לא עוברים את התהליך הזה במלואו בכל החלטה, אך בהחלט גרסה אינטואיטיבית ומהירה שלו, גם אם איננו מודעים לכך. היכולת לעשות כל אחד מהדברים הללו נפגעת תחת לחץ, אומרת ברבי־מאיר. "אנחנו מקבלים החלטות פחות ופחות מתוכננות ומחושבות, יותר ויותר יוריסטיות". זהו ההבדל שתיאר פרופ' דניאל כהנמן כמעבר בין "מערכת 2" ל"מערכת 1" בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט".

הדמיון בין מהמר לעייף

ישנו דמיון בין ההשפעה של מתח ושל חוסר שינה על קבלת ההחלטות, אבל לגורם האחרון יש גם כמה כיווני השפעה ייחודיים. "כשאנחנו לא ישנים, אנחנו מרגישים כאילו הגוף שלנו לא יכול לתפקד", אומר פרופ' יובל ניר, מנהל מכון סגול לחקר המוח באיכילוב וחוקר שינה באוניברסיטת תל אביב, "אך אם נצטרך פתאום לפעול, נניח לברוח מאיום אמיתי, נגלה שהגוף שלנו יכול להגיע כמעט מיידית לכושר שיא. לא כך לגבי הקוגניציה".

חוסר השינה פוגע ביכולת להחזיק קשב למשך זמן ממושך. "המוח צמא לשינה ובעיקר לגלים האיטיים, אלה שאופייניים לשינה העמוקה, שממנה הוערנו פעמים רבות בשבועיים האחרונים", אומר ניר. "אחרי חסך שינה או שינה מקוטעת, מתחילים גלים איטיים להתגנב לתוך הערות. המוח בעצם גונב רגעים של שינה בתוך הערות, לפעמים לא בכל המוח אלא רק בחלקים מסוימים ממנו. קבוצת נוירונים מסוימת הולכת לישון לשנייה". התופעה הזאת יוצרת קצרים בתקשורת במוח.

"כאשר אין יכולת להתמיד בקשב, יש אימפולסיביות", אומר ניר. "בודקים את זה באמצעות משחק של הימורים, שבו צריך לבחור בין חפיסות קלפים שחלקן נותנות תגמולים מידיים יותר וחלקן נותנות תוצאה טובה יותר בטווח הארוך. אנשים עם הפרעת הימורים בוחרים בחבילה עם התגמול המיידי, וכך גם אנשים שלא ישנים".

פרופ' יובל ניר / צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

הערכת חסר של כאב

הציבור כולו חש זאת על בשרו בשבועיים האחרונים, אבל במקצועות מסוימים, כמו רופאים ובקרי טיסה, המתח בין חוסר שינה לצורך לקבל החלטות חשובות ומהירות הוא חלק אינהרנטי מהמקצוע.

פרופ' שהם חושן־הלל, חוקרת ומרצה בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פרדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, חוקרת את ההשפעה של חוסר שינה על התפקוד של רופאים, והיא גילתה השפעות ייחודיות של מצב זה על האמפתיה.

"גילינו שרופאים עייפים, באמצע משמרת לילה, מעריכים את הכאב של המטופלים כנמוך יותר מאשר רופא שהגיע לפני זמן קצר למשמרת בוקר מהבית, אחרי לילה של שינה.

"אנחנו רואים זאת בשאלונים, שבהם אנחנו שואלים רופאים, וגם אנשים מהיישוב, איך הם מעריכים את רמת הכאב של אדם בתמונה שבה רואים, למשל, דלת נסגרת על היד שלו. בתנאי חוסר שינה, כולם שופטים את רמת הכאב כנמוכה יותר. בנוסף, מחקרי עולם אמיתי שערכנו הראו שחולים כאובים מטופלים בפחות משככי כאבים כאשר הם מגיעים לבתי החולים בלילה. בהשוואה לפרוטוקולי הטיפול המומלצים, הרופאים בלילה קיבלו כאן את ההחלטה הפחות נכונה".

חושן־הלל אומרת שהתפיסה של האחר מושטחת בתנאים של חוסר שינה. "מי שמדולל בעצמו לא יכול להקדיש משאבים לראיית האחר", היא אומרת.

פרופ' שהם חושן-הלל / צילום: מיכל רביבו

רצון גובר לעגל פינות

ההשפעות שמתארים כאן אנשי המקצוע תואמות את מה ששמענו בשבועיים האחרונים מאנשים מהיישוב. רבים דיברו על חוסר יכולת להעלות במוחם חלופות יצירתיות, לחשוב על הדברים עד הסוף ולבחון את ההשלכות של כל חלופה.

"אדם מתוח ועייף לא יתכנן לטווח ארוך, אלא יהיה יותר תגובתי. הוא לא ישקול את כל הפרטים לגבי ההחלטה שלו, אלא רק את אלה שעולים למודעות מיד ובעיקר מה שקשור לכאן ועכשיו. הוא יקבל יותר החלטות של כיבוי שריפות, או החלטות שגורמות לו להרגיש טוב באופן מיידי".

ברבי־מאיר מציינת שהחלטות שמתקבלות תחת לחץ עלולות להיות פחות אתיות. לא רק בגלל הירידה באמפתיה, כפי שציינה חושן־הלל, אלא גם בגלל חוסר היכולת להחזיק במוח באופן מלא את ההשלכות. "הלחץ מגביר את הרצון לעגל פינות אתיות".

עם זאת, היא מציינת שבאופן מפתיע לחץ לפעמים דווקא מגביר התנהגות אלטרואיסטית. "במצבי לחץ, הרגשות שלנו מניעים אותנו. אז אם מישהו מגיב אלינו באופן חיובי, אנחנו נענה לו בהתנהגות חיובית במיוחד, מהבטן ובלי להתחשבן. כך גם להיפך, אם מישהו התנהג אלינו לא יפה".

לכו לישון צהריים

כדי לצאת ממצב המתח או חוסר השינה, מומחים ישלחו אותנו קודם כול לטפל בשורש הבעיה. אבל מה עושים כשאין לנו יכולת השפעה על הגורמים למצב? אפשר להפחית את תגובת המתח של הגוף באמצעות תרגול מדיטציה ומיינדפולנס, טיפול רגשי ופעילות גופנית. כדי להפחית את ההשפעות הקוגניטיביות של מחסור בשינה, מומלץ ללכת על שנ"צ.

"אפילו שינה קצרה של 20־30 דקות יכולה לשחזר יכולות שנפגעו ממחסור שינה של שעות", אומר ניר. חושן־הלל מוסיפה שהשלמת שינה בסוף השבוע על חשבון ימות השבוע גם היא מועילה קצת, אבל לא באופן מלא.

ואם אנחנו בכל זאת עייפים ומתוחים כרגע ועלינו לקבל החלטה? "קודם כול, חשובה המודעות", אומר עמדי. "אם אנחנו יודעים שאנחנו עייפים ומותשים רגשית, עדיף לדחות החלטות משמעותיות למועד מאוחר יותר. אם אין אפשרות לדחות או אם אין ציפייה לשיפור המצב בעתיד, עדיף בכל זאת לקבל את ההחלטה לאט יותר, לספור עד עשר ולהבין שהיכולת שלי נפגעת".

לדברי ברבי־מאיר, "כשאנחנו חרדים ומותשים, עדיף לנו לקבל החלטות לפי פרוטוקול מאוד ברור, עם פחות מקום לשיקול דעת. לדוגמה, בתקופת הטילים שעברה עלינו עכשיו, העובדה שביטלו את ההתרעה של חצי שעה מראש כנראה פעלה לטובתנו. אין צורך להתחיל לחשב מה אפשר להספיק בחצי שעה ולקחת סיכונים מיותרים. אנחנו יודעים שבהתרעה הראשונה אנחנו מתקרבים לממ"ד ובאזעקה נכנסים אליו. זהו". עמדי מוסיף שכדאי להכין את עצמנו מראש. "ב'להכין' הכוונה היא למשל לכתוב פרוטוקולים שלא סוטים מהם, אבל גם להגיד לאנשים מראש 'אני עייף ומתוח, ומצטער אם התגובות שלי עלולות להיות מוזרות או עצבניות'".

פרופ' יואלה ברבי-מאיר / צילום: אתר אוניברסיטת בן גוריון

למומחים שדיברנו איתם יש המלצה נוספת - להתייעץ עם אחרים ברגעי לחץ. עם זאת, ברבי־מאיר מזהירה: "תחת מתח אנחנו עלו לים גם להיות מושפעים מדי מדעתם של אחרים. יש להיזהר גם מזה, ולבחור היטב עם מי מתייעצים".

מה לגבי ממריצים, כמו קפה?
ניר: "לא ידוע לי שנעשה מחקר לגבי ההשפעה של קפה על קבלת החלטות אצל אנשים עייפים, אבל התחושה האינטואיטיבית שלי היא שקפה עושה אותנו יותר עצבנים, יותר קצרים. קבלת החלטות בריאה דורשת רוגע ונינוחות, ואין לזה פתרון קסם. אף אחד עוד לא יודע לייצר רוגע ונינוחות במכת פטיש".

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא