גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטוסי קרב משודרגים ושלל טילים: איך ייראה חיל האוויר ביום שאחרי המלחמה עם איראן

האם גם מול צבאות אחרים חיל האוויר יבצע את המשימות באופן כה מוצלח ● האם כדאי להשקיע בחיל טילים ייעודי או דווקא לשדרג יכולות התקפיות ● ומתי גם לנו יהיו מפציצי B2 ● בכירים לשעבר בחיל שאחראי לניצחון במערכה, מנסים לשרטט את מפת הדרכים העתידית שלו ● היום שאחרי המלחמה, פרויקט מיוחד 

מטוס F־35 / צילום: לוקהיד מרטין
מטוס F־35 / צילום: לוקהיד מרטין

שיאים רבים שבר חיל האוויר במלחמת 12 הימים של "עם כלביא", המלחמה הראשונה בישראל שנערכה רובה ככולה בטווח שבין 1,500 ל־2,000 קילומטר מהבית וכללה שעות ארוכות של טיסה לכל כיוון. עשרות רבות של מטוסי קרב בכל גיחה הביאו להשמדה מהירה של כוחות ההגנה האווירית האיראנית ולחיסול צמרת המערך האווירי של איראן. כל אלו השיגו שליטה מלאה בשמי הרפובליקה האיסלאמית ואת הנובע מכך: היכולת להפציץ כמעט כל מטרה בכל נקודה באיראן והחדרה של מערך הכטב"מים במטרה להגביר את יכולת הסיכולים, השמדת המשגרים וביצוע משימות מודיעין באופן ממושך וזול הרבה יותר מאשר באמצעות מטוסי קרב. גלובס שוחח עם בכירים לשעבר בחיל על מה ניתן ללמוד מהפעולות במלחמה וכיצד ייראה חיל האוויר ביום שאחריה.

"חיל האוויר למד שהוא יכול לפעול במרחק מאוד גדול ביעילות מבצעית אמיתית לאורך זמן רב - דבר שהוא מעולם לא חווה קודם לכן", אומר האלוף (במיל') נמרוד שפר, לשעבר ראש מטה חיל האוויר ומנכ"ל התעשייה האווירית לשעבר. אמנם, חיל האוויר כבר מתנסה מעל לשנה בטיסות ארוכות לתימן, אך אלה נערכות אחת לכמה שבועות ולא באופן רציף ואינן משתוות לטיסה יומיומית של חמש שעות ויותר לכל כיוון. "במלחמות הקודמות הטיסות לנקודות המרוחקות ביותר בעומק סוריה או מצרים ארכו לא יותר משעה וחצי טיסה, וצריך לזכור: מטוסי הקרב שלנו לא טסים לבד: מלווה אותם מערך שלם של מטוסי מודיעין ובקרה ומטוסי וחילוץ".

מטוסי האף 35 כנראה היו מתקשים לבצע את כל העבודה לבדם ללא הסיוע הקרקעי. המוסד חשף כי סייע להשמדת סוללות נ"מ ומשגרי טילים בליסטיים באמצעות טילי נ"ט ורחפנים ועם סוף המלחמה גילה הרמטכ"ל אייל זמיר כי כוחות קומנדו קרקעיים פעלו בשטח אויב.

גם מערך הכטב"מים הוכיח את עצמו כחלק מהזרוע הארוכה של חיל האוויר: "כלי הטיס הבלתי־מאוישים יכולים לשהות שעות ארוכות מעל שדה הקרב - יתרון שלא קיים למטוסי הקרב", אומר שפר. "הם יכולים לשאת חימוש ומצלמות - וכל אמצעי שחשוב לך כדי להילחם באויב שמתחבא במקום כלשהו, יוצא, משגר, וחוזר למחבוא. אם יש לך כלי כמו הכטב"מים - הסיכוי שהאויב ייפגע גדול מאוד. זאת, כמובן, מלבד היתרון שכאשר הוא מופל אין לך שבויים ואין לך פצועים. יש גם חיסרון למערך הכטב"מים: הוא טס לאט יחסית, קל לגלות אותו ואפשר להפיל אותו עם סוללות טילי קרקע־אוויר", הוא מוסיף.

נמרוד שפר - מנכל תעשיה אוירית / צילום: איל יצהר

מול חיל מיושן

אך האם ניתן להקיש מהמהירות שבה פעל חיל האוויר אל מול איומי ההגנה האיראנית גם על זירות אחרות ומלחמות עתידיות? האם המטוסים יוכלו לפעול באותה היעילות גם מול מדינות שמתחמשות בנשק מערבי כמו טורקיה שמפגינה עוינות או מדינות ערביות? תא"ל (במיל') ישראל (רליק) שפיר, לשעבר מפקד בסיס תל נוף, מדגיש כי קשה יהיה להסיק משדה הקרב באיראן לגבי מלחמות עתידיות.

"מצב כמו זה שהיה לנו, שבו האיראנים עושים שימוש במערכות הגנה אווירית מיושנות, ושבו כמעט אין להם חיל אוויר - לבד ממטוסי אף 14 או אף 5 ישנים ולא מתוחזקים - אלה נתונים שצריכים לקחת בחשבון למערכה דומה לטווחים קצרים יותר ולאויבים פוטנציאליים שיש להם מערכות הגנה טובות וחיל אוויר שיודע להילחם", אמר שפיר. "זה משנה לכוח שאתה נדרש להפגין בקרבות אוויר־אוויר, נגד מערכי הגנה נגד מטוסים ולוחמה אלקטרונית. לא בטוח שבמלחמות העתידיות נוכל לבנות על העליונות האווירית כמו שחווינו בעזה ובאיראן".

שפר מזכיר כי מערך ההגנה האווירית של מדינות הציר השיעי בימים שלאחר ה־7.10 לא היה טיול בפארק עבור חיל האוויר. "מערך ההגנה האווירית בסוריה היה הצפוף בעולם - כיום לא נותר ממנו דבר".

טיל או מטוס?

בין טבח ה־7.10 למערכה באיראן התעורר מחדש שיח ער וותיק סביב השאלה האם על ישראל להשקיע יותר בצי מטוסי קרב התקפיים ומשוכללים, או שמא יש מקום גם להקמת חיל טילים שיוכל לשתק באופן מיידי מטרות אויב. זאת כפי שעשו האיראנים שהזניחו את חיל האוויר שלהם לטובת טבעת חנק בליסטית שיירטה על ישראל אלפי טילים לטווחים שונים מעזה, לבנון, תימן ואיראן.

בסיכום המלחמה אומר שפר כי "זה מזל גדול למדינה שלא הוקם חיל טילים על חשבון חיזוק חיל האוויר. הוכחנו שהשקעה במטוסי קרב ורסטיליים יכולה להשיג מטרות רבות: המטוסים יכולים לתקוף בכל מקום - באיראן ובתימן - ולשאת איתם מצלמות ולאסוף מודיעין במקומות שלוויין לא נותן מענה מספיק; המטוסים יכולים להפיל מטוסים אחרים או כטב"מים, ולתקוף באותו יום בעזה וגם באיראן. טילים, בניגוד לכך, יודעים לעשות דבר אחד - לתקוף מטרה אחת, וכדי לייצר חיל טילים משמעותי אתה צריך מגוון רחב של טילים, כי טיל לאיראן לא מתאים לטיל לסוריה. טיל בליסטי אחד עולה כמה מיליוני דולרים ופוגע במקום אחד - עדיף להשקיע את הסכום הזה במאות פצצות חכמות, למשל כמו פצצת JDAM, שעלותן נעה בין 20 ל־30 אלף דולר והן ורסטיליות מספיק כדי להפציץ מגוון מטרות כמו בונקרים, מטוסים, סוללות נ"מ במגוון מיקומים שונים".

לעומתו, טוען רליק שפיר, יש מקום להקמת זרוע טילים, אך עליה להיות כפופה לחיל האוויר כדי לבצע תיאום עם המטוסים שבאוויר. "טילים בליסטיים יכולים להגיע תוך דקות למטרות נייחות קבועות כמו שדות תעופה או מכ"מים, מהר יותר ממטוס שיכול להגיע רק תוך מספר שעות אם מדובר בגזרה רחוקה, ולגרום לנזק משמעותי. יתכן שתוחלת הפגיעה תהיה פחות טובה מזה של מטוס, אבל לא דרושים יותר מדי טילים לחיל כזה והוא יכול להיות עוד כלי בארגז הכלים חיל האוויר בסל הכלים".

תא''ל (מיל') ישראל (רליק) שפיר / צילום: יוסי כהן

לקראת יכולות משופרות

עבור המלחמות העתידיות, יש מקום גם לרענון בחיל האוויר עצמו - בדמות הצטיידות במטוסים חדשים. שפיר סבור כי עבור תסריט אפשרי של הפצצת בסיסי חיל אוויר ופגיעה במסלולים יש צורך להצטייד במטוס ה־F-35B, גרסה של מטוס ה־F-35, המסוגלת להמריא באופן אנכי, וכן יש לרענן את צי מטוסי ה־F-15 - להן יכולת נשיאת חימושים גבוהה יותר מאשר ה־F-16 או ה־F-35. לשם כך, יש לשדרג את צי מטוסי ה־F-15i הוותיק במטוסי ה־ F-15EX החדישים, בעלי יכולת נשיאת פצצות משופרת ויכולות מודיעין מתוחכמות.

עוד שאלה היא האם בעקבות תצוגת התכלית המרשימה של מטוס ה־B2 האמריקאי באיראן, יש לנו צורך להצטייד במטוס שכזה? ארה"ב איננה מוכרת אותו לצבאות זרים, אך שפר אומר כי הדבר נוגד את התפיסה של חיל האוויר שבוחר "להצטייד במטוסים שיודעים למלא כמה משימות - ולא במטוס שמבצע רק משימה אחת כמו הפצצה אסטרטגית".

הטילים האיראניים אתגרו את מערכת היירוט הישראלית, וככל שהמשגרים נדחקו למזרחה של איראן, כך שוגרו לישראל טילים בליסטיים כבדים יותר, חלקם מתמרנים. ישראל תצטרך להאיץ את המעבר למיירטי ה"חץ 4" על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם טילים שכאלה.

ולבסוף, החזקת טייסים לשעבר בשירות מילואים פעיל הוכיחה את עצמה. בצל המחאה נגד הרפורמה המשפטית היה חשש כי הפעילות תיפגע, אך כל אנשי המילואים שטסים הוחזרו לשירות, לקחו חלק בלחימה וכשירות החיל לא נפגעה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שר החוץ האיראני עראקצ'י: כניעה תחת איומים לא עומדת על הפרק

שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● באיראן עונים לטראמפ לקראת חידוש המשא ומתן: "אם תבחר בעימות - יהיה לקח מרתיע" ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק