רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת סלייס / צילום: באדיבות מגדל
המחלוקת בשאלה האם המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולהעמיד ערבות מטעמה לטובת עמיתי סלייס, שאיבדו כ-850 מיליון שקל מחסכונותיהם, מגיעה לבג"ץ. 50 חוסכים, שהשקיעו את כספם בחברת הגמל שקרסה, עתרו היום (ה'), יחד עם ארגון לובי 99, בדרישה כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ישיב לפניותיהם בנושא ויפעל להעמדת ערבות מדינה.
● יורשת אימפריית הפיצוחים שגרמה למחלוקת בין מיטב לרשות שוק ההון
● הנגיד: המערכה עם איראן עלתה 5 מיליארד דולר, נחזור לצמוח מהר
● ענק ההשקעות האמריקאי בתחזית אופטימית לישראל
עשרות החוסכים שעתרו לבג"ץ משתייכים לשלוש קבוצות מרכזיות: פנסיונרים אחרי גיל הפרישה; חוסכים מבוגרים המצויים בסמוך לגיל פרישה; ומסורבי אשראי. אלה, נכתב בעתירה, "חסכו כל חייהם, כפי שהמדינה עודדה ואף חייבה אותם, וכל חטאם שנפלו קורבן לפרשת ההונאה חסרת התקדים, שלא באשמתם, מרצונם או בידיעתם".
עוד נכתב בעתירה: "זמנם של עמיתים אלה אוזל. הם לא יכולים להמתין עד שהמנהל המורשה שמונה לחברת סלייס ישלים את מלאכתו - מלאכה שכלל לא ברור אם תושלם עם השבה מלאה של הכספים שנעלמו, וממילא תימשך שנים ארוכות. עבורם, ערבות מדינה היא החלופה היחידה שיש בכוחה לסייע".
אצבע מאשימה כלפי המדינה
העתירה מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה, לנוכח כישלונה לכאורה בפיקוח על סלייס. "ביקורות שערכה רשות שוק ההון העלו כשלים חמורים בהתנהלות החברה, אך הפרשה עצמה לא נחשפה עד המחצית השנייה של שנת 2023, והצעדים שננקטו - לא רק עובר לכך, אלא גם לאחר מכן - לא היו נאותים ומספקים די הצורך. בכלל זאת, לא דווח לציבור דבר וחצי דבר על אודות סלייס".
נזכיר כי כ-7,000 מעמיתי סלייס השקיעו את כספם בקופות גמל בניהול אישי (IRA), תמורת קבלת הלוואה בהיקף של כ-30% מההשקעה, ובריבית הנחשבת לנוחה. אלא שכ-850 מיליון שקל מהכספים נעלמו, אחרי שנוידו לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל ("קרנות אדומות").
בעתירה נכתב בהקשר זה כי "מרבית הכספים שנעלמו ב'קרנות האדומות' טרם אותרו, ומשיב 3 (המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב - ע"ג) מודה כי תעבורנה שנים ארוכות עד שהוא יוכל להשלים את מלאכתו - שאותה הוא מבצע נאמנה - כדבעי. ובינתיים מה? זמנם של עמיתים אלה אוזל, וערבות מדינה היא החלופה היחידה לסייע".
מאות מיליונים נעלמו
העותרים מפנים למידע שפרסם סנדרוב באפריל האחרון, ממנו עולה כי מתוך סכום כולל של כ-240 מיליון דולר, שנעלמו ב"קרנות האדומות", ניתנו לעמיתים הלוואות בכ-39 מיליון דולר, והושבו לקופת סלייס כ-17 מיליון דולר. המשמעות היא שהסכום שעדיין נעלם מ"הקרנות האדומות" מסתכם בכ-650 מיליון שקל.
באחרונה הגיע סנדרוב להסכם עם אחד ממפעילי "הקרנות האדומות", ליעם ישראל, ולפיו יחזיר האחרון כ-90 מיליון שקל לעמיתים. במקביל מנהל סנדרוב תביעה מטעם סלייס בהיקף של 320 מיליון שקל נגד גיא שנצר, אשר הקרנות שאירגן גייסו 100 מיליון דולר, ומתוך סכום זה נעלמו לכאורה 25 מיליון דולר.
העותרים מזכירים כי שופטת בית המשפט הכלכלי, סיגל יעקבי, אשר בפניה נדונה פרשת סלייס, התבטאה אף היא בעד העמדת ערבות מדינה לעמיתי סלייס.
לדברי העותרים - המיוצגים על-ידי עורכות הדין ד"ר עינת סולניק וליהי יעקובי מלובי 99 ועו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה המשפטית לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב - בעבר העמידה המדינה ערבות במספר מקרים. כך, לטענתם, העמידה המדינה בשנת 2002 ערבות עבור תשלום פיצויי פנסיה ופרישה לעובדי אל על; בשנת 2003 העמידה המדינה ערבות בהיקף של 530 מיליון שקל עבור כיסוי עלות פרישתם של מאות עובדי התעשייה האווירית; וב-2017 הועמדה ערבות מדינה בסך 1.5 מיליארד שקל לבנקים לטובת קידום תוכנית "מחיר למשתכן".
סמוטריץ' מתנגד
הדרישה מבג"ץ צפויה להיתקל בהתנגדות מצידו של שר האוצר. בדיון שנערך בכנסת בינואר האחרון, אמר סמוטריץ' כי "אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".
סמוטריץ' הוסיף: "אני מגבה בעניין הזה - לא ב-100%, ב-300% - את רשות שוק ההון. מי שלקח על עצמו את הסיכון, גם יישא בתוצאות שלו. לא מקובל עליי שאנשים לוקחים סיכון, ובאים למדינה שתישא בתוצאות הסיכון כשהוא מתממש. ליבי באמת יוצא אליהם, וזו טרגדיה. המדינה לא אמורה לפצות. אני צריך לקחת כסף מהכיס של אזרחי ישראל ולתת אותו לאנשים שהחליטו מראש - בידיעה, הם חתמו על זה. מי שלוקח את הכסף שלו לקרן בניהול עצמי, להשקעה במכשירים חלופיים, להשקעות אלטרנטיביות - יידע שאם הוא עושה את זה, הוא לוקח סיכון. מה פתאום שאני אקבל עכשיו את הסיכון שלו?".
מוקדם יותר החודש הודיעה רשות שוק ההון כי בכוונתה ליזום תיקון לתקנות המסדירות את פעילותן של קופות ה-IRA. לפי היוזמה, למוצר שבניהול אישי יורשו להצטרף רק מקבלי גמלה לפנסיה בגובה כ-10,000 שקל בחודש, או מי שצברו 3 מיליון שקל. בנוסף, קרנות החוץ בהן תשקיע הקופה יהיו סחירות, והשקעתן בנכסים אלטרנטיביים תוגבל ל-25%. עוד מציעה הרשות כי לא תתאפשר השקעה במערכות מסחר בחו"ל ובמוצרים מובנים שאינם סחירים.