גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירות שמוכנות עכשיו, עם ממ"ד: הנדל"ניסט שממפה את המגמה החדשה בשוק

בוני התיכון, המתמקדת בהתחדשות עירונית, זינקה לצד יתר מניות הנדל"ן בימי המערכה מול איראן ● המנכ"ל עמי פרץ טוען כי "בעקבות המלחמה, רואים עלייה משמעותית בהתעניינות בדירות עם ממ"ד שאפשר להיכנס אליהן באופן מיידי" ● הוא לא מאמין שהעובדים הפלסטינים יחזרו, וטוען שלמרות עליית המחירים "בסוף אנשים קונים דירות, עם קצת חסכונות ועזרה מההורים. התרבות הזו היא דבר חזק מאוד"

עמי פרץ / צילום: דוד סקורי
עמי פרץ / צילום: דוד סקורי

מלחמת 12 הימים עם איראן סיפקה עוד טלטלה לשוק הנדל"ן המקומי, שנאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם רצף אירועים שזרעו בו אי ודאות: מגפת הקורונה, עליית הריבית החדה ומלחמת חרבות ברזל.

ראיון | "אין בי פחד": הנדל"ניסט שבנה כבר 4,500 דירות מנתח את השוק
ענק ההשקעות האמריקאי בתחזית אופטימית לישראל

אבל בניגוד לאירועים הקודמים, שגרמו לנפילה של עשרות אחוזים במניות הנדל"ן, המלחמה מול איראן דווקא הובילה לזינוק מהיר ומפתיע של 25% במדד ת"א בנייה, הכולל את יזמיות המגורים המקומיות הבולטות.

בבסיס המגמה, הנחת המשקיעים שאותן חברות יהיו הראשונות ליהנות מהשיקום שיגיע לאחר המלחמה, ומהגידול הצפוי בביקוש לדירות חדשות עם ממ"ד. בין המזנקות הגדולות של השבועיים האחרונים בת"א ניתן למצוא חברות בנייה גדולות כמו דמרי, אאורה, אזורים וקרסו נדל"ן, וגם את מניית בוני התיכון הקטנה יותר, שעלתה בדומה למדד הבנייה בימי מבצע "עם כלביא", והשלימה זינוק של 85% בשנה האחרונה.

לעמי (עמרם) פרץ, בעל השליטה ומנכ"ל בוני התיכון, יש אולי הסבר לתופעה. בראיון לגלובס הוא אומר כי "מה שהשתנה במלחמה זה הבנת הצורך של ממ"ד בדירה, שהתחזקה הרבה יותר. בעבר פגיעה של טילים הייתה נקודתית, עכשיו חווינו עם איראן שכל טיל שנופל הורס שכונה שלמה רק מההדף. זה הביא את האנשים לחשוב על הסיכון בכך שהם גרים בדירות שמיועדות להתחדשות עירונית".

הוא מציין כי למלחמה לא הייתה השפעה ישירה על החברה. "לא נפל טיל בפרויקט שלנו, חוץ מאשר בבית שלי ברמת השרון, שם נפל רסיס על הגג ופגע בקולטים של דוד השמש", הוא צוחק. ובמבט קדימה: "בגלל ביקושים מצד רוכשים שישבו על הגדר בתקופת המלחמה, אני חושב שכבר באוגוסט־ספטמבר הציבור יחזור לקנות דירות, בוודאי כשהתחזית היא לירידת ריבית בהמשך השנה".

לדבריו, "בעקבות המלחמה, רואים היום שההתעניינות של רוכשים בפרויקטים לאכלוס מיידי עלתה באופן משמעותי. לפני המלחמה מול איראן אנשים התעניינו בדירות לאכלוס עוד 3־4 שנים, כדי להרוויח את הפער במבצעי המימון מסוג 80/20 (שלם מעט עכשיו, ואת היתרה בעוד מספר שנים, עם מסירת הדירה, נ"א), ולדחות את המשכנתא בינתיים בהמתנה לירידת הריבית. כעת הם רוצים לרכוש דירות שמוכנות עכשיו, ועם ממ"ד".

איך אתה מסביר את הקפיצה במניות הנדל"ן בימי המלחמה?
"אני חושב שהשוק מצביע ברגליים כשהוא מזהה את הפוטנציאל של החברות שעוסקות בהתחדשות עירונית, ואת הצורך שנוצר בעקבות המלחמה. הגורמים התכנוניים יצטרכו לתת פתרון מיידי ולקצר באופן משמעותי את ההבשלה של פרויקטים הכוללים ממ"ד".

המניות לא עלו יותר מדי?
"כמות הפרויקטים ויחידות הדיור כמו שיהיו עכשיו, לא הייתה בהיסטוריה של בוני התיכון. גם חברות בנייה הגדולות, עד שנכנסו להתחדשות עירונית, היו בונות בשיא אלף יחידות דיור. בוני התיכון תהיה חשופה בתקופה הקרובה לבנייה של 3,000־4,000 יחידות דיור. תבין את הפערים".

אתם מסוגלים להרים כל כך הרבה פרויקטים?
"יש לנו היכולת. השוק פתוח לזה, הוא מעמיד את המימון והאשראי".

"פעם ב־80 שנה"

עמי פרץ חי את שוק הנדל"ן זה ארבעה עשורים, מאז שהקים יחד עם אביו אהרון ז"ל את חברת בוני התיכון ב־1985. הם היו קבלנים מהדרום שעסקו בעיקר בבנייה בפריפריה, אך בשנים האחרונות החברה עוברת שינוי מהותי: לפעילות בעיקר באזור המרכז, בדגש על התחום הצומח של התחדשות עירונית.

מדובר בפרויקטים שבהם היזמים מחתימים דיירים על הסכמה להרוס את הבניין הישן שלהם ולבנות במקומו בניין גדול בהרבה. הדיירים מקבלים דירה חדשה ומשופרת, כולל ממ"ד, כאשר הרווח של היזם נובע מתוספת הדירות החדשות בפרויקט, שאותן הוא מוכר בשוק הפתוח.

יתרון לחברות הפועלות בתחום ההתחדשות העירונית הוא אי רכישת הקרקע לבנייה. "נכנסנו לתחום ההתחדשות העירונית לפני 12 שנים, כי לא רצינו לקחת חוב גדול של מאות מיליוני שקלים למימון של רכישת קרקעות", מספר פרץ. "מי הולך לקנות היום קרקע כשהוא צריך לשלם 6% ריבית? אנחנו רוצים להיות בצד הבטוח ולא לבנות על זה שהמחירים תמיד יכסו את עלות הקרקע".

בוני התיכון מזוהה כיום בעיקר עם פרויקט הדגל שלה, התחדשות עירונית ברחוב הראשי של קרית אונו, לבניית 1,077 דירות חדשות. "אכלסנו כבר 250 דירות ועוד חודש מאכלסים עוד 250. נסיים לאכלס הכול בעוד 3 שנים", אומר פרץ. "השכלנו לראות שהעתיד של הארץ זה התחדשות עירונית. זה אירוע של פעם ב־80 שנה (שרבים מהבניינים במדינה יידרשו לפינוי־בינוי, נ"א), וישראל חווה את זה כעת לראשונה".

עמי פרץ משמש כאמור כמנכ"ל החברה ומחזיק 51.5% ממניותיה, לצד אחיו, בני פרץ (23%) שאינו מעורב בפעילות החברה וניסים פרץ (2%), המשמש כמנהל לוגיסטי בבוני התיכון. בני פרץ היה בעשור הקודם המנהל האישי של הזמר אייל גולן, עד שפרץ ביניהם סכסוך, שיושב לאחרונה.

דרך לא חלקה

בוני התיכון נסחרת היום לפי שווי של 810 מיליון שקל, לאחר זינוק של 840% במניה בחמש השנים האחרונות. אך הדרך לא הייתה חלקה: בעקבות עליית הריבית ב־2022 המניה איבדה יותר מ־50% משוויה. שינוי הכיוון החל בסוף אוקטובר 2023, אחרי ההלם הראשוני של הטבח בעוטף עזה, וכעת המניה כבר לא מאוד רחוקה מהשיא (10% משם).

החברה "משווקת ומבצעת" 1,322 דירות, צניחה חדה לעומת כ־2,087 בסוף שנת 2021, אך מנגד צבר ההזמנות שלה (תוכניות עתידיות בשלבים שונים), כמעט כולו בתחום ההתחדשות העירונית, זינק ל־28 אלף דירות, לעומת כמעט 16 אלף באותו הזמן.

הכנסות בוני התיכון צמחו בשנת 2024 לסכום של 425 מיליון שקל, זינוק של 19% לעומת השנה שלפניה אך ירידה של 30% ביחס לשנת השיא, 2022. הרווח הגולמי עמד על 59 מיליון שקל, עלייה של 17% ביחס לשנה הקודמת אך נפילה של 55% ביחס לשנת 2022. בשורה התחתונה הציגה החברה הפסד של 6.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 60 מיליון שקל בשנת 2022 (ורווח של 4.5 מיליון שקל בלבד ב־2023).

"רק 7 שנים לפרויקט"

בעיה בסיסית בתחום הנדל"ן למגורים היא שכל פרויקט לוקח זמן רב, ותחזיות שמפרסמות החברות הן גמישות להפליא (ראו מסגרת). לוקח שנים רבות עד שפרויקטים מקודמים ונבנים, בעקבות ההליכים התכנוניים מול המדינה והרשויות המקומיות. בתחום ההתחדשות העירונית הבעיה חמורה אף יותר, שכן צריך גם להשיג חתימות של רוב גדול מקרב דיירי הבניינים המיועדים לפינוי.

אתם וחברות אחרות כותבים במצגות לשוק שיש לכם אלפי יח"ד לבנייה "בקנה". כמה זמן באמת לוקח עד שכל הצבר הזה מתממש לדירות בפועל?
"אם אני משווה ללפני 12 שנים, היו לנו פרויקטים שלקח 8 שנים לקדם עד הבנייה, והיום יש לנו פרויקטים שתוך שלוש־ארבע שנים יש תב"ע (תוכנית בניין עיר, נ"א), ואז עוד 3־4 שנים של בנייה.

"מבחינת הרשויות וגורמי התכנון יש שיפור לא רגיל, ורואים שגרף הקידום הסטטוטורי יורד ומקצר את לוחות הזמנים של היתרי הבנייה. ראשי ערים מתקשרים ולוחצים שנגיש תוכניות, גם כי הממשלה מעודדת את העיריות ונותנת כסף לכך".

ועדיין זה פרק זמן לא מבוטל.
"כן, זה פרק זמן. תבין ש־7 שנים בהתחדשות עירונית זה מהירות שיא".

ובינתיים מחירי הדירות ממשיכים לעלות, אתה לא רואה כאן בעיה?
פרץ: "אם יש לאנשים יכולת, מה הבעיה? אני יכול לתהות אם הם מסוגלים או לא מסוגלים, אבל בסופו של דבר אנשים רוכשים דירות. אז כן, יש להם קצת חסכונות וכולם נזקקים לעזרה של ההורים.

"יש אנשים שיש להם פחות יכולות, אז קונים דירות יותר קטנות. בפרויקטים החדשים שלנו יש גם דירות של 50 מטר. התרבות הזאת שבן אדם רוצה דירה בארץ, היא דבר חזק מאוד".

פרץ מסכים שהריבית הגבוהה ועליית מחירי הדירות בלמו את שוק הדירות לתקופה: "רוכשים פוטנציאליים ראו שהריבית עלתה והיו צריכים לקחת משכנתא של 1.5־2 מיליון שקל. מאחר שלא יכלו להעמיד את ההון עצמי, הם העדיפו לשים בינתיים את הכסף בפיקדון.

"לכן ליזמים לא הייתה ברירה אלא להמציא את מבצעי ה־20\80 ללא הצמדה. אני מעריך שלאט לאט נחזור למצב הרגיל של הצמדה ותנאי תשלום רגילים, בוודאי אחרי שהבנקים צמצמו את המבצעים האלה".

מה טווח המחירים בפרויקטים שלכם?
"בקרית אונו אנחנו מוכרים דירות ב־3.2־4.2 מיליון שקל, בבאר יעקב יש לנו דירות ב־2.5 מיליון שקל, בפתח תקוה ב־2־2.5 מיליון שקל".

ואם אני רוצה לקנות דירה בחצי מיליון שקל, כמו ביוון או בקפריסין?
"אין מוצר כזה. אפילו אם אתה קונה כאן דירה בת 60 שנה שמיועדת לפינוי בינוי, היא כבר מתמחרת את הערך הצפוי שלה בעתיד".

בונים בעיקר עם סינים

לפי סקירת משרד האוצר, רק 21 אלף פועלים פלסטינים חזרו לענף הבנייה ברבעון הראשון של 2025 (לעומת 100 אלף קודם למלחמת חרבות ברזל). במקביל, מספר העובדים הזרים שולש, אבל הם עדיין רק 18% מהמועסקים בתחום.

פרץ לא מודאג. לדבריו "לדעתי העובדים הפלסטינים כבר לא יחזרו. אנחנו בעיקר בונים את הפרויקטים שלנו עם חברות סיניות וגם ממזרח אירופה, ולמרות המלחמות באף פרויקט אין לנו איחור באכלוס".

אבל זה מקפיץ את מחירי הדירות?
"כן, אין ספק שמחירי המכירה עלו, אבל גם עלויות הבנייה גדלו. התחלנו את קרית אונו עם רווחיות גולמית של 15% ואנחנו עכשיו ב־35%. זה יירד בהמשך בשל עלויות הבנייה אולי ל־24%, אז בסוף זה מתאזן".

אז מה יהיה הפתרון למחירי הדיור?
"כלכלה טובה, שבה הכול מסתדר בסופו של דבר".

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין