''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך
אולי זה קרה גם לכם: פרסומת בפייסבוק מזמינה אתכם לקבוצת וואטסאפ סודית של "מומחי השקעות", שמבטיחה תשואות חלומיות - בלי עמלות, בלי סיכון. אלא שבימים האחרונים נחשפה הונאת Pump and Dump בינלאומית מתוחכמת, שבמסגרתה הנוכלים פעלו לנפח את מניית OST הסינית שרכשו בזול - ואז יצאו בבת־אחת, בעוד המניה מתרסקת ומשאירה אחריה נזק של עשרות מיליונים.
איך עבדה השיטה, למה מטא לא עוצרת את זה בזמן, ואיך אפשר להיזהר בפעם הבאה?
● בכירים באנבידיה מימשו מניות בשווי יותר ממיליארד דולר, ובראשם המנכ"ל ג'נסן הואנג
● אחרי 40 שנה: "מסך המוות" הכחול של מיקרוסופט הופך לשחור
השיטה: המלצות מאנשי מפתח בתחום הכלכלי
שיטת הנוכלות המדוברת כבר פורסמה בכתבות עבר בגלובס. פרסומות ממומנות בפייסבוק שהתחזו לאנשי מפתח בשוק ההון, למשל איל ולדמן, יסמין לוקץ' ודובי פרנסס, והציעו גישה לקבוצות וואטסאפ אקסקלוסיביות עם הבטחות לתשואות מרשימות. חלק מההתחזויות אף בוצעו בעזרת תמונות וסרטוני דיפ־פייק.
בימים האחרונים, לפי עדויות של קורבנות התרמית בארץ ובעולם, נראה כי ההונאה הושלמה. מניית OST של חברת Ostin Technology Group זכתה להמלצות רבות בקבוצות השקריות לאורך החודשיים האחרונים, וחברי הקבוצות אכן רכשו אותה והיא עלתה בהתאם. המניה, שזינקה ביותר מ־1,000% בתוך חודשיים, צנחה ביום חמישי ב־93% בבת־אחת, ולמחרת מחקה עוד 36%.
מוערך שקבוצת הנוכלים רכשה את המניה בכמויות גדולות ב־15 אפריל, אז פתחה את המסחר בשער של כ־80 סנט. המניה קפצה באותו יום בכ־300% במחזור מסחר שגבוה פי 2,000 מהממוצע היומי שלה. מאז, כמעט מדי יום המניה טיפסה עוד ועוד, עד שב־26 ביוני הגיעה לשיא של כ־9 דולר. מאז, היום היא שווה כ־30 סנט בלבד.
עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות בחברת אבטחת המידע צ'ק פוינט, אומר לגלובס כי את השיטה הזו הם מזהים לרוב מ"ארגוני פשיעת סייבר צווארון לבן". לדבריו, "השיטה הזו מוכרת בעיקר מעולמות הקריפטו. הם מתלבשים על מטבעות ובצורה מתוזמרת עם בוטים ומערכות, מפמפמים אותם ברשתות החברתיות עד שהם גוזרים את הרווח". לפי נתוני צ'ק פוינט, היקף ההונאות באמצעות פרסומות ברשתות החברתיות זינק ב־100% בחצי שנה האחרונה.
מיכה כתראן, בעל ערוץ היוטיוב "מיכה סטוקס" שפניו התנוססו במודעות מזויפות של אותם הנוכלים, אומר לגלובס כי "הזהרתי מפני ההונאה הזאת עשרות פעמים בכל מדיה אפשרית, אבל המניה עלתה ולא קרה כלום - אז לצערי אנשים לא ציפו לזה או לא רצו להאמין שזה יקרה". לדבריו, מאות ישראלים יצאו מהמניה בזמן לאחר האזהרות שלו ולא נפגעו, אך היתר איבדו את רוב כספם בתוך שנייה. "להערכתי דיווחתי על עשרות פרופילים כאלה למטא, ומרבית הדיווחים נענו בתשובה שזה לא נוגד את כללי הקהילה של החברה", אומר כתראן. "כלומר שימוש בפנים שלי כדי לרמות לא נוגד את כללי הקהילה".
החברה הסינית והמשקיעים שנפלו
החברה שהמניה שלה עומדת במרכז הסערה היא Ostin Technology Group הסינית, שנוסדה בשנת 2010 ולפי אתר הבית שלה עוסקת במודלי תצוגה בטכנולוגיית TFT-LCD. לאחר הדרמה הגדולה בוול סטריט, החברה פרסמה הצהרה שלפיה "לחברה אין עניינים מהותיים שלא פורסמו, והיא לא מודעת לסיבות הספציפיות לתנודות החריגות במחירי המניות ב־26 ביוני". בהצהרתה הוסיפה כי "עלינו להזהיר משקיעים להסתמך אך ורק על הצהרות ודיווחים לרשות ניירות הערך האמריקאית שהונפקו על ידי החברה עצמה או נציגיה המורשים".
האזהרות לגבי המניה המדוברת צצו ברשת כבר לפני כשלושה שבועות באתר רדיט. שם, הזהיר אחד המשתמשים, כי קבוצות הוואטסאפ והטלגרם "מקדמות את OST באגרסיביות עם הודעות יומיות בטענה שצפויות 'חדשות גדולות'". בפוסט הזה נכתב כי "לחברה עצמה אין יסודות אמיתיים", וכי "הרישום שלה ברשות ניירות ערך בוטל, כך שהיא לא נדרשת לפרסם דוחות כספיים. אין אופציות מכר רשומות, והשורט של המניה הוא קשה ויקר במיוחד בגלל עמלות הלוואות גבוהות ונזילות נמוכה". "זה לבדו אמור לעורר שאלות", סיכם כותב אותו הפוסט.
בימים האחרונים החלו לצוץ ברשתות החברתיות עוד ועוד קורבנות לתרמית הענק. בקבוצת "חתול פיננסי" הישראלית, כותב אנונימי שיתף את החוויה האישית שלו, כשנפל בתרמית שמתחזה לערוץ מיכה סטוקס. "שילמתי 17 אלף שקל כדי ללמוד שיעור לחיים שאין כזה דבר עצה בחינם ואין כסף קל", כתב. "כל דבר שנראה טוב מדי להיות אמיתי הוא הונאה". אחר כתב בקבוצת "צועדים עם זיק לחופש כלכלי": "רכשנו מניות של OST בעקבות המלצות שקיבלנו מחברים מנוסים שגם הם רכשו, ועל כך שהמניה אמורה לטוס מעלה בשבוע הקרוב... הפסדנו יותר מ־70 אלף שקל. הרגשה איומה. איך קמים מזה?".
ההתעלמות של מטא ואיך להתגונן
הפרסומות האלו מופיעות ללא הפסקה בפלטפורמות של מטא, הן בפייסבוק והן באינסטגרם, כאשר כאמור התשתית לקיום ההונאה זו אפליקציית וואטסאפ - חברה נוספת שבבעלות מטא. הסוגיה סוקרה בהרחבה בגלובס עם התפשטות התופעה, אז הגיבו במטא כי "גורמים זדוניים ממשיכים לשכלל את השיטות שלהם כדי להתחמק מגילוי, ולכן אנחנו מפתחים כל העת דרכים חדשות להקשות עליהם לבצע הונאות, כולל שימוש בטכנולוגיות של זיהוי פנים. התחזות לדמויות ציבוריות מנוגדת למדיניות שלנו, ואנחנו מסירים את המודעות הללו כשנודע לנו עליהן".
לאחר פרסום הכתבה בגלובס, מטא העולמית פרסמה שמתחילת 2024 היא זיהתה וחסמה יותר מ־7 מיליון חשבונות הקשורים למרכזי הונאה במיאנמר, לאוס, קמבודיה, איחוד האמירויות והפיליפינים. עם זאת, הפרסומות האלה ממשיכות כאמור לרוץ על גבי הפלטפורמות שלה, כאשר התשתית להונאה מתנהלת ללא מפריע בוואטסאפ. "חוסר האחריות של מטא שערורייתי עד כדי בלתי־חוקי", אומר כתראן. "נוראי שנותנים לזה לקרות ביודעין. זה שמטא מסירה אחוז נמוך מהפרסומים לא מאפשר לה לחמוק מאחריות".
איך תשמרו על עצמכם? ישנם מספר דגלים אדומים קלאסיים: ראשית, אם שפת המודעה קלוקלת או לא קוהרנטית, ייתכן שמדובר בתרגום מכונה. שנית, אם בפרסומת יש סרטון של הממליץ, חוסר התאמה בין הדיבור לקול יכול להעיד שמדובר בדיפ־פייק. כמו כן, שימו לב שאם מבטיחים לכם תשואה ודאית של עשרות אחוזים, זה צריך להדליק לכם נורה אדומה. במטא ממליצים גם לאמת את המלצת ההשקעה עם גורם מוסמך בעל רישיון השקעות.
גם למערך הסייבר הלאומי יש מספר טיפים להתגוננות מפני הונאות ההשקעות: ראשית, לבדוק ולהצליב את המידע - אם אדם מוכר בתחום ממליץ על השקעה מסוימת, חשוב לבדוק בפרופיל או באתר הרשמי שלו אם יש אזכור לכך או לחלופין אזהרה מהתחזות אליו. שנית, להיזהר מהצטרפות לקבוצות וואטסאפ שמבטיחות מידע פיננסי. יתרה מכך, במערך ממליצים שלא לשתף בקבוצות האלה פרטים אישיים או ללחוץ על קישורים שמועברים בהן. בנוסף, אל תמהרו להזין פרטים ובמיוחד לא כרטיסי אשראי, מספר תעודת זהות או חשבון בנק. חפשו אתר רשמי וערבונות לכך שלא מדובר בעוקץ.
ולבסוף, ראיתם פרסומת חשודה? דווחו עליה ברשת החברתית או לגוף שאליו מתחזים וגם למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.