גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ
מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בוועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר הגיעו בימים אלה להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שמקבלים הנמלים (כ-80% מעלות הפריקה) לסכום מקסימלי, כדי לתת דחיפה לתחרות בענף.

הסכם המוערך בכ-600 מיליון שקל: קרן נוי תרכוש 25% מנמל המפרץ שמופעל על ידי חברת SIPG
יותר מ־60% מהאוניות שממתינות בתור בים עושות את דרכן לנמל קטן אחד בלבד

בין היתר נועד המהלך לתת מענה לתופעה של תורים של אוניות שמשתרכים סמוך לחופי ישראל, ושהפכו בשנים האחרונות למראה שמזוהה עם פעילות הנמלים בארץ. זאת למרות שב-20 השנים האחרונות ננקטו בישראל צעדים מרחיקי לכת להגברת היעילות, כגון הקמה של שלושה נמלים - באשדוד ובחיפה - לצד אלה הוותיקים, ובהפרטה של נמל חיפה.

הגדלת הקיבולת הנמלית הרבה מעבר להיקף המטענים שמגיעים לישראל אמורה הייתה ליצור מצב שבו אין תורים כלל, ושהנמלים הם אלו שיתחרו על הסחורות המגיעות לישראל. ואולם, בפועל, התחרות איבדה שיווי משקל לחלוטין, ובעוד שהנמלים מתחרים על פריקת סחורות מסוימות, אחרות נותרות ללא מענה בלב ים. כעת נראה שבממשלה מאבדים סבלנות, ושמים על הכוונת את תחום המכוניות המועדף על הנמלים.

הסוגייה קריטית במיוחד כשמדובר בצינור הסחר המרכזי של ישראל מול העולם; לא פחות מ-98% מהסחורות מגיעות ויוצאות מישראל דרך נמלי הים שלה, שמתקשים לתפקד ביעילות גם היום: השבוע הנוכחי נפתח עם 60 אוניות שממתינות לפריקה מחוץ לנמלים. בשיא משבר התובלה בעקבות מגפת הקורונה, כ-80 אוניות המתינו מחוץ לנמלי הארץ, והסעירו את המדינה. בעקבות זאת, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדקה את ההשפעה על המשק, ומצאה שהפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של 2021 עמדה במונחי תוצר על 16 מיליון שקל ליום. הפגיעה ביבוא במונחי תוצר היא כ-10 מיליון שקל ביום. עוד הזהירו אז, כי "אם לא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת, בשיעור של כ-0.1%".

עיוותים וכשלים בתחרות

אולם, כאמור, התורים אינם מתחלקים באופן שווה. מרבית האוניות שממתינות בלב ים, אז כמו גם היום, כוללות בעיקר סחורה המכונה מטען כללי - כזה שמגיע בתפזורת ולא בתוך מכולות - והוא כולל פעמים רבות בעיקר ברזל לבנייה ולתעשייה. לעומת זאת, תתקשו למצוא אוניות מכולה, או יותר מכך - אוניות שנושאות עליהן מכוניות בלב ים. הדבר נעוץ בעיוותים ובכשלים באסדרת התחרות שבין הנמלים.

המחירים שגובים נמלי הים מהיבואנים מעוגנים בצו תעריפים ממשלתי. הסחורה הכי משתלמת לפריקה היא מכוניות, שכן הצו קובע תעריף אחיד, של כ-300 שקל לרכב דו-גלגלי ועד לכ-3,500 שקל לכלי רכב גדולים. מרבית הסכום קבוע וכולל תשלום בגין דמי התשתית שמחולקים למדינה (20%) ולבעלי הנמל (80%). רק כמה עשרות שקלים מתוך הסכום מהווים דמי ניטול, שעליהם בעלי הנמל יכולים להציע הנחה כלשהי.

אומנם, גם במכולות הסכום נקבע בצו, אלא ששם מדובר במחיר מקסימום, והנמלים מתחרים באמצעות הנחות. בברזל, המחיר המרבי מגיע לכמה עשרות שקלים לכל טונה, וגם שם ניתן להציע הנחות. כל אלו עומדים בפני מנהלי נמל, אל מול עלויות כוח אדם והסכמים היסטוריים מול ועדי עובדים, שעד לפני כמה שנים היו מהחזקים בארץ. לפרוק מכוניות באמצעות אנשים שנוהגים אותן אל שטחי האחסון - זו עבודה קלה, נעימה ורווחית לעומת פריקת ברזל, שהיא עבודה סיזיפית וקשה, ומחויבת בתשלום פרמיה גבוהה.

לכן, הגיוני שנמלים ישאירו את מטעני הברזל בלב ים לנמל כמעט יחיד שמוכן להתעסק איתם, והוא נמל מספנות ישראל, שבו אין הסכמי שכר כובלים.

היות שהנמלים אינם יכולים להתחרות במחיר בפריקת מכוניות, משום שהוא קבוע, הם מתחרים בטיב השירות, שבא לידי ביטוי במהירות הפריקה ובימי אחסון של המכוניות בנמל. הפניית כל התשומות לבוננזת המכוניות מעוותת את השוק: הנמלים עמוסים מכוניות ואין להם מקום לפרוק ברזל, והם עסוקים בשביעות רצון היבואנים ולאו דווקא באינטרסים המשקיים.

מאילת לים התיכון

הדבר מתעצם מאז שהושבת נמל אילת בעקבות מתקפות החות'ים בים האדום והסטת אוניות המכוניות לסיבוב עוקף, כך שהן מגיעות לים התיכון ומוסיפות לנתח העבודה.

כך, בחודשים ינואר עד אפריל השנה נפרקו בישראל כ-84 אלף כלי רכב, כמחציתם בנמל חיפה (43 אלף), בנמל אשדוד כ-30 אלף ובנמל המפרץ כ-11 אלף. המגמה דומה גם לממצאי שנת 2024 כולה. נמל אילת, בשיאו, פרק למעלה מ-150 אלף כלי רכב בשנה - כמעט מחצית מהמכוניות שהגיעו לישראל, והתחום המשתלם הזה עבר לנמלי הים התיכון.

במשרד האוצר ניסו לקדם במשך שנים קביעת מחיר מקסימום, נמוך בהרבה, לפריקת כלי רכב, כדי לשחוק את הרווחיות של הנמלים מפריקת מכוניות. כעת, כאמור, הגיעו בוועדת המחירים להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שנכנס לנמלים לסכום מקסימלי, מבלי להפחית אותו.

אתגרים רבים בדרך

למרות הסרת הכפפות ושינוי הרגולציה כדי לנסות ולהגביר את התחרות - צעדים לא מובנים מאליהם שנוקטים משרדי הממשלה - צפויים עוד אתגרים רבים עד למימושם, וגם לאחריו: ראשית, הוועדים שמחוברים לבכירי משרד התחבורה צפויים להתנגד נחרצות לצעד הזה, שיפגע בעבודתם הנוחה בתחום המכוניות, וכמובן שגם הנמלים שרווחיותם הגדולה תיפגע.

המתנגדים אף עשויים לטעון שמדובר בהטבה ליבואנים, שכן הם יקבלו הנחה במחיר הפריקה, ולא בטוח שההטבה הזו, שעשויה להגיע למאות שקלים בודדות, תגולגל לצרכן.

ואולם, ספק אם הטבה של כמה מאות שקלים היא שתשפיע על צרכן שקונה רכב חדש במאות אלפי שקלים. בכל אופן, בממשלה צפויים להדגיש שהצעד לא נועד להיטיב או להרע עם יבואני רכב, אלא לטפל ביוקר מחיה שמחריף בעקבות סחורות רבות שצפות בלב ים כדי לרצות את היבואנים בשוטף.

שנית, הנמלים יכולים בפועל שלא להוריד את המחיר, ו"לתקוע" את התחרות שהממשלה מנסה לעודד, כדי לא לשחוק רווחיות בטווח הארוך. במקרה כזה, נודע לגלובס, יש תוכנית מגירה מוכנה, שכוללת את הורדת המחיר בצו התעריפים והגבלה של מספר ימי אחסון המכוניות בנמלים.

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

הצרות בחברת הדפוס של בני לנדא מגיעות לחברת הנדל"ן המניב

חברת ויתניה דיווחה היום כי חברת לנדא דיגיטל פרינטינג שוכרת משרדים בשלב א' בפרויקט שהיא מקימה בנס ציונה ואמור להתאכלס בשנה הבאה ● דמי השכירות שאמורים היו להיות משולמים מוערכים בכ-48 מיליון שקל בשנה

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

מארק צוקרברג מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הבונוסים השמנים של צוקרברג: כך מנסה מטא למשוך את הטאלנטים מ־OpenAI

על רקע ביצועים מאכזבים של מודל ה־AI של מטא, Llama 4, מארק צוקרברג פותח את הארנק, עורך פגישות אישיות עם החוקרים המבריקים ביותר, ומציע, לפי פרסומים, בונוסים של עד 100 מיליון דולר ● בתוך המאבק האגרסיבי הזה, OpenAI מסרבת להרים ידיים

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת