גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ
מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בוועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר הגיעו בימים אלה להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שמקבלים הנמלים (כ-80% מעלות הפריקה) לסכום מקסימלי, כדי לתת דחיפה לתחרות בענף.

הסכם המוערך בכ-600 מיליון שקל: קרן נוי תרכוש 25% מנמל המפרץ שמופעל על ידי חברת SIPG
יותר מ־60% מהאוניות שממתינות בתור בים עושות את דרכן לנמל קטן אחד בלבד

בין היתר נועד המהלך לתת מענה לתופעה של תורים של אוניות שמשתרכים סמוך לחופי ישראל, ושהפכו בשנים האחרונות למראה שמזוהה עם פעילות הנמלים בארץ. זאת למרות שב-20 השנים האחרונות ננקטו בישראל צעדים מרחיקי לכת להגברת היעילות, כגון הקמה של שלושה נמלים - באשדוד ובחיפה - לצד אלה הוותיקים, ובהפרטה של נמל חיפה.

הגדלת הקיבולת הנמלית הרבה מעבר להיקף המטענים שמגיעים לישראל אמורה הייתה ליצור מצב שבו אין תורים כלל, ושהנמלים הם אלו שיתחרו על הסחורות המגיעות לישראל. ואולם, בפועל, התחרות איבדה שיווי משקל לחלוטין, ובעוד שהנמלים מתחרים על פריקת סחורות מסוימות, אחרות נותרות ללא מענה בלב ים. כעת נראה שבממשלה מאבדים סבלנות, ושמים על הכוונת את תחום המכוניות המועדף על הנמלים.

הסוגייה קריטית במיוחד כשמדובר בצינור הסחר המרכזי של ישראל מול העולם; לא פחות מ-98% מהסחורות מגיעות ויוצאות מישראל דרך נמלי הים שלה, שמתקשים לתפקד ביעילות גם היום: השבוע הנוכחי נפתח עם 60 אוניות שממתינות לפריקה מחוץ לנמלים. בשיא משבר התובלה בעקבות מגפת הקורונה, כ-80 אוניות המתינו מחוץ לנמלי הארץ, והסעירו את המדינה. בעקבות זאת, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדקה את ההשפעה על המשק, ומצאה שהפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של 2021 עמדה במונחי תוצר על 16 מיליון שקל ליום. הפגיעה ביבוא במונחי תוצר היא כ-10 מיליון שקל ביום. עוד הזהירו אז, כי "אם לא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת, בשיעור של כ-0.1%".

עיוותים וכשלים בתחרות

אולם, כאמור, התורים אינם מתחלקים באופן שווה. מרבית האוניות שממתינות בלב ים, אז כמו גם היום, כוללות בעיקר סחורה המכונה מטען כללי - כזה שמגיע בתפזורת ולא בתוך מכולות - והוא כולל פעמים רבות בעיקר ברזל לבנייה ולתעשייה. לעומת זאת, תתקשו למצוא אוניות מכולה, או יותר מכך - אוניות שנושאות עליהן מכוניות בלב ים. הדבר נעוץ בעיוותים ובכשלים באסדרת התחרות שבין הנמלים.

המחירים שגובים נמלי הים מהיבואנים מעוגנים בצו תעריפים ממשלתי. הסחורה הכי משתלמת לפריקה היא מכוניות, שכן הצו קובע תעריף אחיד, של כ-300 שקל לרכב דו-גלגלי ועד לכ-3,500 שקל לכלי רכב גדולים. מרבית הסכום קבוע וכולל תשלום בגין דמי התשתית שמחולקים למדינה (20%) ולבעלי הנמל (80%). רק כמה עשרות שקלים מתוך הסכום מהווים דמי ניטול, שעליהם בעלי הנמל יכולים להציע הנחה כלשהי.

אומנם, גם במכולות הסכום נקבע בצו, אלא ששם מדובר במחיר מקסימום, והנמלים מתחרים באמצעות הנחות. בברזל, המחיר המרבי מגיע לכמה עשרות שקלים לכל טונה, וגם שם ניתן להציע הנחות. כל אלו עומדים בפני מנהלי נמל, אל מול עלויות כוח אדם והסכמים היסטוריים מול ועדי עובדים, שעד לפני כמה שנים היו מהחזקים בארץ. לפרוק מכוניות באמצעות אנשים שנוהגים אותן אל שטחי האחסון - זו עבודה קלה, נעימה ורווחית לעומת פריקת ברזל, שהיא עבודה סיזיפית וקשה, ומחויבת בתשלום פרמיה גבוהה.

לכן, הגיוני שנמלים ישאירו את מטעני הברזל בלב ים לנמל כמעט יחיד שמוכן להתעסק איתם, והוא נמל מספנות ישראל, שבו אין הסכמי שכר כובלים.

היות שהנמלים אינם יכולים להתחרות במחיר בפריקת מכוניות, משום שהוא קבוע, הם מתחרים בטיב השירות, שבא לידי ביטוי במהירות הפריקה ובימי אחסון של המכוניות בנמל. הפניית כל התשומות לבוננזת המכוניות מעוותת את השוק: הנמלים עמוסים מכוניות ואין להם מקום לפרוק ברזל, והם עסוקים בשביעות רצון היבואנים ולאו דווקא באינטרסים המשקיים.

מאילת לים התיכון

הדבר מתעצם מאז שהושבת נמל אילת בעקבות מתקפות החות'ים בים האדום והסטת אוניות המכוניות לסיבוב עוקף, כך שהן מגיעות לים התיכון ומוסיפות לנתח העבודה.

כך, בחודשים ינואר עד אפריל השנה נפרקו בישראל כ-84 אלף כלי רכב, כמחציתם בנמל חיפה (43 אלף), בנמל אשדוד כ-30 אלף ובנמל המפרץ כ-11 אלף. המגמה דומה גם לממצאי שנת 2024 כולה. נמל אילת, בשיאו, פרק למעלה מ-150 אלף כלי רכב בשנה - כמעט מחצית מהמכוניות שהגיעו לישראל, והתחום המשתלם הזה עבר לנמלי הים התיכון.

במשרד האוצר ניסו לקדם במשך שנים קביעת מחיר מקסימום, נמוך בהרבה, לפריקת כלי רכב, כדי לשחוק את הרווחיות של הנמלים מפריקת מכוניות. כעת, כאמור, הגיעו בוועדת המחירים להסכמה על הפיכת המחיר הקבוע שנכנס לנמלים לסכום מקסימלי, מבלי להפחית אותו.

אתגרים רבים בדרך

למרות הסרת הכפפות ושינוי הרגולציה כדי לנסות ולהגביר את התחרות - צעדים לא מובנים מאליהם שנוקטים משרדי הממשלה - צפויים עוד אתגרים רבים עד למימושם, וגם לאחריו: ראשית, הוועדים שמחוברים לבכירי משרד התחבורה צפויים להתנגד נחרצות לצעד הזה, שיפגע בעבודתם הנוחה בתחום המכוניות, וכמובן שגם הנמלים שרווחיותם הגדולה תיפגע.

המתנגדים אף עשויים לטעון שמדובר בהטבה ליבואנים, שכן הם יקבלו הנחה במחיר הפריקה, ולא בטוח שההטבה הזו, שעשויה להגיע למאות שקלים בודדות, תגולגל לצרכן.

ואולם, ספק אם הטבה של כמה מאות שקלים היא שתשפיע על צרכן שקונה רכב חדש במאות אלפי שקלים. בכל אופן, בממשלה צפויים להדגיש שהצעד לא נועד להיטיב או להרע עם יבואני רכב, אלא לטפל ביוקר מחיה שמחריף בעקבות סחורות רבות שצפות בלב ים כדי לרצות את היבואנים בשוטף.

שנית, הנמלים יכולים בפועל שלא להוריד את המחיר, ו"לתקוע" את התחרות שהממשלה מנסה לעודד, כדי לא לשחוק רווחיות בטווח הארוך. במקרה כזה, נודע לגלובס, יש תוכנית מגירה מוכנה, שכוללת את הורדת המחיר בצו התעריפים והגבלה של מספר ימי אחסון המכוניות בנמלים.

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?