גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים שוויתרו והמשמעות לעובדים: מאחורי ההתרסקות של חברת הדפוס של בני לנדא

לנדא דיגיטל פרינטינג הגישה אתמול בקשה לעיכוב הליכים בשל החלטת המשקיעים האירופאים להפסיק להזרים לה הון ולחדול מהענקת הלוואות ● מה הביא להתרסקות החברה המבטיחה, ובמה שונה הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג מקריסת לוסיקס, חברת היהלומים הסינתטיים של בני לנדא?

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez
בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

ספינת הדגל של קבוצת החברות של בני לנדא, "לנדא דיגיטל פרינטינג", חברת המדפסות בעלות הדיו הננומטרי, הגישה אתמול (א') אחר-הצהריים בקשה לעיכוב הליכים בשל החלטת המשקיעים האירופאים להפסיק להזרים לה הון ולחדול מהענקת הלוואות. מדובר בפרק עצוב בחברה המפוארת שהוגדרה כהבטחה הבאה של בני לנדא, היזם הסדרתי ובעלי קבוצת חברות על שמו, שזכור כמי שמכר את חברת הדפוס אינדיגו ל-HP בתמורה לכמעט 900 מיליון דולר בתחילת המילניום.

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית
בכירים באנבידיה מימשו מניות בשווי יותר ממיליארד דולר, ובראשם המנכ"ל ג'נסן הואנג

מה הביא להתרסקות החברה המבטיחה?

שורשי הקושי של החברה מתחילים כבר בשנה שעברה, לפי בקשת עיכוב ההליכים שהגישה החברה לבית המשפט. החברה טוענת שבאירוע המכירות בשנתי בכנס דרופה, הכנס המרכזי של תעשיית הדפוס, היא קיבלה 16 מכתבי הזמנות, אך אלה הבישלו בסופו של דבר רק ל-11 הזמנות. כבר בסוף 2024 הבינו בחברה את הבעיה אליה נקלעה ומינו רואה חשבון עצמאי לבחינת מצבה העסקי, ולאחר מכן אף שכר הדריקטוריון את פירמת דלויט לבחינת מצבה של החברה, פעילותה, הטכנולוגיה שלה ומצבה העסקי. תוצאות הבדיקה החיוביות הפיחו רוח חיים במשקיעים שאישרו הלוואה לחברה באפריל האחרון, אך במאי הודיעו המשקיעים-נושים כי אין בכוונתם להאריך את מימון החברה מעבר לחודש יוני.

החברה טוענת שלא עמדה ביעדי המכירות שלה לשנת 2024 והגעתה לאיזון תפעולי לא מתקרבת בשל אי-הודאות שהגיעה בעקבות בחירתו של טראמפ ואפקט המכסים; קושי של לקוחות ושותפים להגיע לארץ ולהתרשם מהמדפסות, בשל המלחמה; והעלויות הגבוהות של המדפסות - בין 3 ל-3.5 מיליון דולר למדפסת כמו גם אופי התשלום שלה - בפריסה לאורך שנים; לאחר שפיטרה מעל 100 עובדים מוקדם יותר החודש, ונותרה עם כ-350 עובדים, טוענים בכתב הבקשה כי בתום תהליך ההתייעלות היא תפטר עוד 100 עובדים ותיוותר עם 250 איש, מהם 150 בישראל.

מיהם אותם משקיעים אירופאים שהרימו ידיים וויתרו על החברה הישראלית?

לצד בני לנדא שהשקיע מכיסו 200 מיליון דולר בחברה ומחזיק ב-36.7% ממניות החברה, משקיעות בחברה כמה מהמשפחות האמידות האירופה, הקשורות בכמה מהמותגים הבולטים ביבשת: זרוע ההשקעות של סוזנה קלאטן (45%) המיליארדרית הגרמניה שמחזיקה בב.מ.וו, וקבוצת ווינדר (Winder) של משפחת ראוזינג השוודית בעלת מותג האריזות טטרה פאק, עם 10% בחברה. בכיר שמכיר את החברה מציין כי: "המשפחות הללו מחזיקות בכמה מהמותגים הבולטים ביבשת, שהחליטו במהלך מבצע מרכבות גדעון בעזה שהספיק להן והן לא יכולות להמשיך ולתמוך בחברה. מדובר במשקיעים שתמכו בחברה ב-7.10, ואחרי טיל שפגע במתקן של החברה הזרימו במהירות כסף כדי לתקן אותו. אבל הימשכות המלחמה בעזה הביאה אותם להרים ידיים".

איך צברה החברה חוב של 1.7 מיליארד שקל?

החברה נקלעה בסך-הכול לחוב אדיר על הנייר של 1.7 מיליארד שקל, החלק הארי שלו 1.4 מיליארד שקל בהלוואה המירה שניטלה מקבוצות המימון של סוזנה קלאטן, אלטנה וסקיון הגרמניות. בחברה סבורים שיוכלו להתמקח על מימוש נכסים, ועל כן מקווים שבעלת המניות תוכל להמיר את הלוואה למנייה ולוותר על החוב האדיר, אך מומחי משפט ספקניים לגבי היכולת למחוק בבת אחת חוב בסכום כה גדול.

לחברה עוד חוב של כ-25 מיליון שקל לבנק מזרחי; חוב לעובדים של 13.3 מיליון שקל, חוב לספקים של 246.2 מיליון שקל ובקופת המזומנים שלה כ-17 מיליון שקל בלבד. יתרות המלאי שלה עומדות על קרוב ל-170 מיליון שקל וחובות הלקוחות אליה על כ-190 מיליון שקל. בחברה סבורים שיוכלו לגייס הון נוסף או לקבל הצעות לרכישה בזכות העובדה שהיא מייצרת הכנסות - עד היום מכרה החברה 50 מדפסות ענק בעלות של 3-3.5 מיליון שקל למדפסת, כלומר עד 175 מיליון דולר מכירות במהלך שלוש השנים שבהן החברה מוכרת, וכי היא צומחת בכ-30% במכירות ובמכירות חוזרות בשנה.

על מנת להקל על רכישתה או השקעה בה, החברה ערכה תהליך הבראה במסגרתו פוטרו למעלה מ-100 עובדים מתוך ה-500 שהועסקו בה. מאז 2024 איבדה החברה למעלה מ-200 עובדים.

מהו תהליך העיכוב שבחברה והאם זה טוב לעובדים?

עו"ד אופיר רונן, שיייצג בעבר את עובדי חברת לוסיקס, מסביר כי "בהליכי חדלות פירעון קיימים שלושה מתווים אפשריים: הראשון הוא מתווה של צו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק פירוק החברות. השני הוא מתווה של צו לפתיחת הליכים בחלופת שיקום כלכלי והשלישי הוא צו לפתיחת הליכים בחלופת פירוק. המתווה הראשון - צו לעיכוב הליכים לפי תיקון 4 הוא טוב לבעלי המניות מפני שלחברה לא ממונה נאמן או מפרק - אלא החברה ריבונית למצוא לעצמה פתרון כלכלי תחת פיקוח מנהל הסדר שמשמש כמשקיף ללא סמכויות מיוחדות. המתווה הזה מצוין לחברה, אבל פחות טוב לעובדים כיוון שבמסגרתו ביטוח לאומי לא משלם שקל אחד לעובדים במידה וקיים חוב שכר לעובדים. בשני המתווים האחרים - הליכי שיקום כלכלי או פירוק - המוסד לביטוח לאומי משלם במהירות את חוב המשכורות לעובדים ובהמשך הדרך, העובדים מקבלים את גמר החשבון מהביטוח הלאומי או מקופת הסדר הנושים או הנאמן. במקרה שלנו, המתווה האופטימלי עבור העובדים הוא צו לפתיחת הליכים במטרה להבריא ולשקם את החברה, כאשר במקביל העובדים יוכלו לקבל את החוב מהביטוח הלאומי.

במה שונה הקריסה של לנדא דיגיטל פרינטינג מקריסת לוסיקס, חברת היהלומים הסינתטיים?

לפני כשנה התמוטטה חברה נוספת מקבוצת לנדא, חברת היהלומים הסינתטיים לוסיקס, אחרי שהגיעה לחובות של 103 מיליון שקל וגיייסה בסך-הכול 150 מיליון דולר. אחרי שהגישה גם היא בקשה לעיכוב הליכים, היא נמכרה ב-4 מיליון דולר בלבד לחברת היהלומים הבלגית-הודית פניקס (Fenix). מקורבים לקבוצת החברות טוענים כי בעוד שבכירי לוסיקס הודו כי השוק הפך עבורם תחרותי ומחירי יהלומי המעבדה צנח בעקבות הצפת השוק, בלנדא דיגיטל פרינטינג בטוחים כי החברה עומדת מעל כל השוק עם מכונות דפוס ננומטריות ייחודיות ללא מתחרים.

מה קורה בקבוצת בני לנדא שבה חברות רבות קרסו תחת חובות?

בשנה האחרונה קרסו ארבע חברות מהגדולות בקבוצת החברות של בני לנדא, חברות שעוסקות רובן ככולן בפתרון אתגרים עתירי משאבים והון. נוסף על חברת הדפוס, גם חברת היהלומים הסינתטיים לוסיקס קרסה לאחר תחרות חריפה מהודו ונמכרה במיליוני דולרים בודדים. חברת תאי הדלק הירוקים ג'נסל פיטרה שיעור ניכר מכלל העובדים וגם חברת מכונות החיתוך האריזות הייקון הגישה בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שהגיעה לחובות של 60 מיליון שקל. בניגוד אליהן, לנדא דיגיטל פרינטינג היא חברה צומחת עם לקוחות המחויבים אליה לתקופה של כשבע שנים בממוצע, ובחברה מאמינים כי יוכלו להשתקם.

מקורב לקבוצת לנדא אומר כי "לנדא משקיע בדיפ טק ומוכן להשקיע מכיסו מאות מיליוני דולרים ברעיונות מדעיים מאתגרים במיוחד וקשים לביצוע. מטבע הדברים, במציאות של מלחמה בשנתיים האחרונות, כאשר עובדים רבים במילואים, צצים אתגרים, במיוחד כאשר המשקיעים שהוא בוחר מרוכזים באירופה". לא רק המשפחות האירופאיות מאחורי מותגים כמו במוו וטטרה-פאק מושקעים בחברות שלו. בחברת היהלומים לוסיקס, למשל, החזיקה במניות קבוצת לואי ויטון הצרפתית.

שתי החברות הנוספות, ג'נסל והייקון, נסחרו בבורסה בתל אביב, ועל כך אמר לנדא בראיון לגלובס שנערך בשנה שעברה: "הגעתי למסקנה שהחברות של קבוצת לנדא לא מתאימות לבורסה בישראל. החברות שלנו מפתחות מוצרים במשך 10 עד 15 שנה. לוקח להן זמן להבשיל אבל ברגע שהן עושות כן, השוק שעומד לפתחן הוא ענק. אבל המשקיע הישראלי הוא חסר סבלנות מטבעו, ורוצה לראות תוצאות מהירות. אם בתוך שנתיים או שלוש זה לא קורה - הם הורגים את המנייה. צריך סבלנות - ג'נסל והייקון יכולה כל אחת מהן להיות ענקית בתחומה - אבל הבורסה בתל אביב היא לא המקום הכי סבלני".

את לנדא פקד מזל רע בשנה האחרונה, אך בעבר הוא מכר בהצלחה כמה חברות, אם כי לא באותה התשואה שבה מכר את אינדיגו, חברת הדפוס שנקנתה על ידי HP ב-. 882 מיליון דולר בשנת 2001. קבוצת לנדא מכרה בעבר שלוש חברות שנמכרו למותגים בינלאומיים אירופיים בסכום המוערך בכחצי מיליארד דולר בסך-הכול: המוכרת שבהן היא קולורייט, שפיתחה סורק לזיהוי צבע השיער ומדפסת זעירה להדפסת פיגמטים לצביעת השיער, שנמכרה לתאגיד האיפור לוריאל; "לנדא ננו-מטאלוגרפיה", שמתמחה בהדפסה עדינה של מתכות על מוצרי צריכה יוקרתיים כמו מוצרי קוסמטיקה, שוקולדים או בקבוקי ויסקי, שמונעת את הבזבוז הרב של מים הכרוך בייצור באמצעים המסורתיים. החברה נמכרה לאקטגה האמריקאית המתמחה בציפוי אריזות; ו"טינקרבל" שפיתחה מעין צבע ושמפו מיוחד המאפשרים לצבוע את השיער ולהחליף צבעים באופן תדיר. היא נמכרה למותג השוויצי הנקל.

נוסף עליהן על הקבוצה נמנות גם חברות פרטיות שנותרו בפרופיל ציבורי נמוך יותר: Ripples, מדפסות על קצף קפה ובירה; Evigence, יצרנית מדבקות חכמות המעידות על טריות מוצרי מזון המחליפות את מדבקות התאריך האחרון לשיווק; Twine, מדפסת לצביעת חוטים המשמשים לטקסטיל; Novelsat, חברת תקשורת אינטרנט לוויינית; ו-Xjet, חברה שעברה מהפכים, ביקשה לייצר תא סולארי ניתן להדפסה ועברה לדפוס תלת-ממדי.

כמה שווה לנדא דיגיטל פרינטינג?

גלובס העריך ב-2024 את שוויה של לנדא דיגיטל פרינטינג בכ-2 מיליארד דולר. כיום, לאחר שהחברה הגישה בקשה לעיכוב הליכים, שוויה באופן משפטי ירד לאפס, אם כי התהליך שאיננו כולל כינוס נכסים מאפשר לה חופש לשקף לה פוטנציאל כלכלי גבוה. רוב החוב של החברה, 1.4 מיליארד שקל, מגולם בהלוואות הון סיכון - הלוואות הניתנות באופן עקרוני להמרה למניות, ומאחר ולחברה לא ממונה נאמן או כונס - היא עדיין ריבונית כדי לשאת ולתת על מכירה או השקעה מתוך תקווה שבעלת המניות תמיר את ההלוואה למניות תוך כדי העסקה, והחוב שירבוץ על החברה יעמוד על כ-300 מיליון שקל בלבד.

מדוע לנדא לא מכניס ידיים לכיס ומציל את ספינת הדגל של קבוצת החברות שלו?

על פי ההערכות, לנדא כבר איננו מעורב בפעילות היומיומית של לנדא דיגיטל פרינטינג, למרות שהוא מחזיק ב-36.7% ממניותיה. בכירים המכירים את המבנה הפיננסי של החברה מציינים כי אין ציפייה בחברה כי לנדא יושיע אותה, ובלאו הכי היא נשלטת כיום בידי המשקיעים הקיימים, קרנות ההשקעה האירופיות בבעלות סוזנה קלאטן ומשפחת ראוזינג. באוגוסט בשנה שעברה, כאשר התמוטטה חברת לוסיקס והגישה בקשה לעיכוב הליכים לאחר שנקלעה לחובות של 103 מיליון שקל, הזרימו לנדא, יחד עם בעלי מניות נוספים דוגמת דודי ויסמן ואהרן פרנקל הון באופן טקטי כדי לאפשר את תשלום משכורת אוגוסט לכלל העובדים, ולמפוטרים - את עלות ההודעה המוקדמת של 30 יום לאחר התנגדות העובדים למהלך.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית": המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה