גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock
פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

ישראל תהפוך לאחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת התקנת פאנלים סולאריים על גגות - כך לאור תקנות חדשות שאישרו רשות התכנון ומשרדי האנרגיה והפנים. מדצמבר הקרוב, קבלת אישור אכלוס (טופס 4) תותנה בהתקנת גג סולארי לכל בית פרטי עם שטח גג של יותר מ־100 מ"ר, מבני תעשייה, מבני ציבור ואפילו בניינים שלא למגורים בשטח של 250 מ"ר ומעלה.

תחרות אדריכלית לתכנון מוצבים לצה"ל: "אם הם היו בנויים כמו שצריך, היו הרבה פחות הרוגים"
הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן

התקנות אושרו כחלק מהמגמה להרחיב את ייצור החשמל מגגות סולאריים, עם יעד של 100-150 אלף גגות עד 2030, והגדלה של הייצור מהם עוד יותר עד 2040. זאת כדי לבזר את הרשת ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות. בעוד היתרונות ברורים, מומחים וגורמים בגופי ממשלה מזהירים: זה יעלה מאות מיליוני שקלים בשנה, שיתגלגלו היישר לחשבון החשמל שלנו. על אף הביקורת, במשרד האנרגיה מתעקשים: יש כשל שוק שצריך לתקנו.

משרד האנרגיה גם אישר נתיבי תשלום חדשים למי שיתקין מתקנים סולאריים על הגג, של החזר השקעה מהיר ושל הצמדה למדד. כל זאת תוך נעילת מחיר ל־25 שנה, גם בהנחה שההפקה מפאנלים סולאריים תיהפך ליעילה וזולה יותר בעתיד. כיום, פאנלים המייצרים עד 15 קילוואט מתגמלים את בעל הנכס ב־48 אגורות לקוט"ש, פי 3-4 מייצור בשדה סולארי גדול, ואפילו 54 אגורות לקוט"ש בנכס בעיר. החשבון מוגש לצרכני החשמל.

הציבור לא ממהר

למרות הסבסוד הנרחב, יש רק כ־30 אלף גגות סולאריים בישראל. לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, הסיבה היא "חוסר הכרות או קשב של מקימי המבנים לנושא" כמו גם "'בעיית סוכן' במסגרתה פעמים רבות הגורם הבונה את הבניין לא יהיה הגורם שייהנה מהרווחים השוטפים מהמערכת הסולארית". זו הסיבה, לדבריו, שהחוק מחייב התקנת מערכת קטנה יחסית (החל מ־5 קילוואט, כמו גג פרטי קטן), ובעל הגג יחליט אם ברצונו להרחיב אותה.

המדינה הראשונה שהחילה חובה כזאת היא קליפורניה ב־2020, וכמה שנים לאחר מכן צרפת ואיטליה הצטרפו אליה כמו גם מספר מדינות בגרמניה. האיחוד האירופי יחיל חובה כזאת בהדרגה בין 2026 ל־2032.

אך נשאלת השאלה: למה נדרשים גם סבסוד וגם כפייה? לדברי אייפר, יש יתרונות גדולים ששווים את זה: "זה תורם להפיכת משק החשמל לנקי, מבוזר וחסין יותר. כמו כן, קירוב של ייצור צריכת החשמל למקום צריכתו יביא לחיסכון באיבודי חשמל ובצורך להקים קווי מתח יקרים שתופסים שטח רב".

אך יש מי שמפקפק בכך. בעבודה שנעשתה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה נטען שגם אחרי שמחשבים את התועלות בחיסכון בקרקע בנגב ועלויות ההקמה של תשתיות ההולכה, עדיין משתלם יותר להקים שדות סולאריים גדולים מאשר מאות אלפי גגות סולאריים. אלו יעילים יותר משמעותית, ודורשים תשלום הרבה יותר נמוך לכל קוט"ש מיוצר. בנוסף, אין צורך בהתחייבות ארוכת טווח ל־25 שנה ולמסלולי תשלום מיוחדים. על פי אותה עבודה, המרת פרויקטי גגות סולאריים ושאר דו־שימוש עם סיכוי מימוש נמוך לשדות סולאריים קרקעיים גדולים, תחסוך כ־8 מיליארד שקל למשק. אך אייפר ממשרד האנרגיה מדגיש שמדיניות המשרד היא לקדם שדות וגגות סולאריים כאחד.

גם רשות החשמל מודאגת מהעלות הניכרת, במיוחד בשל התשלום הגבוה שמובטח למי שמתקין גג סולארי. הם מעריכים שבהנחה שהגגות הסולאריים לא יגיעו על חשבון מתקנים קרקעיים אלא על חשבון ייצור קונבנציונלי בגז, הגעה ליעד משרד האנרגיה של 100 אלף גגות סולאריים חדשים תעלה למשק החשמל 425 מיליון שקל בשנה. הגעה ליעד השאפתני יותר, של 150 אלף גגות, תעלה 888 מיליון שקל בשנה - מה שיעלה את תעריף חשבון החשמל ב־2.5%.

בעוד שרשות החשמל מכירה ביתרונות שמציג משרד האנרגיה מהגגות הסולאריים, היא מודאגת מהמחיר הגבוה. "יש יתרונות גדולים בחובת התקנת הגגות הסולאריים, משום שהיא תקל על תכנון רשת חלוקה יעילה יותר וזולה יותר עבור הצרכנים", אומרים ברשות, "אולם, לאור העובדה כי כבר היום הסבסוד לאנרגיות מחדשות גבוה, ממליצה הרשות להתמקד ביצירת מבנה תעריף שיעודד השקעות ללא עלות עודפת והכבדה על תעריף החשמל לצרכנים".

כך או כך, בסוף 2026 תסתיים האסדרה הנוכחית סביב הגגות הסולאריים, מה שיפתח פתח להורדת התעריף למתקינים חדשים. אם זה יקרה, התקנות החדשות הן בעיקר חיוביות עבורם: הן יאפשרו תכנון יעיל יותר של הרשת, יחד עם סבסוד נמוך לייצור.

בכל אופן, התקווה העיקרית של משרד האנרגיה היא דווקא פחות הבתים הפרטיים, ויותר גגות סולאריים גדולים כמו על מפעלים ובתי חולים שייצרו הרבה מעבר ל־15 הקילוואט הראשונים שנקנים על ידי הרשות במחיר גבוה במיוחד.

"צעד קיצוני וחריף"

גורם ממשלתי בכיר בתחום האנרגיה מוחה נגד המדיניות החדשה לכפות התקנת גגות סולאריים, מכנה אותה "צעד קיצוני" ו"החמרה רגולטורית הפוגעת בזכות הקניין, מעלה את מחירי הדיור ומגבירה את יוקר המחיה". לדבריו, "כבר כיום קיימים תעריפים סולאריים גבוהים שמעודדים התקנה ומבטיחים תשואה נאה למי שבוחר בכך. זה שהיקף ההתקנה לא מספק, לא מצדיק את הפעלת הכלי הרגולטורי החריף ביותר: חיוב גורף".

במגזר הפרטי הדעות חלוקות: בהתאחדות התעשיינים, שמפעליה יהיו גורם עיקרי בייצור הסולארי מגגות, מתנגדים נחרצות. לדברי נשיא ההתאחדות ד"ר רון תומר, "אנו רואים בכך התערבות גסה של הממשלה בשיקולי התעשייה והמגזר העסקי". הוא היה מעדיף "תמריצים רגולטוריים להצבת פאנלים סולאריים, כגון היתרי בנייה מהירים, כך שיבחרו להציב פאנלים אלו מרצונם החופשי ולא באמצעות כפייה רגולטורית שרק עלולה לפגוע בהם".

לעומת זאת, מתקיני הפאנלים הסולאריים כמובן ירוויחו מכך: ערן טל, מנכ''ל ומייסד וולטה סולאר, אומר ש"אנרגיה סולארית היא תשתית לאומית קריטית, במיוחד במדינה צפופה, חמה ומאוימת כמו שלנו. החובה לנצל את גגות המבנים הציבוריים, המסחריים והפרטיים לצורך ייצור חשמל נקי היא צעד הכרחי מבחינת ביטחון אנרגטי, עמידות בשעת חירום וחיסכון כלכלי עבור כל משק בית. מנקודת מבט של המשק כולו, החיסכון בקרקע, ההפחתה בזיהום, ההקלה על רשת החשמל והגברת העצמאות האנרגטית הם מהלכים שנושאים ערך כפול - גם לכלכלה הלאומית וגם לצרכן הבודד".

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים