גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock
פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

ישראל תהפוך לאחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת התקנת פאנלים סולאריים על גגות - כך לאור תקנות חדשות שאישרו רשות התכנון ומשרדי האנרגיה והפנים. מדצמבר הקרוב, קבלת אישור אכלוס (טופס 4) תותנה בהתקנת גג סולארי לכל בית פרטי עם שטח גג של יותר מ־100 מ"ר, מבני תעשייה, מבני ציבור ואפילו בניינים שלא למגורים בשטח של 250 מ"ר ומעלה.

תחרות אדריכלית לתכנון מוצבים לצה"ל: "אם הם היו בנויים כמו שצריך, היו הרבה פחות הרוגים"
הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן

התקנות אושרו כחלק מהמגמה להרחיב את ייצור החשמל מגגות סולאריים, עם יעד של 100-150 אלף גגות עד 2030, והגדלה של הייצור מהם עוד יותר עד 2040. זאת כדי לבזר את הרשת ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות. בעוד היתרונות ברורים, מומחים וגורמים בגופי ממשלה מזהירים: זה יעלה מאות מיליוני שקלים בשנה, שיתגלגלו היישר לחשבון החשמל שלנו. על אף הביקורת, במשרד האנרגיה מתעקשים: יש כשל שוק שצריך לתקנו.

משרד האנרגיה גם אישר נתיבי תשלום חדשים למי שיתקין מתקנים סולאריים על הגג, של החזר השקעה מהיר ושל הצמדה למדד. כל זאת תוך נעילת מחיר ל־25 שנה, גם בהנחה שההפקה מפאנלים סולאריים תיהפך ליעילה וזולה יותר בעתיד. כיום, פאנלים המייצרים עד 15 קילוואט מתגמלים את בעל הנכס ב־48 אגורות לקוט"ש, פי 3-4 מייצור בשדה סולארי גדול, ואפילו 54 אגורות לקוט"ש בנכס בעיר. החשבון מוגש לצרכני החשמל.

הציבור לא ממהר

למרות הסבסוד הנרחב, יש רק כ־30 אלף גגות סולאריים בישראל. לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, הסיבה היא "חוסר הכרות או קשב של מקימי המבנים לנושא" כמו גם "'בעיית סוכן' במסגרתה פעמים רבות הגורם הבונה את הבניין לא יהיה הגורם שייהנה מהרווחים השוטפים מהמערכת הסולארית". זו הסיבה, לדבריו, שהחוק מחייב התקנת מערכת קטנה יחסית (החל מ־5 קילוואט, כמו גג פרטי קטן), ובעל הגג יחליט אם ברצונו להרחיב אותה.

המדינה הראשונה שהחילה חובה כזאת היא קליפורניה ב־2020, וכמה שנים לאחר מכן צרפת ואיטליה הצטרפו אליה כמו גם מספר מדינות בגרמניה. האיחוד האירופי יחיל חובה כזאת בהדרגה בין 2026 ל־2032.

אך נשאלת השאלה: למה נדרשים גם סבסוד וגם כפייה? לדברי אייפר, יש יתרונות גדולים ששווים את זה: "זה תורם להפיכת משק החשמל לנקי, מבוזר וחסין יותר. כמו כן, קירוב של ייצור צריכת החשמל למקום צריכתו יביא לחיסכון באיבודי חשמל ובצורך להקים קווי מתח יקרים שתופסים שטח רב".

אך יש מי שמפקפק בכך. בעבודה שנעשתה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה נטען שגם אחרי שמחשבים את התועלות בחיסכון בקרקע בנגב ועלויות ההקמה של תשתיות ההולכה, עדיין משתלם יותר להקים שדות סולאריים גדולים מאשר מאות אלפי גגות סולאריים. אלו יעילים יותר משמעותית, ודורשים תשלום הרבה יותר נמוך לכל קוט"ש מיוצר. בנוסף, אין צורך בהתחייבות ארוכת טווח ל־25 שנה ולמסלולי תשלום מיוחדים. על פי אותה עבודה, המרת פרויקטי גגות סולאריים ושאר דו־שימוש עם סיכוי מימוש נמוך לשדות סולאריים קרקעיים גדולים, תחסוך כ־8 מיליארד שקל למשק. אך אייפר ממשרד האנרגיה מדגיש שמדיניות המשרד היא לקדם שדות וגגות סולאריים כאחד.

גם רשות החשמל מודאגת מהעלות הניכרת, במיוחד בשל התשלום הגבוה שמובטח למי שמתקין גג סולארי. הם מעריכים שבהנחה שהגגות הסולאריים לא יגיעו על חשבון מתקנים קרקעיים אלא על חשבון ייצור קונבנציונלי בגז, הגעה ליעד משרד האנרגיה של 100 אלף גגות סולאריים חדשים תעלה למשק החשמל 425 מיליון שקל בשנה. הגעה ליעד השאפתני יותר, של 150 אלף גגות, תעלה 888 מיליון שקל בשנה - מה שיעלה את תעריף חשבון החשמל ב־2.5%.

בעוד שרשות החשמל מכירה ביתרונות שמציג משרד האנרגיה מהגגות הסולאריים, היא מודאגת מהמחיר הגבוה. "יש יתרונות גדולים בחובת התקנת הגגות הסולאריים, משום שהיא תקל על תכנון רשת חלוקה יעילה יותר וזולה יותר עבור הצרכנים", אומרים ברשות, "אולם, לאור העובדה כי כבר היום הסבסוד לאנרגיות מחדשות גבוה, ממליצה הרשות להתמקד ביצירת מבנה תעריף שיעודד השקעות ללא עלות עודפת והכבדה על תעריף החשמל לצרכנים".

כך או כך, בסוף 2026 תסתיים האסדרה הנוכחית סביב הגגות הסולאריים, מה שיפתח פתח להורדת התעריף למתקינים חדשים. אם זה יקרה, התקנות החדשות הן בעיקר חיוביות עבורם: הן יאפשרו תכנון יעיל יותר של הרשת, יחד עם סבסוד נמוך לייצור.

בכל אופן, התקווה העיקרית של משרד האנרגיה היא דווקא פחות הבתים הפרטיים, ויותר גגות סולאריים גדולים כמו על מפעלים ובתי חולים שייצרו הרבה מעבר ל־15 הקילוואט הראשונים שנקנים על ידי הרשות במחיר גבוה במיוחד.

"צעד קיצוני וחריף"

גורם ממשלתי בכיר בתחום האנרגיה מוחה נגד המדיניות החדשה לכפות התקנת גגות סולאריים, מכנה אותה "צעד קיצוני" ו"החמרה רגולטורית הפוגעת בזכות הקניין, מעלה את מחירי הדיור ומגבירה את יוקר המחיה". לדבריו, "כבר כיום קיימים תעריפים סולאריים גבוהים שמעודדים התקנה ומבטיחים תשואה נאה למי שבוחר בכך. זה שהיקף ההתקנה לא מספק, לא מצדיק את הפעלת הכלי הרגולטורי החריף ביותר: חיוב גורף".

במגזר הפרטי הדעות חלוקות: בהתאחדות התעשיינים, שמפעליה יהיו גורם עיקרי בייצור הסולארי מגגות, מתנגדים נחרצות. לדברי נשיא ההתאחדות ד"ר רון תומר, "אנו רואים בכך התערבות גסה של הממשלה בשיקולי התעשייה והמגזר העסקי". הוא היה מעדיף "תמריצים רגולטוריים להצבת פאנלים סולאריים, כגון היתרי בנייה מהירים, כך שיבחרו להציב פאנלים אלו מרצונם החופשי ולא באמצעות כפייה רגולטורית שרק עלולה לפגוע בהם".

לעומת זאת, מתקיני הפאנלים הסולאריים כמובן ירוויחו מכך: ערן טל, מנכ''ל ומייסד וולטה סולאר, אומר ש"אנרגיה סולארית היא תשתית לאומית קריטית, במיוחד במדינה צפופה, חמה ומאוימת כמו שלנו. החובה לנצל את גגות המבנים הציבוריים, המסחריים והפרטיים לצורך ייצור חשמל נקי היא צעד הכרחי מבחינת ביטחון אנרגטי, עמידות בשעת חירום וחיסכון כלכלי עבור כל משק בית. מנקודת מבט של המשק כולו, החיסכון בקרקע, ההפחתה בזיהום, ההקלה על רשת החשמל והגברת העצמאות האנרגטית הם מהלכים שנושאים ערך כפול - גם לכלכלה הלאומית וגם לצרכן הבודד".

עוד כתבות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"