גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר
עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

בימים הקרובים צפויה הממשלה להעביר את החקיקה המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא", אך במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים.

"כבר ביום פתיחת המלחמה הפסדתי מאות אלפי שקלים על מקררים שהיו מלאים בסחורה"
חל"ת רטרואקטיבי: האוצר מעדכן את מתווה הפיצויים במשק

"מתווה הפיצויים המוצע לעסקים בעקבות מלחמת 'עם כלביא' חושף פערים מהותיים הפוגעים קשות בעסקים הקטנים והזעירים - החולייה החלשה והפגיעה ביותר בכלכלה הישראלית", אומרת רו"ח עדי עזריה-פסחוב, מנכ"לית קרנות קורת ישראל. "החמור מכול הוא גובה הפיצוי - עסק קטן וזעיר בהתאם להגדרתו במתווה, שאיבד בין 100%-80% מגובה הכנסותיו, יהיה זכאי באופן אופטימלי לפיצוי של פחות מ-5% מההכנסה שאיבד. זהו לא פיצוי - זה לעג לרש על חשבונם של אנשים שבקושי שורדים".

25% ירידה במחזור

בשבוע שעבר פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, את מתווה הפיצויים שגובש לעסקים ואת ההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ.

הוסכם כי המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על-פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו-חודשי בחודשים מאי או יוני 2025.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12 אלף שקל עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק; ועסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300 אלף שקל עד 400 מיליון שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7%-22% בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל עד 100 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרת פיצויי של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100-300 מיליון שקל, התקרה תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300-400 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

במסגרת המתווה, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל". העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע "עם כלביא".

על-פי ההבנות, תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח, על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.

מציאות מעוותת שבה דואגים לעסקים הגדולים

"הבעיה הראשונה במתווה טמונה בהגדרה הבעייתית של 'עסק זעיר'. המתווה מגדיר 'עסקים זעירים' ככאלה שמחזורם השנתי עד 300 אלף שקל בלבד, ומשאיר עסקים קטנים בעלי מחזור של 1-2 מיליון שקל (שבמשרדים ממשלתיים אחרים מסווגים כ'עסקים זעירים') ליפול בין הכיסאות, וכך הם נותרים ללא מענה", אומרת רו"ח עזריה-פסחוב.

לטענתה, "כך נוצרת מציאות מעוותת, שבה המערכת דואגת בעיקר לעסקים הבינוניים והגדולים, שמצוידים ביועצים ומשאבים כדי לצלוח את מבוך הבירוקרטיה. מנגד, העסקים הקטנים והזעירים - אלה שנאנקים תחת פערי אוריינות פיננסית ומחסור במשאבים - נותרים להיאבק לבדם על חיי העסק שלהם, בלי סיוע אמיתי שמותאם לצורכיהם".

הבעיה השנייה, לדברי עזריה-פסחוב, נוגעת ליישום הפיצוי בגין חל"ת. "ביטוח לאומי כבר הבהיר שכנראה תידרש חקיקה נוספת כדי ליישם בפועל את המתווה המוצע. לכן, זהו פיצוי על הנייר בלבד, שלא יגיע בסוף לחשבון הבנק של בעלי העסקים או העובדים. וגם אם הוא יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי".

ואולם לדברי עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת המסים במשרד שבלת, הבעיה המרכזית היא עם הפיצוי עצמו שלא נותן מענה אמיתי להפסדים שנוצרו בפועל. "המפסידים המרכזיים הם אותם עסקים קטנים וזעירים שמפרנסים משקי בית ונמצאים במצוקה כלכלית חמורה. פעם נוספת המדינה, שמקדמת כביכול כלכלה חופשית, לא נותנת קרקע פורייה שתאפשר ליזמים קטנים לשרוד במציאות הקיומית המורכבת, שגם ככה הם מתמודדים עימה מדי יום ביומו. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על מתווה שיתייחס באמת לצרכים של העמוד השדרה של הכלכלה הישראלית".

עובדי מסחר לעולם לא יוכלו להגיע לרף

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען כי המתווה פוגע פגיעה קשה בעובדי המסחר והשירותים. לדבריו, "הממשלה עיצבה את מתווה הזכאות לחל"ת באופן שמכוון להוציא את עובדי המסחר והשירותים מהזכאות. מדובר במהלך נבזי וחסר תקדים. לפי המתווה, הזכאות לחל"ת ניתנת רק למי שצבר 11 ימי חל"ת לא רצופים מתוך 12 ימי הלחימה. בפועל, עובדי המסחר והשירותים עבדו ביום חמישי, ביום שישי ובמוצאי שבת - שלושה ימי עבודה מתוך 12, ולכן לעולם לא יוכלו להגיע לרף שנקבע. דרישתנו באיגוד לשכות המסחר ברורה: להפחית את הרף לתשעה ימים, באופן שיאפשר גם לעובדים אלה לקבל את שמגיע להם".

בעיה נוספת שמתעוררת לדבריו נוגע להשוואת ההכנסות: "הממשלה מבקשת להשוות את מחזורי 2025 למחזורי 2024 - שנה שהתנהלה תחת מלחמה, והכנסותיה היו נמוכות במיוחד. לעומת זאת, אנו דורשים להשוות את מחזורי 2025 לשנת 2023, שהייתה שנה רגילה ולפיכך מהווה נקודת ייחוס הוגנת".

עו"ד ביקל מסבירה כי "כעיקרון, המתווה נועד להשיב לניזוקים הוצאות קבועות, שהעסק היה חייב להמשיך ולהוציאן על אף שפעילותו הפסיקה לאור המצב הביטחוני. כלומר, המחוקק בחר במנגנון מסוג פיצוי בגין חיסרון כיס. המתווה לא נועד להעניק לניזוקים פיצוי בגין הרווחים שהיו צפויים אלמלא המצב הביטחוני".

לדבריה, "היה נכון יותר לבנות נוסחה שמשקללת גם אחוזים מסוימים מאובדן הרווחים הצפויים, ולא רק לפצות בגין ההוצאות הקבועות".

אחת השאלות שהתעוררו על רקע פרסום מתווה הפיצוי הייתה האם עסקים יוכלו לדחות הכנסות ליולי כדי להראות פגיעה במחזור בחודש יוני - אך לדברי עו"ד ביקל, תכנון מס כזה ייחשף: "מניסיון העבר, נראה כי רשויות המס מצליחות בקלות לאתר מקרים מהסוג האמור, ולא לאשר תביעות. נזכיר כי לפי המתווה ב'חרבות ברזל' לרשות המסים הייתה אפשרות להשית קנסות משמעותיים למגישי תביעות מהסוג האמור, וכך גם צפוי להיות במתווה הנוכחי".

איך עסק או עצמאי בכלל מוכיח פגיעה של שבועיים?
עו"ד ביקל: "במקרה שההוצאות הקבועות (לרבות שכר עובדים) המשיכו לצאת בזמן שהעסק לא פעל, ישנה כדאיות להגיש תביעה להחזר ההוצאות. יש לבדוק האם ישנה ירידה מעל 25% בין המחזורים. כמובן ששאלת הכדאיות כרוכה בהיקף ההוצאות שיצאו".

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח