גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר
עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

בימים הקרובים צפויה הממשלה להעביר את החקיקה המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא", אך במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים.

"כבר ביום פתיחת המלחמה הפסדתי מאות אלפי שקלים על מקררים שהיו מלאים בסחורה"
חל"ת רטרואקטיבי: האוצר מעדכן את מתווה הפיצויים במשק

"מתווה הפיצויים המוצע לעסקים בעקבות מלחמת 'עם כלביא' חושף פערים מהותיים הפוגעים קשות בעסקים הקטנים והזעירים - החולייה החלשה והפגיעה ביותר בכלכלה הישראלית", אומרת רו"ח עדי עזריה-פסחוב, מנכ"לית קרנות קורת ישראל. "החמור מכול הוא גובה הפיצוי - עסק קטן וזעיר בהתאם להגדרתו במתווה, שאיבד בין 100%-80% מגובה הכנסותיו, יהיה זכאי באופן אופטימלי לפיצוי של פחות מ-5% מההכנסה שאיבד. זהו לא פיצוי - זה לעג לרש על חשבונם של אנשים שבקושי שורדים".

25% ירידה במחזור

בשבוע שעבר פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, את מתווה הפיצויים שגובש לעסקים ואת ההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ.

הוסכם כי המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על-פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו-חודשי בחודשים מאי או יוני 2025.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12 אלף שקל עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק; ועסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300 אלף שקל עד 400 מיליון שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7%-22% בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל עד 100 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרת פיצויי של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100-300 מיליון שקל, התקרה תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300-400 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

במסגרת המתווה, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל". העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע "עם כלביא".

על-פי ההבנות, תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח, על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.

מציאות מעוותת שבה דואגים לעסקים הגדולים

"הבעיה הראשונה במתווה טמונה בהגדרה הבעייתית של 'עסק זעיר'. המתווה מגדיר 'עסקים זעירים' ככאלה שמחזורם השנתי עד 300 אלף שקל בלבד, ומשאיר עסקים קטנים בעלי מחזור של 1-2 מיליון שקל (שבמשרדים ממשלתיים אחרים מסווגים כ'עסקים זעירים') ליפול בין הכיסאות, וכך הם נותרים ללא מענה", אומרת רו"ח עזריה-פסחוב.

לטענתה, "כך נוצרת מציאות מעוותת, שבה המערכת דואגת בעיקר לעסקים הבינוניים והגדולים, שמצוידים ביועצים ומשאבים כדי לצלוח את מבוך הבירוקרטיה. מנגד, העסקים הקטנים והזעירים - אלה שנאנקים תחת פערי אוריינות פיננסית ומחסור במשאבים - נותרים להיאבק לבדם על חיי העסק שלהם, בלי סיוע אמיתי שמותאם לצורכיהם".

הבעיה השנייה, לדברי עזריה-פסחוב, נוגעת ליישום הפיצוי בגין חל"ת. "ביטוח לאומי כבר הבהיר שכנראה תידרש חקיקה נוספת כדי ליישם בפועל את המתווה המוצע. לכן, זהו פיצוי על הנייר בלבד, שלא יגיע בסוף לחשבון הבנק של בעלי העסקים או העובדים. וגם אם הוא יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי".

ואולם לדברי עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת המסים במשרד שבלת, הבעיה המרכזית היא עם הפיצוי עצמו שלא נותן מענה אמיתי להפסדים שנוצרו בפועל. "המפסידים המרכזיים הם אותם עסקים קטנים וזעירים שמפרנסים משקי בית ונמצאים במצוקה כלכלית חמורה. פעם נוספת המדינה, שמקדמת כביכול כלכלה חופשית, לא נותנת קרקע פורייה שתאפשר ליזמים קטנים לשרוד במציאות הקיומית המורכבת, שגם ככה הם מתמודדים עימה מדי יום ביומו. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על מתווה שיתייחס באמת לצרכים של העמוד השדרה של הכלכלה הישראלית".

עובדי מסחר לעולם לא יוכלו להגיע לרף

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען כי המתווה פוגע פגיעה קשה בעובדי המסחר והשירותים. לדבריו, "הממשלה עיצבה את מתווה הזכאות לחל"ת באופן שמכוון להוציא את עובדי המסחר והשירותים מהזכאות. מדובר במהלך נבזי וחסר תקדים. לפי המתווה, הזכאות לחל"ת ניתנת רק למי שצבר 11 ימי חל"ת לא רצופים מתוך 12 ימי הלחימה. בפועל, עובדי המסחר והשירותים עבדו ביום חמישי, ביום שישי ובמוצאי שבת - שלושה ימי עבודה מתוך 12, ולכן לעולם לא יוכלו להגיע לרף שנקבע. דרישתנו באיגוד לשכות המסחר ברורה: להפחית את הרף לתשעה ימים, באופן שיאפשר גם לעובדים אלה לקבל את שמגיע להם".

בעיה נוספת שמתעוררת לדבריו נוגע להשוואת ההכנסות: "הממשלה מבקשת להשוות את מחזורי 2025 למחזורי 2024 - שנה שהתנהלה תחת מלחמה, והכנסותיה היו נמוכות במיוחד. לעומת זאת, אנו דורשים להשוות את מחזורי 2025 לשנת 2023, שהייתה שנה רגילה ולפיכך מהווה נקודת ייחוס הוגנת".

עו"ד ביקל מסבירה כי "כעיקרון, המתווה נועד להשיב לניזוקים הוצאות קבועות, שהעסק היה חייב להמשיך ולהוציאן על אף שפעילותו הפסיקה לאור המצב הביטחוני. כלומר, המחוקק בחר במנגנון מסוג פיצוי בגין חיסרון כיס. המתווה לא נועד להעניק לניזוקים פיצוי בגין הרווחים שהיו צפויים אלמלא המצב הביטחוני".

לדבריה, "היה נכון יותר לבנות נוסחה שמשקללת גם אחוזים מסוימים מאובדן הרווחים הצפויים, ולא רק לפצות בגין ההוצאות הקבועות".

אחת השאלות שהתעוררו על רקע פרסום מתווה הפיצוי הייתה האם עסקים יוכלו לדחות הכנסות ליולי כדי להראות פגיעה במחזור בחודש יוני - אך לדברי עו"ד ביקל, תכנון מס כזה ייחשף: "מניסיון העבר, נראה כי רשויות המס מצליחות בקלות לאתר מקרים מהסוג האמור, ולא לאשר תביעות. נזכיר כי לפי המתווה ב'חרבות ברזל' לרשות המסים הייתה אפשרות להשית קנסות משמעותיים למגישי תביעות מהסוג האמור, וכך גם צפוי להיות במתווה הנוכחי".

איך עסק או עצמאי בכלל מוכיח פגיעה של שבועיים?
עו"ד ביקל: "במקרה שההוצאות הקבועות (לרבות שכר עובדים) המשיכו לצאת בזמן שהעסק לא פעל, ישנה כדאיות להגיש תביעה להחזר ההוצאות. יש לבדוק האם ישנה ירידה מעל 25% בין המחזורים. כמובן ששאלת הכדאיות כרוכה בהיקף ההוצאות שיצאו".

עוד כתבות

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

הסתיים הדיון בבג"ץ: הפרקליטות תגיש את עמדתה לגבי דיון בדלתיים סגורות

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל