גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר
עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

בימים הקרובים צפויה הממשלה להעביר את החקיקה המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים וההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ, בגין הנזקים העקיפים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא", אך במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים.

"כבר ביום פתיחת המלחמה הפסדתי מאות אלפי שקלים על מקררים שהיו מלאים בסחורה"
חל"ת רטרואקטיבי: האוצר מעדכן את מתווה הפיצויים במשק

"מתווה הפיצויים המוצע לעסקים בעקבות מלחמת 'עם כלביא' חושף פערים מהותיים הפוגעים קשות בעסקים הקטנים והזעירים - החולייה החלשה והפגיעה ביותר בכלכלה הישראלית", אומרת רו"ח עדי עזריה-פסחוב, מנכ"לית קרנות קורת ישראל. "החמור מכול הוא גובה הפיצוי - עסק קטן וזעיר בהתאם להגדרתו במתווה, שאיבד בין 100%-80% מגובה הכנסותיו, יהיה זכאי באופן אופטימלי לפיצוי של פחות מ-5% מההכנסה שאיבד. זהו לא פיצוי - זה לעג לרש על חשבונם של אנשים שבקושי שורדים".

25% ירידה במחזור

בשבוע שעבר פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, את מתווה הפיצויים שגובש לעסקים ואת ההקלות ביציאה לחל"ת בכלל האזורים ברחבי הארץ.

הוסכם כי המתווה שייושם לעסקים הוא מסלול הוצאות מזכות, שיושם גם בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על-פי המתווה, קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל, וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח חד-חודשי או 12.5% לדיווח דו-חודשי בחודשים מאי או יוני 2025.

עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 12 אלף שקל עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק; ועסקים שמחזור העסקים שלהם הוא 300 אלף שקל עד 400 מיליון שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7%-22% בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים, וכן מהחזר של 75% מהוצאות השכר ביחס לגובה הפגיעה.

הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300 אלף שקל עד 100 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרת פיצויי של 600 אלף שקל. לעסקים עם מחזור של 100-300 מיליון שקל, התקרה תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקל. הפיצויים לעסקים עם מחזור עסקאות של 300-400 מיליון שקל, יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקל.

במסגרת המתווה, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת בהתבסס על המודל שעליו הוחלט במלחמת "חרבות ברזל". העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע "עם כלביא".

על-פי ההבנות, תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 12 ימים קלנדריים, כאשר העובד נדרש להיעדר לפחות 11 ימים מתוך התקופה, לא בצורה רציפה בהכרח, על-מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.

מציאות מעוותת שבה דואגים לעסקים הגדולים

"הבעיה הראשונה במתווה טמונה בהגדרה הבעייתית של 'עסק זעיר'. המתווה מגדיר 'עסקים זעירים' ככאלה שמחזורם השנתי עד 300 אלף שקל בלבד, ומשאיר עסקים קטנים בעלי מחזור של 1-2 מיליון שקל (שבמשרדים ממשלתיים אחרים מסווגים כ'עסקים זעירים') ליפול בין הכיסאות, וכך הם נותרים ללא מענה", אומרת רו"ח עזריה-פסחוב.

לטענתה, "כך נוצרת מציאות מעוותת, שבה המערכת דואגת בעיקר לעסקים הבינוניים והגדולים, שמצוידים ביועצים ומשאבים כדי לצלוח את מבוך הבירוקרטיה. מנגד, העסקים הקטנים והזעירים - אלה שנאנקים תחת פערי אוריינות פיננסית ומחסור במשאבים - נותרים להיאבק לבדם על חיי העסק שלהם, בלי סיוע אמיתי שמותאם לצורכיהם".

הבעיה השנייה, לדברי עזריה-פסחוב, נוגעת ליישום הפיצוי בגין חל"ת. "ביטוח לאומי כבר הבהיר שכנראה תידרש חקיקה נוספת כדי ליישם בפועל את המתווה המוצע. לכן, זהו פיצוי על הנייר בלבד, שלא יגיע בסוף לחשבון הבנק של בעלי העסקים או העובדים. וגם אם הוא יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי".

ואולם לדברי עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת המסים במשרד שבלת, הבעיה המרכזית היא עם הפיצוי עצמו שלא נותן מענה אמיתי להפסדים שנוצרו בפועל. "המפסידים המרכזיים הם אותם עסקים קטנים וזעירים שמפרנסים משקי בית ונמצאים במצוקה כלכלית חמורה. פעם נוספת המדינה, שמקדמת כביכול כלכלה חופשית, לא נותנת קרקע פורייה שתאפשר ליזמים קטנים לשרוד במציאות הקיומית המורכבת, שגם ככה הם מתמודדים עימה מדי יום ביומו. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על מתווה שיתייחס באמת לצרכים של העמוד השדרה של הכלכלה הישראלית".

עובדי מסחר לעולם לא יוכלו להגיע לרף

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, טוען כי המתווה פוגע פגיעה קשה בעובדי המסחר והשירותים. לדבריו, "הממשלה עיצבה את מתווה הזכאות לחל"ת באופן שמכוון להוציא את עובדי המסחר והשירותים מהזכאות. מדובר במהלך נבזי וחסר תקדים. לפי המתווה, הזכאות לחל"ת ניתנת רק למי שצבר 11 ימי חל"ת לא רצופים מתוך 12 ימי הלחימה. בפועל, עובדי המסחר והשירותים עבדו ביום חמישי, ביום שישי ובמוצאי שבת - שלושה ימי עבודה מתוך 12, ולכן לעולם לא יוכלו להגיע לרף שנקבע. דרישתנו באיגוד לשכות המסחר ברורה: להפחית את הרף לתשעה ימים, באופן שיאפשר גם לעובדים אלה לקבל את שמגיע להם".

בעיה נוספת שמתעוררת לדבריו נוגע להשוואת ההכנסות: "הממשלה מבקשת להשוות את מחזורי 2025 למחזורי 2024 - שנה שהתנהלה תחת מלחמה, והכנסותיה היו נמוכות במיוחד. לעומת זאת, אנו דורשים להשוות את מחזורי 2025 לשנת 2023, שהייתה שנה רגילה ולפיכך מהווה נקודת ייחוס הוגנת".

עו"ד ביקל מסבירה כי "כעיקרון, המתווה נועד להשיב לניזוקים הוצאות קבועות, שהעסק היה חייב להמשיך ולהוציאן על אף שפעילותו הפסיקה לאור המצב הביטחוני. כלומר, המחוקק בחר במנגנון מסוג פיצוי בגין חיסרון כיס. המתווה לא נועד להעניק לניזוקים פיצוי בגין הרווחים שהיו צפויים אלמלא המצב הביטחוני".

לדבריה, "היה נכון יותר לבנות נוסחה שמשקללת גם אחוזים מסוימים מאובדן הרווחים הצפויים, ולא רק לפצות בגין ההוצאות הקבועות".

אחת השאלות שהתעוררו על רקע פרסום מתווה הפיצוי הייתה האם עסקים יוכלו לדחות הכנסות ליולי כדי להראות פגיעה במחזור בחודש יוני - אך לדברי עו"ד ביקל, תכנון מס כזה ייחשף: "מניסיון העבר, נראה כי רשויות המס מצליחות בקלות לאתר מקרים מהסוג האמור, ולא לאשר תביעות. נזכיר כי לפי המתווה ב'חרבות ברזל' לרשות המסים הייתה אפשרות להשית קנסות משמעותיים למגישי תביעות מהסוג האמור, וכך גם צפוי להיות במתווה הנוכחי".

איך עסק או עצמאי בכלל מוכיח פגיעה של שבועיים?
עו"ד ביקל: "במקרה שההוצאות הקבועות (לרבות שכר עובדים) המשיכו לצאת בזמן שהעסק לא פעל, ישנה כדאיות להגיש תביעה להחזר ההוצאות. יש לבדוק האם ישנה ירידה מעל 25% בין המחזורים. כמובן ששאלת הכדאיות כרוכה בהיקף ההוצאות שיצאו".

עוד כתבות

הטרנד החדש של עולם הדייטינג / איור: נוצר ב־AI באמצעות ננו בננה

כשאמא משתלטת לך על פרופיל הדייטינג

רווקים מותשים לוקחים הימור ונותנים לבני המשפחה לקחת פיקוד על אפליקציות כמו באמבל ו־Hinge

צחי ברוורמן / צילום: תמר מצפי

האקרים איראנים טוענים שפרצו לצחי ברוורמן, והחלו להפיץ חומרים

קבוצת הנדלה, המזוהה עם איראן, טוענת כי פרצה למכשירו הסלולרי של ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו ● לפי שעה, הופץ מידע שכולל פרטים אישיים אודות ברוורמן, אך טרם ברור מה מקורו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היועץ הפיננסי ישלם מאות אלפים בגלל שלא מנע מבעל עסק להקים אותו

העליון קבע כי זכותם של עורכי דין לשכר־טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט כספי נאשמים ● ביהמ"ש דחה תביעה לפיצול משק חקלאי בין שתי אחיות ● יועץ פיננסי חויב לפצות בעל עסק שקרס, לאחר שנקבע כי היה עליו לייעץ לו שלא לפתוח את העסק מלכתחילה ● 3 פסקי דין בשבוע

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ הוציא צו ביניים: סגירת גלי צה"ל הוקפאה

נשיא העליון יצחק עמית הוציא צו ביניים שמקפיא את החלטת הממשלה על סגירת תחנת גלי צה"ל ● ההחלטה ניתנה לאחר הודעת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, כי היא תומכת בהוצאת הצו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ: להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל

בהרב-מיארה פרסמה את התגובה לבקשה לצו ביניים בנושא, ואמרה כי החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל "רצופת פגמים" ● היועמ"שית טענה כי על בג"ץ למנוע כל מהלך בעניין עד להכרעה בעתירות, והבהירה: "הנזק שייגרם הוא משמעותי ובלתי הפיך"

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כל מה שצריך לדעת על השינויים שישפיעו על הכסף שלנו לקראת 2026 ● מה ההבדלים בין פוליסות חיסכון וגמל להשקעה ואיפה מרוויחים יותר ● זו השנה החזקה בשוק ההנפקות מאז 2021 בבורסה בת"א - ואלו ההנפקות הגדולות ● וגם: למה כדאי לכם להשקיע בזהב?

עופרה גנור / צילום: אבי גנור

עופרה גנור נפרדת מהבייבי: "בארה"ב את קבוצות המסעדות הגדולות מנהלים רואי חשבון, לא מסעדנים רומנטיקנים"

אחרי 27 שנה סגרה עופרה גנור את מאנטה ריי, שהייתה לחלק מקו החוף התל אביבי ● בראיון לגלובס היא מודה שהופתעה מהתגובות ("אני מסעדנית בישראל, תמיד מצפה לרע"), מספרת למה ויתרה על השיפוץ היקר ("ידעתי שצריך גם הידוק קונספט"), וממליצה לצעירה שרוצה לעסוק בתחום: "רק אם יש לה סכין בין השיניים כמו שלי היה"

אז מה באמת עומד מאחורי טרנד הילדים סיקס־סבן? / צילום: Shutterstock

אז מה באמת עומד מאחורי טרנד הילדים סיקס־סבן?

מהי אולומואוצקי טברוז'ק, היכן נמצא רחוב שלושת החצים, ואיזו תחנת רדיו שידרה מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן? ● הטריוויה השבועית

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"הליך לא תקין": האם בג"ץ יפסול את הפחתת המע"מ על יבוא אישי?

איגוד לשכות המסחר עתר לבג"ץ בטענה כי הצו שהכפיל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי נחתם בהליך לא תקין • המדינה נדרשה להגיב בתוך שבוע, וחברי כנסת מהקואליציה מאותתים על התנגדות

מימין: טוביה ברלב, אדם סינגולדה ואייל פסו / צילום: אתר Actelis, טאבולה, יח''צ

הישראלית שזכתה להמלצה חיובית, וזו שזינקה משפל של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● גאוזי זינקה במעל 40% ביום שישי, לאחר שירדה החודש לשפל כל הזמנים, בעקבות פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חברות בנות שלה בצרפת ● טאבולה עלתה בשיעור דו־ספרתי, על רקע המלצה שקיבלה באתר השקעות ● ואקטליס ממשיכה ליפול, עם תשואה שלילית של 96% מתחילת השנה

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

נשים מציגות את דגל סומלילנד לאחר הבחירות לשלטון ב־2024 / צילום: ap, Abdirahman Aleeli

המהלך שמטלטל את אפריקה: למה ישראל הכירה בסומלילנד?

ישראל הפכה לחברה הראשונה באו"ם שמכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית ● מה החשיבות הביטחונית של הצעד למערכה נגד החות'ים, מי המדינה שמשקיעה מאות מיליוני דולרים בטריטוריה האפריקאית - ואיך מגיב העולם למהלך? גלובס עושה סדר

משרד הפנים / צילום: איל יצהר

משפחות ברוכות ילדים ייפגעו: הנחות הארנונה מתעדכנות לקראת שנת 2026

משרד הפנים הפיץ טיוטת תקנות חדשה אשר מעדכנת את הקריטריונים ואת המשכורות הממוצעות המזכים בהנחה בארנונה • השורה התחתונה: שיעור ההנחה יורד לכלל הזכאים, אך טווחי המשכורות מורחבים

ג'פרי הינטון, מארק צוקרברג, סם אלטמן / צילום: ap

מה באמת חושבים המוחות המבריקים בעולם על בינה מלאכותית

בכנס שהפך למוקד העלייה לרגל של עולם הטכנולוגיה, חוקרים חנוניים חגגו במסיבות יאכטה והתכנסו על גגות כדי להחליף רכילות ולהשוות רשמים ● כולם היו במצב רוח מרומם

כמה עולה לגור במרחק הליכה מהים / צילום: Shutterstock

7 מיליון שקל בנהריה, 58 מיליון בתל אביב: כמה עולה לגור ליד הים בישראל?

2025 סיפקה שלל עסקאות בלתי שגרתיות על קו החוף. יצאנו לבדוק את המובילות שבהן ● הסקירה כוללת מדגם של עסקאות שבוצעו לאורך חוף הים התיכון - מנהריה שבצפון ועד לאשקלון שבדרום

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

האם הנכס שנקנה ב־10 מיליון שקל שווה 25 מיליון? תביעה נגד קבוצת לוזון

בעל מניות בקבוצת לוזון הגיש תביעה נגד החברה בטענה כי לוזון רכש באופן פרטי פרויקט בבאר יעקב, בלי להציע אותו קודם לחברה שבבעלותו ● ועדה בלתי תלויה שהוקמה לבקשת הקבוצה קבעה כי קיימת אפשרות סבירה להפרת חובתו

גביע העולם בשלוש מדינות / עיצוב: אלישע נדב

מחירי הכרטיסים למונדיאל שברו שיא היסטורי. איזו נבחרת היא היקרה ביותר?

המשחקים האחרונים של רונאלדו ומסי, אורחים כמו מאסק, צוקרברג וטראמפ ופריסה על פני שלוש מדינות הפכו את מונדיאל 2026, שייערך ביוני, לאירוע חריג בכל קנה־מידה ● לראיה: מחירי הכרטיסים שברו שיא היסטורי ● בפיפ"א צופים 6.5 מיליון מבקרים, שייצרו 185 אלף מקומות עבודה למקומיים ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

אלוף דוד זיני / צילום: דובר צה''ל

בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ; הנשיא עמית הסתייג

השופטים סולברג ומינץ קבעו בדעת הרוב כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה ובאישור ועדת גרוניס, והעניקו משקל להסכמות בין רה"מ ליועמ"שית שאפשרו את מינוי דוד זיני לראש השב"כ ● מנגד, הנשיא עמית טען כי ההסכמות אינן יכולות להחליף בחינה מהותית של טוהר המידות ושל הנסיבות שהובילו לבחירתו של זיני לתפקיד

השר אלי כהן והשר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי אמסלם - לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פשרה בממשלה: האוצר יקבל דריסת רגל בהחלטות על משק החשמל

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום פשרה בין בצלאל סמוטריץ' לאלי כהן, ולפיה החלטות מדיניות במשק החשמל שחוצות עלות תקציבית מסוימת יעברו רק לאחר התייעצות עם משרד האוצר ● זאת לאחר שבאוצר הזהירו כי צעדים יקרים עלולים להתגלגל לחשבון החשמל של הצרכנים ולהזין את האינפלציה, ודרשו זכות וטו

גניבת רכב / אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה של 25% בגניבות רכב ברבעון הרביעי של השנה לעומת הקודם

לפי נתוני פוינטר, בשנת 2025 נרשמה ירידה של 18% בגניבות כלי רכב ובניסיונות גניבה לעומת 2024 ● מדובר בירידה ראשונה מאז תקופת הקורונה, אבל כזו שמלווה בכוכבית ברורה: הרבעון הרביעי של השנה כבר מציג היפוך מגמה, עם עלייה משמעותית בהיקף הגניבות לעומת הרבעון השלישי