נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap
מלחמת ישראל-איראן הסתיימה בהפסקת אש, אך את משטר האייתוללות זה לא מרגיע - והם מחפשים אשמים: מאז הפסקת האש ביום שלישי בשבוע שעבר מפנה הרפובליקה האסלאמית אצבע מאשימה לעבר אזרבייג'ן, ידידתה הטובה ביותר של ישראל מבין המדינות שגובלות עם איראן.
● רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים
● עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר
● פרויקט מיוחד | איראן התכוננה לרגע הזה במשך שנים. כך קרס ציר ההתנגדות שטיפחה
באקו נחשבת לספקית נפט משמעותית של ישראל, לצד היותה לקוחה נרחבת של התעשיות הביטחוניות. את הנפט מקבלת ישראל מאזרבייג'ן דרך צינור BTC (באקו-טביליסי-ג'ייהאן), שמסתיים בעיר הנמל הטורקית, וממנה מועמס על מכליות. מנתוני הלשכה האזרבייג'נית לסטטיסטיקה עולה, כי בין החודשים ינואר-מאי הסתכם היצוא דרך צינור BTC ב-11.6 מיליון טונות, 3.4% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד. באמצעות אותו צינור מספקת אזרבייג'ן נפט לא רק לישראל, כי אם גם ללקוחות נוספים ברחבי העולם. סוגיה מעניינת לגבי צינור BTC היא שדרכו הועברו בתקופה זו 1.934 מיליון טונות נפט מקזחסטן וטורקמניסטן, כשהקזחים עצמם הם ספקי נפט של ישראל.
בהיבט הביטחוני היוותה אזרבייג'ן יעד לכ-9.1% מהיצוא הביטחוני הישראלי ב-2022-2018, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). זה הציב אותה במקום השני לאחר הודו, ובהתחשב בכך שהיקף היצוא הביטחוני הישראלי בשנים הללו הסתכם בכ-47.3 מיליארד דולר (לפי נתוני סיבט - האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון) - הרי שהיצוא לאזרבייג'ן הגיע לכ-4.3 מיליארד דולר. סכום מרשים זה הביא למצב שבו מוצרים כדוגמת המל"ט הרמס 450 מתוצרת אלביט, שמחירו כ-2 מיליון דולר, החימוש המשוטט של התעשייה האווירית "הארופ", עם תג מחיר של כ-700 אלף דולר, או טילי הנ"ט של רפאל מסדרת "ספייק", מוכרים בקרב האזרחים באזרבייג'ן, ולא רק אצל הנשיא אילהם אלייב וסביבתו.
המל"ט שהמריא לאיראן
שיתוף-הפעולה הביטחוני השוטף בין ישראל לאזרבייג'ן ידוע לכל, והמלחמה הבליטה אירועים חריגים שמביאים את איראן להפנות אצבע מאשימה לבאקו. כך, למשל, עמוד ה-X (טוויטר, לשעבר) "נגורנו קרבאך אובסרבר", שמזוהה עם ארמניה, מצא כי בשעות 14:00-10:00 שעון מקומי ב-12 ביוני - שעות ספורות בטרם מכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" - מל"ט המריא מבסיס חיל האוויר קורדאמיר באזרבייג'ן לכיוון גבול איראן ובחזרה. "הטיסה עשויה הייתה להתבצע באמצעות מל"טים מישראל - הרון, סירצ'ר או הרמס 450 - שצבא אזרבייג'ן יודע לתפעל", נכתב.
בעת הנוכחית, מי שמכהן כנשיא איראן הוא מסעוד פזשכיאן, שאביו ממוצא אזרבייג'ני. ביום חמישי שוחח פזשכיאן טלפונית עם מקבילו אלייב, בדרישה לחקור דיווחים כי ישראל ביצעה "מתקפות מל"טים ורחפנים לתוך שמי איראן, תוך שימוש במרחב האווירי של אזרבייג'ן". מלשכת נשיא איראן נמסר, כי אלייב הכחיש זאת, והשיב: "ממשלת אזרבייג'ן לא תאפשר בשום דרך להשתמש בשמיים שלה נגד מדינה ידידותית". בניגוד לקו השיחה המוצג, אתרים שמזוהים עם אלייב מעבירים מסרים שונים בתכלית. "מהמינרטים (מגדלי מסגדים) של איראן, במקום קריאות לתפילה, נשמעים קולות הטרור", נכתב באחד מהם. "האויב הגדול ביותר של אזרבייג'ן הוא עלי חמינאי", תקפו באחר.
על עובדה אחת אין עוררין: מל"טים מתוצרת ישראלית יושבים באזרבייג'ן באופן קבוע, כולל בקרבת הגבול. חלקם ניתנים להפעלה מרחוק, ולא רק מישראל, בעזרת תקשורת לוויינית. בה בעת, אותם אמצעים שמייצרות חברות כמו אלביט והתעשייה האווירית אינם מיועדים בהכרח לתקיפות, אלא גם נושאים אמצעי איסוף שיכולים להועיל בטרם תקיפות ואחריהן להערכת נזקי הפצצה. אם אותן פעולות אינן נעשות על ידי מפעילים אזרבייג'נים, אז לבאקו יש יכולת מסוימת להכחיש קשר.
אירועים מעוררי תהיות
על אף רצונות באקו, ישנם אירועים נוספים ממלחמת 12 הימים שלכל הפחות מעוררים תהיות. ב-21 ביוני דווח כי ישראל תקפה בעיר בנדר אנזלי שלחופי הים הכספי, ובקרבת אזרבייג'ן. בעיר הזו יושב מטה שייטת הים הכספי של משמרות המהפכה. יממה אחת לאחר מכן, לעיר רמסר ששוכנת לא הרחק משם, נפלט מיכל דלק שאופייני למטוסים ישראליים. על רקע המתקפות על טהרן, שנמצאת במרחק של כ-100 ק"מ מהים הכספי, עלו תהיות כיצד מטוסים ישראליים הגיעו לאגם שנמצא בצפון איראן.
מעל פני השטח, אזרבייג'ן פעלה בכלל בסוגיה אחרת. היא פנתה לישראל בבקשה להיזהר בפעולותיה הצבאיות באזורים שמאוכלסים במיעוט האזרבייג'ני באיראן, שמהווה כ-16% מהאוכלוסייה - וממוקם במערבה. אזרבייג'ן, בדומה לאיראן, היא מדינה בעלת רוב שיעי. ההבדל המהותי ביניהן הוא שאחת היא חילונית והשנייה דתית-פנאטית, אבל משטר האייתוללות פועל רבות בניסיון ליצור תאי טרור קיצוניים בתוך אזרבייג'ן.
לפי פרסומים זרים, ישראל מסייעת רבות לאיסוף מודיעין וסיכול פיגועים בתוך אזרבייג'ן, באמצעות יכולותיה הרבות מול איראן. בד בבד, אזרבייג'ן רואה בישראל כלי חשוב להצטרפות להסכמי אברהם, והדבר משתקף, בין השאר, בהחלטת חברת הנפט והגז הלאומית סוקאר לחפש גז בישראל, ולרכוש 10% מהאחזקות במאגר תמר מאהרון פרנקל. המניע הוא הרצון של באקו לפתוח את "הסכר" הקיים בינם לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות.
אזרבייג'ן סובלת מקשיים בכל הנוגע ליבוא ביטחוני מארה"ב. בתחילה, בעקבות מלחמת קרבאך הראשונה, שהתחוללה בתחילת שנות ה-90, ומנובמבר 2023 בגלל "חוק ההגנה הארמנית 2023", שחוסם כל אפשרות של מזכירות המדינה להתיר מכירות ביטחוניות לאזרבייג'ן. תקופת ביידן כבר חלפה, והשליח של טראמפ, סטיב וויטקוף, הספיק לבקר בבאקו - ואחריו בכירים בענקיות הביטחוניות האמריקאיות. התקווה של כל הצדדים היא שאזרבייג'ן תצטרף להסכמי אברהם, ואז עסקאות ענק יזרמו בין הצדדים.
פיצוץ חזק בבאקו
ביום חמישי האחרון נשמע פיצוץ חזק באזורים נרחבים בבאקו. לפי דיווחים ראשוניים, הוא התרחש במפעל הביטחוני "אלוב", ששייך למשרד ההגנה של אזרבייג'ן. זהו מבנה שלא פעם ביקרו בו בכירים ישראלים מחברות שונות. הרשויות באזרבייג'ן טענו כי הפיצוץ לא התרחש באלוב, אלא באולפני הקולנוע של באקו, מרחק של כ-500 מטר מהמתקן הביטחוני.
בסיכומו של דבר, ברור לכל שהמתיחות בין אזרבייג'ן ובין איראן כאן כדי להישאר. שגריר אזרבייג'ן בארמניה, מהדי סובהאני, סיפר בשבת כי פזשכיאן דרש מאלייב לקיים "חקירה רצינית" לפשר הטענות על שימוש בשטח אזרבייג'ן לטובת המתקפות הישראליות. השגריר האיראני הדגיש כי בידי המודיעין האיראני מידע כי כמה כלי טיס ישראלים חצו לתוך איראן ממדינות שכנות.
"לא התרנו להשתמש בשטח האיראני למטרות דומות. אם אזרבייג'ן נתנה אישור שכזה, עליה לספק הסבר בהתאם לחוק הבינלאומי", סיכם סובהאני.