אסדת קידוח "לוויתן" / צילום: אלבטרוס
רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט, זאת בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה על-ידי אנרג'יאן.
בתחזית הנוכחית ייכנסו לקרן העושר לאורך השנים 57 עד 74 מיליארד דולר, לעומת 55 עד 72 מיליארד דולר בשנה שעברה. בעשור הקרוב לבדו הקרן צפויה להכניס בין 19 ל-23 מיליארד דולר. אלה הן רק ההכנסות לקרן העושר, בעוד שהמדינה מרוויחה ממאגרי הגז גם דרך ההיטלים הרגילים מאוצרות טבע, כמו גם מרווחי החברות המפיקות.
● הפוטנציאל בים התיכון מוצה? למה ישראל הפסיקה לחפש גז
● מאז 2021: יצוא הגז מישראל זינק ב-86%
קרן העושר, או בשמה הרשמי "הקרן לאזרחי ישראל", היא קרן העושר הלאומית של ישראל, המשמשת לצבירת חלק מההכנסות שהמדינה גובה מחברות הגז בתמורה להפקה ומכירה של מאגרי הגז בשטח הכלכלי של ישראל.
בניגוד להיטל הרגיל שנכנס היישר לקופת המדינה, קרן העושר מכילה את "מס ששינסקי", שנגבה מהחברות ברגע שעברו סף רווח מסוים שאמור לכסות את השקעותיהן. עד כה, רק מאגר "תמר" שילם את התמלוגים, ובקרוב יצטרפו אליו גם מאגר "לוויתן" מוטה היצוא ומאגר "כריש" הקטן יותר שמפונה למשק המקומי.
זינוק בהכנסות
הדבר צפוי לביא לזינוק בהכנסות הקרן: על-פי ההערכה העדכנית, ייכנסו לקרן ב-2025 לכל הפחות 290 מיליון דולר, סכום שכמעט יכפיל את עצמו ל-550 מיליון דולר ב-2026, ושוב יכפיל את עצמו ל-1.2 מיליארד דולר ב-2027. הערכת המקסימום לאותה שנה עומדת על 1.9 מיליארד דולר. ההכנסות צפויות להגיע לשיא בשנת 2031, אז תכניס הקרן בין 2.7 ל-3.1 מיליארד דולר. לאחר מכן, אלא אם יימצאו עד אז מאגרי גז חדשים, ההכנסות ילכו יצטמצמו עד ריקון מאגרי הגז.
על-פי החוק, הקרן החלה את פעולתה ברגע שהצטברו בה מיליארד שקל, מה שקרה ב-2022. יהיה ניתן למשוך ממנה בכל שנה 3.5% מהנכסים הצבורים בה למטרות כמו השקעה באנרגיה מתחדשות ותעסוקה בנגב. לאחר השנה השמינית לפעילותה, כלומר החל מ-2030, יהיה ניתן למשוך ממנה גם מהרווחים שהיא תשיא עד אז.
אחת המטרות בקרן כזו היא למנוע הוצאה של הכספים הנגבים בבת-אחת, מה שייצר "מחלה הולנדית" שתחזק מדי את המטבע המקומי ותקשה על ענפים יצואניים אחרים, ותגרום לממשלה להתרגל לכסף הגדול אך זמני של מאגרי הגז.