גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל, אבל ארבע חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר
היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

ביום ראשון אחר־הצהריים הגישה ספינת הדגל של קבוצת החברות של בני לנדא, לנדא דיגיטל פרינטינג (LDP) מנס ציונה, בקשה לעיכוב הליכים בשל החלטת המשקיעים האירופאים להפסיק להזרים לה הון ולחדול מהענקת הלוואות. זוהי החברה הרביעית המקושרת ליזם־העל שנקלעת לקשיים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כאשר קדמו לה לוסיקס, ג'נסל והייקון.

שאלות ותשובות | מאחורי ההתרסקות של חברת הדפוס של בני לנדא
חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר
מודל AI חדש הושק. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם?

מה קרה, אם כך, לקבוצת החברות של מהנדס המכונות המחונן מנס ציונה, אחד מהמשקיעים והיזמים הפעילים ביותר בהייטק המקומי, שהקדיש את חייו לבניית תעשייה כבדה בישראל?

לכאורה, אין קשר בין החברות השונות, שחלקן נחשבות מובילות בתחומן וזוכות להערכת השוק כפורצות דרך, למעט העובדה שלנדא הוא בעל מניות בכולן. החברות לא נשלטות על ידיו אלא על ידי קבוצות משקיעים שונות, וג'נסל והייקון כלל לא הוקמו על ידו או בקבוצת החברות שלו, אלא הוא משקיע חיצוני, אם כי דומיננטי בהן. לפיכך, האם מזל רע במיוחד פוקד את רשת החברות של לנדא או שישנו חוט מקשר בין המקרים?

השקעות דיפ־טק יקרות

לנדא דיגיטל פרינטינג גייסה 1.3 מיליארד דולר במהלך של יותר מעשור, כדי לפתח את מכונת הדפוס היחידה בעולם שמדפיסה בדיו ננומטרי, שלא מקמט או מרטיב את הדף. זו אחת המדפסות היקרות בעולם, עם עלות של 3-3.5 מיליון דולר ליחידה. למרות ההישג הטכנולוגי הכביר ואספקה של יותר מ־50 הזמנות, מדובר בהחמצה יקרה: במסגרת בקשת עיכוב ההליכים חשפה החברה חוב של 1.7 מיליארד שקל, ממנו 1.4 מיליארד בהלוואות המירות - כאלה שניתן להפכן למניות אם החברה תימכר. לחברה גם 300 מיליון שקל חובות לעובדים, ספקים ובנקים שונים. מחברה מפוארת שמעסיקה 600 עובדים, מעסיקה כיום LDP כ־400 עובדים בלבד, ובכוונתה להמשיך בתהליכי התייעלות שיותירו אותה עם 250 עובדים, מהם 150 בישראל. ובכל זאת, בחברה מעודדים מנתוני המכירות ומהמיצוב בשוק ובטוחים שהיא תתאושש ואולי אף תימכר בסכום הוגן. בין המתעניינות: HP, אותו התאגיד שרכש את אינדיגו מלנדא לפני 24 שנים, וכן חברות נוספות בהן אפסון, זירוקס, בראדר, אגפא ופוג'י. בנק ההשקעות היפני נומורה מונה לאתר רוכש, דבר שמרמז על פנייה לשוק האסיאתי.

מדובר בפרק עצוב בחברה שהוגדרה כהבטחה הבאה של בני לנדא, שזכור כמי שמכר את חברת הדפוס אינדיגו ל־HP בתמורה לכמעט 900 מיליון דולר בתחילת האלף. חברות נוספות המקושרות אליו ונקלעו לקשיים לאחרונה הן חברת היהלומים הסינתטיים לוסיקס וחברת מדפסות החיתוך הייקון, שביקשו עיכוב הליכים לאחר שנקלעו לחובות, וחברת הקלינטק ג'נסל, שאיבדה 98% משווי המניה ונכנסה לתוכנית קיצוצים. רק אחת מתוך הארבע, לוסיקס, נמכרה בסופו של דבר, אם כי בסכום זעום של 4 מיליון דולר בלבד - זאת לאחר שגייסה 150 מיליון דולר במהלך חייה.

לנדא צבר הון של מאות מיליוני דולרים בזכות רישום של כאלף פטנטים בתחום הדפוס הדיגיטלי, ובמקום להפוך למשקיע פרטי או משקיע הון סיכון הוא ביקש להגשים חלום: להקים חברות תעשייה כבדה ישראליות חדשות במודל של אינדיגו, על ידי פתרון בעיות קשות לפיצוח שדורשות השקעה עצומה במעבדות וגיוס מדענים. חלק מהחברות האלה הונבטו במעבדה הנושאת את שמו, לנדא לאבס, ולאחר הוכחת היתכנות, הן מגייסות הון ממשקיעים חיצוניים והופכות עצמאיות.

סובלות מאותה בעיה

כל החברות שנקלעו לקשיים עוסקות באתגרים קשים לפיצוח שדורשים השקעה של מאות מיליוני דולרים כל אחת כדי להתגבר עליהם. LDP והייקון עוסקות שתיהן בפיתוח מדפסות יקרות מאוד אך מבטיחות איכות מרבית. LDP כאמור מציעה דפוס באמצעות דיו ננומטרי ברמת איכות גבוהה, והייקון, שממוקמת ביבנה, מבטיחה תהליך חיתוך אריזות הנחשב למהיר והאיכותי בתעשייה, אך במחיר גבוה של 1.5-2.5 מיליון דולר ליחידה.

שתי החברות סובלות מאותה הבעיה: תהליך פיתוח, מכירה וייצור איטי. הלקוח נדרש בדרך כלל להגיע לישראל לצורך התרשמות מהמוצר ורכישתו - דבר שהפך כמעט בלתי אפשרי מאז 7 באוקטובר. נדרשת גם תחזוקה ממושכת של בין שבע לתשע שנים, ולקוחות רבים דאגו כי המלחמה תמנע מהחברות הישראליות לספק שירות באופן אמין. גם ההכרה בהכנסות לא מגיעה במכה אחת: להפך, היא זוחלת במשך שנים, כמו תוכנית ליסינג למכונית או משכנתא לדירה, דבר שהכריע בסופו של דבר את המאזן של שתי החברות.

גם לוסיקס הוקמה עם רעיון מהפכני ויקר לביצוע: שבב שסופח חום מהסביבה וממיר אותו לאנרגיה חשמלית, ואגב כך מפעיל בעצמו כל מכשיר חשמלי אפשרי - לכאורה בניגוד לכל חוקי התרמודינמיקה. אחרי שהמחקר להתכנותו כשל, גילו בחברה שהתהליך מייצר תופעת לוואי בדמות יהלומי מעבדה טהורים, אך גם לאחר שהחברה הימרה והשקיעה בפיתוח מכונות ובבניית מפעלים יקרים בישראל - הוצף השוק העולמי ביהלומים סינתטיים מהודו. בשנה שעברה הגישה לוסיקס בקשה לעיכוב הליכים ולאחר מספר חודשים כאמור נמכרה.

בוחר במשקיעים שמרנים

מכנה משותף נוסף לכל החברות הוא הבחירה של לנדא להקיף עצמו במשקיעים אירופים שמרנים, בשונה מהמקובל בהייטק הישראלי שמעדיף לצרף לשולחן קרנות הון סיכון או פרייבט אקוויטי אמריקאיות. הדבר לא נעשה כך סתם: אלה משקיעים בעלי אורך רוח להשקעה בתעשיית הדפוס ותעשייה כבדה - לא דבר שקל למצוא בעמק הסיליקון או בניו יורק.

אלא שבדיעבד היתה זו החלטה אומללה שכן אלה גופים שמקושרים ברובם למותגי צריכה ושרצו להתרחק מישראל בזמן המלחמה המתמשכת כדי להימנע מחרם על המותגים שלהם.

ב־LDP היו אלה שתי משפחות אצולה פיננסית מהבכירות ביבשת: זרוע ההשקעות של סוזנה קלאטן (45%) המיליארדרית הגרמנייה שמחזיקה בב.מ.וו, וקבוצת ווינדר של משפחת ראוזינג השוודית בעלת מותג האריזות טטרה פאק (10%). "המשפחות הללו החליטו במהלך מבצע מרכבות גדעון בעזה שהספיק להן והן לא יכולות להמשיך ולתמוך בחברה מחשש שהדבר ידבוק גם במותגיהן", אומר בכיר שמכיר את החברה. לדבריו, הן כן תמכו בחברה ב־7 באוקטובר ואף מיהרו להזרים כסף לאחר שטיל פגע במתקן שלה, "אבל הימשכות המלחמה הביאה אותם להרים ידיים". לנדא צירף את תאגיד מותגי־העל לואי ויטון-מואט-הנסי שהפך לבעל השליטה בלוסיקס, ולהייקון את החברות הגרמניות שומכר ו-K&B.

כנס הדפוס דרופה בגרמניה בשנה שעברה היה אמור להיות האירוע החגיגי עבור LDP והייקון. הראשונה השקיעה 10-15 מיליון דולר והשנייה 700 אלף דולר בתקציבי שיווק לכנס. אלא שהשפעות המלחמה פגעה בשתיהן: LDP קיבלה 11 הזמנות בלבד (לעומת צפי של 16) וגם הייקון יצאה מאוכזבת מהכנס.

גם לנדא עצמו לא חף מטעויות: עובדים בחברות הבנות מתארים השקעות עצומות במתקנים, משרדים, ציוד וגיוס עובדים רבים, לעיתים עוד לפני שברור שקיימת לחברות התאמה מלאה לשוק. חלק מהעובדים אף מכנים זאת כ"פזרנות", או "היבריס". לדוגמה, לוסיקס בנתה במשרדיה את אחת מהכספות הגדולות והמשוכללות בעולם ליהלומים, שעומדת ריקה כיום. אחרים רואים זאת כדרכו של לנדא להשקיע בעובדים מעל לממוצע מתוך תפיסה שמדובר במשאב החשוב בקבוצת החברות.

העובדים מעריכים את לנדא על כך שהכניס את ידו לכיס מספר פעמים על מנת להציל את החברות שלו, ובמקרה של לוסיקס אף עשה זאת כדי לשלם לעובדים משכורות לאחר שהתברר לו שהתהליך המשפטי איננו מאפשר זאת. עם זאת, בחברות כמו LDP, לוסיקס או הייקון הוא מדולל לחלוטין והחברה נמצאו בשליטת המשקיעים האירופים כאשר עמדו בפני עיכוב הליכים.

ולבסוף, הקבוצה מעולם לא נעזרה בסיוע ממשלתי. הייקון ביקשה סיוע מרשות החדשנות, אך זו סירבה והחברה נותרת עדיין במצב של עיכוב הליכים עד שימצא לה קונה.

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות