גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN
חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

עימות חריף מתפתח בין משרד האוצר למערכת הביטחון על רקע הזינוק בהוצאה הביטחונית. על פי נתונים שהוצגו בדיונים פנימיים באוצר, משרד הביטחון צפוי לחרוג מתקציבו ב־25־30 מיליארד שקל עד סוף 2025, כאשר עד מחצית מהחריגה אינה קשורה למבצעים "עם כלביא" באיראן ו"מרכבות גדעון" ברצועת עזה.

החשכ"ל: הגירעון של ישראל לא יעלה למרות הלחימה מול איראן ובעזה
פרויקט מיוחד | 30 שנה של הכנות ו-12 ימים של הפצצות: כמה עלתה ההיערכות למלחמה באיראן?
דרור מרמור, טור סופ"ש | מחיר המלחמה: המנצחים שגילו ששיעור המס קפץ כמעט ל-100%

עמדות שני הצדדים במשא ומתן על התוספת הנדרשת לתקציב הביטחון כה רחוקות, עד שהפער לבדו הוא בהיקף של תקציב שנתי למשרדים ממשלתיים אחרים. בעוד משרד הביטחון טוען שהוא זקוק לתוספת של 60 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות עבור ההתפתחויות האחרונות בזירה, באוצר מעריכים שהעלות האמיתית של הלחימה מול איראן והתמשכות הלחימה מול חמאס עומדת על פחות מ־30 מיליארד שקל בלבד.

גורמים בכירים במשרד האוצר מתארים תמונה של התנהלות חסרת אחריות פיסקלית. לדבריהם, משרד הביטחון פועל בשיטה של יצירת "עובדות בשטח" - מתחיל תהליכי רכש ומתקשר בהסכמים, ורק אז פונה לאוצר לקבלת תקציב. "החשב מטעם האוצר במשרד הביטחון מתבקש לחתום על חוזים לאחר שכבר בוצעו תהליכים שלמים", מסבירים שם.

התוצאה: שרשרת לחצים על כל הגורמים במשרד האוצר, כאשר בסופו של דבר, אלו נאלצים לאשר הוצאות שכבר בוצעו בפועל. "זו שיטת עבודה שלא יכולה להיות מקובלת", זועמים באוצר. עוד טוענים שם לניפוחים שיטתיים בתחשיבים שהציג משרד הביטחון: מחירי ימי מילואים גבוהים מהמחירים בפועל, הכללת עלויות שכבר תוקצבו בהחלטות ממשלה קודמות, והעלאת כמויות מעבר לנדרש.

מילואים ללא מטלות

העלות הממוצעת של חייל מילואים עומדת על כ־30 אלף שקל לחודש, עוד לפני הוצאות אוכל ולינה. באוצר סבורים כי סכומי עתק מבוזבזים על שימוש לא יעיל במילואימניקים. "כולם מכירים עשרות סיפורים על חיילים שיושבים בבסיסים ללא מטלות משמעותיות", אומרים שם. לעיתים, המילואים אף נעשים מהבית. דוגמה שמביאים באוצר: עבודת תרגום לשפה הצרפתית, תמורת תשלום 3 ימי מילואים מהבית. כך צה"ל, למעשה, עושה בימ"מים שימוש כמעין מטבע אלטרנטיבי להתקשרויות שונות, שאינן בהכרח קשורות לליבת המטרות המבצעיות והלחימה.

אחת הבעיות המרכזיות שמעלים באוצר היא העדר של סדרי עדיפויות במערכת הביטחון. כלומר, הזמנת כל סוגי הפלטפורמות והחימושים בעת ובעונה אחת ובאופן מיידי. "אנחנו מחויבים לביטחון המדינה ונמשיך לתקצב כל צורך ביטחוני אמיתי", מדגישים הגורמים באוצר, "אבל לא יכול להיות שהתקציב הוא רק מספר על הנייר".

עם כלביא תוקצב

נקודת מחלוקת מרכזית בין המשרדים נוגעת להמלצות ועדת נגל להתעצמות צה"ל. הוועדה המליצה על תוספת של 9 מיליארד שקל לשנת 2025 - 6 מיליארד תוספתיים מקופת האוצר ו־3 מיליארד מתקציב הביטחון המוגבר. בפועל, לאחר מו"מ, אושרה תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בעוד ש־2 מיליארד נוספים הגיעו מתקציב משרד הביטחון עצמו.

מתוך 6 המיליארדים שהוקצו, בין 2 ל־4 מיליארד שקל יועדו במפורש ל"מעגל השלישי" ־ הגדרה עליה עונה האיום האיראני. לפיכך, מסבירים באוצר, מבצע עם כלביא תוקצב חלקית כבר במסגרת ועדת נגל, ואין צורך בתקצוב כפול עבור אותם רכיבי פעילות. לפי האוצר, גם בתקציב הרגיל וגם בתוספות אחרות שניתנו לאורך השנה, הוקצו סכומים למענה לאיום האיראני.

בימים אלה נמשכים הדיונים בין האוצר למערכת הביטחון על יישום המלצות ועדת נגל ל־2026 צפונה. הוועדה המליצה על תוספת שנתית של 15 מיליארד שקל, שתישמר ברמה זו במשך חמש שנים עד 2030. משנת 2031 תחל ירידה הדרגתית בתוספת השנתית: ל־13 מיליארד שקל ב־2031, ו־12 מיליארד מ־2032 עד 2034.

השאלה המרכזית שמעלים באוצר היא האם המלצות ועדת נגל בכלל רלוונטיות עוד לאור השינוי הדרמטי במפת האיומים. "הוועדה סיימה את עבודתה לפני שחיסלנו את חיזבאללה כארגון צבאי משמעותי", מציינים שם. "המצב הביטחוני השתנה מהקצה לקצה - חמאס מרוסק, חיזבאללה נוטרל, הצבא הסורי קרס, ואיראן ספגה מכה קשה. צריך חשיבה חדשה לגמרי על תפיסת הביטחון של ישראל לעשור הבא".

מו"מ על תקציב שני

תוצאות המו"מ בין האוצר למערכת הביטחון על היקף התוספות ל־2025 יקבעו למעשה את גודל ועיתוי פתיחת תקציב המדינה מחדש. הכנת תקציב מדינה שני לשנת 2025 היא עובדה מוגמרת, שלושה חודשים בלבד לאחר שהתקציב הנוכחי עבר בכנסת. באגף התקציבים הזהירו כי אם המו"מ לא יתכנס לסכומים ריאליים לתפיסתם, יתכנו "התאמות" בצד ההכנסה - קרי: העלאות מסים וגזירות, הצפויות להכות בעיקר ב־2026.

מוקדם יותר השבוע העריך החשב הכללי יהלי רוטנברג כי למרות הזינוק בהוצאות הביטחון למימון המבצע באיראן והמלחמה בעזה, "ההשפעה נטו על הגירעון תהיה זניחה עד מתונה".

נזכיר כי עוד לפני המערכה באיראן, חרגו הוצאות צה"ל בשל הלחימה בעזה. קרן הפיצויים של מס רכוש, שעמדה על 9 מיליארד שקל, אמורה להספיק בקושי לכיסוי הפיצויים על הפגיעות הישירות של הטילים האיראניים ומתווה הסיוע למשק, אך ההוצאות הביטחוניות כבר מצריכות תקציב חדש.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הגיב לתדרוכי האוצר בנושא תקציב הביטחון, ומסר: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה. משרד הביטחון ימשיך לפעול בכל דרך כדי לספק לצה״ל את כל האמצעים הנדרשים לניצחון על האויב בכל הזירות".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר