מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock
שורת חברות תעופה ישראליות וזרות פנו הערב (ב') לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, בבקשה דחופה להחלת פטור ממתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם הושפעו, בשל מצב התעופה ששרר במהלך תקופת מבצע "עם כלביא". לפי הערכות, בין חברות התעופה הזרות שביצעו את הפנייה נמנות בריטיש איירוויז, איזיג'ט, וויזאייר, איבריה ודלתא, בנוסף לחברות תעופה ישראליות ולמארגני תיירות בישראל. את הפטור הן דורשות עבור טיסות שבוטלו או שונו, עקב מבצע "עם כלביא".
● חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל
● ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק
החברות מציגות מספר דרכי פעולה אפשריות: הראשונה היא לקבוע פטור ישיר מהחוק שיחול רטרואקטיבית - פטור שיסיר מהן את החובה לממן שירותי סיוע לנוסעים, כגון לינה (החזר או מימון בתי מלון), מזון ושתייה, תקשורת ותחבורה, וכן להציע טיסות חלופיות כאשר הדבר לא התאפשר בפועל. הן דורשות שהחובה היחידה שתישאר תהיה השבת התמורה ששולמה בעד כרטיסי טיסה שבוטלו, וטוענות כי גם טיסות חילוץ שאושרו בתקופת הלחימה, צריכות להיחשב כטיסות חלופיות. אם דרישה זו לא תיענה, החברות מבקשות כי ממשלת ישראל תשפה אותן בגין הנזקים שנגרמו להן, לרבות הוצאות בגין טיסות ריקות, נזקי הפסקת הפעילות ותביעות פיצוי שהוגשו או יוגשו על־ידי נוסעים.
ואם גם שיפוי כזה לא יינתן, החברות מבקשות להפעיל כלי שכבר קיים בחוק - סעיף 9א לחוק טיבי, שנוסף לאחר מלחמת "חרבות ברזל", ומאפשר לשרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להכריז על "מצב מיוחד" בתקופות חירום. הכרזה כזו מאפשרת להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות של נוסעים, ובהן: הגבלת הלינה לשני לילות בלבד, קיצור ההודעה המוקדמת על ביטול טיסה מ־14 ל־3 ימים, ופטור מתשלום פיצוי כספי. במסגרת זו, דורשות החברות כי המדינה היא שתישא בעלות שירותי הסיוע, והסדר זה יחול רטרואקטיבית החל מה-13 ביוני.
נכון לעכשיו, "מצב מיוחד" טרם הוכרז, ולכן החברות מחויבות עדיין לספק טיסה חלופית ולינה ללא הגבלת זמן, גם כאשר לא הייתה להן אפשרות תפעולית לעשות זאת בפועל.
עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות, פישר (FBC), המייצגת את חברות התעופה ומארגני התיירות, מסבירה כי "מדובר במתווה פשרה שיסייע להחזיר את חברות התעופה הזרות לארץ, ולצמצם את הפגיעה בהן. אנחנו נמצאים בזמן קריטי שבו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ או לא, יש חברות שעוד לפני המבצע האחרון כבר הודיעו שלא יחזרו, ואנחנו רוצים להימנע מזה".
לדבריה של עו"ד קציר, המשמעות מכרעת עבור חברות התעופה הזרות, אך אין הבטחה שאם יענו לבקשתן תהיה חזרה המונית של חברות זרות. "אין חברת תעופה שאמרה שתקדים את החזרה לארץ אם הבקשה תתקבל, אך כל החברות אמרו שזה קריטי להמשך הפעילות שלהן בארץ".
החוק שבמרכז המחלוקת
חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי") נחקק ב־2012, כדי להבטיח זכויות בסיסיות לנוסעים בטיסות מישראל ואליה, במקרה של ביטול טיסה, עיכוב או סירוב להעלות נוסע למטוס. במשך חודשים, דנה ועדת הכלכלה בתיקון לחוק, שנועד להתאים את הוראות החוק לתקופת המלחמה, ולסייע לחברות התעופה הזרות לפעול בישראל, עד שהחוק אושר לבסוף כהוראת שעה.
עד לתיקון, החוק חייב את חברות התעופה לשלם פיצוי כספי לנוסעים בגין ביטול טיסה, לספק לינה ללא הגבלת זמן ולהציע טיסה חלופית ליעד המקורי. הזכאות לפיצוי הסטטוטורי מותנית בכך שהשיבוש נגרם בנסיבות שבשליטת חברת התעופה, כגון תקלה תפעולית או טעות בלוח הזמנים. לעומת זאת, בנסיבות מיוחדות, שאינן בשליטת חברת התעופה, כמו מלחמה, סגירת מרחב אווירי, הוראות ביטחוניות חריגות או תנאי מזג אוויר קיצוניים, החברה אינה מחויבת בתשלום פיצוי סטטוטורי, אך נדרשת עדיין לספק שירותי סיוע: לינה, מזון, תקשורת וטיסה חלופית.