על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה
● הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן
1"מחויבים לביטחונה": ארה"ב תמכור מערכת נשק לישראל
לאחר שישראל השתמשה בתחמושת רבה במלחמה באיראן, "ארה"ב הודיעה על אישור מכירת ערכות להנחיית פצצות לישראל בשווי 510 מיליון דולר", פורסם בדיפנס פוסט. המערכת הופכת פצצת שימוש כללי ל"פצצה חכמה" מדויקת.
סוכנות שיתוף הפעולה הביטחוני של ארה"ב (DSCA) הצהירה כי "המכירה המוצעת תחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומים נוכחיים ועתידיים, על ידי שיפור יכולתה להגן על גבולותיה, על תשתיות חיוניות ועל מרכזי אוכלוסייה". בנוסף, בהצהרה הובהר כי "ארה"ב מחויבת לביטחונה של ישראל, וחיוני לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב לסייע לישראל לפתח ולשמר יכולת הגנה עצמית חזקה".
משרד החוץ האמריקאי אישר את המכירה, וה-DSCA העביר את ההודעה לקונגרס.
מתוך הדיפנס פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
2הוול סטריט ג'ורנל: "העיכוב של איראן בתוכנית הגרעין - פוליטי לא פחות מטכני"
מאז שהפסקת האש בין ישראל ואיראן נכנסה לתוקף עלו תהיות בדבר יעילות התקיפות של ארה"ב וישראל במתקני הגרעין. השאלה האם התקיפות האמריקאיות השמידו את תוכנית הגרעין או לא הפכה לשאלת השעה. כעת, בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי השיקולים של טהרן לפיתוח נשק גרעיני אינם רק טכניים "אלא גם פוליטיים".
בלוח הזמנים האיראני, גם במידה והמלחמה עיכבה את תוכנית הגרעין בחודש - זה עיכוב משמעותי. "לוח זמנים ארוך יותר מגביר את הסיכון שיאתרו אותה או שיתקפו אותה שוב, מה שעלול להרתיע את איראן מלקחת את ההימור מלכתחילה". לכן, "עיכוב של כמה חודשים יכול להתגלות כהרבה יותר משמעותי אם הוא מונע מטהרן להתקדם".
מייקל סינג, מנכ"ל מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ובכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי גם חודש "זה לא כלום". והוסיף, "אם הם יתחילו את מאמץ הפריצה שלהם, וזה ייקח להם עוד שלושה חודשים זה הרבה זמן להגיב. זה נותן לך זמן לאתר את זה".
אלן אייר, לשעבר בכיר במשרד החוץ וחבר בצוות המו"מ של ממשל אובמה להסכם הגרעין ב-2015, אמר כי "אם איראן תחליט להתחמש בגרעין, זה ייקח יותר זמן ממה שהיה לוקח אחרת" אך סייג "באופן פרדוקסלי, ייתכן שחיזקנו את נחישותם לנסות להשיג נשק גרעיני עכשיו".
בוול סטריט ג'ורנל ציינו כי "אפשרויותיה של איראן כעת כוללות ניסיון להקים מחדש תוכנית גרעין חשאית ולייצר פצצה במהירות האפשרית. אפשרות שנייה היא להסכים למסלול דיפלומטי שיגביל את יכולתה לייצר נשק על ידי הפסקת העשרת האורניום, כפי שממשל טראמפ דחף. איראן גם עשויה לנסות לשלב בין השניים: להיכנס למסלול דיפלומטי תוך קידום חשאי של תוכנית הגרעין - מה שיחייב עבודה באתרים מוסתרים מהפיקוח הבינלאומי ויהפוך את המשימה למסובכת יותר". אך "מה שיחליט חמינאי בעקבות התקיפות הוא כעת השיקול הגדול ביותר בכל לוח זמנים".
אריק ברואר, סגן נשיא יוזמת האיום הגרעיני ובכיר לשעבר בבית הלבן ובמועצה למודיעין לאומי, אמר לוול סטריט ג'ורנל "אנחנו לא יודעים אם זה שעון שרץ באופן פעיל. לוחות הזמנים האלו מתפתחים במובנים מסוימים, והם תלויים בבחירות שאיראן תעשה הלאה".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ג'ארד מלסין ולורנס נורמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך מלחמת ישראל-איראן שינתה את ענף התעופה
מלחמת ישראל-איראן גרמה לסגירת השמיים בענף התעופה האזרחית מה שהשפיע משמעותית "על העלויות הנוחות והבטיחות", נכתב בניו יורק טיימס. בעקבות המלחמה "מדינות המפרץ סגרו את שמיהן, מה שאילץ יותר משני תריסר חברות תעופה מרכזיות בעולם להסיט או לבטל טיסות".
עקב המצב המעורער בעולם, "בשנים האחרונות נאלצות חברות תעופה ברחבי העולם להתמודד יותר ויותר עם גיאופוליטיקה, כאשר מלחמות ממושכות ועימותים פתאומיים מחייבים אותן לשנות במהירות מסלולים עיקריים ולחשב מחדש את רווחיותן".
"חילופי התקיפות האחרונים בין איראן לישראל היו שיבוש מרכזי לחברות התעופה הגלובליות, משום שערים במזרח התיכון הן לרוב תחנות ביניים בין יעדים באסיה לאירופה. קטר איירווייז נאלצה להסיט יותר מ-90 טיסות לאחר התקיפה האיראנית על בסיס אמריקאי בקטר בשבוע שעבר, מה ששיבש את המסע של יותר מ-20 אלף נוסעים", נכתב. כעת, למרות הפסקת האש בין ישראל ואיראן "חברות התעופה נערכות לאפשרות שהתקיפות יתחדשו".
"חברות תעופה יכולות להתאושש במהירות משיבושים קצרים כאלה", נכתב. אבל "סכסוכים ממושכים, יכולים להיות בעלי השלכות רחבות היקף".
אנדראס שייפר, פרופסור במכון לאנרגיה של UCL בלונדון, אמר לניו יורק טיימס כי "שעה נוספת של טיסה במטוס גדול המשמש בטיסות בינלאומיות ארוכות טווח עלולה להוסיף כ-10,000 דולר לעלויות. בעיקר דלק, עבודה ותחזוקה".
חלק מהחברות אף "הוסיפו עצירות לטיסות שהיו בעבר ישירות או ויתרו על מסלולים שהפכו ללא רווחיים. אחרות טסו עם פחות נוסעים או פחות מטען בשל ירידה בביקוש או חוסר כדאיות כלכלית לטוס מרחקים ארוכים עם מטוס מלא. במקרים קיצוניים היה צורך לשנות מודלים עסקיים שלמים".
מתוך הניו יורק טיימס מאת אנופיטה דאס וניראג' צ'וקשי. לקריאת הכתבה המלאה.
4כך מלחמת ישראל-איראן שיבשה את הים
המלחמה בין ישראל-איראן "שיבשה את מערכות הניווט של הסחר הימי העולמי", פורסם בבלומברג. המלחמה "חשפה ליקוי קריטי במערכות מבוססות לוויין, שמותיר את התעשייה המובילה 80% מהסחר העולמי פגיעה לשיבוש המוני".
קפטן יווני בשם קונסטנטינוס צוטראס אמר לבלומברג כי מערכות הניווט האלקטרוניות שובשו בזמן שניווט, "משהו שקרה אלפי פעמים לספינות במהלך המלחמה". בשל כך "צוטראס וצוותו נאלצו להסתמך על שיטות ניווט מסורתיות יותר, כמו שימוש במכ"ם לתכנון מסלול הספינה ידנית והעמדת קצינים נוספים לתצפית חזותית. הוא לא דאג רק מהתנגשות עם כלי שיט אחר, אלא גם מהימנעות ממכשולים תת-ימיים שבאמצעות מיפוי מדויק אפשר היה להימנע מהם". והוסיף, "כל הציוד שמתחבר ל-GPS כשל".
השיבוש בניווט מכונה "שיבוש (jamming) והטעיה (spoofing), שבהן האותות משתבשים ונותנים קריאות שקריות על המיקום. מקרים כאלה במקומות כמו מצרי הורמוז, נתיב ימי חיוני שמעביר כ-20% מאספקת הנפט העולמית, ממחישים בעיה שמתרחשת בקנה מידה עולמי. היא מחמירה באזורים של מתיחות עולמית והעולם ההולך ונעשה לא יציב, ולכאורה היא אף תרמה להתנגשות בין שתי מכליות החודש", נכתב.
הפרעות בניווט עקב המלחמה "מדגישות ליקוי בטיחותי יסודי בתעשייה שאחראית על הובלת כ-80% מהסחר העולמי - תעשייה שהפכה תלויה במערכות מיקום אלקטרוניות שמראות לספנים בדיוק היכן הם נמצאים, היכן נמצאים כלי שיט אחרים והיכן יש סכנות. גם בתעשיית הביטוח מתחילים להישמע פעמוני אזהרה". כעת "קשה לדעת מי עומד מאחורי השיבושים, אך מומחים מצביעים על שחקנים ברמה מדינתית, ובמיוחד על ניסיונות לשבש טילים".
נכתב כי "זמן קצר לאחר שישראל החלה בהפצצות באיראן, מכלית Front Eagle התנגשה בספינה אחרת, Adalynn, שחצתה את נתיבה כאשר Front Eagle עזבה את המפרץ הפרסי. בעליה של Front Eagle, חברת Frontline Plc, התעקשה שהאירוע אינו קשור לסכסוך, אך מרכז MICA הזהיר שהפרעה אלקטרונית עלולה הייתה להיות גורם מחריף בתקרית". לשיבוש בניווט יש גם השפעה סביבתית. כך, התנגשות שתי הספינות גרמה ל"כתם נפט שהשתרע על פני 10 קמ"ר, לפי המשרד ההידרוגרפי הלאומי של פקיסטן - שווה ערך לכ-1,400 מגרשי כדורגל".
קורמק מק גארי, מנהל בחברת Control Risks שאחראית על שירותי מודיעין וביטחון ימי, אמר לבלומברג כי "השיבוש יכול להיות תופעת לוואי של מערכות הגנה אווירית או הפרעה מכוונת מצד גורמים מדינתיים". לדבריו, "חלק גדול מהשיבוש ליד נמל חיפה ובמפרץ הפרסי נגרם ממערכות ההגנה האווירית של ישראל ואיראן, שמשלבות שיבוש GPS כדי לצמצם יכולות פגיעה מדויקות".
מתוך בלומברג מאת ג'ק ויטלס, אלכס לונגלי, ג'וליאן לי ופרג'ולה פרם. לקריאת הכתבה המלאה.