מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב
ישראל התמודדה עם שאהד 136 היטב במהלך מבצע "עם כלביא", אבל מחירם הזול של הכטב"מים האיראניים קורץ גם לקוריאה הצפונית. בטורקיה, שתיקתו של הנשיא לגבי התרסקות מל"ט מתאבד ליד אזרחים מבהירה עד כמה באנקרה מובכים מהאירוע החריג, ובאוקראינה פונים למדפסות תלת־ממד לטובת ייצור אמצעי לחימה. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה
● הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים
הכטב"מים האיראניים בדרך לקוריאה הצפונית
רוסיה הגיעה למלחמה מול אוקראינה לא מוכנה בהיבט עתודות הכטב"מים ויכולות הייצור. במהרה, היא מצאה את מבטחה באיראן, שסיפקה לה את שאהד 136, ואף העבירה לה ידע לטובת ייצורו ברוסיה. מאז, מי שנרתם לטובת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הוא המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג־און, ששלח כ־11 אלף לוחמים מטעמו לחזית באוקראינה. ואילו כעת, לפי דיווח בסוכנות NHK היפנית, פיונגיאנג העבירה כ־25 אלף איש לעבוד במפעל הכטב"מים באלאבוגה, שברפובליקת טטרסטן. תוספת העובדים תאפשר להגביר את קצב הייצור מ-2,000 יחידות בחודש ל-5,000, תוספת משמעותית מאוד עבור איראן, בהיבט ההכנסות. בתמורה, קוריאה הצפונית תקבל הדרכה לגבי שאהד 136, שתאפשר לה לייצר את הכטב"מים בעצמה.
הכטב"מים האיראניים הללו נחלו כישלון חרוץ במבצע עם כלביא, כששיעור פגיעותיהם עמד על פחות מ־1%, אבל יתרונם במחיר האטרקטיבי: כ־30 אלף דולר בלבד. הרוסים משגרים אותם בנחילי ענק, כך שלמרות ששאהד 136 רחוק מלהיות עילית הטכנולוגיה - חלקם פוגעים.
במטרה לנצל כל אחת מהפגיעות הספורות מתוך מאות כטב"מים שמשוגרים לאוקראינה כמעט מדי לילה, רוסיה שדרגה אותם בראשי נפץ כבדים יותר. עם זאת, ככל שמשגרים יותר, גם פוחתים המאגרים בקצב גבוה יותר, ולכן מעוניינים במוסקבה ביותר מהכפלת ייצור השאהדים. מעבר לכך, ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, סרגיי שויגו, סגר עסקה נוספת עם הצפון קוריאנים, במסגרתה אלו יספקו כ־1,000 חבלנים לטובת פינוי מוקשים במחוז קורסק, וכ־5,000 פועלים נוספים שיעסוק במשימות "שיקום תשתיות".
התרסקות המל"ט שמביכה את ארדואן
טורקיה מתגאה, במידה רבה של צדק, בתעשיית המל"טים שוקקת החיים שפיתחה, אשר הופכת אותה ליצואנית ביטחונית מהבכירות בעולם. הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן מעורב בנושא עמוקות ומתגאה בו מאוד, אבל לגבי אירוע חריג שהתרחש בשבוע שעבר, שתיקתו מעידה על מבוכתו: מל"ט מתקדם מדגם אנקה 3 התרסק במהלך טיסת ניסוי, בקרבת שטחים מיושבים באזור קוניה.
אנקה 3 הוא מל"ט חמקן, המתקדם ביותר שמפותח בתעשייה האווירית הטורקית. "במהלך טיסת ניסוי שהתבצעה בקוניה, מל"ט אנקה 3 פגע בקרקע בטיסה שהתבצעה תחת שליטה", ניסו להסביר באחת החברות הביטחוניות החשובות ביותר של אנקרה. הם נמנעו להגדיר זאת בתור "התרסקות", אף שברור כי לכל הפחות, הייתה תקלה חמורה שהביאה לנחיתת חירום.
מיקום ההתרסקות הביא לפרסום תיעודים של אנקה 3, בו רואים את כנף הדלתא שלו מנותקת מהגוף הראשי, שנותר די שלם. המל"ט החדש מיועד למגוון משימות, החל מאיסוף מודיעין, דרך לוחמה אלקטרונית ועד למשימות תקיפה. הוא עדיין נמצא בשלב הניסויים, אבל נחשב לנדבך חשוב בעתיד הלוחמה האווירית של אנקרה. מבחינת עיצוב, הטורקים התנתקו מהמאפיינים הנפוצים שלהם, ובאנקה 3 פנו לכיוונים שקרובים יותר לתוצרת האמריקאית והסינית.
חברה ישראלית תשפר את מערכת ההגנה מפני רחפנים של רפאל
חברת ההגנה מפני רחפנים הישראלית סנטריקס הודיעה על הטמעת הטכנולוגיה שלה במערכת ההגנה האווירית מפני רחפנים של רפאל Drone Dome. זו מערכת חכמה ומודולרית המהווה פתרון טכנולוגי המתבסס על שלושה רבדים הנחוצים להתמודדות יעילה נגד איומי רחפנים ומל"טים - איתור, זיהוי ונטרול האיום. המערכת משלבת מכ"ם מתקדם ומאפשרת שילוב של חיישנים מסוגים שונים: מצלמה אלקטרו-אופטית, יכולות איתור מתקדמות ונטרול האיום באמצעי ל"א (Soft Kill) של כל סוגי הרחפנים והמל"טים באזור מוגדר.
הערך המוסף שתביא סנטריקס, שמתמחה בתחום ה־RF (תדר רדיו), הוא שכבת מודיעין למערכת Drone Dome, שתאפשר למערכת להבחין במהרה בין רחפנים מורשים לבין לא מורשים, להפחית התרעות שווא, לשפר את זיהוי תדרי התקשורת, מיקום הרחפן והמפעיל שלו. זיהוי המפעיל משמעותי, משום שבדרך זו ניתן לנטרל במהירות רבה יותר פעילות נרחבת.
בניגוד לפתרונות הגנה מפני כטב"מים שגרתיים שמסתמכים על תהליכי גילוי שכבתיים ורציפים, המטרה של סנטריקס בנויה על יצירת אינטראקציה עם פרוטוקולי התקשורת של הרחפן, וכך מתאפשר לזהות ולעקוב באופן מיידי עם רגע זיהוי האות. ניתוח התקשורת ברמת הפרוטוקול בין המפעיל לבין הכלי, מאפשר מודעות מצבית נרחבת על האיום.
אוקראינה יוצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד
אוקראינה מנסה בכל דרך לרתום את הטכנולוגיה לטובת המערכה מול רוסיה, כאשר לפי מוסקבה - הצעד החדש שלהם הוא פריסת מוקשים שיוצרו במדפסות תלת־ממד במחוז קורסק. אותם המוקשים, לפי המדווח, הם קטנים, קלים, מוסווים היטב בשטח, ובעלי עוצמה רבה. הייצור במדפסות תלת־ממד משקף עד כמה תחום הטכנולוגיות הצבאיות הולך לכיוון דואלי, בו הקווים שמפרידים בין התחום הצבאי לבין התחום האזרחי מיטשטשים.
מפקד יחידת חבלנים רוסית סיפר לסוכנות TASS הממלכתית הרוסית שכדי להסוות את המוקשים, הם מודפסים בתור מוצרים שנראים יומיומיים. אתגר מהותי שמציגים המוקשים המודפסים בתלת־ממד לצבא רוסיה טמון בהרכב החומרים: אם עד עתה התרגלו בעולם למוקשים נגד אדם שמורכבים מרכיבי מתכת שניתן לגלות בעזרת גלאי מתכות, כעת משתמשים בקייב ברכיבים מפלסטיק שמפחיתים משמעותית את יכולת הגילוי, תוך שמדפסות התלת־ממד מאפשרות גם ייצור המוני במינימום כוח אדם.
לצד זאת, אוקראינה גם מתחמשת בכלים מסורתיים יותר עבור זירות הלחימה השונות. כך, למשל, היא סגרה לאחרונה עם משרד ההגנה ההולנדי על חוזה לרכישת 20 רכבי ארמינה, מחברת ריינמטאל דיפנס נדרלנד. בקייב בחרו לרכוש, בעת ובעונה אחת, גרסאות מאוישות ובלתי־מאוישות של ארמינה, סדרת רכבים שפותחה בחברת הבת ההולנדית של תאגיד הענק הגרמני ריינמטאל. ההנעה של הרכבים הללו היא היברידית דיזל־חשמלית, ומסוגלת לשאת מטען של עד טון לטווח של כ־1,000 ק"מ.
הודו מחזקת את יכולות הכטב"מים המתאבדים
אחת התעשיות הביטחוניות שצומחות בעולם בקצב הגבוה ביותר בעולם, היא הודו. במסגרת זאת, הסטארט־אפ מבנגלור, פליינג וודג' (FWDA), חשף חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) חדש, בעל טווח של כ־100 ק"מ. הכלי שנקרא FWD-LM01 הוא בעל כנפי דלתא שנועדו למשימות תקיפה, והייחודיות שלו היא ייעודו להפעלה על־ידי לוחם בודד בתוך חמש דקות בלבד.
מוטת הכנפיים של הכלי עומדת על שני מטרים, משקל ההמראה המקסימלי שלו הינו שישה ק"ג, ומשך פעילותו כשעה וחצי. הוא מסוגל לנסוק עד לגובה כ־17 אלף רגל (כ־5,200 מטר), ולשאת ראש נפץ במשקל שני ק"ג. FWD-LM01 נושא חיישנים אלקטרו־אופטיים לטובת איתור יעדים, ומתבסס על בינה מלאכותית (AI), לטובת התמקדות וניווט אוטונומיים לפגיעה מדויקת.
הכלי החדש שהשיקה החברה מבנגלור משקף את תוכנית Make in India, שנמשכת 16 שנים, אבל ב־2021, קיבלה האצה, עם החלטת ההודים על מהפך בו חברות זרות מוכרחות להפוך להודיות ולסחור ברופי, כדי לבצע עסקים. שתי חברות ישראליות שבולטות בפעילות בהודו היא אלביט, שמשתפת פעולה עם תאגיד אדאני בייצור מל"טים, והתעשייה האווירית.