גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT
משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

הכותב הוא פרסומאי, יזם טכנולוגיה ומנהל המותג העולמי פאפאיה

מהפכת ה־AI שמתרחשת מול עינינו מחוללת יותר מרק שינויים בתהליכי עבודה. עולם הפרסום כפי שהכרנו אותו - הזמן, הכסף, המבנה - מתערער אל מול עידן חדש: עידן הווידאו שנוצר על־ידי בינה מלאכותית. הטכנולוגיה הפכה את מה שפעם דרש הפקה של שלושה חודשים וצוות של עשרות אנשים, לרעיון של שלוש מילים שמבוצע תוך שלושה ימים. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל זוהי הבדיחה שאנחנו חיים בתוכה.

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל־AI
כולם למדו את האלגוריתם של גוגל, ואז הגיעו הצ'אטבוטים

פעם, כדי להפיק סרט פרסומת, נדרש צוות של עשרות אנשים, תקציב של מאות אלפי דולרים ולו"ז של חודשים. היום? מספיק רעיון, מקלדת וקצת תעוזה. מה שנראה לפני שנה כהבטחה רחוקה, כבר מייצר קמפיינים ויזואליים, סרטוני מוצר ותוכן מדיה אינטראקטיבי, ולעתים קשה להבחין האם מדובר ביצירה אנושית או באלגוריתם עם דמיון פורה. מעבר לכך, מדובר בשיבוש מוחלט של כל מה שהכרנו לגבי המודל הכלכלי של משרדי הפרסום, תהליך העבודה והיחסים בין מותגים לספקי הקריאייטיב שלהם.

נפרדים מהליניאריות

הווידאו שנוצר כיום באמצעות AI הוא, איך לומר, הכי גרוע שהוא אי־פעם יהיה. מכאן זה רק משתפר. אם עד היום דיברנו על הפקה ליניארית הכוללת תסריט, לוקיישן, מצלמות ועריכה, אנחנו עכשיו בעידן של תוכן מולטי־מודאלי בזמן אמת. תוכן שמיוצר לא רק במהירות, אלא גם בקנה־מידה שלא ניתן היה לדמיין. ולצד חיסכון דרמטי בזמן ובעלות, מגיעה גם אחת ההבטחות הגדולות: שחרור היצירתיות.

פתאום, רעיון שמישהו מהצוות זרק בארוחת צהריים יכול להפוך לסרטון מהוקצע עוד באותו היום. זה קורה עם מודלים כמו Minimax הסינית (או "האסיאתית", כפי שהם מעדיפים לכנות עצמם), שפיתחה את Hylo 02 - מנוע וידאו מבוסס AI שמייצר תוצרים מרהיבים ומעודכן מדי יום. Runway האמריקאית מובילה את התחום של טקסט לווידאו עם דגש על שליטה מלאה של היוצר, יציבות בין פריימים, קוהרנטיות נרטיבית ואפשרות לשינויים תוך כדי תנועה.

אם פעם קמפיין של סופרבול היה בגדר חלום של מותגים קטנים, הרי שהיום סטארט־אפ של שלושה אנשים יכול להשיק קמפיין שנראה (ונשמע) כמו מיליון דולר, בעלות של כמה עשרות אלפים ובתוך פחות משבועיים. המשמעות? שדה המשחק משתנה. הכוח לא נמצא רק אצל הגדולים, אלא אצל מי שמבין איך להשתמש בכלים החדשים. מי שיידע להפעיל את היכולות של AI, לא רק ליצירת תוכן אלא ליצירת חוויה מותאמת אישית, סיפור אינטראקטיבי או מוצר משולב מדיה, הוא זה שיבדל את עצמו באמת.

למה הקמפיין עבד

רבים נוטים לראות ב־AI בעיקר הזדמנות לחיסכון: להוזיל עלויות, לייעל תהליכים, לפטר אנשים. זו כמובן פרספקטיבה קצרת־טווח, ואולי גם עצובה. אבל האמת המעניינת הרבה יותר היא שמדובר בהזדמנות להרחיב: לייצר יותר, גם בקנה־המידה והאיכות. AI לא רק חוסך זמן וכסף, הוא גם משחרר את הדמיון. הוא מאפשר לאיש הקריאייטיב לדבר עם החומר שהוא יוצר בו ולקבל תשובה בחזרה.

מה שפעם היה חלום שמור לקמפיינים של פרפורמנס בהתאמה אישית, מדידה מדויקת ואופטימיזציה בזמן אמת, הופך כעת לנחלתם של מותגים. בזכות AI, גם קמפיין ברנד יכול להיות רגיש, פרסונלי ודינמי, מבלי לוותר על נרטיב, עומק או זהות ברורה.

לא עוד מסר אחיד לכולם, אלא מערכת יחסים משתנה, עשירה ורלוונטית, עם כל קהל, בכל רגע. אפשר סוף־סוף לדעת לא רק אם הקמפיין עובד או לא, אלא גם למה הקמפיין עבד. פרסום מותגי ופרפורמנס כבר לא צריכים לשבת באגפים נפרדים, הם סוף־סוף יכולים לדבר באותה שפה.

בין האלגוריתם לנרטיב

המודל המסורתי של משרדי פרסום - ריטיינרים, עמלות מדיה ושעות עבודה מדווחות באקסל - לא עומד בקצב של מהפכת הבינה המלאכותית. כשקמפיינים נוצרים תוך ימים ובשבריר מהעלות, לא רק מודל הריטיינר מתערער, אלא גם ההיגיון מאחורי עמלות מדיה. פשוט כי לא מעט מהערך שה־AI מאפשר לייצר לא בהכרח עובר דרך מדיה בתשלום.

אם נסתכל חמש שנים קדימה, בעידן שבו תוכן מופץ גם מחוץ למדיה הקלאסית, משרדי פרסום חייבים להפוך לפלטפורמות טכנולוגיות, מבוססות דאטה, המחברות בין קריאייטיב, מדיה וקונטקסט. בתוך התווך הזה, בין האלגוריתם לנרטיב, ייבחנו היכולות האמיתיות: לבנות מערכות שמייצרות גרסאות רבות, מדויקות ופרסונליות לרעיון קריאייטיבי. לא רק להבין את הבריף, אלא גם להתחבר ליעדים העסקיים של הלקוח ולעבוד עמו כשותף אסטרטגי וטכנולוגי. וזה הכרחי כדי לשרוד.

השרשרת המיותרת

בואו נשים את זה על השולחן: גם סוכנויות המדיה לא הולכות לצאת מזה בשלום. אם אנשי הקריאייטיב מתחילים לחשוש מ־generative AI, הרי שאצל מתכנני המדיה זו כבר כמעט חרדה קיומית. הלקוחות יפסיקו לנהל טריליון דולר של תקציבי פרסום, שמתוכם כ־700 מיליארד רק בדיגיטל, באמצעות קבצי אקסל ותחושת בטן. לא עוד ישיבות עם שורות אינסופיות של מספרים וניסיון "לנחש" איפה כדאי לשים את הבאנר הבא. זו לא אסטרטגיה, זו נוסטלגיה.

האלגוריתמים החדשים לא רק ינתחו דאטה, הם יבצעו override לפלטפורמות כמו מטא, יוטיוב ואמזון, ויתכננו מדיה בזמן אמת לפי הדאטה של המותג, לא של הפלטפורמה. במילים אחרות, לכל מפרסם יוכל להיות אלגוריתם מותאם אישית, שינהל קמפיינים בזמן אמת.

ומה לגבי התרבות הארגונית? המהפכה לא מתחילה בקובץ אקסל - היא מתחילה בתרבות. ארגונים חייבים לאמץ גישה חדשה: לא פחות עובדים, אלא יותר רעיונות. לא לפחד מהטכנולוגיה, אלא ליצור שותפות עמה. לא עוד "מחלקת קריאייטיב", אלא צוות שיודע לתפעל מערכת הפצה, התאמה ותגובה אינטראקטיבית בזמן אמת.

מרטין סורל, מהאבות המייסדים של עולם הפרסום המודרני, חשף לאחרונה מיזם חדש בשם "Humane Create". מדובר בפלטפורמה שמאפשרת יצירת חוויות תוכן אינטראקטיביות תלת־ממדיות, בזמן אמת, בתגובה לדאטה והתנהגות משתמש. בעצם, Humane Create ממחישה כיצד יכול להיראות משרד הפרסום של העתיד - לא כספק שירות, אלא כפלטפורמה שממזגת קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד.

זו אינה עוד טכנולוגיה ליצירת וידאו, אלא מערכת חיה, נשלטת בזמן אמת, המייתרת את כל שרשרת הערך המסורתית של קריאייטיב, הפקה ומדיה. במילים אחרות, מי שחושב ש־AI יחליף את משרד הפרסום טועה, אבל גם מי שחושב ש־AI זה רק "כלי" של collaboration לאנשי קריאייטיב, טועה.

אולי זה לא הסוף של תעשיית הפרסום - אלא רק הסוף שלה כפי שהכרנו אותה.

עוד כתבות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: האם זה יקרה ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● גם בורסת הקריפטו Coinbase, גייסה באמצעות האג"ח הללו 2.6 מיליארד דולר, וחברת האוצר סטרטג'י הייתה מראשונות הטרנד השנה וגייסה בחודש פברואר 2 מיליארד דולר ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בהמתנה להחלטת הריבית הלילה, מגמה מעורבת בוול סטריט; אלביט נופלת ב-6%

מגמה חיובית באירופה ●  מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת