גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל
מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

בתום תהליך של שנתיים, בחר משרד ההגנה הרומני במערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל במסגרת מכרז ענק, בסך כ־1.9 מיליארד אירו (כ־2.2 מיליארד דולר). השלב האחרון שנותר הוא החתימה עצמה, כאשר בסופה המכירה הזו תירשם כשנייה בגובהה אי פעם בתעשיות הביטחוניות הישראליות, לאחר מכירת חץ 3 ב־2023 לגרמניה תמורת כ־3.5 מיליארד דולר.

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים
המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות
עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

המערכת הביאה מכירות רבות לרפאל, על אף שהיא לא חלק אינטגרלי ממערך ההגנה הרב־שכבתי של ישראל. "זו עסקה משמעותית מאוד", אומר לגלובס בכיר במערכת הביטחון. "כל מערכת כזו שמותירה בצה"ל יכולות מתקדמות ממנה ועדיין מוכרים אותה לחו"ל, היא מעולה למשק".

מדינות אירופה רוצות מערך הגנה רב־שכבתי

על פי פרסומים זרים, כעשר מדינות בעולם כבר מפעילות את מערכת ספיידר. הראשונה מבין חברות נאט"ו שרכשה אותה הייתה צ'כיה, במזרח התיכון מפעילה אותה איחוד האמירויות, בצפון אפריקה מרוקו, גיאורגיה בקווקז, ובמזרח הרחוק - הפיליפינים, וייטנאם וסינגפור.

המערכת מספקת מענה בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים. היירוט מתבצע באמצעות שתי משפחות מיירטים מתוצרת רפאל - פיתון (PYTHON) ודרבי (DERBY). הרומנים בחרו לרכוש את ספיידר עבור מענה לטווחים קצרים וקצרים במיוחד עם טילי פיתון 5 המתקדמים, בעלי טווח של כ־20 ק"מ.

במסגרת ההליך רפאל גברה, בין השאר, על החברה הקוריאנית LIG NEX1 שהודחה עוד בשנה שעברה, בשל בעיות במסמכי המכרז; על MBDA האירופית שהמטה שלה יושב בפריז והציעה את מיסטרל 3; ועל דיהל הגרמנית שהעמידה על הפרק את מערכת IRIS.

כיום, בצל האיום הרוסי והמלחמה באוקראינה שמתחוללת יותר משלוש שנים, כל מדינות אירופה מנסות ליצור מערך הגנה רב־שכבתי. ספיידר מסקרנת אותן ומתאפשר למכור אותה משום שהיא טובה מאוד, וההגנה האווירית הישראלית לא בנויה עליה. בהיבט היכולות, היא דומה למדי לכיפת ברזל ב־2010, משום שהמערכת לא עברה עדכוני חומרה רבים. הפערים המשמעותיים בין השתיים טמונים במיירטים ובמערכות השליטה ובקרה.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון וצה"ל מצאו לספיידר שימוש במסגרת הגברת היתירות בהגנה האווירית. כך, למשל, הבינו כי ישנם טילי פיתון 4 בחיל האוויר שאינם כשירים כי צברו שעות טיסה רבות - והמחברים בין הטיל לבין הכנף נחלשו. על כן, לקחו את אותם הטילים שממילא לא תכננו להשתמש בהם לטובת הפצצות, ושמו אותם במשגרי ספיידר שנפרסו בארץ. אותן המערכות הועילו במיוחד מול כטב"מים.

מערכות ההגנה מארה"ב מאבדות רלוונטיות

כהפקת לקחים משדה המערכה המודרני, הרומנים מעוניינים כי ספיידר תחליף את מערכות "הוק" מתוצרת ריית'און האמריקאית, שבעבר היוו חלק ממערך ההגנה הישראלי.

תא"ל (מיל') רן כוכב, מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר, מסביר כי ישנו הבדל בין איום טק"ק (טילי קרקע־קרקע) לבין איום של מטרות נושמות אוויר. "המטרות נושמות האוויר מתמרנות, והן כוללות מטוסי קרב, טילי שיוט ומל"טים למיניהם. מטרות אלו איטיות (יחסית לטק"ק) עבור מערכות להגנה אקטיבית מפני טילים ורקטות, ונדרשת כנגדן מערכת טק"א (טילי קרקע־אוויר)".

בשל כך, מסביר כוכב, "הצורך בעידן הנוכחי למערכות טק"א אמריקאיות, כדוגמת פטריוט והוק, הולך ופוחת - וזה מביא את מערכות הטק"א הישראליות לעמדה מבצעית, מקצועית ומסחרית טובה".

תא''ל (מיל') רן כוכב

יתרון נוסף של הספיידר על מערכות כדוגמת חץ 3 שנמכרה לגרמניה, או קלע דוד שנמכרה לפינלנד תמורת 317 מיליון דולר (כ־373 מיליון אירו) קשורה לארה"ב, ולהיעדר התלות בה. חץ 3 וקלע דוד הן תוצרים של שיתופי פעולה ישראליים־אמריקאיים, ועל כן נדרשים אישורי וושינגטון על כל מכירה שלהן. אלו תהליכים ממושכים וסבוכים למדי, משום שאת האישור הסופי צריך לתת נשיא ארה"ב בעצמו.

במקרים לא מעטים, בוושינגטון לא שמחים מעסקאות שכאלו, שהרי יש מערכות מקבילות בשוק שהן 100% אמריקאיות. במקרה של מכירת חץ 3 לגרמניה, היה קשה לאמריקאים לאשר זאת בשל תפיסתם את מערכת THAAD כמתחרה של המערכת הישראלית להגנה מטילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. אולם, המערכת מתוצרת לוקהיד מרטין שהאמריקאים מפעילים בעצמם בשטח ישראל היא מקבילה יותר לחץ 2 שמיועד לטילים בליסטיים בתוך האטמוספירה, מאשר לחץ 3.

בשורה התחתונה, לרפאל אמנם יש קשר לשוק האמריקאי בזכות פעילותה שם, אבל ספיידר היא מערכת על טהרת ישראל, מן הבסיס של המתכות, דרך הידע, ועד התוכנה והחומרה.

חברה ישראלית שתיהנה במידה מה מהעסקה היא התעשייה האווירית, שהחברה הבת שלה אלתא מספקת לספיידר את המכ"ם EL/M 2106, שמסוגל לעקוב אחרי עד 500 מטרות בעת ובעונה אחת, לפעול 360 מעלות בכל מזג אוויר, ולגלות מטוסי קרב בטווח 110-70 ק"מ, מסוקים בטווח כ־40 ק"מ, וכטב"מים בטווח כ־60-40 ק"מ.

היעד הבא: "עסקת חבילה" ביטחונית עם יוון

היעד הבא שאליו עשויה מערכת ספיידר להימכר היא יוון, שבוחנת רכש של מערך הגנה רב־שכבתי בהשקעה של כ־2 מיליארד דולר. באתונה מעוניינים לקנות מאותה המדינה את כלל השכבות, ועל כן לצד ספיידר עומדת גם ברק MX. המערכת הזו תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע.

ברק MX מבוססת על מרכז שליטה מוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים מיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכ"מי עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכ"מי עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו-פולסי וראש ביות מכ"מי מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"ם לטווח 150 ק"מ. את כלל המנועים למיירטים השונים מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום.

בניגוד לספיידר שהשימוש בה לטובת ההגנה האווירית הישראלית הסתכם בתגבור בנקודות עיוורון, ברק היא ממש חלק אינטגרלי גם בארץ. מערכת ברק מגן עם המיירט LRAD מוצבת בכל ספינות סער 6, ונתנה מענה חשוב מכיוון הים במהלך מבצע עם כלביא. לצד זאת, גם חיל האוויר הישראלי הפעיל מערכות ברק לטובת יירוט איומים מאיראן.

"למערכות הישראליות הוכחה מבצעית חריגה בכל קנה מידה, במלחמה כולה ובמבצע 'עם כלביא' במיוחד", מסכם תא"ל (מיל') כוכב. "זה נובע מהידע והמקצועיות הנצברים בתעשיות הביטחוניות הישראליות ובעיקר מהניסיון בהפעלה המבצעית האחרונה של ברק וחץ מבית התעשייה האווירית".

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"