גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א
האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

ראש אמ"ן לשעבר ויו"ר INSS תמיר היימן מקדם בשיתוף חברי קונגרס וסנאט אמריקאים את הקמתה של קרן מחקר למחשוב קוונטי המשותף לארה"ב וישראל בתקציב של 200 מיליון דולר למימון פרויקטים משותפים עם פתח למעורבות אמירתית וסעודית, כך נודע לגלובס.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

בישראל ובארה"ב שוקלים לקדם את התוכנית באמצעות צו נשיאותי בחתימתו של דונלד טראמפ, או באמצעות קידום הצעת חוק שהגיש מזכיר המדינה מרקו רוביו בשנת 2021 - עוד בהיותו סנאטור ממדינת פלורידה - להקמת מרכז המחקר. החקיקה לא קודמה בזמן ממשל ביידן, וכעת מזהים בשתי המדינות שעת כושר להוציאה לפועל תוך שימוש במסגרת קיימת.

על פי ההצעה שנוסחה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמותת AIQ של ד"ר סמדר איצקוביץ שמקדמת מדיניות בתחום מ־AI והקוונטום, החקיקה תוכל לעשות שימוש במודלים קיימים בתקצוב משותף של מחקר ישראלי-אמריקאי בקרנות שונות. בהם, קרן בירד הדו־לאומית המממנת שיתופי פעולה טכנולוגיים, BSF - הקרן הדו-לאומית למדע, וקרן בארד - העוסקת במיזמים חקלאיים משותפים, חלקן פעילות כבר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. באותה מתכונת, ישקיעו ארה"ב וישראל כל אחת 100 מיליון דולר בין השנים 2026־2030 במיזמים מסחריים המשותפים לחברות קוונטום פרטיות - ישראליות ואמריקאיות.

באופן שכזה תוכל, למשל, חברה דוגמת קוונטום סורס הישראלית, המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטונים, להגיש בקשה במשותף עם חברת פסייקוואנטום (PsiQuantum) האמריקאית - שבונה בימים אלה את המחשב הקוונטי הפוטוני הגדול בעולם - ולזכות במיליוני דולרים על פיתוח מיזם משותף.

עוד נבדקת האפשרות להסיט לטובת הקרן תקציבים מחוק השבבים האמריקאי מ־2022 שהבטיח להשקיע בתעשיית החומרה האמריקאית 280 מיליארד דולר. הדבר עשוי להיעשות על ידי בחינת האפשרות לממן שיתופי פעולה בינלאומי תחת החוק. הנהלת הקרן תחולק בין משרדים בתל אביב לבין ארלינגטון ארה"ב.

גישה לחוות שרתים

על פי ההצעה, בין מטרות הקמת המיזם הדו לאומי: "נטרול השאיפות הסיניות בתחום הקוונטי באמצעות גישה לחומרה מתקדמת", מסחור טכנולוגיות קוונטיות ליישומים רפואיים ופיתוח חומרים חדשים, ורתימת מדינות חדשות שיצטרפו להסכמי אברהם - ובראשן סעודיה למיזם.

ההערכה היא שהצטרפות של סעודיה תוכל לחשוף את חברות הקוונטום הישראליות והאמריקאיות להשקעות חדשות, וכן למעבדים הגרפיים ולחוות השרתים המותאמות לעידן הבינה המלאכותית שנבנות באזור כתוצאה מביקור טראמפ בחודש מאי. בנוסף, על פי ההצעה, לאחר הקמת המרכז והכנסת שותפי הסכמי אברהם הקיימים, בהם איחוד האמירויות ובחריין, יתווספו לו גם מדינות מרכז אסיה כמו אזרבייג'ן, קזחסטן ואוזבקיסטן, ובטווח הארוך יותר - בתלות בהתפתחות הסכמי אברהם - גם סעודיה, כווית ואפילו קטאר.

לא בסדר העדיפויות

על מנת לאפשר מחקר משותף בתחום הקוונטי, ישראל נזקקת לאישור מארגוני הביטחון בארה"ב לפיתוח משותף של טכנולוגיית קוונטום - תחום שנסגר לשיתוף פעולה ישראלי בשל הסירוב בישראלי שלא לפקח על ייצוא לסין. ישראל הייתה קרובה לאישור כזה לפני כשלוש שנים - בתקופת ממשלת לפיד חתמה ישראל עם ארה"ב על הסכמי "ירושלים" לפיתוח טכנולוגי משותף - ונבנו קבוצות עבודה משותפות בתחומי קוונטום, אקלים, בריאות, חקלאות ובינה מלאכותית.

כדי להתקדם במחקר המשותף התבקשה ישראל להעביר תקינה וחקיקה שתהדק את האפשרות לזליגת טכנולוגיה לסין לפי תקנות CFIUS בארה"ב, להימנע מרכש של ציוד סיני ברשויות ממשלתיות, ולהדק את הפיקוח על זליגת קניין רוחני מהאקדמיה הישראלית לסין. אלא שממשלת לפיד התחלפה, ובממשלה החדשה הנושא נמצא בסדר עדיפות נמוך ואיננו מקודם, דבר שמסביר מדוע כלל הנשיא לשער ביידן את ישראל בקטגוריית המדינות שיש לפקח על ייצוא המעבדים הגרפיים לשטחיהן.

יתר על כן, את היוזמה להקמת קרן המחקר הקוונטית כיום מקדמות עמותות לא ממשלתיות כמו INSS בראשות היימן, וכן עמותת AIQ של הכלכלנית ד"ר איצקוביץ. עמותות אלה נמצאות בקשר עם מכונים מקבילים בארה"ב, חברי סנאט וקונגרס ושדולות רלוונטיות.

ישראל מובילה בתחום

יוזמת הקמת הקרן קמה על רקע היעדרותה של ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בחודש מאי בין ארה"ב לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ועל רקע אי קידום הצעת החוק של רוביו מ־2021 לשיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי שנגע אז לתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בישראל מזהים כעת עניין אמריקאי בתעשייה הקוונטית הישראלית, על רקע התחזיות לפריצות דרך וגיוסים בתחום של מאות מיליוני דולרים לחברות ישראליות שנחשבות למובילות מקומיות בו, בהן קוונטום משינס וקלאסיק. "ישראל מדורגת בין חמש המדינות המובילות בתעשייה הקוונטית העולמית ו'צפיפות' המומחים שלה בישראל גבוהה פי 6 מאשר בארה"ב", אומרת ד"ר סמדר איצקוביץ, מיוזמות התוכנית. "בארה"ב מבינים את זה ומזהים כי קיימת התכנות לחקיקה כזו לקראת בחירות האמצע בארה"ב והבחירות הכלליות בישראל בשנה הבאה".

הדס לורבר, ראש-פרויקט ישראל-ארה"ב ב- INSS, לשעבר בכירה במל"ל, מציינת כי: "אנחנו נמצאים כעת בסערה המושלמת שבה ארה"ב של טראמפ יכולה לתת לישראל שותפויות שאולי בעבר לא הייתה פתוחה אליהן - יש קונגרס נוח, ומומנטום אזורי אחרי מבצע עם כלביא שבו היתרון הישראלי נראה היטב במזרח התיכון. גם לארה"ב יש אינטרס כעת לחבק את מדינות האזור כדי למנוע את הזליגה שלהן לצד הסיני של המפה. עבור ישראל - מדובר בברית קריטית - אם לא נהיה סביב השולחן האזורי הגיאו־טכנולוגי שמכתיב את הבריתות החדשות, פשוט לא נהיה. אם את רכבת ה־AI איחרנו, בקוונטום יש לנו מקום מספק לכך".

לדברי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר ב־INSS "צוואר הבקבוק כיום בפיתוח בינה מלאכותית וקוונטום הוא מצאי של תשתיות המחשוב - חוות השרתים הגדולות המתמחות ב- AI, ותשתית החשמל המזינה אותן. נקודת החיבור למפרציות ולסעודיה מכוונת לנקודות האלה - לישראל יש אולי ידע בבינה מלאכותית וקבוצה דומיננטית של חברות סטארט־אפ וחוקרים מובילים בתחום הקוונטי, אבל היא זקוקה לתשתיות המחשוב והחשמל שבמדינות המפרץ - האמירויות, בחריין ובעתיד גם סעודיה.

ממשל טראמפ הבין זאת על ידי רתימת ספקיות האנרגיה של העולם במפרץ, מתוך הבנה שב־2030 ארה"ב תזדקק לאספקת חשמל גדולה הרבה יותר כדי להניע את פעילות ה־AI שלה, ובו בזמן עוצר את הפזילה שלהן לכיוון סין".

יצויין כי מאז תחילת השנה הולכים וגדלים שיתופי הפעולה בין מדינות המפרץ לארה"ב בתחום ה־AI. כך למשל, ממשל טראמפ הכריז על פרויקט סטארגייט לרישות המדינה בחוות שרתים בשותפות עם קרן העושר האמירתית MGX.

עוד כתבות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

בפיקוד העורף עדכנו כי "מעתה ההנחיה ליציאה מהמרחב המוגן תתקבל גם במערכת CB (מסר אישי). ההודעה תתקבל במכשיר הטלפון ובצליל הודעה רגילה כפי שמוגדר באותו המכשיר. ההנחיה המקדימה תמשיך להתקבל כפי שהתקבלה עד כה, ולכן תמשיך להיות מופצת ללא שינוי" ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?