גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א
האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

ראש אמ"ן לשעבר ויו"ר INSS תמיר היימן מקדם בשיתוף חברי קונגרס וסנאט אמריקאים את הקמתה של קרן מחקר למחשוב קוונטי המשותף לארה"ב וישראל בתקציב של 200 מיליון דולר למימון פרויקטים משותפים עם פתח למעורבות אמירתית וסעודית, כך נודע לגלובס.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

בישראל ובארה"ב שוקלים לקדם את התוכנית באמצעות צו נשיאותי בחתימתו של דונלד טראמפ, או באמצעות קידום הצעת חוק שהגיש מזכיר המדינה מרקו רוביו בשנת 2021 - עוד בהיותו סנאטור ממדינת פלורידה - להקמת מרכז המחקר. החקיקה לא קודמה בזמן ממשל ביידן, וכעת מזהים בשתי המדינות שעת כושר להוציאה לפועל תוך שימוש במסגרת קיימת.

על פי ההצעה שנוסחה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמותת AIQ של ד"ר סמדר איצקוביץ שמקדמת מדיניות בתחום מ־AI והקוונטום, החקיקה תוכל לעשות שימוש במודלים קיימים בתקצוב משותף של מחקר ישראלי-אמריקאי בקרנות שונות. בהם, קרן בירד הדו־לאומית המממנת שיתופי פעולה טכנולוגיים, BSF - הקרן הדו-לאומית למדע, וקרן בארד - העוסקת במיזמים חקלאיים משותפים, חלקן פעילות כבר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. באותה מתכונת, ישקיעו ארה"ב וישראל כל אחת 100 מיליון דולר בין השנים 2026־2030 במיזמים מסחריים המשותפים לחברות קוונטום פרטיות - ישראליות ואמריקאיות.

באופן שכזה תוכל, למשל, חברה דוגמת קוונטום סורס הישראלית, המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטונים, להגיש בקשה במשותף עם חברת פסייקוואנטום (PsiQuantum) האמריקאית - שבונה בימים אלה את המחשב הקוונטי הפוטוני הגדול בעולם - ולזכות במיליוני דולרים על פיתוח מיזם משותף.

עוד נבדקת האפשרות להסיט לטובת הקרן תקציבים מחוק השבבים האמריקאי מ־2022 שהבטיח להשקיע בתעשיית החומרה האמריקאית 280 מיליארד דולר. הדבר עשוי להיעשות על ידי בחינת האפשרות לממן שיתופי פעולה בינלאומי תחת החוק. הנהלת הקרן תחולק בין משרדים בתל אביב לבין ארלינגטון ארה"ב.

גישה לחוות שרתים

על פי ההצעה, בין מטרות הקמת המיזם הדו לאומי: "נטרול השאיפות הסיניות בתחום הקוונטי באמצעות גישה לחומרה מתקדמת", מסחור טכנולוגיות קוונטיות ליישומים רפואיים ופיתוח חומרים חדשים, ורתימת מדינות חדשות שיצטרפו להסכמי אברהם - ובראשן סעודיה למיזם.

ההערכה היא שהצטרפות של סעודיה תוכל לחשוף את חברות הקוונטום הישראליות והאמריקאיות להשקעות חדשות, וכן למעבדים הגרפיים ולחוות השרתים המותאמות לעידן הבינה המלאכותית שנבנות באזור כתוצאה מביקור טראמפ בחודש מאי. בנוסף, על פי ההצעה, לאחר הקמת המרכז והכנסת שותפי הסכמי אברהם הקיימים, בהם איחוד האמירויות ובחריין, יתווספו לו גם מדינות מרכז אסיה כמו אזרבייג'ן, קזחסטן ואוזבקיסטן, ובטווח הארוך יותר - בתלות בהתפתחות הסכמי אברהם - גם סעודיה, כווית ואפילו קטאר.

לא בסדר העדיפויות

על מנת לאפשר מחקר משותף בתחום הקוונטי, ישראל נזקקת לאישור מארגוני הביטחון בארה"ב לפיתוח משותף של טכנולוגיית קוונטום - תחום שנסגר לשיתוף פעולה ישראלי בשל הסירוב בישראלי שלא לפקח על ייצוא לסין. ישראל הייתה קרובה לאישור כזה לפני כשלוש שנים - בתקופת ממשלת לפיד חתמה ישראל עם ארה"ב על הסכמי "ירושלים" לפיתוח טכנולוגי משותף - ונבנו קבוצות עבודה משותפות בתחומי קוונטום, אקלים, בריאות, חקלאות ובינה מלאכותית.

כדי להתקדם במחקר המשותף התבקשה ישראל להעביר תקינה וחקיקה שתהדק את האפשרות לזליגת טכנולוגיה לסין לפי תקנות CFIUS בארה"ב, להימנע מרכש של ציוד סיני ברשויות ממשלתיות, ולהדק את הפיקוח על זליגת קניין רוחני מהאקדמיה הישראלית לסין. אלא שממשלת לפיד התחלפה, ובממשלה החדשה הנושא נמצא בסדר עדיפות נמוך ואיננו מקודם, דבר שמסביר מדוע כלל הנשיא לשער ביידן את ישראל בקטגוריית המדינות שיש לפקח על ייצוא המעבדים הגרפיים לשטחיהן.

יתר על כן, את היוזמה להקמת קרן המחקר הקוונטית כיום מקדמות עמותות לא ממשלתיות כמו INSS בראשות היימן, וכן עמותת AIQ של הכלכלנית ד"ר איצקוביץ. עמותות אלה נמצאות בקשר עם מכונים מקבילים בארה"ב, חברי סנאט וקונגרס ושדולות רלוונטיות.

ישראל מובילה בתחום

יוזמת הקמת הקרן קמה על רקע היעדרותה של ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בחודש מאי בין ארה"ב לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ועל רקע אי קידום הצעת החוק של רוביו מ־2021 לשיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי שנגע אז לתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בישראל מזהים כעת עניין אמריקאי בתעשייה הקוונטית הישראלית, על רקע התחזיות לפריצות דרך וגיוסים בתחום של מאות מיליוני דולרים לחברות ישראליות שנחשבות למובילות מקומיות בו, בהן קוונטום משינס וקלאסיק. "ישראל מדורגת בין חמש המדינות המובילות בתעשייה הקוונטית העולמית ו'צפיפות' המומחים שלה בישראל גבוהה פי 6 מאשר בארה"ב", אומרת ד"ר סמדר איצקוביץ, מיוזמות התוכנית. "בארה"ב מבינים את זה ומזהים כי קיימת התכנות לחקיקה כזו לקראת בחירות האמצע בארה"ב והבחירות הכלליות בישראל בשנה הבאה".

הדס לורבר, ראש-פרויקט ישראל-ארה"ב ב- INSS, לשעבר בכירה במל"ל, מציינת כי: "אנחנו נמצאים כעת בסערה המושלמת שבה ארה"ב של טראמפ יכולה לתת לישראל שותפויות שאולי בעבר לא הייתה פתוחה אליהן - יש קונגרס נוח, ומומנטום אזורי אחרי מבצע עם כלביא שבו היתרון הישראלי נראה היטב במזרח התיכון. גם לארה"ב יש אינטרס כעת לחבק את מדינות האזור כדי למנוע את הזליגה שלהן לצד הסיני של המפה. עבור ישראל - מדובר בברית קריטית - אם לא נהיה סביב השולחן האזורי הגיאו־טכנולוגי שמכתיב את הבריתות החדשות, פשוט לא נהיה. אם את רכבת ה־AI איחרנו, בקוונטום יש לנו מקום מספק לכך".

לדברי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר ב־INSS "צוואר הבקבוק כיום בפיתוח בינה מלאכותית וקוונטום הוא מצאי של תשתיות המחשוב - חוות השרתים הגדולות המתמחות ב- AI, ותשתית החשמל המזינה אותן. נקודת החיבור למפרציות ולסעודיה מכוונת לנקודות האלה - לישראל יש אולי ידע בבינה מלאכותית וקבוצה דומיננטית של חברות סטארט־אפ וחוקרים מובילים בתחום הקוונטי, אבל היא זקוקה לתשתיות המחשוב והחשמל שבמדינות המפרץ - האמירויות, בחריין ובעתיד גם סעודיה.

ממשל טראמפ הבין זאת על ידי רתימת ספקיות האנרגיה של העולם במפרץ, מתוך הבנה שב־2030 ארה"ב תזדקק לאספקת חשמל גדולה הרבה יותר כדי להניע את פעילות ה־AI שלה, ובו בזמן עוצר את הפזילה שלהן לכיוון סין".

יצויין כי מאז תחילת השנה הולכים וגדלים שיתופי הפעולה בין מדינות המפרץ לארה"ב בתחום ה־AI. כך למשל, ממשל טראמפ הכריז על פרויקט סטארגייט לרישות המדינה בחוות שרתים בשותפות עם קרן העושר האמירתית MGX.

עוד כתבות

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

משרד עורכי הדין שישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם