גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א
האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

ראש אמ"ן לשעבר ויו"ר INSS תמיר היימן מקדם בשיתוף חברי קונגרס וסנאט אמריקאים את הקמתה של קרן מחקר למחשוב קוונטי המשותף לארה"ב וישראל בתקציב של 200 מיליון דולר למימון פרויקטים משותפים עם פתח למעורבות אמירתית וסעודית, כך נודע לגלובס.

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

בישראל ובארה"ב שוקלים לקדם את התוכנית באמצעות צו נשיאותי בחתימתו של דונלד טראמפ, או באמצעות קידום הצעת חוק שהגיש מזכיר המדינה מרקו רוביו בשנת 2021 - עוד בהיותו סנאטור ממדינת פלורידה - להקמת מרכז המחקר. החקיקה לא קודמה בזמן ממשל ביידן, וכעת מזהים בשתי המדינות שעת כושר להוציאה לפועל תוך שימוש במסגרת קיימת.

על פי ההצעה שנוסחה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמותת AIQ של ד"ר סמדר איצקוביץ שמקדמת מדיניות בתחום מ־AI והקוונטום, החקיקה תוכל לעשות שימוש במודלים קיימים בתקצוב משותף של מחקר ישראלי-אמריקאי בקרנות שונות. בהם, קרן בירד הדו־לאומית המממנת שיתופי פעולה טכנולוגיים, BSF - הקרן הדו-לאומית למדע, וקרן בארד - העוסקת במיזמים חקלאיים משותפים, חלקן פעילות כבר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. באותה מתכונת, ישקיעו ארה"ב וישראל כל אחת 100 מיליון דולר בין השנים 2026־2030 במיזמים מסחריים המשותפים לחברות קוונטום פרטיות - ישראליות ואמריקאיות.

באופן שכזה תוכל, למשל, חברה דוגמת קוונטום סורס הישראלית, המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטונים, להגיש בקשה במשותף עם חברת פסייקוואנטום (PsiQuantum) האמריקאית - שבונה בימים אלה את המחשב הקוונטי הפוטוני הגדול בעולם - ולזכות במיליוני דולרים על פיתוח מיזם משותף.

עוד נבדקת האפשרות להסיט לטובת הקרן תקציבים מחוק השבבים האמריקאי מ־2022 שהבטיח להשקיע בתעשיית החומרה האמריקאית 280 מיליארד דולר. הדבר עשוי להיעשות על ידי בחינת האפשרות לממן שיתופי פעולה בינלאומי תחת החוק. הנהלת הקרן תחולק בין משרדים בתל אביב לבין ארלינגטון ארה"ב.

גישה לחוות שרתים

על פי ההצעה, בין מטרות הקמת המיזם הדו לאומי: "נטרול השאיפות הסיניות בתחום הקוונטי באמצעות גישה לחומרה מתקדמת", מסחור טכנולוגיות קוונטיות ליישומים רפואיים ופיתוח חומרים חדשים, ורתימת מדינות חדשות שיצטרפו להסכמי אברהם - ובראשן סעודיה למיזם.

ההערכה היא שהצטרפות של סעודיה תוכל לחשוף את חברות הקוונטום הישראליות והאמריקאיות להשקעות חדשות, וכן למעבדים הגרפיים ולחוות השרתים המותאמות לעידן הבינה המלאכותית שנבנות באזור כתוצאה מביקור טראמפ בחודש מאי. בנוסף, על פי ההצעה, לאחר הקמת המרכז והכנסת שותפי הסכמי אברהם הקיימים, בהם איחוד האמירויות ובחריין, יתווספו לו גם מדינות מרכז אסיה כמו אזרבייג'ן, קזחסטן ואוזבקיסטן, ובטווח הארוך יותר - בתלות בהתפתחות הסכמי אברהם - גם סעודיה, כווית ואפילו קטאר.

לא בסדר העדיפויות

על מנת לאפשר מחקר משותף בתחום הקוונטי, ישראל נזקקת לאישור מארגוני הביטחון בארה"ב לפיתוח משותף של טכנולוגיית קוונטום - תחום שנסגר לשיתוף פעולה ישראלי בשל הסירוב בישראלי שלא לפקח על ייצוא לסין. ישראל הייתה קרובה לאישור כזה לפני כשלוש שנים - בתקופת ממשלת לפיד חתמה ישראל עם ארה"ב על הסכמי "ירושלים" לפיתוח טכנולוגי משותף - ונבנו קבוצות עבודה משותפות בתחומי קוונטום, אקלים, בריאות, חקלאות ובינה מלאכותית.

כדי להתקדם במחקר המשותף התבקשה ישראל להעביר תקינה וחקיקה שתהדק את האפשרות לזליגת טכנולוגיה לסין לפי תקנות CFIUS בארה"ב, להימנע מרכש של ציוד סיני ברשויות ממשלתיות, ולהדק את הפיקוח על זליגת קניין רוחני מהאקדמיה הישראלית לסין. אלא שממשלת לפיד התחלפה, ובממשלה החדשה הנושא נמצא בסדר עדיפות נמוך ואיננו מקודם, דבר שמסביר מדוע כלל הנשיא לשער ביידן את ישראל בקטגוריית המדינות שיש לפקח על ייצוא המעבדים הגרפיים לשטחיהן.

יתר על כן, את היוזמה להקמת קרן המחקר הקוונטית כיום מקדמות עמותות לא ממשלתיות כמו INSS בראשות היימן, וכן עמותת AIQ של הכלכלנית ד"ר איצקוביץ. עמותות אלה נמצאות בקשר עם מכונים מקבילים בארה"ב, חברי סנאט וקונגרס ושדולות רלוונטיות.

ישראל מובילה בתחום

יוזמת הקמת הקרן קמה על רקע היעדרותה של ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בחודש מאי בין ארה"ב לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ועל רקע אי קידום הצעת החוק של רוביו מ־2021 לשיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי שנגע אז לתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בישראל מזהים כעת עניין אמריקאי בתעשייה הקוונטית הישראלית, על רקע התחזיות לפריצות דרך וגיוסים בתחום של מאות מיליוני דולרים לחברות ישראליות שנחשבות למובילות מקומיות בו, בהן קוונטום משינס וקלאסיק. "ישראל מדורגת בין חמש המדינות המובילות בתעשייה הקוונטית העולמית ו'צפיפות' המומחים שלה בישראל גבוהה פי 6 מאשר בארה"ב", אומרת ד"ר סמדר איצקוביץ, מיוזמות התוכנית. "בארה"ב מבינים את זה ומזהים כי קיימת התכנות לחקיקה כזו לקראת בחירות האמצע בארה"ב והבחירות הכלליות בישראל בשנה הבאה".

הדס לורבר, ראש-פרויקט ישראל-ארה"ב ב- INSS, לשעבר בכירה במל"ל, מציינת כי: "אנחנו נמצאים כעת בסערה המושלמת שבה ארה"ב של טראמפ יכולה לתת לישראל שותפויות שאולי בעבר לא הייתה פתוחה אליהן - יש קונגרס נוח, ומומנטום אזורי אחרי מבצע עם כלביא שבו היתרון הישראלי נראה היטב במזרח התיכון. גם לארה"ב יש אינטרס כעת לחבק את מדינות האזור כדי למנוע את הזליגה שלהן לצד הסיני של המפה. עבור ישראל - מדובר בברית קריטית - אם לא נהיה סביב השולחן האזורי הגיאו־טכנולוגי שמכתיב את הבריתות החדשות, פשוט לא נהיה. אם את רכבת ה־AI איחרנו, בקוונטום יש לנו מקום מספק לכך".

לדברי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר ב־INSS "צוואר הבקבוק כיום בפיתוח בינה מלאכותית וקוונטום הוא מצאי של תשתיות המחשוב - חוות השרתים הגדולות המתמחות ב- AI, ותשתית החשמל המזינה אותן. נקודת החיבור למפרציות ולסעודיה מכוונת לנקודות האלה - לישראל יש אולי ידע בבינה מלאכותית וקבוצה דומיננטית של חברות סטארט־אפ וחוקרים מובילים בתחום הקוונטי, אבל היא זקוקה לתשתיות המחשוב והחשמל שבמדינות המפרץ - האמירויות, בחריין ובעתיד גם סעודיה.

ממשל טראמפ הבין זאת על ידי רתימת ספקיות האנרגיה של העולם במפרץ, מתוך הבנה שב־2030 ארה"ב תזדקק לאספקת חשמל גדולה הרבה יותר כדי להניע את פעילות ה־AI שלה, ובו בזמן עוצר את הפזילה שלהן לכיוון סין".

יצויין כי מאז תחילת השנה הולכים וגדלים שיתופי הפעולה בין מדינות המפרץ לארה"ב בתחום ה־AI. כך למשל, ממשל טראמפ הכריז על פרויקט סטארגייט לרישות המדינה בחוות שרתים בשותפות עם קרן העושר האמירתית MGX.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי