דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (ג') את הצעת החוק המבטלת את הלכת אפרופים בדיני החוזים לקריאה השנייה והשלישית. שני ח"כים (יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מהציונות הדתית וח"כ ארז מלול מש"ס) הצביעו בעד הצעת החוק, וח"כ אחד (ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים) הצביע נגדה. בייעוץ המשפטי של ועדת החוקה מתחו ביקורת על ההצעה.
● הסתיים הדיון בבג"ץ: הפרקליטות תגיש את עמדתה לגבי דיון בדלתיים סגורות
במרכז הצעת החוק מצוי הסדר שגיבש רוטמן. לפי הנוסח, תיקבע ברירת מחדל חדשה בחוק החוזים כך שפרשנות של חוזה, והראיות שיהיו קבילות לצורך פירושו, יהיו נתונות להסכמת הצדדים לחוזה. החריג לכך יהיה אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין או אם מדובר בחוזה אחיד. במקרה ובו הצדדים לא הסכימו על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה.
כך, לגבי חוזים עסקיים, תאומץ עמדתו של משרד המשפטים כך שחוזים כאלה יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או מלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
לגבי חוזים מסוג אחר, כולל חוזים אחידים (גם אם הם עסקיים), חוזי עבודה והסכמים קיבוציים - אלה יוסיפו להיות מפורשים לפי "אומד דעתם של הצדדים" כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. החוק אף יכלול מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהצעה שגיבשו מרצים לדיני חוזים באקדמיה.
מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.
"נותרנו מוטרדים מהנוסח"
היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר היום בדיון בוועדה: "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה".
הלכת אפרופים שנפסקה על ידי בית המשפט העליון, וקרויה על שם חברת הבנייה אפרופים שהייתה צד לתיק, מאפשרת לבתי המשפט בישראל לפרש בעצמם את כוונת הצדדים לחוזה - לכאורה, גם אם בפרשנות הזו עומדת ניגוד ללשון החוזה או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב של החוזה.
הפרשנות התכליתית שנקבעה בהלכת אפרופים עולה על הפרק לנוכח חוק החוזים, הקובע, כי חוזה יפורש לפי "אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. הלכת אפרופים מזוהה עם הקו האקטיביסטי שהוביל בשעתו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, ולאורך השנים פעלו פוליטיקאים ממפלגות הימין לבטלה.
כוונת הצדדים היא ברירת המחדל לפרשנות
קבוצת מרצים לדיני חוזים התנגדו במהלך הדיונים להצעת רוטמן בנושא העברת הסמכות לקביעת דרך פרשנות החוזה לצדדים עצמם. הקבוצה, שעליה נמנים - בין היתר - פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' איל זמיר, פרופ' אורי בן אוליאל וד"ר אפי צמח - הסבירו כי ברירת המחדל צריכה להיות כזו שבית המשפט יפרש את החוזה בהתאם לכוונת הצדדים. בנייר עמדה בנושא כתבו המרצים, כי הנוסח של רוטמן "לא רק משנה את הדין הנוהג, אלא גם פוגע ממשית במושכלת יסוד מושרשת בשיטתנו המשפטית (ובכל שיטות המשפט המוכרות לנו) שלפיה חוזה מתפרש בראש ובראשונה על פי אומד דעת הצדדים לו".
המרצים הוסיפו, שגם אם יתאפשר לצדדים להסכים ביניהם על דרכי הפרשנות של החוזה - יש לאפשר זאת רק אחרי שהחוק יקבע תחילה כי כוונת הצדדים היא ברירת המחדל לפרשנות. לדבריהם, ההסדר שמציע רוטמן מנוגד בהקשר זה לדין המקובל בישראל ובחו"ל, אשר בו "החוק פותח בהצגה של הדין ורק אז מציין את האפשרות לסטות ממנו בהסכמה".
עם זאת, בסיכום הדיונים שהתקיימו בוועדה אמר פרופ' בן אוליאל כי "יש פה פרשנות מאוזנת. בחוזה עסקי הולכים לפי תורת הלשון עם סייגים. בחוזה רגיל הולכים ללשון ולנסיבות אבל עם איזונים שמרנים ושיקול דעת. יש פה הרבה איזונים פנימיים. ההסדר הזה הוא אומנם טלאי על טלאי אבל הוא משקף הבנה, ופשרה יפה".
כעת, הצעת החוק צפויה לעלות לאישור סופי במליאת הכנסת. ההצעה נחשבת לחלק ממהלכי החקיקה שמקדמת הקואליציה נגד מערכת המשפט ולצמצום סמכויותיהם של בתי המשפט.