זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap
כשהיה בכיתה י"א הבטיח זוהרן ממדאני בקמפיין הבחירות שלו לסגן נשיא הכיתה לחלק לתלמידים מיץ בחינם. הוא הפסיד. כעת ממדאני (33) מבטיח לתושבי ניו יורק דברים גדולים בהרבה - נסיעות חינם באוטובוסים, מעונות יום ללא תשלום, הקפאת שכר דירה - והוא על סף הפיכה לראש העיר המוסלמי הראשון של העיר.
● בנתב"ג המקום אוזל. אז למה הקמת שדה נוסף נגררת כבר 25 שנה?
● המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"
● "נראים כמו משרד קטן - אבל שווים 10 מיליארד שקל": החברה הביטחונית שהפכה להיסטריה של שוק ההון
בשבוע שעבר רשם הסוציאליסט וחבר האסיפה המחוקקת של המדינה ניצחון מדהים בפריימריז הדמוקרטיים. הוא טלטל לא רק זירה שנשלטה בידי ותיקים ממנו בהרבה, לרבות מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, אלא מערכת שלמה. רעידות האדמה שנגרמו עקב ניצחונו מתפשטות כעת לכל עבר.
נראה שממדאני הביא לסיומו סיפור פוליטי ניו־יורקי אפי אחד, זה של קואומו, בשעה שהוא כותב את הפרק הראשון של סיפור חדש, זה שלו עצמו. הוא הכניס לפאניקה את הממסד המזדקן של המפלגה הדמוקרטית, החושש שהקרקע תחת רגליהם נעה לכיוון אגף צעיר ואידיאולוגי יותר של המפלגה. הוא גבר על האליטה העסקית בבירת הקפיטליזם העולמית, שלא הצליחה לעצור את עלייתו של ממדאני למרות שהוציאה מיליונים על הפגזה של פרסומות שליליות שהציגו אותו כקיצוני מסוכן שלעתים קרובות לבוש בלבוש מוסלמי. נראה כי תמיכתם של מייקל בלומברג, ביל קלינטון, איגודי עובדים ומנהיגים קהילתיים ודתיים רבים בקואומו לא שינתה דבר.
"אנחנו נמצאים ברגע של 'המלך הוא עירום' עבור מוסדות", אמר ג'ונתן רוזן, מנכ"ל חברת Orchestra, חברת ייעוץ לתקשורת ואסטרטגיה, ובעבר יועץ בקמפיין של ראש העיר לשעבר ביל דה בלאזיו.
התברר שקשה להשמיץ צעיר מקסים ונלהב ששר ראפ על סבתו ההודית האהובה, שהיה מוכר כבעל "החיוך הגדול ביותר" בחטיבת הביניים שלו ושמפגין כריזמה ממגנטת בסגנון אובמה, המושכת צעירים, וגם כמה מבוגרים. "הוא מחונן מטבעו בחיבור אנשים", אמר מיטשל מוס (76), מרצה למדיניות עירונית ותכנון באוניברסיטת ניו יורק, ונזכר שנחשף לראשונה לממדאני דרך הסטודנטים שלו. לפני כמה חודשים הוא שם לב שכמה מהם לבשו בגדי קמפיין שלו ונרשמו כמתנדבים לקמפיין שלו. בסופו של דבר הוא נפגש עם המועמד והתרשם. "אני פרופסור לבן, מבוגר ויהודי - והייתה לנו שיחה נהדרת", אמר מוס. "בניגוד לאנדרו, הוא מרגיש בנוח עם אנשים".
בקרב יהודים ניו־יורקים אחרים ניצחונו של מועמד מוסלמי שסירב להתנער מהביטוי "גלובליזציה של האינתיפאדה" עורר ספקות בנוגע למקומם בעיר, שהיא כמעט מולדת עבורם. "זה סופה של ניו יורק היהודית כפי שאנו מכירים אותה", התבטא בייאוש האנק שיינקוף, אסטרטג פוליטי דמוקרטי ותיק ורב מוסמך. יהודים רבים יעזבו, הוא ניבא, ויזמי נדל"ן, שנמשכו יותר ויותר לפלורידה בשנים האחרונות, יבנו במקומות אחרים.
מה שהרגיז כל כך את שיינקוף (75), בעל ותק בשביתות, מאמצים סיזיפיים לאגד עובדים ושפע של כינוסי מפלגה, היה שממדאני, שלא עמד למבחן מעולם, העז להציע את עצמו לאחד מאתגרי השלטון הקשים ביותר של אמריקה. "באיזה נטל הוא נשא?" הוא שאל.
צעיר עם קמפיין מבריק
אריק אדמס, ראש העיר הנוכחי, שיתמודד בסתיו כמועמד עצמאי, כבר תקף את ממדאני, בנה של הבמאית ההודית־אמריקאית מירה נאיר, כ"נפו בייבי" (מי שזוכה להצלחה בזכות המעמד של הוריו), שנתמך בידי צעירים בני המעמד הבינוני־גבוה, בניגוד למעמד הפועלים.
ממדאני, נאה ובעל מראה נערי, עם זקן קצוץ למשעי, מקרין אהבה קלילה ומופגנת לעיר ניו יורק. הוא ואשתו, האמנית הסורית ראמה דוואג'י (27), נסעו ברכבת התחתית מקווינס לחתונתם בעירייה מוקדם יותר השנה. תמונה מיום החתונה שצילמה חברתם, קארה מק'קרדי, מראה את הזוג הקורן עומד בקרון רכבת תחתית, מוקף בתושבים אדישים בעיצומה של הנסיעה.
בראיונות אמר ממדאני כי קיבל השראה מקמפיין הנשיאות של ברני סנדרס ב־2016, שבו "כבוד" - ולא "צמיחה" - הייתה הסיסמה. הוא מצטייר כמי שבקי בפרטים הטכניים היבשים של מדיניות הדיור והאנרגיה, והבטיח שהתוצאות חשובות לו יותר מאידיאולוגיה.
למרות חוסר ניסיונו אפילו מבקריו מודים שממדאני ניהל קמפיין מבריק, שהכוח מאחוריו היה צבא של חיילים פשוטים שזכו להשראה. בעוד קואומו הזהיר נותר מסוגר מאחורי יועצים ושומרי סף, נראה שממדאני המשוחרר צץ בכל רחבי חמשת הרבעים וברשתות החברתיות, שם הסרטונים החכמים - ולעתים קרובות המקסימים - שלו הפכו ויראליים בזה אחר זה.
באחד מהם רואים את ממדאני המחויך מהנהן לצד הדוגמנית אמילי רטאייקאוסקי, כשהיא קוראת לצעירים להצביע עבורו; באחר הוא הסביר את שיטת ההצבעה המדורגת של ניו יורק כשבידו כוס של משקה לאסי מנגו; ובסרטון נוסף הוא דיבר על דיור עם קארים רחמה, משפיען שמראיין אנשים בזמן נסיעה ברכבת התחתית עבור סדרת Subway Takes שלו.
"אריק אדמס הוא ראש עיר איום ונורא, והוא במו ידיו גורם לחיים בניו יורק להיות יקרים יותר", הצהיר ממדאני. "מסכים במאה אחוז", ענה רחמה. "קדימה!".
מעל לכול, ממדאני הפגין משמעת שאופיינית למבוגרים ממנו כשחזר שוב ושוב על הנושא היחיד שבו הוא עוסק: מחירים נגישים. נוסף לנסיעות חינם באוטובוסים, הוא הבטיח להוריד את יוקר המחיה עבור תושבי ניו יורק באמצעות הקפאת שכר הדירה עבור 2 מיליון מהם, והציע מעונות וגנים חינם עד גיל 5. הוא גם הציע חנויות מכולת עירוניות שישרתו אזורים מוחלשים.
"אשלם על כך במיסוי המאיון העליון - המיליארדרים והחברות הרווחיות שלמר קואומו אכפת מהם יותר מאשר מתושבי ניו יורק ממעמד הפועלים", אמר בעימות בחירות בחודש שעבר.
ראפר ותומך בחרם על ישראל
ההשוואות בין ממדאני לאובמה אינן חסרות בסיס. כמו הנשיא לשעבר, גם לו יש כישרון מולד שהאיץ את הקריירה הפוליטית שלו. בדומה לאובמה הרקע שלו יוצא דופן בסטנדרטים פוליטיים אמריקאים מסורתיים.
הוא נולד בקמפלה, אוגנדה, וכשהיה בן 7 עבר לאפר ווסט סייד בניו יורק כאשר אביו, מחמוד ממדאני, חוקר לימודים פוסט־קולוניאליים, הצטרף לסגל של אוניברסיטת קולומביה.
כפי שציין שיינקוף, נעוריו של ממדאני לא היו ממש רצופי קשיים. הוא למד בבית הספר היסודי Bank Street School for Children, שם עלות של שנה בגן הייתה באותה התקופה כ־15 אלף דולר. בשנת 2004 הוא ניצח בבחירות הדמה לנשיאות של רחוב בנק, כשניהל קמפיין למען חינוך ובריאות, לדברי יריבתו סרינה קריגן. "אני אומרת לכם, הבן **נה הזה ידע לדבר כל כך יפה בגיל כל כך צעיר", נזכרה קריגן בסרטון באינסטגרם.
ממדאני עבר לבית הספר התיכון למדעים Bronx High School of Science, בית ספר ציבורי מבוקש שמבחן הקבלה שלו ידוע כתחרותי במיוחד, ולאחר מכן למכללת Bowdoin במיין. שם הוא התמחה בלימודי אפריקה והיה שותף להקמת הסניף הבית־ספרי של "סטודנטים למען צדק בפלסטין".
בשנת 2014, כשהיה בשנה האחרונה ללימודיו, הקבוצה התעמתה עם נשיא בית הספר משום שתמכה בחרם אקדמי על ישראל. "אנשים רבים אומרים 'אנחנו לא יכולים לערבב אקדמיה עם פוליטיקה. אנחנו לא יכולים לטשטש את הגבולות האלה. אנחנו לא יכולים להשתמש בכיתה כדי לדון בנושאים פוליטיים'. אבל הבעיה היא שכיתות כאלה בישראל בנויות על נושאים פוליטיים. הן התוצאה של רעיונות פוליטיים", אמר ממדאני לעיתון המכללה, Bowdoin Orient.
בריאן פורנל, מרצה שלימד את ממדאני בכמה שיעורים, זוכר אותו כתלמיד ממושמע וסקרן שהוקסם מתיאוריה פוליטית, מהיסטוריה ומסוציולוגיה. "היה לו גם חוש הומור נפלא והוא הסתדר עם כולם", אמר פורנל.
אחרי הקולג' ממדאני עבד בכל מיני קמפיינים פרוגרסיביים ובפעילות אקטיביסטית, כולל כיועץ דיור לעניים ניו־יורקים שעמדו בפני פינוי, רובם מדרום אסיה. הוא גם התנסה כראפר. כינויו היה מיסטר קרדמון (הל). אחד השירים הידועים ביותר שלו הוא "נאני", מחווה לסבתו. קליפ שהכין לשיר היה יכול להתאים היטב לתוכנית הסאטירה "סאטרדיי נייט לייב". מככבת בו מדהור ג'פרי, השחקנית ההודית ומחברת ספרי הבישול, שצועדת כמו סבתא גנגסטרית במסעדות הודיות, שוק ירקות, מרכז הכנה למבחנים ותפאורות אופייניות אחרות של הקהילה הדרום־אסייתית של ניו יורק כשהיא עושה ראפ: "אני הנאני הכי טובה שראית אי פעם / ז' על חמש הנאניות המובילות / וז' על שלוש המובילות".
הצעירים מטלטלים את המפלגה
בשנת 2018 ממדאני הפך לאזרח אמריקאי. באותה השנה אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, ברמנית בת 28 וסוציאליסטית דמוקרטית, זעזעה את הממסד הפוליטי בעיר כשהביסה חבר קונגרס לאחר שכיהן עשר קדנציות, וזכתה במושב בבית הנבחרים כנציגה של הברונקס.
שנתיים לאחר מכן ממדאני, אז בן 29, זכה במושב שייצג את אסטוריה, קווינס, באסיפה המחוקקת של המדינה. זה היה אותו המחזור שבו ג'מאל באומן, מנהל חטיבת ביניים מיונקרס ועמיתו הפרוגרסיבי של ממדאני, הפתיע את אליוט אנגל, אחד הדמוקרטים הבכירים ביותר מבין נציגי ניו יורק בקונגרס.
ממדאני לא הסתיר את כוונותיו הפוליטיות בפוסט ניצחון ב־X. "זה רשמי: ניצחנו. אני נוסע לאולבני כדי להילחם ולמסות את העשירים, לרפא את החולים, לספק דיור לעניים ולבנות ניו יורק סוציאליסטית".
מבחינת חקיקה שתי הקדנציות של ממדאני באולבני לא היו יוצאות דופן. ההישג הבולט שלו היה סיוע בהשגת 450 מיליון דולר להקלת חובות של נהגי מוניות שנפגעו מעלייתן של אפליקציות שירותי הסעות.
בקיץ שעבר חבר של ממדאני צחק כשזה הודיע לו שהוא מתכנן להתמודד לראשות העיר. עם זאת, עם הזמן, אמר אותו אדם, הם החלו לזהות אפשרויות. גם אדמס וגם קואומו הושפעו משערוריות, ושניהם היו קשורים לפוליטיקה של העבר. "היה שם מסלול", אמר אותו אדם.
בעוד קואומו ניהל קמפיין כאילו המירוץ נמצא בכיסו, תוך שהוא נמנע רוב הזמן מקשר עם הציבור, ממדאני ומתנדביו בנו כוח ועדיין היו מתחת לראדר. "בכל פעם שיצאנו לשטח - הגענו ליותר ויותר אנשים", אמרה רבקה הרשברגר (39) מברוקלין, שהתגייסה למען המטרה.
הדבר הראשון שמצא חן בעיניה של הרשברגר, שעובדת במחלקת התחבורה של העיר, היה תוכנית האוטובוסים שלו. אוטובוסים היו בחינם בתקופת הקורונה, והיא נזכרה כיצד הדבר חסך מנוסעים ממעמד הפועלים את הזמן האבוד וההשפלה של ההמתנה עד שכולם ישלמו את דמי הנסיעה לפני העלייה.
היא התנדבה לפני כן בקמפיינים של מועמדים דמוקרטים קודמים. "אתה פשוט הולך לשם, הם נותנים לך רשימה של דלתות לדפוק עליהן. אתה דופק. זהו", אמרה הרשברגר. "הפעם זה היה שונה לגמרי".
בקמפיין של ממדאני היא הרגישה שהיא נסחפת כחלק מתנועה. עד מהרה היא הקדישה את רוב סופי השבוע לכך, וסיירה ברחבי העיר עם פעילים שמאז הפכו לחברים.
הם נשאו כרטיסיות "זטרו" - משחק מילים על כרטיסי המטרו של הרכבת התחתית של ניו יורק - שעודדו אותם "להירשם לשמונה משמרות פעילות בשמונה שבועות". עבור כל משמרת הם קיבלו מדבקת Z" לכרטיסייה. בכרטיסייה של הרשברג היו 12 מדבקות לפני שנגמר לה המקום.
"אני הסיוט של טראמפ"
הרעננות של ממדאני ניכרה בעימות ב־4 ביוני במרכז רוקפלר, כאשר עמד מחייך על במה גדושה במועמדים מבוגרים - רובם עם סיפורי רקע ארוכים ומסובכים בפוליטיקה של ניו יורק.
"אני הסיוט הגרוע ביותר של דונלד טראמפ כמהגר מוסלמי פרוגרסיבי שבאמת נלחם על הדברים שאני מאמין בהם", הוא אמר. הוא גם הזכיר לקהל שבניגוד לקואומו, הוא לא הסתמך על תומכים מיליארדרים, כשאמר: "אני לא חייב להרים טלפון לביל אקמן או לקן לנגון".
קואומו הגיב בניסיון לערער אותו. "דונלד טראמפ היה עובר דרך מר ממדאני כמו סכין לוהטת בחמאה", אמר המושל לשעבר.
ממדאני זכה לתמיכה חיונית מגבוה: בראד לנדר, מבקר עיריית ניו יורק ומועמד פרוגרסיבי עמית, אימץ את יריבו הצעיר במעין ברית אנטיקואומו. נראה שהעובדה שלנדר יהודי טשטשה חלק מההאשמות נגד ממדאני על כך שהוא אנטישמי.
בסוף השבוע האחרון של ההצבעה המוקדמת חלק מאנשי הצוות של קואומו נעשו עצבנים. הם שמו לב שהגברים הצעירים מברוקלין, שאותם העריכו כמצביעים פוטנציאליים לממדאני, התייצבו בעמדות ההצבעה במספרים גבוהים בהרבה מהצפוי. בליל הבחירות, עם זאת, הם עדיין הפגינו אופטימיות זהירה.
ואז הגיעו התוצאות.
זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות בשעה 21:00 המספרים הראשונים הראו כי ממדאני ביתרון של שמונה נקודות. "ואז ידעתי", אמר אחד מאנשי הצוות של קואומו. חלקם עזבו עוד לפני שהמועמד הגיע למטה ב־Carpenters Union במרכז מנהטן. קואומו הודה בתבוסתו בסביבות השעה 22:20, בנאום שהיה מאופק באופן לא אופייני.
בברוקלין, באותו הזמן, הרשברג הייתה באופוריה וחגגה בL’Wren, בר מסוגנן שאירח את אחת משתי מסיבות הצפייה של ממדאני ברובע. היא בילתה את היום בקמפיין בחום הלוהט עם שני חברים ממסע הבחירות - אחת בשנות ה־70 לחייה, השני סטודנט בקולג'.
"זה היה מדהים", אמרה. "אנשים היו נלהבים". בבוקר פרשנים כבר דיברו על האתגרים יוצאי הדופן שיעמדו בפני ראש העיר ממדאני. למרות כל השפעתם והחשיפה שלהם ראשי העיר של ניו יורק עדיין צריכים להסתמך על ברוני הכוח הפוליטי שבאולבני כדי לשנות את המיסים. ללא תמיכתם ממדאני לא יוכל לממן את יוזמותיו. קיים גם האיום הממשמש ובא של טראמפ, שיכול להפסיק מימון פדרלי לעיר, בין יתר העונשים.
כפי שמוס הזהיר: "ניהול עיריית ניו יורק קשה הרבה יותר מאשר ריצה לראשות העיר". ובכל זאת, עבור תומכים כמו הרשברגר כל זה נראה רחוק בעתיד. היא הייתה אסירת תודה על שיש לממדאני ולתנועתו עוד זמן לפני שעול השלטון יתחיל - אם בכלל.
"לא רציתי שהקמפיין יסתיים", אמרה. "אני נרגשת שאנחנו יכולים להמשיך לעשות את זה".