גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מערך הטיסות האזרחיות בישראל עבר בשנתיים האחרונות טלטלה עצומה עם השבתתו לפרקים בחסות המלחמה. לפני כשבועיים, בחסות המערכה עם איראן, נסגרו שדות התעופה ועשרות אלפי אזרחים מצאו את עצמם תקועים הרחק מאחור; חודש לפני כן פגע טיל חות'י בנתב"ג ושיבש את מהלך הטיסות הרגיל; ואת רשימת האירועים הזאת אפשר להמשיך ולפרוט.

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"
הדרכים הכי יצירתיות להצליח בפוליטיקה ארגונית - ולהתקדם
"נראים כמו משרד קטן - אבל שווים 10 מיליארד שקל": החברה הביטחונית שהפכה להיסטריה של שוק ההון

אלא שנדמה שהצרות של התעופה בישראל לא יישככו גם כשהמלחמה תיגמר. לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת כיום על כ־40 מיליון נוסעים בשנה. טרמינל 3, שנפתח ב־2004, אמנם נחשב אז להשקעה גדולה וחדשנית, אך הוא לא תוכנן בהתאם לקצב הצמיחה הדמוגרפי, הכלכלי והתחבורתי של ישראל. גם מערך המסלולים והתנועה האווירית סביב נתב"ג לא הותאמו לגידול הזה. למעשה, גם אם רוצים לא ניתן להגדיל את נתב"ג מכיוון שהמרחב האווירי מוגבל ורק מספר מטוסים מסוים יכול להמריא ולנחות בכל שעה.

וכך, בשנים האחרונות כבר קיבלנו הצצה למגבלות התעופה בישראל ולמה שקורה כשהביקוש עולה משמעותית על ההיצע: עלייה במחירי הטיסות, עיכובים משמעותיים וצמצום ממשי בחופש התנועה של אזרחי ישראל. כך, נראה שפתרון בדמות הקמת שדה תעופה נוסף כבר צריך לצאת לפועל.

המלחמה באיראן המחישה גם היא עד כמה צעד זה חיוני - הפעלתו של שדה התעופה בחיפה סייעה להשבת עשרות אלפי נוסעים בזמן שהוטלו מגבלות בטיחותיות על התקהלויות, ואפשרה להרחיב את מבצע החילוץ מנתב"ג לאזורים נוספים. עם זאת, בשל מגבלות גודלו ותשתיותיו, השדה בחיפה אינו מסוגל לקלוט טיסות טרנס־אטלנטיות, ולכן אינו חלופה אמיתית לנתב"ג. שדה התעופה רמון, שלו תשתיות להטסת מטוסים רחבי גוף וקיבולת משמעותית, שימש לאורך המלחמה לצרכים ביטחוניים. בפועל נותרה ישראל עם שני שערי כניסה ויציאה אוויריים בלבד.

אם כך, הצורך בשדה תעופה אזרחי נוסף מוסכם על כולם, ובשנים האחרונות הוא הפך לאחד הנושאים החריגים בנוף הפוליטיקה הישראלית, כזה שעליו שוררת הסכמה רחבה. אלא ששאלות סביב המיקום עוררו מחלוקות, גם בין חברי הכנסת עצמם וגם בינם לבין כוחות הביטחון והרשויות המקומיות. מהן האפשרויות שעומדות כעת על הפרק והאם יש סיכוי שבשנים הקרובות תתקבל החלטה? יצאנו לבדוק.

היסטוריה של שינויים ודחיות

הדיון על שדה תעופה משלים לנתב"ג נמשך יותר מ־25 שנה וכבר ב־1997 הוחלט לבחון חלופות. ב־2014 ממשלת נתניהו קיבלה החלטה רשמית להקים את השדה ברמת דוד. בהמשך, בשנת 2017, פרסמה ועדה בראשות אילנה שפרן ממנהל התכנון את מסקנותיה לאחר בחינה של 21 אתרים פוטנציאליים. היא קבעה שיש שתי חלופות מתאימות: רמת דוד שבעמק יזרעאל ונבטים שבנגב. הוועדה העניקה עדיפות ברורה לרמת דוד בשל קרבתו למרכז הארץ, זמינות תשתיות ויכולת הרחבה. מנגד, נבטים קיבל עדיפות מטעמים סביבתיים, ובעיקר בכל הקשור להיקפי רעש, אך הוגדר כבעייתי מבחינה ביטחונית בשל סמיכותו לבסיסי חיל האוויר ונתיבי טיסה מבצעיים.

בתגובה להמלצות הוועדה, תושבי העמק וראשי הרשויות המקומיות בצפון פתחו בקמפיין נגד הקמת השדה ברמת דוד. בדרום, לעומת זאת, הקמת השדה נתפסה כהזדמנות לפיתוח אזורי במיוחד מצד ראשי רשויות בפריפריה. וכך, בתקופת כהונתה הראשונה כשרת התחבורה, בשנת 2020, מירי רגב החליטה לקדם את נבטים שבנגב.

אלא שממשלות שבאו אחר כך ביטלו, שינו כיוון או דחו את ההכרעה: עם כניסתה של מרב מיכאלי למשרד התחבורה, תחילה היא קידמה את שדה התעופה ברמת דוד, אך זמן קצר לאחר מכן, במסגרת ממשלת בנט־לפיד, בוטלה ההחלטה כחלק מהסכמות קואליציוניות עם מפלגות בעלות בסיס ביישובי הצפון.

ועדת עילם־שגיא, שהוקמה בשנת 2021 במשרד התחבורה, בדקה עשרות אתרים כולל רמת דוד, נבטים, צקלג ועוד, אך לא הכריעה בין נבטים לרמת דוד. היא המליצה להמשיך ולקדם את שתי החלופות במקביל במסלול תכנוני, עד לשלב שבו יגובשו כלל הנתונים הנדרשים לקבלת החלטה סופית. הגישה הזאת נועדה לשמר גמישות תכנונית, אך בפועל תרמה להמשך הדחייה בקבלת הכרעה על מיקום השדה.

בשנת 2022 ניסו ליברמן וגנץ לקדם את רמת דוד מחדש באמצעות חוק ההסדרים ללא הצלחה. במקביל נבחן שוב ושוב גם נבטים שבנגב, אך מערכת הביטחון הביעה התנגדות עיקשת.

הסערה התורנית

הסאגה הזאת נמשכה ונמשכה עד שבמרץ האחרון ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ אלמוג כהן, ח"כ רם בן ברק וח"כ נעמה לזימי, שלפיה בתוך שבע שנים תושלם הקמתו של שדה תעופה בינלאומי סמוך לשדה הצבאי בנבטים.

הדיון לווה במתח בין המשרדים השונים: משרד התחבורה טען כי לא ניתן לקדם את התוכנית ללא שיתוף פעולה עם צה"ל, ואילו הח"כים הביעו ביקורת קשה על השפעת מערכת הביטחון והצבא על קידום הפרויקט. ח"כ כהן הצהיר כי ילך עם החוק עד הסוף, ואף איים לפרק את הקואליציה אם לא יקודם. במהלך הדיון צה"ל חזר והביע התנגדות נחרצת בטענה שאין היתכנות ביטחונית להקמת שדה בנבטים בניגוד לרמת דוד.

למרות זאת, הוועדה אישרה סעיף מטרה המעגן עדיפות לשדה בנבטים, אולם ראש הממשלה נתניהו בלם את המהלך. הוא כינס דיון דחוף בהשתתפות גורמי הביטחון והתחבורה, והורה לבחון חלופות נוספות, גם כאלה שנפסלו בעבר. באפריל, ולאחר דיונים חסויים הכריז כי בכוונת המדינה להקים שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג, אחד בדרום ואחד בעמק יזרעאל, והבהיר כי השדה שיקום ראשון יהיה בדרום. המשמעות היא שיוקם שדה בנגב תחילה, אך לא נאמר היכן.

על רקע זה גם הודיע ח"כ כהן על התפטרותו מהממשלה, כדי שיוכל לשוב לתפקידו כחבר כנסת מן המניין ולקדם את הצעת החוק להקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים. כהן טען כי ישנה העדפה של הדרג המקצועי לשדה תעופה ברמת דוד בניגוד לעמדת הממשלה. בשל כך, ראש הממשלה הנחה לדחות דיון שהיה צפוי להתקיים השבוע במועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע להמשך קידום שדה התעופה המתוכנן ברמת דוד שבעמק יזרעאל. עוד קודם לכן, כפי שפורסם בגלובס, שרת התחבורה מירי רגב הנחתה גורמים מקצועיים במשרדה שלא לקחת חלק בדיון והורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות.

בין רמת דוד לנבטים

כאמור, עיקר המחלוקת נעה בין רמת דוד לנבטים. שני האתרים הם שדות קיימים בבעלות מערכת הביטחון, ופועלים כשדות תעופה אזרחיים וצבאיים. בסיס חיל האוויר בנבטים נחשב לאחד הבסיסים האסטרטגיים הרגישים ביותר של צה"ל - ממנו מופעלות שלוש טייסות הקרב המבוססות על מטוסי 35-F, טייסות תובלה של מטוסי הרקולס וטייסת נוספת שמפעילה מטוסי ביון.

"נבטים תמיד היה על הפרק - מטעמים של פיתוח הנגב, חיזוק ההתיישבות וגם כי כבר קיימת שם תשתית של מטוסי תובלה", אומר בכיר לשעבר בחיל האוויר. "אבל חיל האוויר התנגד לכך מההתחלה, ובצדק. המרחב האווירי הוא משאב מוגבל, וחיל האוויר זקוק לו לאימונים. הפעילות האזרחית מחרבת לו את התוכניות. איך מכניסים עוד מטוסים אזרחיים למרחב אווירי צפוף כל כך? בנוסף, רוב תושבי ישראל חיים במרכז ולא בדרום, ולכן יש גם שיקולי נגישות".

"נבטים הוא שדה תעופה שחיל האוויר השקיע בו משאבים רבים לאורך השנים", אומר ד"ר עוזי פרוינד־פיינשטיין, מומחה לתעופה מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "פעילות התעופה בדרום מפוזרת בין כמה שדות, אך נבטים נחשב למרכזי שבהם. מדובר בשדה עם אחד המסלולים הארוכים במזרח התיכון, והוא כולל תשתיות מפותחות, מה שהופך אותו לאתר רגיש מבחינה ביטחונית, ולכן מעורר התנגדות מצד מערכת הביטחון".

נוסף על כך, קיימת טענה שלפיה נתיב הטיסות לנבטים יעבור בקרבה יחסית לכור בדימונה. "מצב כזה עלול להציב אתגר, שכן מטוס אזרחי המתקרב לנחיתה עלול לסטות לכיוון הכור, והתגובה לכך מורכבת. לישראל יש טראומה קודמת מיירוט של מטוס נוסעים לובי בשנות השבעים, שאירע בעקבות חשש מוטעה שהוא מאיים על הכור בדימונה".

עם זאת, במובנים רבים, ובהנחה שניתן יהיה להתמודד עם המורכבות הביטחונית, מדובר באתר מתאים במיוחד להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג: קיימת בו תב"ע ייעודית, הוא סמוך למסילת רכבת שיכולה לקשר אותו למרכז הארץ, קרוב למטרופולין באר שבע, והרשויות המקומיות באזור תומכות בפרויקט מתוך תפיסה שהוא עשוי לחזק את האזור. גם ההשפעה הסביבתית נחשבת מזערית, בשל מיעוט אוכלוסייה אזרחית.

ומה באשר לרמת דוד? "רמת דוד הוא בסיס מבצעי פעיל של חיל האוויר, הממוקם סמוך לאזורי עימות בצפון", אומר ד"ר פרויד־פיינשטיין. "יש לו יתרון מהותי: הוא ממוקם קרוב לאזורי הביקוש, ויכול לתת מענה זמין לצרכים האזרחיים. בעבר כבר הייתה חברה שזכתה במכרז לתכנון שדה תעופה במקום, אך בשל התנגדות עזה של תושבי האזור התהליך נעצר. בכל כמה שנים עולה רעיון חדש או פתרון ניסיוני, מבלי שמתקבלת החלטה סופית".

ההגבלות הספציפיות של כל אחד מהשדות טרם ידועות במלואן. כיום ההשפעה מוערכת לפי מצב תעופתי קיצון, שבו 100% מהתנועות מתבצעות על שני המסלולים, מה שגורם לחשש מוגזם מהיקפי רעש עתידיים. כשיוגשו פרקי ג' וד' של התסקיר (תוכנית השדה וההשפעות הסביבתיות) ניתן יהיה להבין טוב יותר את טביעת הרגל האקולוגית והתכנונית של כל אחד מהשדות. בכל אופן, בשלב זה אין כוונה לפנות יישובים לטובת הקמת שדה נוסף.

בינתיים בשטח, תהליך התכנון של רמת דוד נמצא במצב מתקדם יותר ביחס לנבטים. מתוך חמישה פרקים של תזכיר השפעה על הסביבה כבר הוגשו שניים והועברו למועצה הארצית לתכנון ובנייה. במקרה של נבטים הוגש תזכיר חלקי בלבד, מאחר שמערכת הביטחון טרם סיפקה מידע נרחב על הפעילות הקיימת בשטח. אם בתוך שלוש שנים לא יוגשו כל פרקי התסקיר, יידרש להתחיל את ההליך מחדש. ראש הממשלה הבהיר שאין מניעה לקדם את רמת דוד במקביל. כך או כך, לא נבטים ולא רמת דוד יוכלו לתת מענה מלא כשדה אחד, והוסכם בידי גורמים מקצועיים כי יש צורך בשני שדות.

לא רק בעיה שלנו

בניית שדות תעופה חדשים היא לא רק בעיה ישראלית. בבריטניה, למשל, תוכנית להרחבת שדה התעופה הית'רו והוספת מסלול שלישי נתקלה בהתנגדות עזה מצד תושבים ופעילי סביבה, בטענה כי היא תפגע באיכות האוויר ותסכן את עמידתה של המדינה ביעדי האקלים. בצרפת ממשלת מקרון נאלצה לבטל בשנת 2018 את הקמת שדה התעופה המתוכנן בנוטרדם דה לנדס, לאחר מאבק ציבורי חריף ופלישה מתמשכת של מתנגדים לשטח. גם גרמניה חוותה קשיים: שדה התעופה ברלין ברנדנבורג (BER) סבל מדחיות של כמעט עשור, חריגות תקציב חמורות וחשדות לשחיתות, עד שנפתח לבסוף ב־2020.

בישראל, מלבד רמת דוד ונבטים, נבחנו אופציות נוספות עם השנים. הראשונה והמתבקשת הייתה חיפה, שם כבר נמצא שדה תעופה פעיל. חיפה כמטרופולין מתאימה מאוד על הנייר אולם שדה התעופה שבה קטן ללא יכולת להרחבה (האתר חסום בין הכרמל לנמל). גם אם יוארך המסלול לים, ניתן יהיה להפעיל בו רק מטוסים קטנים ולטיסות קצרות. חסרות בו תשתיות נאותות, ומערכות הנחיתה בו אינן מתאימות לשימוש בטוח במזג אוויר קשה או בהיעדר ראות.

אפשרות נוספת שנבחנה היא הקמת שדה התעופה הבא של ישראל על אי מלאכותי בלב ים. חלופה זו נחשבת אידיאלית מבחינת מרחב תעופתי ומרחק מאזורים מיושבים והנושא אף נבדק בעבר בידי מומחים מהולנד, שציינו כי הקמה צפונית לחדרה עשויה להיות ישימה. עם זאת, מדובר בפרויקט עתיר עלויות ואתגרים תכנוניים, סביבתיים וביטחוניים, ולכן הוא נדחה בעבר ואף נתקל בהתנגדות עזה מצד גופים ירוקים. משרד התחבורה פרסם קול קורא לבחינת ההיתכנות, אך קבע שמדובר בפתרון שאינו ישים בטווח הזמן הנדרש. לפיכך, גם כיום נחשב הרעיון למעין "פשרה אולטימטיבית" אך מידת הישימות שלו מוטלת בספק.

בין האפשרויות שעלו לדיון נמצא גם אתר צקלג שבנגב, סמוך לבית קמה ולכביש 6. מדובר באתר שנבחן ונדחה כבר בעבר בידי ועדת שפרן בשל מגבלות אוויריות. הוא חופף לנתיבי טיסה מבצעיים של חיל האוויר, קרוב לגבול רצועת עזה ועלול להעמיס עוד יותר על מערך הנתיבים האוויריים של ישראל. למרות זאת, לפי הערכות, גורמים במערכת הביטחון ריככו לאחרונה את עמדתם והנושא נמצא שוב בבחינה. גורמים בענף התעופה מזהירים כי מדובר באתר בעייתי, שעשוי להפוך לפיל לבן בדומה לשדה רמון, השקעה של מיליארדים שאינה משרתת את מטרתה. בעבר טענה מערכת הביטחון כי צקלג קרוב מדי לגבול, אך לאחרונה פורסם כי המל"ל קבע שאין סיכון מהותי בכך.

אמנם ועדות מקצועיות בעבר העניקו לצקלג ציון נמוך כמעט בכל פרמטר - תעופתי, כלכלי וסביבתי - אך ייתכן שקל יותר לקדם את תכנונו מבחינה סטטוטורית, מה שמעורר חשש שהממשלה תבחר באופציה הפוליטית הנוחה ולא בזו שמתאימה לצורכי המדינה. "כרגע בוחנים את צקלג כחלופה לנבטים", אומרים גורמים במשרד התחבורה. "אבל משרד הביטחון לא משתף פעולה. ביום ראשון הקרוב ראש הממשלה יכנס דיון דחוף, התקציבים קיימים, רק צריך להשתמש בהם".

כך או כך, יש לזכור כי הקמת שדה תעופה היא תהליך שאורך בין 10 ל־15 שנים, וכדי לא להגיע לתחזיות שלפיהן טרמינל 3 יגיע למלוא הקיבולת שלו - ישראל כבר הייתה צריכה להתחיל מזמן.

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד