גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מערך הטיסות האזרחיות בישראל עבר בשנתיים האחרונות טלטלה עצומה עם השבתתו לפרקים בחסות המלחמה. לפני כשבועיים, בחסות המערכה עם איראן, נסגרו שדות התעופה ועשרות אלפי אזרחים מצאו את עצמם תקועים הרחק מאחור; חודש לפני כן פגע טיל חות'י בנתב"ג ושיבש את מהלך הטיסות הרגיל; ואת רשימת האירועים הזאת אפשר להמשיך ולפרוט.

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"
הדרכים הכי יצירתיות להצליח בפוליטיקה ארגונית - ולהתקדם
"נראים כמו משרד קטן - אבל שווים 10 מיליארד שקל": החברה הביטחונית שהפכה להיסטריה של שוק ההון

אלא שנדמה שהצרות של התעופה בישראל לא יישככו גם כשהמלחמה תיגמר. לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת כיום על כ־40 מיליון נוסעים בשנה. טרמינל 3, שנפתח ב־2004, אמנם נחשב אז להשקעה גדולה וחדשנית, אך הוא לא תוכנן בהתאם לקצב הצמיחה הדמוגרפי, הכלכלי והתחבורתי של ישראל. גם מערך המסלולים והתנועה האווירית סביב נתב"ג לא הותאמו לגידול הזה. למעשה, גם אם רוצים לא ניתן להגדיל את נתב"ג מכיוון שהמרחב האווירי מוגבל ורק מספר מטוסים מסוים יכול להמריא ולנחות בכל שעה.

וכך, בשנים האחרונות כבר קיבלנו הצצה למגבלות התעופה בישראל ולמה שקורה כשהביקוש עולה משמעותית על ההיצע: עלייה במחירי הטיסות, עיכובים משמעותיים וצמצום ממשי בחופש התנועה של אזרחי ישראל. כך, נראה שפתרון בדמות הקמת שדה תעופה נוסף כבר צריך לצאת לפועל.

המלחמה באיראן המחישה גם היא עד כמה צעד זה חיוני - הפעלתו של שדה התעופה בחיפה סייעה להשבת עשרות אלפי נוסעים בזמן שהוטלו מגבלות בטיחותיות על התקהלויות, ואפשרה להרחיב את מבצע החילוץ מנתב"ג לאזורים נוספים. עם זאת, בשל מגבלות גודלו ותשתיותיו, השדה בחיפה אינו מסוגל לקלוט טיסות טרנס־אטלנטיות, ולכן אינו חלופה אמיתית לנתב"ג. שדה התעופה רמון, שלו תשתיות להטסת מטוסים רחבי גוף וקיבולת משמעותית, שימש לאורך המלחמה לצרכים ביטחוניים. בפועל נותרה ישראל עם שני שערי כניסה ויציאה אוויריים בלבד.

אם כך, הצורך בשדה תעופה אזרחי נוסף מוסכם על כולם, ובשנים האחרונות הוא הפך לאחד הנושאים החריגים בנוף הפוליטיקה הישראלית, כזה שעליו שוררת הסכמה רחבה. אלא ששאלות סביב המיקום עוררו מחלוקות, גם בין חברי הכנסת עצמם וגם בינם לבין כוחות הביטחון והרשויות המקומיות. מהן האפשרויות שעומדות כעת על הפרק והאם יש סיכוי שבשנים הקרובות תתקבל החלטה? יצאנו לבדוק.

היסטוריה של שינויים ודחיות

הדיון על שדה תעופה משלים לנתב"ג נמשך יותר מ־25 שנה וכבר ב־1997 הוחלט לבחון חלופות. ב־2014 ממשלת נתניהו קיבלה החלטה רשמית להקים את השדה ברמת דוד. בהמשך, בשנת 2017, פרסמה ועדה בראשות אילנה שפרן ממנהל התכנון את מסקנותיה לאחר בחינה של 21 אתרים פוטנציאליים. היא קבעה שיש שתי חלופות מתאימות: רמת דוד שבעמק יזרעאל ונבטים שבנגב. הוועדה העניקה עדיפות ברורה לרמת דוד בשל קרבתו למרכז הארץ, זמינות תשתיות ויכולת הרחבה. מנגד, נבטים קיבל עדיפות מטעמים סביבתיים, ובעיקר בכל הקשור להיקפי רעש, אך הוגדר כבעייתי מבחינה ביטחונית בשל סמיכותו לבסיסי חיל האוויר ונתיבי טיסה מבצעיים.

בתגובה להמלצות הוועדה, תושבי העמק וראשי הרשויות המקומיות בצפון פתחו בקמפיין נגד הקמת השדה ברמת דוד. בדרום, לעומת זאת, הקמת השדה נתפסה כהזדמנות לפיתוח אזורי במיוחד מצד ראשי רשויות בפריפריה. וכך, בתקופת כהונתה הראשונה כשרת התחבורה, בשנת 2020, מירי רגב החליטה לקדם את נבטים שבנגב.

אלא שממשלות שבאו אחר כך ביטלו, שינו כיוון או דחו את ההכרעה: עם כניסתה של מרב מיכאלי למשרד התחבורה, תחילה היא קידמה את שדה התעופה ברמת דוד, אך זמן קצר לאחר מכן, במסגרת ממשלת בנט־לפיד, בוטלה ההחלטה כחלק מהסכמות קואליציוניות עם מפלגות בעלות בסיס ביישובי הצפון.

ועדת עילם־שגיא, שהוקמה בשנת 2021 במשרד התחבורה, בדקה עשרות אתרים כולל רמת דוד, נבטים, צקלג ועוד, אך לא הכריעה בין נבטים לרמת דוד. היא המליצה להמשיך ולקדם את שתי החלופות במקביל במסלול תכנוני, עד לשלב שבו יגובשו כלל הנתונים הנדרשים לקבלת החלטה סופית. הגישה הזאת נועדה לשמר גמישות תכנונית, אך בפועל תרמה להמשך הדחייה בקבלת הכרעה על מיקום השדה.

בשנת 2022 ניסו ליברמן וגנץ לקדם את רמת דוד מחדש באמצעות חוק ההסדרים ללא הצלחה. במקביל נבחן שוב ושוב גם נבטים שבנגב, אך מערכת הביטחון הביעה התנגדות עיקשת.

הסערה התורנית

הסאגה הזאת נמשכה ונמשכה עד שבמרץ האחרון ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ אלמוג כהן, ח"כ רם בן ברק וח"כ נעמה לזימי, שלפיה בתוך שבע שנים תושלם הקמתו של שדה תעופה בינלאומי סמוך לשדה הצבאי בנבטים.

הדיון לווה במתח בין המשרדים השונים: משרד התחבורה טען כי לא ניתן לקדם את התוכנית ללא שיתוף פעולה עם צה"ל, ואילו הח"כים הביעו ביקורת קשה על השפעת מערכת הביטחון והצבא על קידום הפרויקט. ח"כ כהן הצהיר כי ילך עם החוק עד הסוף, ואף איים לפרק את הקואליציה אם לא יקודם. במהלך הדיון צה"ל חזר והביע התנגדות נחרצת בטענה שאין היתכנות ביטחונית להקמת שדה בנבטים בניגוד לרמת דוד.

למרות זאת, הוועדה אישרה סעיף מטרה המעגן עדיפות לשדה בנבטים, אולם ראש הממשלה נתניהו בלם את המהלך. הוא כינס דיון דחוף בהשתתפות גורמי הביטחון והתחבורה, והורה לבחון חלופות נוספות, גם כאלה שנפסלו בעבר. באפריל, ולאחר דיונים חסויים הכריז כי בכוונת המדינה להקים שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג, אחד בדרום ואחד בעמק יזרעאל, והבהיר כי השדה שיקום ראשון יהיה בדרום. המשמעות היא שיוקם שדה בנגב תחילה, אך לא נאמר היכן.

על רקע זה גם הודיע ח"כ כהן על התפטרותו מהממשלה, כדי שיוכל לשוב לתפקידו כחבר כנסת מן המניין ולקדם את הצעת החוק להקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים. כהן טען כי ישנה העדפה של הדרג המקצועי לשדה תעופה ברמת דוד בניגוד לעמדת הממשלה. בשל כך, ראש הממשלה הנחה לדחות דיון שהיה צפוי להתקיים השבוע במועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע להמשך קידום שדה התעופה המתוכנן ברמת דוד שבעמק יזרעאל. עוד קודם לכן, כפי שפורסם בגלובס, שרת התחבורה מירי רגב הנחתה גורמים מקצועיים במשרדה שלא לקחת חלק בדיון והורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות.

בין רמת דוד לנבטים

כאמור, עיקר המחלוקת נעה בין רמת דוד לנבטים. שני האתרים הם שדות קיימים בבעלות מערכת הביטחון, ופועלים כשדות תעופה אזרחיים וצבאיים. בסיס חיל האוויר בנבטים נחשב לאחד הבסיסים האסטרטגיים הרגישים ביותר של צה"ל - ממנו מופעלות שלוש טייסות הקרב המבוססות על מטוסי 35-F, טייסות תובלה של מטוסי הרקולס וטייסת נוספת שמפעילה מטוסי ביון.

"נבטים תמיד היה על הפרק - מטעמים של פיתוח הנגב, חיזוק ההתיישבות וגם כי כבר קיימת שם תשתית של מטוסי תובלה", אומר בכיר לשעבר בחיל האוויר. "אבל חיל האוויר התנגד לכך מההתחלה, ובצדק. המרחב האווירי הוא משאב מוגבל, וחיל האוויר זקוק לו לאימונים. הפעילות האזרחית מחרבת לו את התוכניות. איך מכניסים עוד מטוסים אזרחיים למרחב אווירי צפוף כל כך? בנוסף, רוב תושבי ישראל חיים במרכז ולא בדרום, ולכן יש גם שיקולי נגישות".

"נבטים הוא שדה תעופה שחיל האוויר השקיע בו משאבים רבים לאורך השנים", אומר ד"ר עוזי פרוינד־פיינשטיין, מומחה לתעופה מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "פעילות התעופה בדרום מפוזרת בין כמה שדות, אך נבטים נחשב למרכזי שבהם. מדובר בשדה עם אחד המסלולים הארוכים במזרח התיכון, והוא כולל תשתיות מפותחות, מה שהופך אותו לאתר רגיש מבחינה ביטחונית, ולכן מעורר התנגדות מצד מערכת הביטחון".

נוסף על כך, קיימת טענה שלפיה נתיב הטיסות לנבטים יעבור בקרבה יחסית לכור בדימונה. "מצב כזה עלול להציב אתגר, שכן מטוס אזרחי המתקרב לנחיתה עלול לסטות לכיוון הכור, והתגובה לכך מורכבת. לישראל יש טראומה קודמת מיירוט של מטוס נוסעים לובי בשנות השבעים, שאירע בעקבות חשש מוטעה שהוא מאיים על הכור בדימונה".

עם זאת, במובנים רבים, ובהנחה שניתן יהיה להתמודד עם המורכבות הביטחונית, מדובר באתר מתאים במיוחד להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג: קיימת בו תב"ע ייעודית, הוא סמוך למסילת רכבת שיכולה לקשר אותו למרכז הארץ, קרוב למטרופולין באר שבע, והרשויות המקומיות באזור תומכות בפרויקט מתוך תפיסה שהוא עשוי לחזק את האזור. גם ההשפעה הסביבתית נחשבת מזערית, בשל מיעוט אוכלוסייה אזרחית.

ומה באשר לרמת דוד? "רמת דוד הוא בסיס מבצעי פעיל של חיל האוויר, הממוקם סמוך לאזורי עימות בצפון", אומר ד"ר פרויד־פיינשטיין. "יש לו יתרון מהותי: הוא ממוקם קרוב לאזורי הביקוש, ויכול לתת מענה זמין לצרכים האזרחיים. בעבר כבר הייתה חברה שזכתה במכרז לתכנון שדה תעופה במקום, אך בשל התנגדות עזה של תושבי האזור התהליך נעצר. בכל כמה שנים עולה רעיון חדש או פתרון ניסיוני, מבלי שמתקבלת החלטה סופית".

ההגבלות הספציפיות של כל אחד מהשדות טרם ידועות במלואן. כיום ההשפעה מוערכת לפי מצב תעופתי קיצון, שבו 100% מהתנועות מתבצעות על שני המסלולים, מה שגורם לחשש מוגזם מהיקפי רעש עתידיים. כשיוגשו פרקי ג' וד' של התסקיר (תוכנית השדה וההשפעות הסביבתיות) ניתן יהיה להבין טוב יותר את טביעת הרגל האקולוגית והתכנונית של כל אחד מהשדות. בכל אופן, בשלב זה אין כוונה לפנות יישובים לטובת הקמת שדה נוסף.

בינתיים בשטח, תהליך התכנון של רמת דוד נמצא במצב מתקדם יותר ביחס לנבטים. מתוך חמישה פרקים של תזכיר השפעה על הסביבה כבר הוגשו שניים והועברו למועצה הארצית לתכנון ובנייה. במקרה של נבטים הוגש תזכיר חלקי בלבד, מאחר שמערכת הביטחון טרם סיפקה מידע נרחב על הפעילות הקיימת בשטח. אם בתוך שלוש שנים לא יוגשו כל פרקי התסקיר, יידרש להתחיל את ההליך מחדש. ראש הממשלה הבהיר שאין מניעה לקדם את רמת דוד במקביל. כך או כך, לא נבטים ולא רמת דוד יוכלו לתת מענה מלא כשדה אחד, והוסכם בידי גורמים מקצועיים כי יש צורך בשני שדות.

לא רק בעיה שלנו

בניית שדות תעופה חדשים היא לא רק בעיה ישראלית. בבריטניה, למשל, תוכנית להרחבת שדה התעופה הית'רו והוספת מסלול שלישי נתקלה בהתנגדות עזה מצד תושבים ופעילי סביבה, בטענה כי היא תפגע באיכות האוויר ותסכן את עמידתה של המדינה ביעדי האקלים. בצרפת ממשלת מקרון נאלצה לבטל בשנת 2018 את הקמת שדה התעופה המתוכנן בנוטרדם דה לנדס, לאחר מאבק ציבורי חריף ופלישה מתמשכת של מתנגדים לשטח. גם גרמניה חוותה קשיים: שדה התעופה ברלין ברנדנבורג (BER) סבל מדחיות של כמעט עשור, חריגות תקציב חמורות וחשדות לשחיתות, עד שנפתח לבסוף ב־2020.

בישראל, מלבד רמת דוד ונבטים, נבחנו אופציות נוספות עם השנים. הראשונה והמתבקשת הייתה חיפה, שם כבר נמצא שדה תעופה פעיל. חיפה כמטרופולין מתאימה מאוד על הנייר אולם שדה התעופה שבה קטן ללא יכולת להרחבה (האתר חסום בין הכרמל לנמל). גם אם יוארך המסלול לים, ניתן יהיה להפעיל בו רק מטוסים קטנים ולטיסות קצרות. חסרות בו תשתיות נאותות, ומערכות הנחיתה בו אינן מתאימות לשימוש בטוח במזג אוויר קשה או בהיעדר ראות.

אפשרות נוספת שנבחנה היא הקמת שדה התעופה הבא של ישראל על אי מלאכותי בלב ים. חלופה זו נחשבת אידיאלית מבחינת מרחב תעופתי ומרחק מאזורים מיושבים והנושא אף נבדק בעבר בידי מומחים מהולנד, שציינו כי הקמה צפונית לחדרה עשויה להיות ישימה. עם זאת, מדובר בפרויקט עתיר עלויות ואתגרים תכנוניים, סביבתיים וביטחוניים, ולכן הוא נדחה בעבר ואף נתקל בהתנגדות עזה מצד גופים ירוקים. משרד התחבורה פרסם קול קורא לבחינת ההיתכנות, אך קבע שמדובר בפתרון שאינו ישים בטווח הזמן הנדרש. לפיכך, גם כיום נחשב הרעיון למעין "פשרה אולטימטיבית" אך מידת הישימות שלו מוטלת בספק.

בין האפשרויות שעלו לדיון נמצא גם אתר צקלג שבנגב, סמוך לבית קמה ולכביש 6. מדובר באתר שנבחן ונדחה כבר בעבר בידי ועדת שפרן בשל מגבלות אוויריות. הוא חופף לנתיבי טיסה מבצעיים של חיל האוויר, קרוב לגבול רצועת עזה ועלול להעמיס עוד יותר על מערך הנתיבים האוויריים של ישראל. למרות זאת, לפי הערכות, גורמים במערכת הביטחון ריככו לאחרונה את עמדתם והנושא נמצא שוב בבחינה. גורמים בענף התעופה מזהירים כי מדובר באתר בעייתי, שעשוי להפוך לפיל לבן בדומה לשדה רמון, השקעה של מיליארדים שאינה משרתת את מטרתה. בעבר טענה מערכת הביטחון כי צקלג קרוב מדי לגבול, אך לאחרונה פורסם כי המל"ל קבע שאין סיכון מהותי בכך.

אמנם ועדות מקצועיות בעבר העניקו לצקלג ציון נמוך כמעט בכל פרמטר - תעופתי, כלכלי וסביבתי - אך ייתכן שקל יותר לקדם את תכנונו מבחינה סטטוטורית, מה שמעורר חשש שהממשלה תבחר באופציה הפוליטית הנוחה ולא בזו שמתאימה לצורכי המדינה. "כרגע בוחנים את צקלג כחלופה לנבטים", אומרים גורמים במשרד התחבורה. "אבל משרד הביטחון לא משתף פעולה. ביום ראשון הקרוב ראש הממשלה יכנס דיון דחוף, התקציבים קיימים, רק צריך להשתמש בהם".

כך או כך, יש לזכור כי הקמת שדה תעופה היא תהליך שאורך בין 10 ל־15 שנים, וכדי לא להגיע לתחזיות שלפיהן טרמינל 3 יגיע למלוא הקיבולת שלו - ישראל כבר הייתה צריכה להתחיל מזמן.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

השוק מתמחר הורדת ריבית ומניות הבנייה מזנקות; אבל לא כולם משוכנעים

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם, ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק, מזהיר: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים הם משובשים לחלוטין. להפך, רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

העליון קבע על קבלת הערעור בתביעה ייצוגית נגד חברות האשראי ישראכרט, כאל, ומקס בטענה שלא מנעו את התופעה הידועה בשם "עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה