אילוסטרציה: Shutterstock
מיהו תושב ישראל לצורכי מס? מי ששהה בישראל בשנת מס במשך 75 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל במשך שלוש שנים, היא לפחות 183 ימים - יחשב תושב ישראל וישלם מס על כלל הכנסותיו לרשות המסים בישראל, לרבות הכנסותיו בחו"ל.
● בלעדי | רגע לפני הקיצוץ: שכר אנשי הקבע והשוטרים נשאר ללא פגיעה - לעת עתה
● הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם
● ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים
כך קובע תזכיר חוק חדש המבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם ייקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ, בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. מנגד, מי ששהה בישראל פחות מ־74 יום בכל שנת מס במשך 3 שנים ברציפות - נחשב תושב חוץ.
מטרת החוק החדש שפרסמה רשות המסים להערות הציבור היא להגביר את הוודאות בנוגע לקביעת תושבות לצורכי מס, לצמצם את החיכוך בין רשות המסים לבין נישומים ומייצגיהם ולצמצם את הפגיעה בקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס.
רשות המסים מנהלת בשנים האחרונות עשרות מאבקים עם ישראלים שירדו או שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה כי אינם תושבי ישראל. במוקד פרשת המס המפורסמת ביותר בשנים האחרונות עמדה בר רפאלי שהורשעה יחד עם אמה ציפי רפאלי בשורת עבירות מס, בהן העלמת הכנסותיה בחו"ל. מקרה נוסף שעלה לכותרת היה עניינו של שחקן הפוקר רפי אמית (אמקיקשוילי), ששילם מס כתושב ישראל למרות ששה רוב זמנו בחו"ל.
אך המחלוקות עם רשויות המס בנוגע לשאלה האם העוזבים עדיין נחשבים תושבים, לא שמורות רק לעשירים ומפורסמים. מדובר בסוגיה רלוונטית לעשרות אלפי ישראלים שבוחרים לנסוע לעבוד בחו"ל לתקופות קצובות, שנעות בין מספר חודשים למספר שנים. לחקיקה תהיה השפעה מהותית על תהליך קבלת ההחלטות של כל הישראלים המבקשים לבצע רילוקיישן או לעזוב את הארץ לפרק זמן מסוים.
הקריטריונים של "מרכז החיים"
על פי פקודת מס הכנסה, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה בישראל על כלל הכנסותיהם העולמיות, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שרואים את מקום הפקתן בישראל. בהתחשב בכך, הקביעה כי אדם הוא תושב ישראל היא משמעותית מאוד. כיום, יחיד נחשב לתושב ישראל אם "מרכז החיים" שלו הוא בישראל. בבחינת מקום "מרכז החיים" של יחיד, נבחנים מאפיינים איכותיים שונים, לרבות מקום בית הקבע שלו, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הרגיל, ומרכז האינטרסים הכלכליים שלו.
לצד הקריטריונים האיכותיים הללו, קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות של היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם, ניתן לסתור את הקביעה המבוססת על מספר ימי השהות בישראל, בהתבסס על הקריטריונים האיכותיים של מבחן מרכז החיים.
לפני כשנתיים, בעקבות המלצותיה של ועדה משותפת לרשות המסים, מינהל הכנסות המדינה וארגוני המייצגים, אשר עסקה בנושא מיסוי בינלאומי - פורסם תזכיר חוק שלא הבשיל לחקיקה, אשר ביקש להגדיר מקרים מובהקים שבהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ואין בהם צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים כדי לקבוע כי היחיד היה באותה שנה תושב ישראל או תושב חוץ. התזכיר הנוכחי מציע מנגנון דומה אך קובע חזקות שונות אשר מגדילות את הוודאות ביחס לחזקות בתזכיר הקודם, ומותירות מספר קטן יותר של מקרים שבהם יהיה צורך לבחון את מבחן מרכז החיים, וזאת בעקבות בחינה מחודשת ולאור הערות הציבור.
קביעה המתבססת על מספר ימי השהייה בלבד
בתזכיר מוצע לקבוע מספר חזקות חלוטות (קביעות שלא ניתנות לסתירה) המתבססות על ימי השהייה של היחיד ומשפחתו בישראל, אשר בהתקיימן ייראה היחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין. בהתאם למוצע, ייקבעו שני סוגים של חזקות חלוטות - הסוג הראשון, חזקות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב ישראל, והסוג השני, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב חוץ.
חזקות אלה יחולו רק במקרים בהם היחיד, או בן או בת זוגו של היחיד, שהו מספר ימים רב בישראל בתוך תקופה של מספר שנים (ואז יראו את היחיד כתושב ישראל) או אם שהו מספר מועט של ימים בישראל במשך מספר שנים (ואז יראו את היחיד כתושב חוץ). מקרים אלה הם מקרים מובהקים שבהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ואין בהם צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים כדי לקבוע כי היחיד היה באותה שנה תושב ישראל או תושב חוץ, לפי העניין.
במקרים האחרים, שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים כאמור, ימשיך לחול הדין הקיים, אשר לא מוצע לשנותו, הכולל את מבחן מרכז החיים, כפי שהוא פורש על ידי בתי המשפט.
על פי התזכיר, כאמור, "תושב ישראל" הוא מי שהה בישראל בשנת המס 75 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל באחת מתקופות שלוש השנים, היא לפחות 183 ימי שהייה משוקללים המחושבים לפי הנוסחה הבאה. גם אדם ששהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל במשך שלוש השנים היא לפחות 140 ימי שהייה, ובן זוגו, לרבות מי שידוע בציבור כבן זוגו הוא תושב ישראל - יחשב תושב ישראל לצורכי מס.
מנגד, מי ששהה בישראל פחות מ־74 יום בכל שנת מס במשך 3 שנים ברציפות וסך כל תקופת שהייתו בישראל לא עלתה על 110 ימים - ייחשב תושב חוץ, גם אם יש לו בית קבע ומשפחה בישראל.
גם מי שהוא ובן זוגו, לרבות מי שידוע בציבור כבן זוגו, שהו בישראל בשנת המס 90 ימים או פחות, וסך כל תקופת שהיית כל אחד מהם בישראל בכל אחת מתקופות שלוש השנים היא לכל היותר 125 ימי שהייה - יחשב תושב חוץ.