כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst
מול תחזיות לדשדוש כלכלי, מול איומים ביטחוניים ומסחריים ומצב דמוגרפי בעייתי, היו רבים שהעריכו בתחילת השנה כי האירו נמצא בדרך למטה. בדצמבר צנח המטבע האירופי לשפל של שנתיים מול הדולר, ספקולציות על כך שהוא ישתווה לדולר פורסמו בתקשורת ואנליסטים העריכו כי "במקרה הטוב" הוא ישמור על ערכו מול המטבע האמריקאי.
● דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק
● אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה
חצי שנה לאחר מכן - ההערכות התבדו. האירו, המטבע המשותף של 20 המדינות החברות בגוש המוניטרי בתוך האיחוד האירופי, זינק ב־14% מול הדולר מאז תחילת השנה. ביום שלישי השבוע הוא הגיע לשער של 1.18 דולר לאירו, הגבוה ביותר מאז 2021. גם מול השקל המקומי התחזק המטבע האירופי מתחילת השנה, אם כי בשיעור נמוך יותר בהשוואה לדולר. שער האירו היציג עומד על 3.96 שקלים - עלייה של כ־5% עד כה ב-2025.
מעבר ללקחים הברורים בנוגע לזמניות של ההערכות הפיננסיות השונות והדיווחים העיתונאיים, ההתחזקות של האירו הפכה בשבועות האחרונים לנושא שיחה בתקשורת הכלכלית, כמו גם בכינוס השנתי של הבנקאים המרכזיים בסינטרה שבפורטוגל.

"הוכחה לצמיחה הצפויה"
האירופאים, שבתחילה התגאו בעובדה כי האירו מתחזק מול הדולר למרות (ואולי בגלל) מלחמת הסחר שבה פתח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מתחילים לדאוג. ההצהרות בנוגע ל"רגע הבינלאומי של האירו לככב" התחלפו בחשש מההשלכות של אירו "חזק מדי".
האירו החזק מוסבר כעת על ידי שורת גורמים. המרכזי שבהם הוא הבריחה מהדולר, שגרמה למשקיעים רבים לחפש מפלט מהמדיניות הכלכלית רבת תהפוכות וחסרת הוודאות שאיפיינה את ממשל טראמפ עד כה. הזהב התחזק ביותר מ־30% מתחילת השנה. הפרנק השוויצרי ב־14%. הליש"ט הבריטי ב־9%. רוב האנליסטים מעריכים כי החולשה של הדולר עומדת בבסיס ההתחזקות של המטבעות הזרים וכן זהב וכסף, כאשר הכמיהה למקלט בטוח גוברת על שיקולי עבר.
הסבר נוסף הוא מדיניות מוניטרית. הציפייה בשוק היא להפחתות ריבית נוספות ומהירות בארה"ב, בין אם כתוצאה מהלחץ הלא־מתון שטראמפ מפעיל או מהחלטות עצמאיות של ה"פד". השוק מתמחר השנה הורדה של 1.25% בריבית הבסיס בארה"ב, לעומת הורדה של 0.25% בלבד בגוש האירו.
הדבר פוגם באטרקטיביות של הדולר ומחזק על ידי כך את האירו ומטבעות אחרים. בנוסף, העובדה כי היבשת נמצאת בעיצומו של הליך אדיר של התחמשות והוצאות ממשלתיות על ביטחון והגנה "ממריצות" את המשקיעים לראות שגשוג מסוים בעתיד הרחוק של אירופה (השנה הצמיחה של גוש האירו צפויה להיות כ־1% בלבד) ולהאמין בעתיד של המטבע המשותף של היבשת.
הדינמיקה הזו העלתה חיוך של שביעות רצון עם פניהם של קברניטי הכלכלה האירופית. נשיאת ה־ECB, כריסטין לגארד, אמרה כי ההתחזקות מהווה "הוכחה לאיתנות ולצמיחה הכלכלית הצפויה באירופה". היא הכריזה במאמר מיוחד כי זהו הרגע של ה"אירו הגלובלי", שיחליף במידה מסוימת את הדולר כמטבע בינלאומי.
צרפת קראה לנצל את השעה ולהסכים סוף־סוף לחוב משותף למדינות האירו, שייתן גב אמיתי למטבע, יפחית את הסיכון ויאפשר לו "לזרוח" על הבמה הבינלאומית. על הדרך, כמובן שצרפת תיהנה מהפחתת הריביות על החוב המפלצתי שלה, כמו גם איטליה, ספרד ומדינות נוספות.
יפגע בכלכלת אירופה?
אבל בימים האחרונים האירו התחזק במהירות כזו, עד כי יש מי שמיהרו להזהיר כי הדבר יכול לפגוע ישירות בכלכלת היבשת, וכי על הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט לנקוט צעדים ברורים כדי לבצע פיחות במטבע.
קצב העלייה, לפי "בלומברג", הוא המהיר ביותר מזה יותר משני עשורים. "אני חושב ש־1.17 דולר, אפילו 1.20 דולר, זה לא משהו מיוחד", אמר סגן נשיא ה־ECB, הספרדי לואיס דה גואינדוס השבוע, "אנחנו יכולים להתעלם מזה קצת. אבל משהו מעבר לזה יהיה הרבה יותר מסובך". הקו הווירטואלי בחול עשוי לסמן למשקיעים כי עלייה נוספת תגרור צעדים מצד ה־ECB.
הסיבה לדאגה היא כפולה. החשש הראשון הוא לעתיד הייצוא האירופי, שעומד בבסיס הכלכלות המרכיבות אותה ובראשן גרמניה. במשך שנים מאשימים האמריקאים ואחרים את אירופה ב"פיחות מלאכותי" של האירו, ובעצם בעובדה שכלכלות דרום אירופה השקועות בחובות שוחקות את הערך האמתי של האירו. כעת, היתרון הזה בתחום הסחר עשוי להיעלם.
הסיבה השנייה היא השפעות על האינפלציה, שכעת נמצאת בטווח הרצוי על ידי הבנק המרכזי, ויכולה לעבור זעזוע בעקבות התחזקות האירו.
אנליסטים שצוטטו ב"בלומברג", עם זאת, מעריכים כי המגמה תמשך, וכי האירו יתחזק ל־1.2 בחודשים הקרובים ויגיע לשיא של 1.25 דולר לאירו בטווח הזמן הבינוני. אחרים סבורים כי ארה"ב היא זו שתמשיך להתוות את המגמה בעבור המטבע האירופי.