דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר
האם חברת הטכנולוגיה הישראלית ורינט עומדת בפני החלפת בעלות? מניית ורינט שנסחרת בנאסד"ק כבר מעל שני עשורים, מתקשה להתרומם בשנים האחרונות. מאז השיא בשנת 2022, איבדה החברה כ־67% מערכה. כעת, כשהיא נסחרת לפי שווי צנוע של 1.1 מיליארד דולר, נראה שורינט מחפשת רוכש. אתר החדשות Semafor פרסם זאת השבוע, ובהמשך, בבלומברג נקבו בשם הר'וכש הפוטנציאלי: קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית Thoma Bravo. מניית ורינט קופצת בתחילת המסחר בוול סטריט.
● דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק
● הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות
ורינט מספקת פתרונות למוקדי שירות, המשלבים אנליטיקה ו־AI. בדומה לחברות דומות בתחום כמו נייס, היא סבלה מסנטימנט שלילי בשל החשש שה־AI תפגע בפעילותה. כך למשל, סוכני AI עלולים להחליף עובדים במוקדי שירות בעתיד - ואולי יפגעו בהכנסות ורינט ממוקדי שירות.

היסטוריה של פיצולים
ורינט היא חברה אמריקאית, אך יש לה גם פעילות בישראל (בהרצליה). ההיסטוריה שלה כוללת שינויים ופיצולים, אך גם דבר אחד קבוע: המנכ"ל דן בודנר מנהל אותה מאז שהוקמה ב־1994. ורינט הוקמה כחלק מענקית הטכנולוגיה קומברס טכנולוג'י, אז בראשות קובי אלכסנדר (שהיה גם יו"ר ורינט). ב־2002 הונפקה ורינט בנאסד"ק לפי שווי של 375 מיליון דולר, ובהמשך ביצעה הנפקה משנית בשווי גבוה יותר.
אולם בהמשך, הצרות של החברה האם קומברס פגעו בוורינט: התברר שקומברס הקצתה אופציות בניגוד לחוק, אלכסנדר נמלט מארה"ב והחברה נאלצה לתקן את דוחותיה ולהחליף את כל בכיריה, כך שגם ורינט לא פרסמה דוחות במשך מספר שנים ומנייתה עברה להיסחר מעבר לדלפק עד להשלמת התהליך כולו. בתחילת העשור שעבר, ורינט פוצלה סופית מקומברס והפכה לחברה עצמאית. ב־2021 ורינט פוצלה לשתי חברות, אזרחית וביטחונית והפעילות הביטחונית עברה לידי חברת קוגנייט.
ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, ורינט רשמה ירידה בהכנסות ל־208 מיליון דולר, והרווח הנקי ההתכווץ ב־90% ל־1.6 מיליון דולר. לפי Yahoo Finance מחיר היעד הממוצע למנית ורינט הוא 28 דולר, גבוה ב־50% ממחיר הנעילה ביום ג'. סביר להניח שהרוכשים של ורינט יידרשו לשלם פרמיה, אך לא בהכרח יגיע למחירי היעד של האנליסטים. בעלי המניות הגדולים בחברה הם מוסדיים אמריקאים גדולים: ונגארד, בלקרוק ואייפקס.
הקרן שמרוויחה מישראל
לפי בלומברג, מי שעשויה לרכוש את ורינט היא קרן תומא בראבו, למרות שייתכן שעצם הידיעה תמשוך רוכשים אחרים, וגורל העסקה לא ידוע.
תומא בראבו היא קרן פרייבט אקוויטי משיקגו, הקרויה על שם צמד מייסדיה, קארל תומא ואורלנדו בראבו, ששניהם עדיין שותפים-מנהלים בקרן. היא מנהלת נכסים בהיקף 184 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הראשון ומתמקדת בחברות טכנולוגיה בכלל ותוכנה בפרט.
לפני חודש, תומא בראבו גייסה סכום גבוה של 34.4 מיליארד דולר לשתי קרנות שלה המיועדות לרכישת חברות (Buyouts), אחת מהן ספציפית לאירופה. בשנה החולפת היא ביצעה עסקאות (מכירה וקנייה, השקעות ומימושים) בהיקף שמייצג שווי של 35 מיליארד דולר. הפורטפוליו שלה כולל 75 חברות שלדבריה מייצרות הכנסות שנתיות של 30 מיליארד דולר.
כקרן פרייבט אקוויטי, תומא בראבו רוכשת חברות במטרה להשביח אותן ולמכור אותן בהמשך ברווח. שתי דוגמאות טובות לכך קשורות לישראל. ב־2018 היא רכשה את אימפרבה, חברת אבטחת הסייבר שהקימו שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. סכום הרכישה היה 2.1 מיליארד דולר, וכעבור חמש שנים תומא בראבו מכרה את אימפרבה לתאלס הצרפתית ב־3.6 מיליארד דולר. במקרה אחר (גם הוא מתחום הסייבר), תומא בראבו רכשה את Venafi האמריקאית ב־1.15 מיליארד דולר בשנת 2020, וב־2024 מכרה אותה ב־1.54 מיליארד דולר לסייברארק הישראלית.
במקרה קצת פחות מוצלח, תומא בראבו רכשה יחד עם קרן Silver Lake את סולארווינדס ב־4.5 מיליארד דולר, ולאחר שהחברה הונפקה ב־4.6 מיליארד דולר, היא נמכרה ב־4.4 מיליארד דולר. שמה של סולארווינדס נקשר לאחת ממתקפות הסייבר החמורות בארה"ב: שרתי החברה נפרצו, וכתוצאה מכך גם מחשבים של הממשל. תומא בראבו הייתה אז בעלת מניות גדולה בחברה. למרות שהחברה נמכרה לבסוף במחיר נמוך ממחיר הרכישה, ההערכות הן שתומא בראבו לא הפסידה, משום שמימשה חלק מהמניות גם בהנפקה ורשמה רווח מריבית על הלוואה לחברה.