גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הניסיונות לבטל את הלכת אפרופים בדיני החוזים, הנמשכים זה שנים, התקדמו השבוע כברת דרך משמעותית. ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת החוק שהוביל יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, וזו צפויה לעלות בקרוב להצבעה במליאה בקריאה השנייה והשלישית.

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב
פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

התקדים המשפטי שאותו מבקשת הצעת החוק לבטל נולד ב-1995. בית המשפט העליון פסק אז בעניין החוזה שנחתם בין משרד השיכון ובין החברה הקבלנית אפרופים לצורך בניית דירות, סביב משבר הדיור שפקד את ישראל בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה מבריה"מ לשעבר.

השופט אהרן ברק פסק, כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה, או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. התקדים הפך מאז למזוהה עם ברק ועם גישת האקטיביזם השיפוטי.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק / צילום: גיל יוחנן

זו גם הסיבה לכך שפוליטיקאים שמרנים סימנו כבר לפני שנים את פסק הדין כיעד למתקפות. הניסיון הגדול האחרון לבטל את אפרופים נעשה בעשור הקודם על ידי ח"כ יריב לוין, לימים שר המשפטים, אך לא הוביל לשינוי משמעותי.

הצעת החוק שאושרה כעת בוועדת החוקה עשויה להצליח היכן שלוין נכשל. ההצעה מתבססת על נוסח שגיבש רוטמן, שלפיו תיקבע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו מעתה ואילך כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.

החריגים לברירת המחדל יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים.

"יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש"

עוד קובעת הצעת החוק, כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה. כך, לגבי חוזים עסקיים, אלה יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.

לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף יכלול מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה.

מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.

נשמע מסובך? המנגנון המפותל שיוצרת הצעת החוק מוביל לביקורת מצד משפטנים. בראש ובראשונה, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה".

ד"ר אפי צמח, מומחה לדיני חוזים מהמכללה האקדמית נתניה, שהשתתף בדיונים בוועדת החוקה, שותף לביקורת. "החקיקה הזו חורגת מהמקובל בכל שיטות המשפט, יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש", הוא אומר.

"המטרה של רוטמן לחרוג מכוונת הצדדים חורגת ממושכלת יסוד בסיסית בדיני החוזים. התיקון לא אלגנטי, ובניגוד לדעתו של רוטמן, הוא גם לא יתרום לוודאות. אם כבר, סבך כזה של כללים יוביל להכרעות פחות ודאיות ופחות ניתנות לניבוי".

עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, מתריע מפני פגיעה בחוזים עסקיים. לדבריו, הסעיף בהצעת החוק המאפשר לסטות מפרשנות של חוזים כאלה לפי לשונם אם זו "אינה מתקבלת על הדעת", יוביל לחוסר ודאות. אנוך מעריך, כי "ספק אם התיקון ישיג את מטרתו".

עו''ד יעקב אנוך / צילום: סטודיו תומאס

חוזי העבודה, המתאפיינים לרוב בפערי כוחות לטובת המעסיק, יוחרגו כאמור מהצעת החוק, וימשיכו להתפרש בהתאם לכוונת הצדדים. המומחים בענף מברכים על כך. "אם היו מבטלים את הלכת אפרופים בדיני עבודה זה עלול היה להוביל לתוצאה פוגענית", אומרת עו"ד עינת כרמי ברק, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון. לדבריה, "ביחסי עבודה נדרשת גמישות כמו אוויר לנשימה, ולאו דווקא היצמדות ללשון החוזה".

כרמי ברק מוסיפה, כי ברוב המקרים חוזה העבודה מנוסח על ידי המעסיק, והעובד חותם עליו בלי משא ומתן אמיתי. במצב כזה, אם היו מבטלים את אפרופים ומסרבים להתחשב בכוונת הצדדים, מי שהיה נפגע הוא הצד החלש - כלומר, העובד.

בהסכם קיבוצי, לעומת זאת, מעורבים ארגוני עובדים כך שיחסי הכוחות לרוב שווים.

ועדיין, היא מציינת, "בגלל שמדובר ביחסי עבודה, טוב שימשיכו לפרש את ההסכם כמו שעשו עד היום, בהתאם לכוונת הצדדים ולפי הלך הרוח וההיסטוריה של ההסכמות ביניהם".

עוה''ד עינת כרמי ברק / צילום: שהם שלמה

"מגדיר לגופים חופש לעצב את החוזה כרצונם"

מנגד, יש מי שתומכים בביטול הלכת אפרופים. "אני חושב שזה חיובי לגופים עסקיים כי זה מגדיר להם, מראש, את החופש לעצב את החוזה כרצונם", אומר עו"ד נמרוד סביל, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד Aoi עבדי וקנין. סביל מעריך, כי התיקון לחוק יוביל להפחתת ההתערבות מצד בתי המשפט.

עו"ד דנה פירון-גרוס, שותפה במחלקה המסחרית במשרד פירון, מסכימה כי "אפרופים והלכות נוספות שנקבעו אחריה פגעו בוודאות. כך שהצעת החוק ראויה, והיה טוב אם הייתה מגיעה לפני עשור". עם זאת, פירון-גרוס צופה כי הצעת החוק לא תמנע את הצורך בהפעלת שיקול דעת על ידי בתי המשפט.

עם אישור הצעת החוק אמר רוטמן: "חוזה מושלם לא קיים וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים. ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים.

"הקביעה שהצדדים הם הריבון ולהם האפשרות להחליט, תיתן להם כוח, יכולת וסמכות לקבוע מה מערכת היחסים ביניהם".

אלא, שחוסר הוודאות שאותו צופים המומחים, והמשך המעורבות המסתמן מצידם של בתי המשפט, מלמדים כי ייתכן שהסאגה הבלתי נגמרת סביב ביטול פרשנות החוזים עשויה להמשיך ולהעסיק אותנו בשנים הקרובות.

עוד כתבות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון שכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם, שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; יציבות בחוזים העתידיים בארה"ב לקראת דוח התעסוקה

הדאקס עולה ב-0.4% ● הניקיי ירד ב-0.2% ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי