גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

יו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
יו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הניסיונות לבטל את הלכת אפרופים בדיני החוזים, הנמשכים זה שנים, התקדמו השבוע כברת דרך משמעותית. ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת החוק שהוביל יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, וזו צפויה לעלות בקרוב להצבעה במליאה בקריאה השנייה והשלישית.

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב
פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

התקדים המשפטי שאותו מבקשת הצעת החוק לבטל נולד ב-1995. בית המשפט העליון פסק אז בעניין החוזה שנחתם בין משרד השיכון ובין החברה הקבלנית אפרופים לצורך בניית דירות, סביב משבר הדיור שפקד את ישראל בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה מבריה"מ לשעבר.

השופט אהרן ברק פסק כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה, או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. התקדים הפך מאז למזוהה עם ברק ועם גישת האקטיביזם השיפוטי.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק / צילום: גיל יוחנן

זו גם הסיבה לכך שפוליטיקאים שמרנים סימנו כבר לפני שנים את פסק הדין כיעד למתקפות. הניסיון הגדול האחרון לבטל את אפרופים נעשה בעשור הקודם על ידי ח"כ יריב לוין, לימים שר המשפטים, אך לא הוביל לשינוי משמעותי.

הצעת החוק שאושרה כעת בוועדת החוקה עשויה להצליח היכן שלוין נכשל. ההצעה מתבססת על נוסח שגיבש רוטמן, שלפיו תיקבע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו מעתה ואילך כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.

החריגים לברירת המחדל יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים.

"יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש"

עוד קובעת הצעת החוק כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה. כך, לגבי חוזים עסקיים, אלה יפורשו על פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.

לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף יכלול מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה.

מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.

נשמע מסובך? המנגנון המפותל שיוצרת הצעת החוק מוביל לביקורת מצד משפטנים. בראש ובראשונה, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, וחוששים שבניגוד לכוונת המנסחים הוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רבה".

ד"ר אפי צמח, מומחה לדיני חוזים מהמכללה האקדמית נתניה, שהשתתף בדיונים בוועדת החוקה, שותף לביקורת. "החקיקה הזו חורגת מהמקובל בכל שיטות המשפט, יש כאן ניסיון להמציא את הגלגל מחדש", הוא אומר.

"המטרה של רוטמן לחרוג מכוונת הצדדים חורגת ממושכלת יסוד בסיסית בדיני החוזים. התיקון לא אלגנטי, ובניגוד לדעתו של רוטמן, הוא גם לא יתרום לוודאות. אם כבר, סבך כזה של כללים יוביל להכרעות פחות ודאיות ופחות ניתנות לניבוי".

עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, מתריע מפני פגיעה בחוזים עסקיים. לדבריו, הסעיף בהצעת החוק המאפשר לסטות מפרשנות של חוזים כאלה לפי לשונם אם זו "אינה מתקבלת על הדעת", יוביל לחוסר ודאות. אנוך מעריך כי "ספק אם התיקון ישיג את מטרתו".

עו''ד יעקב אנוך / צילום: סטודיו תומאס

חוזי העבודה, המתאפיינים לרוב בפערי כוחות לטובת המעסיק, יוחרגו כאמור מהצעת החוק, וימשיכו להתפרש בהתאם לכוונת הצדדים. המומחים בענף מברכים על כך. "אם היו מבטלים את הלכת אפרופים בדיני עבודה זה עלול היה להוביל לתוצאה פוגענית", אומרת עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון. לדבריה, "ביחסי עבודה נדרשת גמישות כמו אוויר לנשימה, ולאו דווקא היצמדות ללשון החוזה".

כרמי-ברק מוסיפה כי ברוב המקרים חוזה העבודה מנוסח על ידי המעסיק, והעובד חותם עליו בלי משא-ומתן אמיתי. במצב כזה, אם היו מבטלים את אפרופים ומסרבים להתחשב בכוונת הצדדים, מי שהיה נפגע הוא הצד החלש - כלומר, העובד.

בהסכם קיבוצי, לעומת זאת, מעורבים ארגוני עובדים כך שיחסי הכוחות לרוב שווים.

ועדיין, היא מציינת, "בגלל שמדובר ביחסי עבודה, טוב שימשיכו לפרש את ההסכם כמו שעשו עד היום, בהתאם לכוונת הצדדים ולפי הלך הרוח וההיסטוריה של ההסכמות ביניהם".

עוה''ד עינת כרמי ברק / צילום: שהם שלמה

"מגדיר לגופים חופש לעצב את החוזה כרצונם"

מנגד, יש מי שתומכים בביטול הלכת אפרופים. "אני חושב שזה חיובי לגופים עסקיים כי זה מגדיר להם, מראש, את החופש לעצב את החוזה כרצונם", אומר עו"ד נמרוד סביל, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד Aoi עבדי וקנין. סביל מעריך כי התיקון לחוק יוביל להפחתת ההתערבות מצד בתי המשפט.

עו"ד דנה פירון-גרוס, שותפה במחלקה המסחרית במשרד פירון, מסכימה כי "אפרופים והלכות נוספות שנקבעו אחריה פגעו בוודאות. כך שהצעת החוק ראויה, והיה טוב אם הייתה מגיעה לפני עשור". עם זאת, פירון-גרוס צופה כי הצעת החוק לא תמנע את הצורך בהפעלת שיקול-דעת על ידי בתי המשפט.

עם אישור הצעת החוק אמר רוטמן: "חוזה מושלם לא קיים, וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים. ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים.

"הקביעה שהצדדים הם הריבון ולהם האפשרות להחליט, תיתן להם כוח, יכולת וסמכות לקבוע מה מערכת היחסים ביניהם".

אלא, שחוסר הוודאות שאותו צופים המומחים, והמשך המעורבות המסתמן מצידם של בתי המשפט, מלמדים כי ייתכן שהסאגה הבלתי נגמרת סביב ביטול פרשנות החוזים עשויה להמשיך ולהעסיק אותנו בשנים הקרובות.

עוד כתבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"