עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי
ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
כ-100 אלף עובדים מהמגזר הפרטי אינם נכללים במתווה החל"ת המוצע כרגע, רק משום שחזרו לעבודה בשלושת הימים שבהם נפתח המשק בהוראת פיקוד העורף באמצע מלחמת 12 הימים מול איראן.
● רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?
עם התקיפה של ישראל באיראן נסגר המשק, יחד עם מערכת החינוך, ונסגרו גם השמיים לטיסות. שבוע לאחר מכן, ב-18 ביוני, הודיע פיקוד העורף על הקלות בהנחיות ההתגוננות, מה שהוביל לפתיחת הקניונים ומרכזי הקניות, עם החנויות הפועלות בהן במהלך הימים חמישי, שישי ומוצאי שבת. בלילה שבין שבת לראשון, לאחר תקיפת ארה"ב באיראן, בוטלו ההקלות, והמשק נסגר שוב. עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד למרות החששות באותם ימים, נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם.
במתווה החל"ת הנוכחי, הדרישה לפיצויים עומדת על 12 יום. הדבר מאפשר לשפות את כל מי שנעדר בפועל מעבודתו מאז 13 ביוני. תחילה נשמטו גם כל העובדים שחזרו זמנית ליום אחד - ביום חמישי 19 ביוני, היום היחיד למעשה שהמשק היה פעיל עבור חברות ומשרדים, אך בהמשך בהסתדרות הגיעו להבנות מול האוצר, שימנעו מעובדים אלה לאבד את הזכאות לחל"ת.
העובדים שנפלו בין הכיסאות
ואולם, מי שנפלו בין הכיסאות הם אותם עובדים שמרוויחים לרוב שכר מינימום, אותם מוכרים בחנויות ועובדים שעתיים שמועסקים במשמרות, שאינם זכאים לפיצויי חל"ת רק בשל העובדה שעבדו גם בשישי ובמוצאי שבת, עד שנסגר המשק שוב, בניגוד לאלו שעבדו רק באותו יום חמישי. כעת, באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי.
"מתווה החל"ת של האוצר פגע דרמטית בשכר חודש יוני של למעלה מ-100 אלף עובדי מגזר המסחר והשירותים - עובדים מהשכבות החלשות, מהפריפריה, מכל המגזרים", נכתב במודעות שיעלו לאוויר בשילוט חוצות ובעיתונים בימים הקרובים. "הממשלה הורתה להם לחזור לעבודה, הם החזירו את המשק לפעילות בזמן חירום ועכשיו הם משלמים את המחיר. מתווה הוגן או חרפה, אתם תחליטו".
"אני יוצא מגדרי כדי שלא יקופחו על לא עוול בכפם 100 אלף עובדים במשק, שהחטא הנוראי שעשו היה שהם נענו לדרישת הממשלה לחזור לפעילות", אומר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, בשיחה עם גלובס. "פיקוד העורף החליט ביום רביעי שהחל מ-18 בערב אפשר להחזיר את מקומות העבודה ואת המסחר, שנפתח ביום חמישי, עבד בשישי ובשבת, ובראשון נסגר בחזרה.
"רצה הגורל, ועובדי המסחר והשירותים הם היחידים שעבדו שלושה ימים במסגרת 12 הימים. מי שלא צבר 11 ימים, ואצלנו נצברו רק 9 ימים, לא זכאי לחל"ת. ענף המסחר והשירותים הוא זה שמניב הכי הרבה מסים למדינת ישראל. אז לוקחים את המסים שלנו, נותנים משכורת מלאה לעובדי המדינה שלכאורה עבדו מהבית לאורך המשבר, ומי שחזר לעבוד יום אחד גם מקבל חל"ת, ולנו מגיע עונש?".
ממשרד האוצר הזמינו בתגובה לעקוב אחר דיוני ועדת הכספים. בוועדת הכספים יידרשו לעניין כשזה יגיע לפתחה ביום ראשון הקרוב, להכנה לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שעברה בקריאה ראשונה ביום ד'. יש הסבורים שיו"ר ועדת הכספים משה גפני יורה להקל גם על העובדים שזכויותיהם נשמטו מהמתווה.