גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock
בית המשפט לענייני משפחה פסק אתמול (ד') כי איש פיננסים שהשתכר מיליונים, ישלם לבת זוגו לשעבר סכום כולל של כ־50 מיליון דולר. סכום זה כולל כ־37 מיליון דולר עבור כמחצית מהכספים שנצברו בנאמנויות וכ־12 מיליון דולר עבור כמחצית הזכויות על הבית המשפחתי, ששוויו הוערך בכ־25 מיליון דולר. זאת, אחרי שנקבע כי האיש פעל להסתיר את הונו כמומחה למקלטי מס ונאמנויות זרות, וסירב לשלם לה סכום כלשהו.
● האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?
● ניתוח גלובס | פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר - וההשלכות
● האם מימנה את רוב הדירה של בנה ואשתו שהתגרשו. איך תחולק הדירה?
"המקרה שבפניי הוא אחד המקרים המקוממים ביותר בהם פגשתי בכל שנותיי על כס השיפוט", כתב סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד. "המדובר במשפחה עשירה ביותר שהונה המשפחתי, אשר הוערך על־ידי האישה בכ־100 מיליון דולר, מוחזק בידי האיש אשר מסרב לחלוק ולו את חלקו עם האישה. במסגרת עשרות שעות הדיון שהיו לי עם הצדדים, התרשמתי כי האיש שם לעצמו למטרה עליונה שאין עליונה ממנה, לא לשלם לאשה ולו שקל בודד מתוך ההון העצום שצברו".
במרכז הפרשה זוג עם ילדים מהאלפיון העליון. האיש נחשב לעילוי פיננסי, ולאורך השנים השתכר משכורות עתק מעבודה בגופים מובילים בתחומי שוק ההון וההשקעות. לטענת האישה, היא התמקדה בגידול הילדים כדי לאפשר לאיש להתמקד בעבודה, במסגרתה אף נעדר רבות מהבית.
מפסק הדין עולה כי המשפחה חיה ברמת חיים יוקרתית, שכלל בית מפואר בגודל של יותר מ-1,500 מ"ר עם בריכת שחייה, מגרש טניס ומעלית. הבית נרשם על חברה זרה, כאשר האישה טענה כי נבנה על מגרש שנרכש במשותף, אך נרשם על שם החברה משיקוליו של האיש.
לטענת האישה, אורח החיים של המשפחה כלל הוצאות משפחתיות בהיקף של כ־200 אלף שקל לחודש, לרבות העסקה של עוזרי בית, מטפלות, שירותי גינון, רכבי יוקרה וחופשות באזורים המפוארים בעולם. לדבריה, האיש נהג להעניק לה מתנות יקרות, כגון שעון רולקס ומכוניות יוקרה.
עוד היא טענה כי האיש פעל בהתאם לידע ולמומחיות שלו ביצירת מבני נאמנויות מורכבים, לצורך הסתרת נכסים משותפים, וכי היא חיה ב"כלוב של זהב", שכן הייתה תלויה בו מבחינה כלכלית.
מנגד, האיש הכחיש את הטענות להברחת נכסים וטען כי כל הרכוש המשותף נמצא דווקא בידי האישה. לדבריו, כושר ההשתכרות שלו נמוך משמעותית מכפי שהאישה טוענת, והבית נבנה מכספי החברה הזרה. עוד הוא טען כי בני הזוג ניהלו במשותף את כספם, וכי מלוא המידע לגבי הזכויות היה מצוי בידי האישה.
השופט שקד קיבל כאמור את טענות האישה, תוך שהוא משתמש במילים קשות לתיאור התנהגותו של האיש. "מומחיותו של האיש היא ליטול כסף ולהניחו במקלטי מס ובנאמנויות כאלה ואחרות, כך שבבוא היום לחשיפתו, יוכל האיש לגלגל עיניים ולומר כי הכסף אינו בידו. האיש רקח תוכנית ארוכת־שנים להסתיר את ההון המשפחתי מעיני הרשויות, ולאחר פרוץ הסכסוך, מעיני האישה ומעיני בית המשפט".
"מידת האמון שנתתי באיש אפסית"
לגבי טענתו של האיש כי אין לו שליטה על ניהול הכסף המופקד בנאמנות, קבע השופט כי "טענה זו מנוגדת לכל שכל ישר, והמאמין בה יעשה זאת על אחריותו בלבד". השופט הוסיף: "מידת האמון שנתתי באיש היא אפסית, אם לא אפס מוחלט. לא בכל יום ניצב בעל דין על דוכן העדים במשך שעות וימים, ופשוט מספר סיפורים כטוב הדמיון עליו".
השופט סיכם: "האיש הסתיר באופן מובהק את מסת הנכסים המשותפים לו ולאישה, וכל הידוע הוא רק מתוך מסמכים שהצליחה האישה להשיג. לא מן הנמנע שקיימות זכויות רבות נוספות שבשליטתו של האיש ואשר נותרו עלומות.
"נזכיר כי אין מדובר באיש שהחזיק בשליטתו בחברה בודדת או אפילו בשתי חברות, אלא באיש שעשה שימוש בחברות רבות, במקלטי מס לא מעטים, במקומות שונים בעולם, כך שלחלוטין לא יהיה זה מופרך לטעון כי עדיין רב הנסתר על הגלוי".
בעקבות זאת, בית המשפט קיבל במלואה את גרסת האישה, ולפיה היקף הרכוש המשפחתי - לא כולל בית המגורים, שהוערך על־ידי האישה בכ־25 מיליון דולר - עומד על 75 מיליון דולר. בהתאם לכך, נפסק כי האיש ישלם לבת זוגו כ־37 מיליון דולר, ובנוסף תקבל האישה מחצית מהזכויות בבית המוערך בכ־25 מיליון דולר. השופט שקד קבע כי הבית רשום באופן פיקטיבי על שם החברה הזרה.
בסופו של דבר, האישה צפויה לקבל כ־50 מיליון דולר. לטובת האישה נפסקו גם שכר־טרחה בגובה 2.5 מיליון שקל והוצאות בסכום של 100 אלף שקל.
השופט שקד ציין כי לנוכח ההתנהלות וההסתרה מצד האיש, "אני בדעה שהונו של האיש עולה בהרבה על הסכום שננקב על־ידי האישה, וככל שהאיש היה חושף את מלוא הונו - וכפי שלא עשה זאת בעבר, רק תמים יסבור שיאות לעשות זאת בעתיד - כלל וכלל לא מן הנמנע שהונו היה גבוה משמעותית מההון שננקב על־ידי האישה". עם זאת, ציין השופט, לא ניתן לפסוק לטובת האישה מעבר לסכום שתבעה.
"איתות לבני זוג בעלי תחכום משפטי וכלים גלובליים"
עורכי הדין יהודית מייזלס, שמואל מורן ונועה אלרואי-מזרחי, שייצגו את האישה, מסרו כי "ההכרעה רלוונטית במיוחד לבני זוג במעמד כלכלי גבוה, אשר מחזיקים נכסים גלובליים באמצעות נאמנויות ותאגידים. פסק הדין מאותת לבני זוג בעלי תחכום משפטי וכלים גלובליים, כי גם ריבוי נאמנויות, חברות קש ומבני מס אגרסיביים, לא יהוו מגן מהחלת דיני איזון המשאבים".
מטעמו של הבעל נמסר: "אנחנו סבורים כי בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, עובדתיות ומשפטיות, ולמעשה הוא חף כמעט מהתייחסות לסוגיות מרכזיות ומורכבות שעלו בהליך. בכוונת הנתבע לערער עליו".