סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף
שנים עשר ימים אינטנסיביים, 21 אלף התרעות, מיליוני פניות למוקד המידע ומאות מיליוני כניסות לפורטל החירום - כך נראתה מערכת "עם כלביא" מהזווית של פיקוד העורף. בעיצומה של מלחמה עם טילים ומל"טים מאיראן, תפסה ההתרעה תפקיד קריטי - וגם עמדה תחת ביקורת ציבורית לא פשוטה.
● בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר
● רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?
מי שנמצא בלב העשייה הזאת הוא סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף זה חמש שנים. בראיון פרידה, רגע לפני שהוא מקבל דרגת אלוף משנה ונכנס לתפקידו החדש כראש מחלקת מיגון, הוא מספר לגלובס איך נראה ניהול ההתרעות בזמן אמת, למה הוחלט לבטל את ההנחיה המקדימה, איך מתמודדים עם הקושי להגיע לציבור החרדי - ומה מתוכנן לעתיד.
"התמודדנו במהלך המבצע עם היקפים שמעולם לא חווינו, ועדיין עמדנו בהם יפה", אומר סא"ל זמיר. "למרות שהיינו מעולים, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. יש לנו עוד מה ללמוד, וזה לא נגמר. האזרח מתפתח והאיומים משתנים. חייבים להיות רלוונטיים, או שמהר מאוד נפתח פער מטורף".
החזון: התרעה מדויקת בכל מקום ובכל זמן
זמיר, בן 41, משרת כבר 17 שנה בצבא במגוון תפקידים במערכי האוכלוסייה ואגף המבצעים. כעת הוא צפוי לשמש כרמ"ח מיגון, האחראי על התאמת המיגון לאיומים ופרויקטים לאומיים. על תפקידו כראש ענף התרעה וטכנולוגיות, הוא אומר: "אני לא כמו צה"ל הגדול, שנעים לו וטוב לו בתוך המערכות הסגורות שלו. אני מגיע אל האזרחים לכף היד. החזון שלנו הוא להצליח להביא התרעה מדויקת ואמינה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן".
הענף עוסק בפיתוח מערכות ההתרעה, השליטה והבקרה של פיקוד העורף וגם בהגנת סייבר. בתקופתו של זמיר נעשו שדרוגים משמעותיים במערכות וכן הושק יישומון פיקוד העורף, כשבועיים לפני מבצע שומר החומות ב־2021. "יש לנו הרבה שכבות התרעה, כך שאם יש תקלה במערכת אחת יש מגוון מערכות שיודעות לתת מענה", הוא אומר.
אחד השינויים הבולטים שנעשו הוא חלוקת המדינה לכ־1,800 אזורי התרעה שונים, לעומת אזורי התרעה עירוניים לפני מספר שנים או אזור התרעה בודד במלחמת המפרץ. "כל קילומטר רבוע במדינה מרושת, ואני יודע להגיע אליו באופן ממוקד וסלקטיבי. המלחמה הזו הראתה כמה זה חשוב, כי אם הייתי מריץ למרחבים מוגנים את כל ישראל או אזורים נרחבים שלא לצורך - מהר מאוד האזרחים יפסיקו להישמע לנו", הוא טוען.
למרות השיפורים, מדיניות ההתרעה של פיקוד העורף עמדה לביקורת מהציבור ובתקשורת, זאת לאחר אירועים שונים של איחור בהתרעות, נפילה ללא התרעה, אי עמידה בהתרעת "חצי השעה", ועוד. "האירועים האלו בתחקור", אומר זמיר.
השימוש בהתרעה המקדימה החל רק במהלך הלחימה עם איראן. "רצינו לאפשר לאזרח לשפר מיגון או להגיע למיגון מיטבי", מסביר זמיר, ומוסיף כי "חשוב להגיד שזה טווח של זמנים ולא חצי שעה בהכרח. אחרי שלוש התרעות כאלה הבנו שלא נוכל להתחייב לזה אז הפסקנו להשתמש בהן. בסוף יש לנו חוזה בלתי כתוב עם האזרחים, ואנחנו חייבים לעמוד בו".
עלתה ביקורת גם בנוגע להתרעה בליל התקיפה באיראן, שנטען שהייתה מיותרת. כמו כן, יש האומרים שלוקח לכם יותר מדי זמן להוציא אנשים מהממ"ד.
"מדיניות ההתרעה נקבעת על בסיס מספר גורמים: מיכולות אויב דרך יכולות הגילוי ועד יכולות ההתרעה, ויש גם איזון בין זמן לבין מיקוד. מטרת ההתרעה הראשונה אחרי התקיפה באיראן הייתה להודיע על שינוי המדיניות ובעיקר כדי שהאזרחים יהיו מוכנים. מה לעשות, יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן. מבחינתנו זה אחד הדברים הכי חשובים שביצענו במלחמה. זו הייתה מערכה אינטנסיבית ולכן התחושות כאלה, אבל הקפדנו לא להתריע סתם".
בסוף, בשטח היה בלבול לגבי מתי להיכנס למרחב המוגן או מתי רק להיות בסמיכות.
"אנחנו לומדים מזה. קשה לשנות התנהגות של אזרחים במקביל ללחימה אינטנסיבית. אגב, אם מישהו נכנס למרחב המוגן, גם אם צריך להיות 'רק' בסמיכות - הוא שיפר את המיגון שלו. וזה בסדר מבחינתנו, כי זה מציל חיים. בסוף כל נפש היא חשובה, וכל הרוג מבחינתנו הוא עולם ומלואו ומתוחכם. ועדיין, כשמסתכלים על היקף הפגיעות שהיו לעומת היקף הנפגעים, אם לא הייתה ההנחיה המקדימה, הסיטואציה הייתה אחרת לחלוטין".
על מספר טעויות שנעשו על ידי מסבירי פיקוד העורף בשידור חי, אומר זמיר כי "זה תהליך של למידה. לדבריו, "יש לנו מכונה משומנת שמחברת בין התרעה להסברה. חמ"ל המסבירים מתדרך את מסבירי פיקוד העורף בזמן אמת ומעביר להם נתונים ותחקורים כדי לתת מענה".
התרעת החירום והאתגר מול החברה החרדית
גם על ההתרעה הרועשת במיוחד שמגיעה בדחיפה ישירות למכשיר, מה שנקרא סל־ברודקאסט, חשבו רבות בפיקוד העורף, והשימוש בה היה מדוד ואל מול איומי קיצון בלבד. "למשל השבוע היה שיגור מתימן, אבל לא הוצאנו את ההתרעה הזו", אומר זמיר.
יחד עם זאת, לא כולם מקבלים את ההתרעה הזאת - כאשר הדבר בולט בעיקר בחברה החרדית, שם רבים משתמשים במכשירים ישנים או שאינם תומכים בהודעות דחיפה שכאלה. כשזמיר נשאל לגבי ההתמודדות עם האתגר הזה, הוא משיב כי היא מתחילה כבר במערך ההסברה: "יש לנו קו ייעודי לחרדים שיכולים להתקשר ולקבל מענה רלוונטי, דרך מסבירים שאנחנו שמים גם ברדיו החרדי וברשתות של החרדים. בנוסף, הוספנו גל שקט עם ההנחיה המקדימה, וזה עבד יפה מאוד. כיום לא מעט חרדים שדרגו לדור 4, גם בשל התוכניות של משרד התקשורת לסגור את הדור השני והשלישי, ולכן יש שיפור".
אבל עדיין אנחנו שומעים על קשיים, בין השאר מול ועדת הרבנים.
"גם על זה אנחנו עובדים. קודם כל הם מקבלים התרעות הרבה יותר טוב בהשוואה לתחילת הדרך, למרות שהמכשירים הכשרים מיוצרים על ידי יצרנים שהם פחות המיינסטרים, וזה מהווה אתגר, אבל אנחנו על זה. אנחנו עובדים עם היצרנים, ויש לנו שיתוף פעולה מלא. אנחנו גם בשיח עם ועדת הרבנים כדי להתקדם".
"האיומים רק מתחלפים ומתעצמים"
המחשבה על העתיד מעסיקה רבות את פיקוד העורף, לדברי זמיר. "בסוף, אנחנו חיים במדינה שכל הזמן יש עליה איום, והאיומים רק מתחלפים ומתעצמים. וגם, האזרח הוא יותר דיגיטלי ופחות נמצא במקומות ה'קלאסיים' כמו הרחוב או הקניון. בבניין גבוה פחות שומעים את הצופרים, אז אם לא אדע להגיע לציבור בטלוויזיה, ביישומון או בסל־ברודקאסט, אני לא רלוונטי".
את ההתפתחות המהירה במערך תולה זמיר במאפיינים הייחודיים של ישראל: "כשלוקחים מדינה מאוימת, מוסיפים את המוח היהודי עם הסטארט־אפים והטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם, ומצרפים אוכלוסייה צעירה של קצינים, נגדים וחיילים - יוצאים דברים מדהימים". לדבריו, "באים הנה מכל מדינה בעולם כדי ללמוד מאיתנו. לנציגי המדינות שמגיעים אני אומר שאני לא חברה שבאה למכור מוצר. באתי להציל חיים. אז אם אתם יכולים ללמוד - תלמדו. והם באמת באים".
מה עומד על הפרק למערך ההתרעות בפיקוד העורף?
"אינטרנט של הדברים (iOT). אני רוצה להגיע לכל המכשירים החכמים הרלוונטיים בבית שיכולים להוות אמצעי התרעה. בנוסף, יש תוכנית רב־שנתית שנועדה לשפר ולחדש את כל מערך המפיצים - מטלוויזיה, רדיו, אינטרנט וצופרים. פיקוד העורף מסתכל על 2035 בקצה. אילו טכנולוגיות רלוונטיות יהיו שם? בואו נדאג לתשתית שהן צריכות כבר עכשיו ונתחיל לפתח אותן".
איך תסכם את חמש השנים האלו?
"תחושות מעורבות. מצד אחד, סיפוק מלא ואני עובר לאתגר הבא. מצד שני, התרעה זו משימת חיים, ואני רואה את עצמי בהמשך חוזר לעסוק בעולמות אלו. זה תפקיד שמאפשר לגעת באזרחים ולהשפיע באופן ישיר".
לסיכום, זמיר מזמין את הציבור לפנות בכל נושא לפיקוד העורף. "אנחנו מאוד קשובים. לפניות במוקד, לאמירות ברשתות החברתיות ועוד. הפיקוד כל הזמן לומד ומתפתח, וזאת ההבטחה שלנו: נמשיך להקשיב".