גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף
סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

שנים עשר ימים אינטנסיביים, 21 אלף התרעות, מיליוני פניות למוקד המידע ומאות מיליוני כניסות לפורטל החירום - כך נראתה מערכת "עם כלביא" מהזווית של פיקוד העורף. בעיצומה של מלחמה עם טילים ומל"טים מאיראן, תפסה ההתרעה תפקיד קריטי - וגם עמדה תחת ביקורת ציבורית לא פשוטה.

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר
רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

מי שנמצא בלב העשייה הזאת הוא סא"ל איתי זמיר, ראש ענף התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף זה חמש שנים. בראיון פרידה, רגע לפני שהוא מקבל דרגת אלוף משנה ונכנס לתפקידו החדש כראש מחלקת מיגון, הוא מספר לגלובס איך נראה ניהול ההתרעות בזמן אמת, למה הוחלט לבטל את ההנחיה המקדימה, איך מתמודדים עם הקושי להגיע לציבור החרדי - ומה מתוכנן לעתיד.

"התמודדנו במהלך המבצע עם היקפים שמעולם לא חווינו, ועדיין עמדנו בהם יפה", אומר סא"ל זמיר. "למרות שהיינו מעולים, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. יש לנו עוד מה ללמוד, וזה לא נגמר. האזרח מתפתח והאיומים משתנים. חייבים להיות רלוונטיים, או שמהר מאוד נפתח פער מטורף".

החזון: התרעה מדויקת בכל מקום ובכל זמן

זמיר, בן 41, משרת כבר 17 שנה בצבא במגוון תפקידים במערכי האוכלוסייה ואגף המבצעים. כעת הוא צפוי לשמש כרמ"ח מיגון, האחראי על התאמת המיגון לאיומים ופרויקטים לאומיים. על תפקידו כראש ענף התרעה וטכנולוגיות, הוא אומר: "אני לא כמו צה"ל הגדול, שנעים לו וטוב לו בתוך המערכות הסגורות שלו. אני מגיע אל האזרחים לכף היד. החזון שלנו הוא להצליח להביא התרעה מדויקת ואמינה לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן".

הענף עוסק בפיתוח מערכות ההתרעה, השליטה והבקרה של פיקוד העורף וגם בהגנת סייבר. בתקופתו של זמיר נעשו שדרוגים משמעותיים במערכות וכן הושק יישומון פיקוד העורף, כשבועיים לפני מבצע שומר החומות ב־2021. "יש לנו הרבה שכבות התרעה, כך שאם יש תקלה במערכת אחת יש מגוון מערכות שיודעות לתת מענה", הוא אומר.

אחד השינויים הבולטים שנעשו הוא חלוקת המדינה לכ־1,800 אזורי התרעה שונים, לעומת אזורי התרעה עירוניים לפני מספר שנים או אזור התרעה בודד במלחמת המפרץ. "כל קילומטר רבוע במדינה מרושת, ואני יודע להגיע אליו באופן ממוקד וסלקטיבי. המלחמה הזו הראתה כמה זה חשוב, כי אם הייתי מריץ למרחבים מוגנים את כל ישראל או אזורים נרחבים שלא לצורך - מהר מאוד האזרחים יפסיקו להישמע לנו", הוא טוען.

למרות השיפורים, מדיניות ההתרעה של פיקוד העורף עמדה לביקורת מהציבור ובתקשורת, זאת לאחר אירועים שונים של איחור בהתרעות, נפילה ללא התרעה, אי עמידה בהתרעת "חצי השעה", ועוד. "האירועים האלו בתחקור", אומר זמיר.

השימוש בהתרעה המקדימה החל רק במהלך הלחימה עם איראן. "רצינו לאפשר לאזרח לשפר מיגון או להגיע למיגון מיטבי", מסביר זמיר, ומוסיף כי "חשוב להגיד שזה טווח של זמנים ולא חצי שעה בהכרח. אחרי שלוש התרעות כאלה הבנו שלא נוכל להתחייב לזה אז הפסקנו להשתמש בהן. בסוף יש לנו חוזה בלתי כתוב עם האזרחים, ואנחנו חייבים לעמוד בו".

עלתה ביקורת גם בנוגע להתרעה בליל התקיפה באיראן, שנטען שהייתה מיותרת. כמו כן, יש האומרים שלוקח לכם יותר מדי זמן להוציא אנשים מהממ"ד.
"מדיניות ההתרעה נקבעת על בסיס מספר גורמים: מיכולות אויב דרך יכולות הגילוי ועד יכולות ההתרעה, ויש גם איזון בין זמן לבין מיקוד. מטרת ההתרעה הראשונה אחרי התקיפה באיראן הייתה להודיע על שינוי המדיניות ובעיקר כדי שהאזרחים יהיו מוכנים. מה לעשות, יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן. מבחינתנו זה אחד הדברים הכי חשובים שביצענו במלחמה. זו הייתה מערכה אינטנסיבית ולכן התחושות כאלה, אבל הקפדנו לא להתריע סתם".

בסוף, בשטח היה בלבול לגבי מתי להיכנס למרחב המוגן או מתי רק להיות בסמיכות.
"אנחנו לומדים מזה. קשה לשנות התנהגות של אזרחים במקביל ללחימה אינטנסיבית. אגב, אם מישהו נכנס למרחב המוגן, גם אם צריך להיות 'רק' בסמיכות - הוא שיפר את המיגון שלו. וזה בסדר מבחינתנו, כי זה מציל חיים. בסוף כל נפש היא חשובה, וכל הרוג מבחינתנו הוא עולם ומלואו ומתוחקר. ועדיין, כשמסתכלים על היקף הפגיעות שהיו לעומת היקף הנפגעים, אם לא הייתה ההנחיה המקדימה, הסיטואציה הייתה אחרת לחלוטין".

על מספר טעויות שנעשו על ידי מסבירי פיקוד העורף בשידור חי, אומר זמיר כי "זה תהליך של למידה. לדבריו, "יש לנו מכונה משומנת שמחברת בין התרעה להסברה. חמ"ל המסבירים מתדרך את מסבירי פיקוד העורף בזמן אמת ומעביר להם נתונים ותחקורים כדי לתת מענה".

התרעת החירום והאתגר מול החברה החרדית

גם על ההתרעה הרועשת במיוחד שמגיעה בדחיפה ישירות למכשיר, מה שנקרא סל־ברודקאסט, חשבו רבות בפיקוד העורף, והשימוש בה היה מדוד ואל מול איומי קיצון בלבד. "למשל השבוע היה שיגור מתימן, אבל לא הוצאנו את ההתרעה הזו", אומר זמיר.

יחד עם זאת, לא כולם מקבלים את ההתרעה הזאת - כאשר הדבר בולט בעיקר בחברה החרדית, שם רבים משתמשים במכשירים ישנים או שאינם תומכים בהודעות דחיפה שכאלה. כשזמיר נשאל לגבי ההתמודדות עם האתגר הזה, הוא משיב כי היא מתחילה כבר במערך ההסברה: "יש לנו קו ייעודי לחרדים שיכולים להתקשר ולקבל מענה רלוונטי, דרך מסבירים שאנחנו שמים גם ברדיו החרדי וברשתות של החרדים. בנוסף, הוספנו גל שקט עם ההנחיה המקדימה, וזה עבד יפה מאוד. כיום לא מעט חרדים שדרגו לדור 4, גם בשל התוכניות של משרד התקשורת לסגור את הדור השני והשלישי, ולכן יש שיפור".

אבל עדיין אנחנו שומעים על קשיים, בין השאר מול ועדת הרבנים.
"גם על זה אנחנו עובדים. קודם כל הם מקבלים התרעות הרבה יותר טוב בהשוואה לתחילת הדרך, למרות שהמכשירים הכשרים מיוצרים על ידי יצרנים שהם פחות המיינסטרים, וזה מהווה אתגר, אבל אנחנו על זה. אנחנו עובדים עם היצרנים, ויש לנו שיתוף פעולה מלא. אנחנו גם בשיח עם ועדת הרבנים כדי להתקדם".

"האיומים רק מתחלפים ומתעצמים"

המחשבה על העתיד מעסיקה רבות את פיקוד העורף, לדברי זמיר. "בסוף, אנחנו חיים במדינה שכל הזמן יש עליה איום, והאיומים רק מתחלפים ומתעצמים. וגם, האזרח הוא יותר דיגיטלי ופחות נמצא במקומות ה'קלאסיים' כמו הרחוב או הקניון. בבניין גבוה פחות שומעים את הצופרים, אז אם לא אדע להגיע לציבור בטלוויזיה, ביישומון או בסל־ברודקאסט, אני לא רלוונטי".

את ההתפתחות המהירה במערך תולה זמיר במאפיינים הייחודיים של ישראל: "כשלוקחים מדינה מאוימת, מוסיפים את המוח היהודי עם הסטארט־אפים והטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם, ומצרפים אוכלוסייה צעירה של קצינים, נגדים וחיילים - יוצאים דברים מדהימים". לדבריו, "באים הנה מכל מדינה בעולם כדי ללמוד מאיתנו. לנציגי המדינות שמגיעים אני אומר שאני לא חברה שבאה למכור מוצר. באתי להציל חיים. אז אם אתם יכולים ללמוד - תלמדו. והם באמת באים".

מה עומד על הפרק למערך ההתרעות בפיקוד העורף?
"אינטרנט של הדברים (iOT). אני רוצה להגיע לכל המכשירים החכמים הרלוונטיים בבית שיכולים להוות אמצעי התרעה. בנוסף, יש תוכנית רב־שנתית שנועדה לשפר ולחדש את כל מערך המפיצים - מטלוויזיה, רדיו, אינטרנט וצופרים. פיקוד העורף מסתכל על 2035 בקצה. אילו טכנולוגיות רלוונטיות יהיו שם? בואו נדאג לתשתית שהן צריכות כבר עכשיו ונתחיל לפתח אותן".

איך תסכם את חמש השנים האלו?
"תחושות מעורבות. מצד אחד, סיפוק מלא ואני עובר לאתגר הבא. מצד שני, התרעה זו משימת חיים, ואני רואה את עצמי בהמשך חוזר לעסוק בעולמות אלו. זה תפקיד שמאפשר לגעת באזרחים ולהשפיע באופן ישיר".

לסיכום, זמיר מזמין את הציבור לפנות בכל נושא לפיקוד העורף. "אנחנו מאוד קשובים. לפניות במוקד, לאמירות ברשתות החברתיות ועוד. הפיקוד כל הזמן לומד ומתפתח, וזאת ההבטחה שלנו: נמשיך להקשיב".

עוד כתבות

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: דירה בב"ש נמכרה ב־1.62 מיליון שקל

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה חיובית על רק ההתקדמות במו"מ עסקת החטופים ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"