גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

גורלו המשפטי של רה"מ בנימין נתניהו נקשר לאחרונה בשלושה נשיאים: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שקרא לחון אותו; נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, שתמך ברעיון, ובתנאי שנתניהו יפרוש מהפוליטיקה; ונשיא המדינה יצחק הרצוג, שמתן החנינה נמצא בידיו. אבל האם הנשיא הרצוג יכול להעניק חנינה לנתניהו, בהינתן שטרם הורשע בדבר וחוק יסוד: נשיא המדינה מדבר רק על חנינתם של "עבריינים"? בדקנו.

משפטנים על הקריאות לביטול משפט נתניהו בעקבות ציוץ טראמפ: "הסיכוי שואף לאפס"
דעה | מדוע ביטול משפט נתניהו עדיף על חנינה
דעה | הכוונות הטובות של אהרן ברק עלולות להסתיים באסון לשלטון החוק

סמכות של מלך?

נתחיל מהבסיס. במאמר שפורסם ב־2019 בכתב העת של פרקליטות המדינה, אודית קורינלדי־סירקיס, מיכל צוק־שפיר וטל רוזנווסר מציינים שהמקור לסמכות החנינה במשפט הישראלי הוא סמכות החנינה של מלך אנגליה, הוא "מקור הצדק" לקבוע משפט. בתקופת המנדט הוענקה סמכות החנינה לנציב העליון בארץ ישראל. עם הקמת המדינה, עברה סמכות זו לממשלה הזמנית, ובשנת 1949 הועברה לידי נשיא המדינה על פי חוק המעבר. בשנת 1964 עוגנו סמכויות הנשיא בחוק יסוד: נשיא המדינה, וביניהן "הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". בכל החוקים והדינים הללו החנינה מכוונת כלפי "עבריינים", בלי להתייחס לחנינה טרם הרשעה.

הנושא הוזכר לראשונה בפס"ד של בג"ץ מ־1951. אומנם ההכרעה עסקה בנושא אחר, אך השופט (כתוארו דאז) שמעון אגרנט ציין "כי לנשיא הכוח לחון עבריינים גם לפני, גם אחרי ההרשעה", מהטעם ש"סמכות החנינה, הנתונה בידי נשיא מדינת ישראל, אינה שונה, בדרך כלל, מזו המוקנית למלך אנגליה או לנשיא ארה"ב", שם הוכרה הסמכות לתת חנינה לפני הרשעה. ב־1962, התייחס לעניין השופט צבי ברנזון, שאומנם הסתייג מנימוקי אגרנט, אך ציין כי "נראה לי שכוחו (של נשיא המדינה, י"א) יפה לחון כל עבריין גם לפני שהובא לדין".

לדעת פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאונ' העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טעות היא לגזור את סמכות הנשיא מזו של המלך האנגלי: "ישראל אינה מונרכיה. מכוח היותה דמוקרטיה היא נאמנה לעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק, ועקרונות אלה נפגעים קשות על ידי חנינה שמונעת הליך משפטי".

בשנים הבאות לא הייתה תמימות דעים לגבי היקף הסמכות. ב־1963, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת על כינון חוק היסוד, סיפר היועמ"ש משה בן זאב: "היה מקרה של אדם שנשפט על ידי מועצה משפטית לשלילת רישיונו. הוא ניסה להפעיל בעניין זה את סמכות החנינה של הנשיא, ונכשל. ההנמקה הייתה שהוא לא נשפט על ידי בית משפט". עוד אמר: "המילה 'עבריין', לדעתי המובן המוגדר שלה הוא שאדם נשפט על ידי בימ"ש כלשהו, כי אם לאו, ניכנס לקונפליקט עם כלל גדול בשיטה שלנו, שאדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא חויב בדין, ואז יוכל כל אחד לפנות לנשיא בטענה: 'חושדים בי, תן לי חנינה'".

קרמניצר מזכיר שבשנות ה־80 שאלה זו התעוררה כשהופעלו לחצים על הנשיא חיים הרצוג לחון את חברי המחתרת היהודית כשהיו בחקירת שב"כ. כפי שציין אהרן ברק במאמרו השבוע בהארץ, הרצוג האב פנה ליועמ"ש יצחק זמיר, וזה הגיש לו חוו"ד שהחוק מדבר על חנינה ל"עבריינים", ואדם נהנה מחזקת חפות מפשע, ולכן אינו נחשב "עבריין" עד שהורשע בדין. הנשיא אימץ חוות דעת זאת, חברי המחתרת היהודית עמדו לדין והורשעו.

כשהרצוג האב נתן חנינה

הגישה הזו אותגרה בעקבות פרשת קו 300 שהחלה ב־1984. באותה פרשה אנשי שב"כ הרגו מחבלים שנתפסו בחיים, ניסו לטשטש את המעשים ופעלו לשיבוש פעולתה של ועדת חקירה שהוקמה בעניין. היועמ"ש זמיר החליט לפתוח בחקירה נגד אנשי השב"כ (כולל ראש השירות אברהם שלום) - והחשודים פנו לנשיא הרצוג בבקשת חנינה. הרצוג נעתר לבקשה - והעניק להם חנינה עוד לפני שהורשעו.

הדבר גרר עתירות לבג"ץ, שדן בעניין בהרכב של שלושה: הנשיא מאיר שמגר, המשנה לנשיא מרים בן פורת והשופט (כתוארו דאז) אהרן ברק. בג"ץ פסק ברוב (שמגר ופורת מול ברק) שנשיא המדינה אכן מוסמך להעניק חנינה בטרם הרשעה.

איך זה מסתדר עם ההוראה בחוק היסוד על חנינה ל"עבריינים"? בג"ץ עיין בהוראות חוק אחרות בהן מופיעה המילה "עבריין" ומצא שחלק מהן משתמשות בה גם למי שלא הורשע: "השימוש במונחים 'עבירה' ו'עבריינים' יכול שיפנה - לפי העניין וההקשר - אל המעשה או אל המואשם או החשוד בביצועה של עבירה ולאו דווקא להרשעה או למי שהורשע כבר". גם ברק, למרות שהיה בדעת מיעוט, כתב כי "אין המחוקק מבחין תמיד, כפי שראוי היה לו להבחין, בין חשוד, נאשם ומי שכבר הורשע (נדון). לעתים כולל הוא את כולם יחד בביטוי 'עבריין'".

המכשול בפני נתניהו?

אז לפי בג"ץ הנשיא מוסמך לחון גם את מי שלא הורשע. האם יש על כך הגבלות? שמגר, שטען שנשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה שכזו, כתב שהיא תהיה מוצדקת רק ב"נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולים אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר". אף שאמר ש"לא נכון יהיה אם ינסו לקבוע מראש רשימה של סוגי המקרים", הוא ציין כדוגמה שיקולים ביטחוניים ומדיניים שעשויים, תיאורטית, להצדיק חנינה כזו.

יש כאן שלוש אמות מידה להצדקה למתן חנינה טרם הרשעה: "נסיבות חריגות לחלוטין"; "אינטרס ציבורי עליון" שעלול לספוג נזק כבד; והיעדר "כל פתרון סביר אחר". וכעת לשאלת השאלות: האם חנינה לנתניהו בטרם הרשעה עומדת באמות המידה הנ"ל?

קרמניצר, שהיה אחד העותרים נגד החנינה בפרשת קו 300, סבור שלא: "אי אפשר לומר שאין כאן 'כל פתרון סביר אחר', משום שבהחלט יש פתרון כזה: הסדר טיעון. זוהי דרך המלך במשפטים פליליים, וזה הנתיב שעומד בהלימה לעיקרון שלטון החוק". לגבי קיום "אינטרס ציבורי עליון", קרמניצר אומר כי "בפרשת קו 300, עמד ברקע החשש שהמשך המשפט נגד אנשי השב"כ יביא לחשיפת סודות רגישים שקשורים לעבודת הארגון החשאי. כלומר, אז היה אפשר לטעון - גם אם אני לא מקבל את זה - שהמשך המשפט יביא לפגיעה באינטרס ציבורי. אבל עצם קיומו של ההליך המשפטי נגד רה"מ לא כרוך בגרימת נזק כבד לאינטרסים ביטחוניים או מדיניים - ולכן גם מבחן זה לא מתקיים".

מי מפקח על הרצוג הבן?

ואם תוענק חנינה שלא כדין, האם ניתן לפסול אותה? לכאורה לא, שכן לנשיא יש חסינות: לפי סעיף 13(א) לחוק היסוד, "לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". אך אין הכוונה שכל פעולותיו יהיו חסינות מביקורת שיפוטית. כפי שפסק ביהמ"ש, חסינות זו "מתייחסת לאפשרות של תקיפה ישירה של פעולת הנשיא, אך אין מניעה, כי חוקיות פעולתו של הנשיא תיבחן במקרה מתאים באופן עקיף עקב דיון בבקשה המופנית נגד משיב אחר". קרי, במקום לעתור נגד הרצוג, ניתן לעשות זאת נגד גורמים אחרים שמעורבים בהחלטה.

למי עוד חלק בחנינה? הכירו את "חתימת הקיום". לפי חוק היסוד, "חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של רה"מ או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה". בחנינות זהו לרוב שר המשפטים (לפי החלטת ממשלה מ־1949). כלומר, כדי שייכנס לתוקף עניין רשמי עליו חתם הנשיא, נדרש שרה"מ או שר אחר יחתמו על המסמך גם כן.

גם מרחב שיקול הדעת של שר המשפטים הובא בפני העליון. בפס"ד מ־2010 נפסק ש"העיקרון לפיו אין סמכות שלטונית שאינה כפופה לבקרה", לרבות סמכויות הנשיא, "מחייב מתן שיקול דעת לשר המשפטים אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה… בקרה זו, ראוי שתופעל במתינות ובהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה, שהוא בעל הסמכות".

אז רה"מ או שר המשפטים יכולים לאשר את החנינה או לטרפדה. אבל כשרה"מ הוא מקבל החנינה, האם אין חשש לניגוד עניינים? לדעת פרופ' קרמניצר, "היות שאין גורם אחר שמוסמך לתת חתימת קיום, אם חנינה מתקבלת כדין, אי אפשר למנוע ממנה להיכנס לתוקף בגלל חשש לניגוד עניינים של שר המשפטים".

עוד כתבות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון