גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של נשיא ארה"ב טראמפ להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. פוסט ברשת Truth מ-26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. פוסט ברשת Truth מ-26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

גורלו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו נקשר לאחרונה בשלושה נשיאים: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שקרא לחון אותו; נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שתמך ברעיון, ובתנאי שנתניהו יפרוש מהפוליטיקה; ונשיא המדינה יצחק הרצוג, שמתן החנינה נמצא בידיו. אבל האם הנשיא הרצוג יכול להעניק חנינה לנתניהו, בהינתן שטרם הורשע בדבר וחוק יסוד: נשיא המדינה מדבר רק על חנינתם של "עבריינים"? בדקנו.

משפטנים על הקריאות לביטול משפט נתניהו בעקבות ציוץ טראמפ: "הסיכוי שואף לאפס"
דעה | מדוע ביטול משפט נתניהו עדיף על חנינה
דעה | הכוונות הטובות של אהרן ברק עלולות להסתיים באסון לשלטון החוק

סמכות של מלך?

נתחיל מהבסיס. במאמר שפורסם ב־2019 בכתב העת של פרקליטות המדינה, אודית קורינלדי־סירקיס, מיכל צוק־שפיר וטל רוזנווסר מציינים שהמקור לסמכות החנינה במשפט הישראלי הוא סמכות החנינה של מלך אנגליה, הוא "מקור הצדק" לקבוע משפט. בתקופת המנדט הוענקה סמכות החנינה לנציב העליון בארץ ישראל. עם הקמת המדינה, עברה סמכות זו לממשלה הזמנית, ובשנת 1949 הועברה לידי נשיא המדינה על פי חוק המעבר. בשנת 1964 עוגנו סמכויות הנשיא בחוק יסוד: נשיא המדינה, וביניהן "הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". בכל החוקים והדינים הללו החנינה מכוונת כלפי "עבריינים", בלי להתייחס לחנינה טרם הרשעה.

הנושא הוזכר לראשונה בפסק דין של בג"ץ מ־1951. אומנם ההכרעה עסקה בנושא אחר, אך השופט (כתוארו דאז) שמעון אגרנט ציין "כי לנשיא הכוח לחון עבריינים גם לפני, גם אחרי ההרשעה", מהטעם ש"סמכות החנינה, הנתונה בידי נשיא מדינת ישראל, אינה שונה, בדרך כלל, מזו המוקנית למלך אנגליה או לנשיא ארה"ב", שם הוכרה הסמכות לתת חנינה לפני הרשעה. ב־1962, התייחס לעניין השופט צבי ברנזון, שאומנם הסתייג מנימוקי אגרנט, אך ציין כי "נראה לי שכוחו (של נשיא המדינה, י"א) יפה לחון כל עבריין גם לפני שהובא לדין".

לדעת פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי מהאונ' העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טעות היא לגזור את סמכות הנשיא מזו של המלך האנגלי: "ישראל אינה מונרכיה. מכוח היותה דמוקרטיה היא נאמנה לעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק, ועקרונות אלה נפגעים קשות על ידי חנינה שמונעת הליך משפטי".

בשנים הבאות לא הייתה תמימות דעים לגבי היקף הסמכות. ב־1963, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת על כינון חוק היסוד, סיפר היועמ"ש משה בן זאב: "היה מקרה של אדם שנשפט על ידי מועצה משפטית לשלילת רישיונו. הוא ניסה להפעיל בעניין זה את סמכות החנינה של הנשיא, ונכשל. ההנמקה הייתה שהוא לא נשפט על ידי בית משפט". עוד אמר: "המילה 'עבריין', לדעתי המובן המוגדר שלה הוא שאדם נשפט על ידי בימ"ש כלשהו, כי אם לאו, ניכנס לקונפליקט עם כלל גדול בשיטה שלנו, שאדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא חויב בדין, ואז יוכל כל אחד לפנות לנשיא בטענה: 'חושדים בי, תן לי חנינה'".

קרמניצר מזכיר שבשנות ה־80 שאלה זו התעוררה כשהופעלו לחצים על הנשיא חיים הרצוג לחון את חברי המחתרת היהודית כשהיו בחקירת שב"כ. כפי שציין אהרן ברק במאמרו השבוע בהארץ, הרצוג האב פנה ליועמ"ש יצחק זמיר, וזה הגיש לו חוו"ד שהחוק מדבר על חנינה ל"עבריינים", ואדם נהנה מחזקת חפות מפשע, ולכן אינו נחשב "עבריין" עד שהורשע בדין. הנשיא אימץ חוות־דעת זאת, חברי המחתרת היהודית עמדו לדין והורשעו.

כשהרצוג האב נתן חנינה

הגישה הזו אותגרה בעקבות פרשת קו 300 שהחלה ב־1984. באותה פרשה אנשי שב"כ הרגו מחבלים שנתפסו בחיים, ניסו לטשטש את המעשים ופעלו לשיבוש פעולתה של ועדת חקירה שהוקמה בעניין. היועמ"ש זמיר החליט לפתוח בחקירה נגד אנשי השב"כ (כולל ראש השירות אברהם שלום) - והחשודים פנו לנשיא הרצוג בבקשת חנינה. הרצוג נעתר לבקשה - והעניק להם חנינה עוד לפני שהורשעו.

הדבר גרר עתירות לבג"ץ, שדן בעניין בהרכב של שלושה: הנשיא מאיר שמגר, המשנה לנשיא מרים בן פורת והשופט (כתוארו דאז) אהרן ברק. בג"ץ פסק ברוב (שמגר ופורת מול ברק) כי נשיא המדינה אכן מוסמך להעניק חנינה בטרם הרשעה.

איך זה מסתדר עם ההוראה בחוק היסוד על חנינה ל"עבריינים"? בג"ץ עיין בהוראות חוק אחרות בהן מופיעה המילה "עבריין" ומצא שחלק מהן משתמשות בה גם למי שלא הורשע: "השימוש במונחים 'עבירה' ו'עבריינים' יכול שיפנה - לפי העניין וההקשר - אל המעשה או אל המואשם או החשוד בביצועה של עבירה ולאו דווקא להרשעה או למי שהורשע כבר". גם ברק, למרות שהיה בדעת מיעוט, כתב כי "אין המחוקק מבחין תמיד, כפי שראוי היה לו להבחין, בין חשוד, נאשם ומי שכבר הורשע (נדון). לעתים כולל הוא את כולם יחד בביטוי 'עבריין'".

המכשול בפני נתניהו?

אז לפי בג"ץ הנשיא מוסמך לחון גם את מי שלא הורשע. האם יש על כך הגבלות? שמגר, שטען שנשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה שכזו, כתב שהיא תהיה מוצדקת רק ב"נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולים אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר". אף שאמר ש"לא נכון יהיה אם ינסו לקבוע מראש רשימה של סוגי המקרים", הוא ציין כדוגמה שיקולים ביטחוניים ומדיניים שעשויים, תיאורטית, להצדיק חנינה כזו.

יש כאן שלוש אמות מידה להצדקה למתן חנינה טרם הרשעה: "נסיבות חריגות לחלוטין"; "אינטרס ציבורי עליון" שעלול לספוג נזק כבד; והיעדר "כל פתרון סביר אחר". וכעת לשאלת השאלות: האם חנינה לנתניהו בטרם הרשעה עומדת באמות המידה הנ"ל?

קרמניצר, שהיה אחד העותרים נגד החנינה בפרשת קו 300, סבור שלא: "אי־אפשר לומר שאין כאן 'כל פתרון סביר אחר', משום שבהחלט יש פתרון כזה: הסדר טיעון. זוהי דרך המלך במשפטים פליליים, וזה הנתיב שעומד בהלימה לעיקרון שלטון החוק". לגבי קיום "אינטרס ציבורי עליון", קרמניצר אומר כי "בפרשת קו 300, עמד ברקע החשש שהמשך המשפט נגד אנשי השב"כ יביא לחשיפת סודות רגישים שקשורים לעבודת הארגון החשאי. כלומר, אז היה אפשר לטעון - גם אם אני לא מקבל את זה - שהמשך המשפט יביא לפגיעה באינטרס ציבורי. אבל עצם קיומו של ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה לא כרוך בגרימת נזק כבד לאינטרסים ביטחוניים או מדיניים - ולכן גם מבחן זה לא מתקיים".

מי מפקח על הרצוג הבן?

ואם תוענק חנינה שלא כדין, האם ניתן לפסול אותה? לכאורה לא, שכן לנשיא יש חסינות: לפי סעיף 13(א) לחוק היסוד, "לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". אך אין הכוונה שכל פעולותיו יהיו חסינות מביקורת שיפוטית. כפי שפסק בית המשפט, חסינות זו "מתייחסת לאפשרות של תקיפה ישירה של פעולת הנשיא, אך אין מניעה, כי חוקיות פעולתו של הנשיא תיבחן במקרה מתאים באופן עקיף עקב דיון בבקשה המופנית נגד משיב אחר". קרי, במקום לעתור נגד הרצוג, ניתן לעשות זאת נגד גורמים אחרים שמעורבים בהחלטה.

למי עוד חלק בחנינה? הכירו את "חתימת הקיום". לפי חוק היסוד, "חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה". בחנינות זהו לרוב שר המשפטים (לפי החלטת ממשלה מ־1949). כלומר, כדי שייכנס לתוקף עניין רשמי עליו חתם הנשיא, נדרש שראש הממשלה או שר אחר יחתמו על המסמך גם כן.

גם מרחב שיקול־הדעת של שר המשפטים הובא בפני העליון. בפסק דין מ־2010 נפסק כי "העיקרון לפיו אין סמכות שלטונית שאינה כפופה לבקרה", לרבות סמכויות הנשיא, "מחייב מתן שיקול־דעת לשר המשפטים אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה… בקרה זו, ראוי שתופעל במתינות ובהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה, שהוא בעל הסמכות".

אז ראש הממשלה או שר המשפטים יכולים לאשר את החנינה או לטרפדה. אבל כשראש הממשלה הוא מקבל החנינה, האם אין חשש לניגוד עניינים? לדעת פרופ' קרמניצר, "היות שאין גורם אחר שמוסמך לתת חתימת קיום, אם חנינה מתקבלת כדין, אי־אפשר למנוע ממנה להיכנס לתוקף בגלל חשש לניגוד עניינים של שר המשפטים".

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון