סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

אין זו פעם ראשונה שבה דיון בבג"ץ הופך למפגן שטנה כלפי מערכת המשפט. קו ישיר מחבר בין האירוע הזה לבין האלימות שהפנו השבוע מתנחלים כלפי חיילים ולפריצה בזמנו למחנה שדה תימן. אלא שבעוד שתשומת הלב הציבורית התמקדה במהומה באולם (ובגוטליב, איך לא), הדיון עצמו חשף כיצד מנורמלות עתירות שנועדו לעשות דה-לגיטימציה למערכת.

במוקד הדיון ניצבה עתירה שנועדה לפסול את חוות דעת היועמ"שית - המבוססת על פסק דין של בג"ץ - כדי לאפשר לנתניהו למנות את דוד זיני לראש השב"כ. זאת, אף שרה"מ מצוי בניגוד עניינים נוכח מעורבות השב"כ בחקירות יועציו. בעבר עתירה כזו הייתה נדחית על הסף. היועמ"שית בישראל היא הפרשנית המוסמכת של הדין, בוודאי כשהיא נסמכת על פסיקת בג"ץ. אין מה להתפלפל לגבי ציות לחוות דעתה.

אבל בישראל 2025, בג"ץ שוקל בכובד ראש טענות החותרות תחת שלטון החוק, שכלל לא היו צריכות להגיע לדיון. עם כל הכבוד לגוטליב, הסכנה לדמוקרטיה לא נובעת רק מהצעקות באולם - אלא גם מהנכונות הגוברת בקרב השופטים לדון ברצינות בטענות שאין להן מקום בדמוקרטיה.

עמירם גיל

כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל לשעבר, תפקיד שחלק מרכזי בו הוא מאבקים תקציביים מול האוצר, בילה עם אנשי האגף שעות רבות בחדרי המשא ומתן. באחרונה גם ייצג את מערכת הביטחון בוועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון.

מינויו של פרוזנפר עשוי להתקבל היטב ציבורית. מדובר בכלכלן בעל רקורד מוכח, שלאחר שחרורו מצה"ל עשה את הונו כיועץ במגזר העסקי. אבל כלפי פנים, המסר של סמוטריץ' במינוי ברור: הטלת "משטר צבאי" על אגף התקציבים. סמוטריץ' העביר את השנתיים האחרונות במאבק מתוקשר מול הממונה היוצא ואף הציע לו "להניח את המפתחות וללכת", כמו גם "להקים מפלגה משלו". סמוטריץ' רוצה אגף תקציבים צייתן יותר. פחות "אימפריאליסטי", לדבריו. הוא מקווה לשנות את ה-DNA באמצעות מנהל שלא צמח בתוך המערכת ויוכל לאתגר אותה.

מנגד יושבים אנשי המקצוע באגף על שיבר המזומנים, ועדיין רואים בעצמם סיירת מלוכדת של שומרי סף. כיצד יתפקדו תחת פרוזנפר? בכיר לשעבר באגף מעריך: "ייתכן שהדרג המקצועי יצליח 'לספוג' מינוי כמו פרוזנפר", כלומר יוכלו להמשיך להתנהל תחתיו. "ועדיין, תהיה בעיה. אנשי אגף תקציבים מנוסים כשמדובר במאבקים חיצוניים, אבל הם רגילים שכאשר נכנסים לקומה של האגף, אפשר לנשום לרווחה. אם עכשיו יצטרכו להיאבק גם בתוך הבית, זה יכביד על העבודה ויצריך אנרגיות ומשאבים - שיבואו על חשבון המאבקים המקצועיים בחוץ".

אורן דורי

מה קרה בינתיים? לא הרבה. התגמולים המיוחדים אינם, שכר המורים נקבע כמעט בלעדית על פי ותק, ואצל מורים מתחילים הוא נחשב נמוך. ככה שאין שום תמריץ להגיע לשנים ספורות בלבד למערכת החינוך, בייחוד אם החלופה היא תעשייה שמשלמת הרבה, כמו הייטק.

בשנה שעברה פורסם קול קורא, אך נסגר לפני שמומש. זאת, לפי גורמים במשרד החינוך, בלחץ הסתדרות המורים, שמעוניינים לבלום את החוזים האישיים שלהם התחייבה. בהסתדרות מכחישים. התירוץ הרשמי, על פי משרד החינוך, היה שנדרש "אישור מיוחד מנציבות שירות המדינה" ש"התקבל לאחר פתיחת שנת הלימודים, ועל כן לא ניתן היה להפעיל את התכנית במועד המתוכנן". אך הם הבטיחו ש"אנו נערכים להפעלת התכנית כפיילוט בשני מחוזות נבחרים בשנת הלימודים תשפ"ה".

והנה שנה עברה, והפלא ופלא, התגלה תירוץ חדש: "עיכובים בהקצאת התקציב וההנחיות הנדרשות ממשרד האוצר". לדבריהם, "המהלך צפוי לצאת לדרך כבר בשנת הלימודים תשפ"ו, בשני מחוזות נבחרים". כלומר אותו המסר, בהזחה של שנה. באוצר מתעקשים שניתנה למשרד החינוך כל המעטפת התקציבית הנדרשת להפעלת החוזים. בזמן שחלף, נחתם הסכם קיבוצי דומה מול ארגון המורים העל-יסודיים, גם הוא לא מומש.

אם במשרד החינוך לא יתעוררו, נגלה כי התוצאות העגומות של מבחני TIMSS, שהצביעו על צניחה בהישגי התלמידים הישראליים במתמטיקה ובמדעים, הן רק ההתחלה. ואז באמת יהיה קשה למשוך את קטר ההייטק.

עידן ארץ