שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
חוק היועמ"שים חוזר. ועדת השרים לחקיקה בראשותו של שר המשפטים, יריב לוין, תדון ביום ראשון הקרוב (6.7) בהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, המבקשת לבטל את כפיפותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למערך הייעוץ המשפטי לממשלה בראשותה של גלי בהרב-מיארה, ולהכפיפם להשפעה מצד מנכ"ל המשרד והשר.
● המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
● המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
נכון להיום, היועמ"שים בכל אחד ממשרדי הממשלה כפופים מנהלית למנכ"ל המשרד ומקצועית ליועמ"שית. לפי הצעת החוק, הכפיפות המנהלית למנכ"ל תישאר, אך יועמ"ש המשרד יהיה רשאי להתייעץ בלבד עם היועמ"שית - מבלי להיות כפוף לה מקצועית.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, "ליועץ המשפטי של משרד ממשלתי עצמאות במילוי תפקידיו וסמכויותיו, והוא אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו". עוד נקבע בהצעה, כי יועמ"ש המשרד יהיה הגורם היחיד שינחה את מייצגי המדינה בערכאות לגבי העמדה המשפטית של המשרד הממשלתי, ואלה יהיו חייבים להציג את עמדתו כעמדת המשרד.
הצעת החוק אף קובעת כי השר במשרד יוכל להנחות ישירות את יועמ"ש המשרד לפרסם תזכיר חוק או תקנות (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית), ועל היועמ"ש יהיה לפרסם את התזכיר "בהקדם האפשרי". אם לא יפרסם היועמ"ש את התזכיר, השר עצמו יוכל לפרסמו.
לפי דברי ההסבר, מטרתה של הצעת החוק היא "לחזק את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים, כך שיורחבו שיקול דעתם וסמכותם בתחומים עליהם אמון המשרד הממשלתי בו הם מכהנים". אלא, שמשמעות ההצעה היא ביטול עצמאות היועמ"שים מול לחצים אפשריים מצד השר והמנכ"ל - המתמנה לרוב כמשרת אמון מטעם השר - כך שלא יוכלו עוד לפעול לפי הנחיית היועמ"שית.
הניסיון להחליש את היועמ"שים במשרדי הממשלה עלה בתחילת 2023 כחלק מהמהלכים שיזם השר לוין נגד מערכת המשפט. היוזמה שעמדה אז על הפרק עסקה בהפיכת משרת היועמ"שים במשרדי הממשלה למשרת אמון, כך שמנכ"ל המשרד הוא שיוכל למנות ולפטר את היועץ המשפטי של המשרד. הצעה זו לא קודמה בסופו של דבר.
עוד קודם לכן, ב-2018, דנה ועדת החוקה בשתי הצעות חוק שביקשו להסמיך את השרים למנות את היועמ"שים במשרדיהם - אך גם הצעות אלה לא קודמו, לנוכח ביקורת ציבורית.
ברקע: נמשכים המאמצים להדחת היועמ"שית
הצעת החוק שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה מגיעה על רקע ניסיון הממשלה להדיח את היועמ"שית בהרב-מיארה. באחרונה, אימצה הממשלה את הצעתו של לוין, לפיה הליך ההדחה יתאפשר ללא אישורה של ועדת האיתור בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס. לצורך כך, הקימה הממשלה ועדת שרים מיוחדת להדחת היועמ"שית, בראשות השר עמיחי שיקלי. הממשלה תהיה רשאית להחליט על ההדחה ברוב של 75% מהשרים, בהתאם להמלצותיה של ועדת השרים.
בחוות־דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי־מנהלי, ד"ר גיל לימון, על הליך ההדחה נכתב כי "מדובר בהחלטה בלתי־חוקית על פניה. דומה שתכליתה היא ניסיון להחליש ולהרתיע שומרי סף, וליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ". שופטי בג"ץ צפויים לדון בעתירות נגד הליך ההדחה של היועמ"שית.