קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock
קרנות גידור הן מכשיר השקעה של מתי מעט. רק מיליונרים עם הון נזיל של מעל לעשרה מיליון שקל יכולים להצטרף אליהן, ולצידם גופי ענק מוסדיים. הקרנות מנסות להכות את הבורסה ולהשיג תשואה עודפת, אך הן עושות זאת תוך מאמץ של גידור התנודתיות (הסיכון) למשקיעים.
● בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש
● היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י
את המחצית הראשונה לשנת 2025 חתמו קרנות הגידור המובילות בישראל עם תשואה ממוצעת של 18%, נתון יפה לכל הדעות, אך מדד ת"א-125 רשם באותו זמן תשואה טובה יותר של 25%. מדד s&p 500 כבר מאכזב מזה תקופה והוא עלה באותו זמן רק ב-5%, וכשזוכרים שהשקל החל לזנק מולו לקראת סוף המחצית, מבינים שהמשקיעים בארץ אף רשמו תשואה ריאלית נמוכה עוד יותר.
הבורסה כאן אמנם "טסה" מזה כמה שבועות, אך יש לזכור שהמחצית הראשונה כללה גם מלחמת סחר שעליה הכריז הנשיא טראמפ בארה"ב, אשר הובילה לתנודות חדות בוול סטריט. בהמשך כאמור המערכה מול איראן. כל תרחיש שיכול היה לטלטל את הבורסה בארץ ובעולם נזרק על מנהלי ההשקעות בקרנות המדוברות. הם הצליחו לגדר את הסיכון, אך נראה כי במחיר של ביצועים מופחתים.
קרנות מוטות מניות
גלובס בדק לצורך ההשוואה את נתוני 18 מקרנות הגידור המוטות להשקעה במניות, ועוד 7 קרנות גידור שמוטות להשקעות באגרות חוב. בקרב קרנות הגידור שמשקיעות בעיקר במניות, הגיעה למקום הראשון קרן הגידור ורטיקל לונג שרשמה במחצית הראשונה של השנה תשואה של 31%. קרן ורטיקל נוסדה על ידי אנשי שוק ההון הותיקים גילי אנגליסטר ומיקו מור.
אחריה נמצאת קרן גידור של בית ההשקעות פרופאונד שהוקם על ידי עודד שטרנברג ושי אנגל. קרן פרופאונד לונג עלתה ב-27%. במקום השלישי נמצאת קרן ספרה יתר, של חברת קרנות הגידור הותיקה בישראל ספרה, שהוקמה על ידי ישראל מור, דורון ברין ורון סנטור. ספרה יתר שעלתה ב-25% במחצית הראשונה. במקום השלישי נמצאת ראם הגידור אקוויטי שמנוהלת על ידי דניאל אלון. קרן הגידור הזו שייכת לבית ההשקעות אי.בי.אי והיא עלתה ב-23%. במקום החמישי והמכובד נמצאת נוקד לונג, של חברת קרנות הגידור נוקד שבה שותפים בין היתר שניים מבכירי שוק ההון רועי ורמוס, שלומי ברכה, שעלתה ב-22%.
בתחתית הביצועים של קרנות הגידור מוטות המניות ניתן לציין את איון ( ion ) לונג שורט, של חברת קרנות הגידור איון של יונתן הלף וסטיבן לוי, שעלתה ב-6%. יש לציין כי בין מדדי הייחוס שלה נמצאים לא רק מדדים כמו ת"א 125 אלא גם מדדים בינלאומיים כמו s&p500 ונוספים, שרשמו כאמור באותה תקופה תשואות נמוכות יותר. אחריה קרן חצבים של יורם הדר שעלתה ב-7%. במקום השלישי מהסוף נמצאת רידינג קפיטל של צחי אברהם שעלתה באותו זמן ב-12%.
רק למיליונרים בעלי הון נזיל
קרנות הגידור כאמור אינן נגישות לציבור הרחב. מדובר במכשיר השקעה של משקיעים כשירים (בעלי הון נזיל של 8 מיליון שקל ומעלה) לצד הגופים המוסדיים כמו חברות הביטוח. דמי הניהול שגובות הקרנות גבוהים משמעותית ממכשירי ההשקעה הפתוחים בפני הציבור הרחב, ונעים ברמה השנתית סביב 2% מסכום ההשקעה. בנוסף, גובים מנהלי קרנות הגידור דמי הצלחה בגובה 20% מהתשואה שאותה השיגו במהלך השנה.
זה המקום לציין כי במקרה של קרנות הגידור, כמו בעצם בכל אפיק השקעה שבוחנים, ראוי להרחיב את יריעת הזמן לצורך הבדיקה. גלובס בדק את תשואת קרנות הגידור המובילות על פני תקופה של שנתיים וחצי. כלומר שקלול התשואה של השנים 2023, 2024 והמחצית הראשונה של 2025. הסיבה היא מה שהתרחש באותה תקופה, שכן די בתחילת 2023 החלה התסיסה בישראל כנגד הרפורמה המשפטית ורבים החלו לעבור להשקיע באפיקים בחו"ל, בין היתר צמודים למדד כמו s&p 500. בהמשך פרצה מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר.
לכן פרק הזמן של השנתיים וחצי האחרונות מעניין לא פחות את המשקיע הישראלי לבדיקה, מאשר רק המחצית הראשונה השנה. כאן מצטיירת תמונה מעניינת על הענף. בקרב 18 קרנות הגידור מוטות המניות התמונה משתפרת משמעותית. מדד ת"א 125 עלה באותו זמן ב-67%, ואילו קרנות הגידור עלו בממוצע ב-65%. מדד s&p 500 עלה באותה תקופה בשיעור מכובד גם כן של 62%. כאן הפער בין קרנות הגידור למדדי המניות המובילים כבר נמוך הרבה יותר, כאשר יש לזכור כאמור שקרן הגידור נותנת למשקיע "ראש שקט", כלומר היא משתדלת כאמור להקטין את הזעזועים שנובעים מטיבו של שוק ההון על ידי שימוש בנגזרים ואסטרטגיות השקעה מתוחכמות אחרות.
בטווח הזמן שנבדק קרן הגידור פרופאונד לונג הכפילה את עצמה עם תשואה של 100%, אחריה נמצאת ספרה יתר, שכשמה מתמחה במניות השורה האחורית של הבורסה התל אביבית. היא רשמה תשואה של 91% באותו זמן. במקוצמות השלישי, הרביעי והחמישי נמצאות ראם אקוויטי עם תשואה של 88%, נוקד לונג עם תשואה של 87% וקרן ורטיקל לונג עם תשואה של 82%. בתחתית הטבלה נמצאת קרן איון ( ion ) לונג שורט שעלתה ב-25% בתקופה המדוברת ומעליה חצבים עם תשואה של 29%, ספרה מאסטרפנד (הקרן הותיקה ביותר שלה).
קרנות המשקיעות באג"ח
גלובס בדק גם את קרנות הגידור המשקיעות באגרות חוב. בדקנו שבע קרנות כאלה שמוטות להשקעה באפיק שנחשב לסולידי יותר ממניות. מתחילת השנה הן עלו בממוצע ב-6% בששת החודשים הראשונים, כפול ממדד תל-בונד 20, שעלה ב-3%, ובו 20 אגרות החוב הקונצרניות הגדולות במשק. המצטיינות היו קרנות ורטיקל בונד, יוניק ונוקד אג"ח עם תשואה של 7.6%, 7.5% ו-6.6% בהתאמה. בתחתית נמצאת ואר הזדמנויות עם תשואה של 4.5% ומעליה ראם הזדמנויות אג"ח עם תשואה של 5.1%. כאן התשואה דומה הרבה יותר בין הקרנות, ובמרחק של שנתיים וחצי יש מהפך. ואר הזדמנויות בצמרת עם תשואה של 44%, אחריה ורטיקל בונד (32%) ויוניק ונוקד אג"ח חלוקות את המקומות השלישי והרביעי עם תשואה של 30% כל אחת.
מה הוביל לזינוק המטאורי של הבורסה בארץ? "הסיכון של ישראל ירד", אומר דניאל אלון, מנהל קרנות הגידור של אי.בי.אי. "הסרנו פה איום של עשרות שנים, שהיה גם איום שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות. אם האיום הוכיח את עצמו מבחינת המשקיעים כלא-קיים, או בתור כזה שפחת מאוד, אז מן הסתם פרמיית הסיכון של מדינת ישראל יורדת, וגם האינפלציה יכולה לרדת גם משום שצפוי שירדו הוצאות המלחמה בהמשך. ישראל מבחינת המשקיעים נתפסת כמו מעצמה אזורית, אז אנחנו רואים בבורסה את אותם דברים שראינו כמו אחרי מתקפת הביפרים רק פי כמה".
הערה: ביצועי קרנות הגידור אינם מתפרסמים באופן פומבי. מערכת גלובס אוספת את הנתונים ממספר מקורות ומבצעת הצלבות כדי לאמתם. היקף הנכסים המנוהלים בידי כל קרן אינו חשוף גם הוא לציבור ועל כן אנחנו עושים את מירב המאמצים להתייחס לגופים הנחשבים בולטים מבחינת היקף הכספים המנוהלים.