בנק ישראל / צילום: אורית דיל
בפעם ה־12 ברציפות, בנק ישראל הותיר את שיעור הריבית במשק ברמה של 4.5%, בהתאם לצפי המוקדם של רוב הכלכלנים. ההחלטה מגיעה על רקע ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, תיסוף חד של השקל ותחילתו של מה שנראה כמו שקט ביטחוני יחסי, עם דעיכת הלחימה הישירה מול איראן והמגעים להפסקת אש בעזה הכוללת את שחרור החטופים. ובכל זאת, בבנק ישראל נוקטים בגישה הזהירה: סביבת האינפלציה, גם אם מתמתנת, עדיין אינה מאפשרת הקלה מוניטרית לשיטתם. מדד המחירים לצרכן של חודש מאי הפתיע לטובה וירד ל־3.1% בקצב שנתי, אך מדובר עדיין בנתון גבוה מגבול יעד יציבות המחירים העליון שקבע הבנק (3%־1%).
● המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים
● הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד
התחזית המקרו־כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר בבנק לא שינתה את צפי האינפלציה לסוף שנת 2025 (2.6%) והתחזית לשנה הבאה ירדה מעט ל־2% - בטווח הרצוי. בבנק ישראל הסבירו כי למבצע "עם כלביא" ייתכנו בטווח הקצר השפעות על התפתחות האינפלציה. "השיבושים בהיצע הדירות והגידול בביקוש לשכירות בשל הפגיעה במבנים עלולים להיות בעלי השלכות אינפלציוניות בטווח התחזית. אולם השפעות אלו צפויות להיות מקוזזות במידה מסויימת על ידי מגמת הייסוף של השקל".
עוד ציינו כי "אנו צופים שבהינתן ההנחה על סיום הלחימה בעזה, וצמצום היקף גיוס המילואים הנגזר מכך, תהיה הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה, בשילוב עם התמתנות בביקוש לצריכה הציבורית - התפתחות שצפויה להוביל להמשך התמתנות האינפלציה". בבנק העריכו כי הריבית צפויה לעמוד על 3.75% בממוצע ברבעון השני של 2026, מה שמרמז על שלוש הורדות ריבית בתקופה הזו.
במקביל, תחזית הבנק המרכזי לתוצר התעדכנה בשיעור של 0.2% כלפי מטה, לצמיחה של 3.3% השנה, ואילו התחזית לשנה הבאה התעדכנה ב־0.6% כלפי מעלה וכעת מעריכים שם שהתוצר יצמח ב־4.6%.
הכוחות המנוגדים שישפיעו על האינפלציה
הנגיד פרופ' אמיר ירון התייחס במסיבת העיתונאים לכך שהמלחמה עם איראן שינתה את תפיסת הסיכון של ישראל בעיני משקיעים זרים. "צמצום איומים אסטרטגיים חיוני לביטחון המדינה ותומך בשגשוג ופיתוח כלכלי. השווקים משקפים הערכה שחל שיפור במצב הגיאו־פוליטי של ישראל. מדדי המניות עלו בצורה בולטת ביחס לעולם, תשואות האג"ח ירדו והשקל התחזק באופן ניכר. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן משמעותי אך עדיין שוהה ברמה גבוהה מזו של ערב מלחמת חרבות ברזל". אולם, לדבריו, לאחר 21 חודשים של לחימה "ישראל עדיין מתמודדת עם ההשלכות הכלכליות, והתוצר מתחת לרמה שהייתה צפויה לפני המלחמה". חטיבת המחקר מעריכה כי יחס החוב לתוצר יעלה ל־71% בשנה הבאה, 3% מעל ההערכות הקודמות.
התחזית לגירעון התקציבי התעדכנה בעוד 0.7% השנה (ל־4.9%), ועלתה בשנה הבאה ב־1.3% לרמה של 4.2%. ירון התייחס למאבק המתוקשר שמתנהל בין משרדי האוצר והביטחון בימים האחרונים סביב הדרישות התקציביות של צה"ל: "יש לוודא שהתקציב הבא ילווה בהערכה מחודשת של סדרי עדיפויות באופן שישאפשר לשמור על מדיניות פיסקלית תוך מתן מענה לצורכי הביטחון. יש חשיבות מכרעת שיחס החוב לתוצר יתכנס למגמת ירידה כבר בשנתיים הקרובות. חייבים ביטחון, אבל לחלק מהביטחון יש משמעויות להוצאות אזרחיות וצמיחה".
הוא הוסיף ואמר: "אם יצטרכו (צה"ל) תקציבים גדולים, חייבים למצוא את הדרכים אולי לוותר על דברים לא יעילים כמו משרדי ממשלה ותמריצים שליליים ליציאה לעבודה, ויתורים שלא רק יועילו לכלכלה אלא גם יחסכו תקציבים".
ירון הדגיש את התנודתיות החדה באינפלציה בחודשים האחרונים, והצביע על גורם מרכזי לה: סעיף הטיסות לחו"ל. "בעניין הטיסות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עברה לשיטה שונה שיוצרת יותר עונתיות במדד המחירים לצרכן, ויש יותר טעויות חיזוי לפחות בהתחלה. היא התכנסה יותר באירופה ובעולם, אבל זה נעשה בתקופה שבה חברות לא מגיעות וישנם לחצים מאוד גדולים על המערכת בהינתן המלחמה. כך הסעיף הזה משפיע למרות שהוא די קטן במדד".
לדבריו, הוא מזהה כעת שני כוחות שישפיעו באופן מנוגד על האינפלציה: "התחזקות השקל תסייע בהפחתת האינפלציה, ומאידך ירידת פרמיית הסיכון והעלייה בהיתכנות להסדר בעזה, יכולה להוביל להתרחבות הביקושים בקצב מהיר מזה של התמתנות המגבלות בשוק העבודה, מה שיביא להגברת הלחץ האינפלציוני. כרגע קיימת אי ודאות על עוצמת השפעת שני הכוחות הללו". עוד הוא צופה כי "ההתמתנות בהשפעת מלחמת הסחר העולמית צפויה להישמר".
במבט צופה עתיד אמר הנגיד, כי "יציבות המחירים היא תנאי לכלכלה תקינה. אינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ובבעלי משכנתאות צמודי אינפלציה. אי היציבות בישראל היא עדיין ברמה גבוהה מאוד. אנחנו רוצים לראות בהירות, אפילו בכך שהתהליכים הכלכליים שאולי אפילו יעלו את האינפלציה (בטווח הקצר) יתרחשו, רוצים לראות בהירות להתכנסות לתוך תחום היעד. כשנראה את התנאים נהיה בנקודה שבה נוכל להתחיל מסלול של הורדות ריבית".
על התלות בארה"ב להורדת ריבית אמר: "אנחנו מסתכלים על כלל הסביבה העולמית אבל בעיקר בוחנים את ההשפעות של המשק בישראל. לא נחכה להורדת ריבית בארה"ב".
כנשאל האם השקל מתחזק מדי, והאם ומתי יחליטו לקנות דולרים כדי לעצור את המגמה, השיב כי "רזרבות בנק ישראל בראש ובראשונה הן נכס אסטרטגי והן פה בדיוק לבעיית תפקוד של השווקים (כמו בתחילת חרבות ברזל). אנחנו בוחנים אם ואיך לעשות את זה כשיש צורך. ההעדפה שלנו שהשווקים יכתיבו את שער החליפין. אנחנו מנטרים כל הזמן את התפקוד הנאות של השווקים, אין מספר קסם. הכל תלוי מצב".
ממתינים לחלון ההזדמנויות הבא
בקרב הגופים הפיננסיים ניכרת הסכמה רחבה כי הפחתת הריבית תגיע במהלך הרבעון השלישי של השנה. השוק מעריך בהסתברות של כ־70% הפחתת ריבית באוגוסט, ובמבט של שנה קדימה מעל שלוש הפחתות במצטבר (כל אחת של 25 נ״ב). מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, הסביר כי "גם לגבי אוגוסט אנחנו לא מהמרים על הפחתה, לפחות לא בסבירות גבוהה, אם כי נשמח להיות מופתעים. הסיבה המרכזית היא שגישת הבנק היא Data Dependent - כלומר, תלויה בנתונים בפועל ולא בתחזיות בלבד. כל עוד האינפלציה מעל היעד, יהיה קשה לבנק לפעול. לעומת זאת, על ספטמבר כבר קל לנו יותר להמר, שכן בנק ישראל צפוי לראות לפניו אינפלציה שנתית בתוך היעד, ואם הכוכבים יסתדרו - אולי גם הפדרל ריזרב בארה"ב יעשה עד אז את הצעד הראשון".
גם בבית ההשקעות מיטב ציפו להותרת הריבית על כנה. הכלכלן הראשי אלכס זבז’ינסקי הסביר כי על אף התחזקות השקל והירידה בלחצי ההיצע, השיקול העיקרי היה ונשאר האינפלציה ובנק ישראל עדיין נזהר מהשפעות ארוכות הטווח של ההתנהגות הצרכנית. "סיום המלחמה מול איראן מביא עמו כוחות מנוגדים", אמר. "מחד, התחזקות השקל והקלה על שוק העבודה עשויים לתמוך בירידת אינפלציה; מנגד, שיפור בסנטימנט הציבורי עשוי להחזיר ביקושים וללחוץ כלפי מעלה".
זבז'ינסקי הדגיש כי בטווח הארוך, עוצמתו של השקל כן צפויה לתמוך בהורדת ריבית, גם אם לא באופן מיידי. "בשלב זה התחזקות השקל רחוקה מלהיות הטריגר המרכזי".